שיחה:אלפבית עברי

הפניות לערכים על האותיות

כשמפנים לערכים של האותיות בשמות המלאים (אלף בית גימל...) אז מגיעים לערכים דומים לדוגמא בימקום בית האות מגיעים ליחידת הזיכרון במחשב בית, בימקום יוד מגיעים ליסוד וכו'. אני מציע שכדי לחסוך בשימוש של פירושונים שפשוט נשאיר את האותיות כמו שהם (א ב ג...) Pingo 17:48, 27 מרץ 2004 (UTC)

אפשר גם ערך אות:אלף, אות:בית. נראה לי שלסמן אות רק באות הפותחת שלהן זה קצת חסר ומחטיא את המטרה. ואולי לא נורא שיהיו פירושונים. אפי ב.

אפשר לעשות בתחילת הערך יוד (במובן של יסוד כימי) ככה:

אם בכוונתך לאות העשירית באלף בית גש לערך יוד (אות)

שיניתי לצורה [[א|אלף]], כך שהערך של האות יהיה האות עצמה, למשל "א", ולא שמה. כך נוהגת גם האנציקלופדיה העברית. דוד שי 21:58, 27 מרץ 2004 (UTC)

כן, זה יכול לעבוד. אבל מה אם משהוא שלא מכיר את וויקיפדיה יכתוב בשורת החיפוש סתם א' כדי להגיע לאות לצורך עבודת חקר? ואני לא מבין למה אתה חושב שזה מחטיא את המטרה. ערן 18:45, 27 מרץ 2004 (UTC)

עצתי

Kastboy עצתי היא להנהיג בשמות האותיות, מרכאות, כפי שמקובל, אל"ף, בי"ת, כך גם לפי כללי האקדמיה.Kastboy

אני מצטרף לKastboy. זוהי הדרך הנכונה, למיטב ידיעתי, לכתוב את האותיות. יש התנגדות עקרונית לכך שאשנה כאן ובערכי האותיות לכתיב הכולל מרכאות? --Eranb 08:16, 21 יולי 2004 (UTC)

במילון אבן שושן (עותק ישן במקצת, משנות השישים) לא מצאתי רמז לכתיב עם גרשיים, הוא כותב אלף, בית, גימל וכו'. גם המשתמש הסביר יכתוב כך, ולא עם גרשיים. הפניה, כפי שמוצע כאן, היא הדרך הנכונה. בכל מקרה, אשמח לקבל אסמכתא לכתיב אל"ף, בי"ת]] וכו'. דוד שי 08:26, 21 יולי 2004 (UTC)

ראה למשל כאן: [1], לקראת סוף העמוד, בסעיף "הבטחת איכות" בכל מקרה, אפשר להשאיר את הכתיב אלף (שמן הסתם ישאר כמספר 1,000, גם בית ודלת ואולי גם וו ותו ישארו) ולתת שם הפניה לכתיב הנכון. --Eranb 08:34, 21 יולי 2004 (UTC)

הערה: (דוד בן אבנר 14.11.2022) בשיטת כתיב אבנ"ר האות (או למעשה רצף תווים עם התייחסות ישירה אליו) מסומן עם " לפניו : "א (או א)

הערות

1. בטבלת ההשוואה נראה לי שהעמודה עם הכתב הקירילי דורשת עדכון רציני.
2. בנוגע לשמות האותיות היווניות, אוסיף להערה על האות פְּסִי (ולא פְּסָי), שגם השם הנכון של π הוא פִּי ולא פָּי.
3. לדעתי, נכון דווקא להשאיר את התעתיק הלטיני, ולנקד את התעתיק העברי. ראוי להזכיר לקוראים, ולהרגיל אותם לרעיון, שאין לתעתיק הלטיני שום קשר להגייה של קוראי אנגלית. ש-name זה לא נֵים אלא נָמֶה.
4. בנוגע לכתיב העברי הקדום, רעץ-דעץ, כתוב שהוא "התפתח מהכתב הפיניקי", אבל לא הובהר כמה רחוק הוא הלך מכתב זה. לפי המצויר בערך, הם נראים זהים: הכתב העברי הקדום למעלה, והכתב הפיניקי בטבלת ההשוואה, מתחת ל"כתבים אחרים" (כלומר, לא עבריים).
אגב, מדוע הדגש "לא עובד"? --טלמון 08:56, 12 בפברואר 2008 (IST)

קישורים

כדאי בכל מקרה גם אם משתמשים בשיטה כזו או אחרת, שיהיו הפניות. כך ש"אלף" יפנה ל"א". כרגע אדם שמחפש "אלף" ולא מגיע עלול לחשוב שאין ערך כזה. --אפי ב. 07:20, 21 יולי 2004 (UTC)

היה מישהו כאן שהוכיח באותות ובמופתים שיש לכתוב "מנצפך". זה היה באחד הערכים של האותיות הספציפיות. פרקולית 19:57, 31 יולי 2004 (UTC)

שם הערך

אינני אוהב את שינוי שם הערך מאלפבית עברי להאלפבית העברי, אף שאני מבין את הנימוק "יש רק אלפבית עברי אחד". האלפבית העברי הוא אחד ממערכות אלפבית רבות, כגון אלפבית קירילי, אלפבית לטיני, ולכן ראוי גם אלפבית עברי. דוד שי 04:55, 1 דצמבר 2005 (UTC)

צריך לשנות גם אותם, לא? אם זה מקובל עליך אני אעשה את זה עד השבוע הבא. מדובר בתרגמת, כי כשכותבים latin alphabet באנגלית מתכוונים ל"ה-אלפבית ה-לטיני", בדומה ל: israeli president moshe katzav שמכוון לנשיא ה-ישראלי ולא לנשיא ישראלי כלשהו. קקון 05:03, 1 דצמבר 2005 (UTC)

לדעתי לא מדובר בתרגמת, ודוגמת משה קצב, שהוא באמת שם פרטי, אינה רלוונטית, ולכן ראוי להחזיר לאלפבית עברי - אחד מיני סוגים רבים של אלפבית. באופן דומה ישנו ערך גאומטריה אוקלידית, ולא "הגאומטריה האוקלידית" אף שגם כאן אפשר לטעון שגאומטריה אוקלידית יש רק אחת. דוד שי 05:42, 1 דצמבר 2005 (UTC)

כתב יד

בקשה::האם מישהו כאן יודע משהו על הסטוריה של כתב היד העברי? מאיפה זה? ההבדלה בין אותיות דפוס וכתב? איךזה שזה "תפס" - או נבחר גם בישראל המודרנית, אם אני לא טועה זה היה כתב 'אשכנזי', אבל מאוד יכול להיות שאני טועה

נסה בערך על האלפבית העברי ב-Jewish Encyclopedia (באנגלית). נתנאל 13:11, 30 מרץ 2006 (UTC)

תודה על הקישור, אבל לא כתובה שם ולו מילה על כתב היד העברי המודרני, כי אם על ההסטוריה של כלמיני כתבי-יד (חלקם כנראה קשורים אליו, חלקם לא). מה שאני שואל, - הרי זה מתועד בגדול -

מאיפה הכתב המשומש כיום בישׂראל?

אני יודע שהוא פופולרי מאוד בכתיבה ביידיש גם בתפוצות, גם לפני קום המדינה, גם לפני כמה מאות נראה לי. אז

א. מי 'החליט' שזה דווקא כתב היד? (אם בכלל)

ב. האם מקורו אכן דווקא אשכנזי?

אױד עלפֿטער 20:27, 1 אפריל 2006 (UTC)

היו שני סוגי כתב יד עיקריים שהתפתחו עם השנים - כתב יד אשכנזי (דומה לשלנו) וכתב יד ספרדי (כתב רש"י). שניהם נובעים מן הצורך לכתוב את הכתב המרובע בכתב רהוט. הלל • שיחה 21:50, 1 אפריל 2006 (UTC)

אם יש לך מידע בנושא, אנא הוסיף לערך, או תן הפניה בספרות, אני מתעניין ובשׂמחה אקרא, באמת שלא הצלחתי למצא מידע בנושא.

נדמה לי אבל שההצהרה שלך פה לא מדויקת, קודם כל, כי כתב יד ספרדי, שונה מכתב רש"י, ראיתי וקראתי טקסטים בו. ושנית, כי כתב היד האשכנזי, קשה להאמין שהתפתח 'ישירות' מהכתב המרובע, הרי הכתב המרובע די מאוחר, ולכתב האשכנזי, וכתב היד הישראלי המודרני, יש להם בהרבה מקומות דימיון רב יותר לכתב הפיניקי/דע'ץ, ז'א נראה לי שזה דווקא ענף נפרד. בכל מקרה, אני לא רוצה לעשות 'פה' מחקר, , אלא אולי לקבל הפניות ביבליוגרפיות ממי שיש לו. אױד עלפֿטער 22:31, 1 אפריל 2006 (UTC)

יש כמה סוגים של כתב יד ספרדי (יש 'משיטא' כמדומני, שקשה מאוד לקריאה לעין הבלתי-רגילה), אבל נראה לי שיסודם הוא אותו כתב. ומה שאמרת לגבי הדמיון בין האשכנזי לכתב דעץ - גם אני שמתי לב אליו, אבל נראה לי שהיסטורית זה פחות הגיוני (אין לי תימוכין לזה; אבל יש לי ספר על האלפבית העברי בבית, אז אסתכל שם). נראה לי שהדמיון הוא מכיון שכל הכתבים נשענים על אותו מצע (שים לב שגם ה-א' המרובעת דומה לדעץ). הלל • שיחה 22:43, 1 אפריל 2006 (UTC)

תשובה בעניין כתב היד: מקורו בכתיבה בת מעל 1000 שנים ביידיש באותיות העבריות. בניגוד לשפה העברית שהיתה שפת קודש, שבה בעיקר נקראו טקסטים, וכמעט שלא נכתבו על ידי העם הפשוט, היתה שפת היידיש שפה חיה ונושמת במשך מעל 1000 שנה. בשפת היידיש נכתבו רוב הטקסים בחייהם של היהודים במרכז ובמזרח אירופה. מעבר לשימוש ביידיש לספרים, מאמרים ופרסומים, נעשה שימוש בשפה גם לצרכים רבים אחרים, חלקם "פורמלים" וחלקם פחות, החל משימוש בפתקים, בהודעות, ועד לכתיבת מכתבים. הרבה מכתבים. הרי זו היתה צורת התקשורת האחת בימי הביניים, לאורך מאות שנים. צורת הכתב, שנעשתה כידוע תוך שימוש באותיות העבריות, השתנתה בהדרגה, ובאופן איטי, במהלך מאות השנים (באופן דומה למדי להתפתחות כתב היד המחובר באותיות הלטיניות), עד להגעה למצב הנוכחי. בכל אותו זמן ממושך היה כתב היד מקביל לכתב ה"פורמלי" של העברית, שהופיע בעיקר בדפוס. זה מקור שמם גם כיום: אותיות "דפוס" לעומת אותיות "כתב". דני ‏Danny-w‏ 11:21, 7 בפברואר 2007 (IST) הרחבה: מנסיון אישי, כאשר מנסים לכתוב את אותיות ה"דפוס" בקו אחד בלבד לכל אות, מתקבל כתב הדומה מאוד לכתב היד של היום, ולכן הגיוני שהכתב הרהוט של ימינו נובע מהתפתחות טבעית של הצורך בכתיבה זורמת ומהירה. רואי ערד 23:35, 14 במאי 2007 (IDT)

שמות ערכי אותיות האל"ף בי"ת העברי

לדוד שלום, בעקבות קריאת הערך זין (סלנג) שמתי לב שיש ערכים לאותיות האל"ף בי"ת העברי. אולם להפתעתי, שמות הערכים אינם שמות האותיות. כלומר שם הערך אינו צריך להיות ז, אלא זי"ן, לא ד אלא דל"ת. ראה באתר האקדמיה ללשון [2]: "בשמות האותיות - כגון אל"ף, בי"ת, וי"ו, כ"ף, צד"י, תי"ו - הגרשיים מציינים כי אין אלו מילים ממשיות". האם מתי שהוא התקבלה על כך החלטה? האם אתה מסכים איתי? האם אפשר לעשות את השינוי? יום טוב, --אורי 05:25, 8 אפריל 2006 (UTC)

ערכי האותיות נוצרו על-ידי בשמותיהם אלה, ולא נערך כל דיון בנושא. עמדת האקדמיה מוכרת לי, ואני מקבל אותה בעת התייחסות לאותיות (למשל "בי"ת וכ"ף נמנות עם אותיות השימוש"). את שמות הערכים אני מעדיף להשאיר כפי שהם - כך נוהגים גם מילון אבן שושן, מילון כיס ספיר והאנציקלופדיה העברית. מובן שאתה מוזמן ליצור הפניות, למשל משי"ן לש. דוד שי 05:34, 8 אפריל 2006 (UTC)

קיבלתי. קדימה לעבודה... --אורי 05:36, 8 אפריל 2006 (UTC)

בעיניין : מקור האלפבית העברי חסר הסבר לאות נון שנדמה לי קשור לצורה של דג (=נון)

לא הייתי בטוח בקשר לזה בגלל זה לא הוספתי, אז שמתי גם "לא ידוע". Ētamš 16:06, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

ביקורת לבקשת תמרה

ביקורת, לפי בקשה ב"ביקורת עמיתים".

לא רע, אבל דורש שיפור וביסוס יותר מדעי ולא רק ידע כללי שכל דובר עברית יודע.

הערות פרטניות:

1. הטבלה בתחילת הערך שמשווה בין ארמי, שומרוני, מרובע וכו' - צבעונית מדי וקשה לקרוא אותה כי האותיות בעברית (כותרות השורות) קטנות ומטושטשות.
2. הא"ב העברי למיטב הבנתי הוא לא הברתי אלא קונסוננטי (עיצורי). כל אות בו היא עיצור ורק הניקוד הופך אותו להברה. בכתב הברתי, להבדיל, כל אות היא הברה גם בלי תווים נוספים. דוגמאות לכתבים הברתיים הם הכתבים של הודו ודרום מזרח אסיה וכן כתב הקאנה היפני. בכתב התאילנדי כל אות היא הברה עם התנועה o ואם מוסיפים לה סימן אחר, אז התנועה משתנה; בכתב הקאנה היפני כל הברה היא אות נפרדת ואין בכלל סימני "ניקוד" מיוחדים.
3. לדעתי קצת מגוחך לכתוב שמות של אותיות יוונית בכתב לטיני, במיוחד בערך הזה. אפשר לכתוב אותן בכתב יווני או בכתב עברי. התעתיק הזה גם לא נכון: האות ψ, למשל, לא נקראת psay אלא psi. רק סטודנטים לפיזיקה אומרים "פסיי", כי הם לומדים את זה דרך האנגלית, ובאנגלית ההגיה של psi מתעוותת. גם המיפוי בין העברית ליוונית לא נכון - שין זה לא ψ אלא סיגמה. למיטב ידיעתי היוונים לא לקחו את ה-ψ מעברית.
4. סדר האותיות - זה מבוסס על משהו או שזה סתם ניחוש אישי? בוויקיפדיה אסור לפרסם ניחושים ו"מחקר מקורי".

בהצלחה. --אמיר א. אהרוני 14:20, 22 באוקטובר 2006 (IST)

הי אמיר. תודה רבה על ההיענות לביקורת. ועכשיו כמה תשובות:

קודם כל, אני לא בטוחה ש"כל דובר עברית יודע" את הדברים המופיעים בערך. אני, לדוגמא, ממש לי ידעתי, עד שסיימתי את הקורס המופלא של פרופ' אהרון דמסקי "הכתב, הספר והסופר בעת העתיקה" (אונ' בר אילן). חשבתי שאני דווקא מחדשת פה...

1. אפשר בהחלט לשפצר את הצבעים בטבלה. תודה על ההערה.
2. הו הו, נכנסת לבור עמוק - האם הכתב העברי הוא הברתי או עיצורי? רק על זה חרשנו שני שיעורים. מסתבר שזה לא חד משמעי בכלל: אתה יכול למשל לקרוא את המילה צה"ל אבך לא את המילה IDF. למה? - כי הכתב האנגלי הוא כתב עיצורי, בעוד שהעברית היא לא. מסקנת הפרופ', אגב, היתה שכנראה מדובר באיזשהו שלב ביניים של מעבר מכתב הברתי לעיצורי. אני דווקא השתכנעתי מדעת המצדדים בכתב ההברתי, ומכאן קביעתי לעיל.
3. בעניין הטבלה - אין לי מושג ירוק בכתב ובשפה היווניים. זהו שריד מהערך לפני שעבר את שיפצוריי, ומאחר שאיני מבינה בזה, השארתי את הטבלה כמו שהיא. אני מקבלת לגמרי את כל היערותיך ואתה מוזמן (אם בא לך) לתקן את הטבלה או להסירה לגמרי.
4. לגבי סדר האותיות - זוהי דעתו של דמסקי, ומאחר שהוא כבר פרופסור נראה לי שאפשר לקרוא לזה "רעיון מבוסס"... לי, למשל, יש תיאוריה לגבי מיקומן הקבוע בתחילת הרשימה בכל הכתבים כמעט של ארבע האותיות - א-ב-ג-ד (בווריסיות אלו ואחרות), אבל לא כתבתי אותו, כי הוא באמת לא מבוסס מחקרית (אבל אני יודעת שאני צודקת...).

בכל אופן, אני מעריכה מאד את היערותיך, ואשמח לשמוע עוד! תמרה 16:21, 23 באוקטובר 2006 (IST)

כתב הברתי - ע"פ המיון המקובל בעולם הבלשנות, הא"ב העברי אינו הברתי. כתב הברתי לגמרי הוא הכתב היפני, שבו אין דמיון בין ga ו־go (שבשניהם יש g) ואין דמיון בין za לבין ya (שבשניהם יש a). על כתבים של הודו ודרום מזרח אסיה יש ויכוח אם נכון לקרוא להם כתבים הברתיים או שמא הם קבוצה בפני עצמה (גם את הכתב האתיופי אפשר להכניס למפשחה הזו). מעולם לא שמעתי שקוראים לכתבים של השפות השמיות הגדולות - עברית וערבית - "הברתיים". ביסודם הם עיצוריים וסימני הניקוד נוספו אליהם רק מאוחר יותר וגם היום לרוב אינם נכתבים.

אז בקיצור - לפי החלוקה המקובלת הכתב העברי אינו הברתי. יחד עם זאת אני מסכים שהחלוקה הזו קצת שרירותית ויש מקום לדיון מחודש. אם הפרופ' שלך מתעקש לקיים את הדיון, אזי אני מצדיע לו, אבל באנציקלופדיה צריך לתאר את זה בהתאם, כי למיטב ידיעתי הוא בדעת מיעוט.

סדר האותיות - אם זו דעתו של פרופ' דמסקי, אנא צייני זאת. זאת הפעם הראשונה שאני שמעתי על דבר כזה. כמו־כן, אם הוא פירסם את השערתו על סדר האותיות במאמר או ספר, אנא צייני את המקור. (פעם השתעשעתי בהשערה הפרטית על הנושא - שהסדר קשור למקום החיתוך של הצליל בפה, אבל זה לא לגמרי רציני.)

אותיות יווניות - אנסה לטפל בעצמי, אבל לא מבטיח כלום, כי אני לא ממש מומחה לא ליוונית ולא לעברית. אני רק יכול לנסות לתקן כמה טעויות מובהקות, כמו מה שציינתי לגבי פסי. וחוץ מזה אני אלרגי לעריכת טבלאות בוויקיפדיה - זה סיוט לא נורמלי :)

(דרך אגב, מהיכרותי המועטה עם עולם הבלשנות של השפה העברית, קיבלתי את הרושם שבאוני' בר־אילן מתייחסים לזה בצורה הכי רצינית.) --אמיר א. אהרוני 16:46, 23 באוקטובר 2006 (IST)

תיקנתי את הערך, ועכשיו תורכם

תודה לאמיר על ההערות החשובות, שבעקבותיהן תיקנתי כמה דברים, ובין היתר שיפצרתי את טבלת ההשוואה. מאחר שאיני מכירה כמעט בכלל את האותיות היווניות, אני ממש אשמח אם מישהו יוכל לעבור על הטבלה ולוודא שכתבתי נכון את שמות האותיות בעברית. כמו"כ, אמיר, אם תוכל בכל זאת לתקן את הטעויות שמצאת (עם הסיגמא וכו') זה יהיה אחלה. חוץ מזה, ראיתי ש"היהודי" תיקן נכון את מה שכתבתי על כתב רש"י, למה אם כן התיקון שלו נעלם? תמרה 21:45, 1 בנובמבר 2006 (IST)

תורת ההגה

ראיתי כי פסקה שלמה העוסקת בתורת ההגה של האותיות העבריות הושמטה באחת העריכות בידי אלמוני. האם ההשמטה הזו נעשתה בדין? או שמא צריך לשחזר אותה מחדש לערך? הפסקה מובאת בהמשך. אשמח לשמוע תגובות מהמומחים לעניין.

תורת ההגה

האותיות המסמלות עיצורים מתחלקות לחמשת מוצאי הפה:

עיצורים הנחתכים בשפתיים: ב',ו', מ', פ'.

עיצורים הנחתכים בשיניים: ז', ס', שׁ', שׂ', צ'

עיצורים הנחתכים בחיך הקדמי ובלשון: ד', ט', ל', נ', ת', ר'

עיצורים הנחתכים בחיך האחורי: ג', י', כ', ק'

עיצורים הנחתכים בגרון ובלוע: א', ה', ח', ע', ר'

ר' נהגית שונה אצל אנשים שונים על כן במיון היא עשויה להופיע בקבוצות שונות. --אפי ב. • שיחה • 07:21, 13 במאי 2007 (IDT)

איני רואה כל פסול בפסקה. תוכל כמובן לשחזר אותה. תמרה 08:35, 13 במאי 2007 (IDT)

תודה. שיחזרתי. --אפי ב. • שיחה • 09:20, 13 במאי 2007 (IDT)

תטא וטאו

לדעתי, תטא זה ת' וטאו זה ט', ולא כפי שמופיע הפוך בערך. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 19:04, 17 בספטמבר 2007 (IST)

לא כך.--גמדקנאי - שיחה 02:06, 12 ביולי 2011 (IDT)

אי-התאמות בין ייצוג אורתוגרפי והגיה

ישנן כמה הוספות שלא הצלחתי להכניס לגבי ייצוג האותיות בIPA:

• האות ג (רפה) נהגתה פעם כמו האות הערבית ג'ים או האות הערבית ע'ין.
• האות ד (רפה) נהגתה פעם כמו האות הערבית ד'אל.
• האות ת (רפה) נהגתה פעם כמו האות הערבית ת'א - בהגייה האשכנזית נשמרה ההפרדה (טכנית) בין ת ל-תּ.

אביעד 299 22:13, 11 באוקטובר 2007 (IST)

לא הבנתי. המתעתק • שיחה 22:15, 11 באוקטובר 2007 (IST)

שתי הערות

ראשית, לגבי פרוש שמות האותיות: אשמח לדעת עד כמה מוסמך מי שכתב אותן. זה נראה לי קצת מוזר שמקור השם נו"ן מגיע מנחש ולא מהמלה נון שפירושה "דג" (כמו דיונון, תמנון והשם התנ"כי יהושע בן-נון) ועוד שהשם זי"ן לא מגיע פשוט מכלי זין (מה גם שהאות עצמה- בכתב אשורי- נראת כמו יתד או איזה כלי מלחמה).

שנית, לגבי התמונה עם השעון: השעון הזה, כמדומני, נמצא בפראג. אם תשימו לב, האותיות בשעון הזה הן הפוכות וזאת משום שמי שבנה את השעון רצה כמו לומר ליהודים שזמנם הולך ואוזל. כדאי שמישהו יכתוב את זה בדף או יפנה לערך המיוחד לשעון (אם קיים כזה) ―132.70.50.117 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST).

לגבי סימוכין – מסכים. לגבי השעון, עיינו :כאן. אמנם גם שם לא ציינו מקורות, אבל שם נטען שמדובר במרכז הקהילה היהודית בשכונת יוספוב בפראג, האם בידיך מידע סותר? דן 19:31, 10 בדצמבר 2007 (IST)

סתירה בערך?

77.125.99.42 01:32, 18 במאי 2008 (IDT)

אולי לא הבנתי נכון אבל למיטב הבנתי יש פה סתירה בערך בין שאומרים שהשם "נון" הוא מהמילה או מסוג של דג בגלל בלבול עם הציורים הקדומים, ואחר כך בטבלת המשמעויות נאמר שהמקור מהמילה נחש. לפי המאמר, בכלל לא הובן שהציור משמעו נחש בזמן התגבשות השמות.

ע = ء ؟

IT SAID IN THE CHART THAT THE HEBREW AYIN CORRESPONDED TO THE ARABIC AYIN, GHAIN AND HAMZA. I know this is true for the Ayin and ghain but the hamza should correspond to the Alif, unless there is something that I do not know. I went ahead and corrected it but let me know if it was actually put there for a reason and feel free to change it back again. sorry the message is in english as I do not speak hebrew fluently but I do speak arabic and there is no relationship of the hamza and the ayin that I know of 96.251.49.69 11:03, 8 באוגוסט 2008 (IDT).

Reply:

The Hebrew Ayin corresponds to the Arabic Ayin. The Arabic Ghayin is a modification of the Arabic Ayin.

The Hamza corresponds phonetically to the Hebrew Aleph, but its glyph is based on the Arabic Ayin.

Hope it helps. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ח' באב ה'תשס"ח · 11:31, 9 באוגוסט 2008 (IDT)

Hi 96.251.49.69 - the information could indeed be misleading, I added a clarification explaining that the relationship between hamza and ayin is orthographic, not phonetic, and that hamza is phonetically equivalent to aleph. If you have more information about the orthographic relationships between the glyphs, please let us know! דן 14:45, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

מקור שמות האותיות

נ׳ מלשון נחש? ה׳ מחלון? ט׳ - הטיה? סמך - דג השמך? אולי, אבל קצת סימוכין לא יזיקו. דן 00:55, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

גם לדעתי דרוש קצת סדר. יש אי-התאמה בחלק מן המקרים בין המשמעות שמובאת כאן ובין המשמעות שנזכרת בערך אלפבית פניקי למשל (ובהקשר זה - ר' כאן). אביעדוס - שיחה 01:17, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

כן, זהו שגם אני למדתי שנו״ן בא מדג... אולי להזיז את ה"דרוש מקור" לכותרת הטור בטבלה, "מקור השם"? זה כמובן מפריע, אבל מידע שגוי מפריע קצת יותר. ד״א, אם קיימות לגבי אות מסויימת כמה סברות לגבי מקור שמהּ, היה נחמד לדעת את כולן. אבל כאמור נחוץ מקור. דן 11:01, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

רעיון טוב. עשיתי. אביעדוס - שיחה 23:02, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

אני מצרף מאמר שכתבתי בעניין שמות אותיות האלפבית - http://www.e-mago.co.il/magazine/hebrew-alphabet.html

גרוניות

הועבר משיחת משתמש:Nevuer#אלפבית עברי. ‏nevuer‏ • שיחה 01:02, 20 באוגוסט 2008 (IDT)

שלום ראובן. ידוע לי שהאות ר' עשויה להשתייך לקבוצת האותיות הגרוניות, כמו גם לקבוצת אותיות הלשון. משכך, סבורני שעריכתו של האנונימי בערך הנ"ל היא מוטעית. ברי"א • שיחה • י"ח באב ה'תשס"ח • 21:45, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

שלום ברי"א. זה תלוי קודם כול בשאלה איך אתה מגדיר "גרוניות". למיטב ידיעתי, המונח הזה יכול לשמש או כשם נרדף לעיצורים הסדקיים (בעברית: אל"ף וה"א), או כמונח גג הכולל הן את העיצורים הלועיים (חי"ת ועי"ן) והן את הסדקיים. למיטב ידיעתי, רי"ש בכל הגיותיה אינה שייכת לאף אחת מהקבוצות האלה.

לעומת זאת, אם נלך לפי ההגדרה המאוד כללית שמופיעה בערך עיצורים גרוניים אז אתה צודק, הרי"ש הווילונית (או ענבלית) במבטא הלא-מזרחי הרווח היא בהחלט "גרונית". אבל ההגדרה הזאת אינה מוכרת לי, ולדעתי היא אידיוסינקרטית (או לפחות לא מקובלת בספרות המדעית. חבר ש-drork כבר לא כאן כדי לשאול אותו :/). בכל מקרה היא לא מתאימה לדעתי להקשר הנתון, כי מדובר בפירוש על "עיצורים הנחתכים בגרון ובלוע", כך שלא נראה לי שהכוונה היא למונח גג כלשהו. הכוונה היא מן הסתם לעיצורים הסדקיים, וכדי להימנע מהתסבוכת הזאת ציינתי זאת במפורש. ניתן, כמובן, להוסיף הערה לגבי המימושים השונים של הרי"ש במבטאים שונים (אני לא מתמצא בזה), אבל רצוי להימנע מהמילה "גרוניות"... ‏nevuer‏ • שיחה 00:52, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

נדמה לי ש"גרוני" הוא סיווג בלשני עברי מסורתי, כלומר לא פונטי, ומשמעותו בהקשר המסורתי היא בעיקר: "שאינו מקבל דגש חזק". (ד״א, אחרי דיון ארוך ומייגע למדתי שחשוב להבחין בין מונחים המשמשים בבלשנות העברית המסורתית לבין מונחים בבלשנות המודרנית, ולמרות שמינוחים מסורתים נראים לי אישית מיושנים, מסורבלים ולפעמים בלתי מדעיים, אני חושב שחשוב שגם הם ייוצגו בוויקיפדיה, כל עוד משמעותם בהקשר המסורתי מובהרת, ראו דוגמה מוצלחת במקרה של המונח תנועה, פעם בפסקה הפותחת של תנועה (פונולוגיה) ופעם בתת־הערך התנועות בדקדוק העברי.) דן 01:47, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

אני מסכים בעיקרון, אבל אתה יכול לראות שבהקשר המדובר הכוונה היא להיבט הפונטי דווקא. אני מניח שתסכים אתי שלא רצוי לערבב יחד מינוח מדעי ומסורתי. ‏nevuer‏ • שיחה 09:37, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

מסכים. אני חושב שעקרונית צריך להפריד את הנתונים המסורתיים מהמודרניים ולספק אותם בהקשר הנכון, משהו בסגנון (במקרה הזה) כותרת כללית "סיווג האותיות" ואז שתי כותרות משנה, "תורת ההגה" ו"סיווג מסורתי". דן 18:03, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

כאמור, אין לי התנגדות שתערכו את הפסקה כך שתשקף גם את הגישה המסורתית, כל עוד אין חשש לאי-בהירות. ‏nevuer‏ • שיחה 18:24, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

ערך תמוה

תמוה בעיני שהכתב העברי מוצג כאחד הכתבים העתיקים בעולם, בלי להזכיר כלל שמוצאו מהכתב הארמי (או האשורי). אילולא הטענה האנטי-היסטורית של חז"ל שמובאת רק בסוף הערך, כאילו הכתב המרובע קדוש וקדום יותר, אפשר לטעות ולחשוב שהכתב שלנו התפתח ישירות מהכנעני ולא מן הארמי, ולא לדעת כלל על החלפת הכתב העברי המקורי בכתב המרובע בימי בית שני.

קצת לא ברור... כיצד אתה חושב שהכתב העברי היה אמור להתפתח מהכתב האשורי..? גילגמש • שיחה 13:03, 18 במרץ 2009 (IST)

אני מסכים עם האלמוני. ראשית, ובנוסף לדבריו, נראה מוזר לפתוח את הערך ב-"האלפבית העברי הוא אחד הכתבים העתיקים בעולם" כאשר הא"ב העברי קיים בערך מהמאה ה-9 לפנה"ס. מערכות א"ב היו קיימות מאות שנים לפני, ואם מדברים על כתב בכלל (כמו שמשפט הפתיחה מציין) - הכתב קיים כבר מהאלף הרביעי או השלישי לפנה"ס. אני גם מסכים עם האלמוני לגבי העובדה שחוסר הפירוט בנוגע למוצא הכתב מדגיש את הבעיה הזאת, מכיוון שלמעשה הכתב המרובע נמצא בשימוש רק מימי בית שני, תקופה מאוחרת יותר. לא-יודע - שיחה 13:28, 18 במרץ 2009 (IST)

הוספתי את המילים "שעדיין נמצא בשימוש", בתקווה שקלעתי לדעת הכותב. Ranbar - שיחה 16:25, 18 במרץ 2009 (IST)

אני לא יודע מהי דעתו המדויקת של הכותב, אבל אנסה לענות. נראה לי שמפריע לאנונימי חוסר הרקע ההיסטורי (או לפחות הצגת הרקע באופן מסודר), לדעתי באמת חסר קטע שיפרט יותר על ההיסטוריה, אבל זה לא חמור במיוחד, כבר ראיתי מקרים קשים יותר בויקפדיה. הערך הזה מבולגן מעט, והוא מחכה למי שמבין ויוכל לעשות בו סדר.

הקביעה "האלפבית העברי הוא אחד הכתבים העתיקים בעולם שעדיין נמצא בשימוש ומוצאו במזרח הקדום" עדיפה על הקודמת. יש מספר גרסאות לגבי מהי תקופת ראשית השימוש בא"ב העברי הנוכחי, בגדול זה נע בין המאה ה-6 למאה ה-3 לפנה"ס. יש גם מספר גרסאות לגבי מהי תקופת ראשית השימוש בא"ב הלטיני נוכחי, ומדובר בערך על אותה תקופה (ופה מתחדדת השאלה מה מגדיר את הכתב הנוכחי, כי לפי טענת המחמירים, הכתב הנוכחי הוא צעיר יחסית וראשיתו בימי הביניים). די מוסכם שמוצא הא"ב הוא מהכתב הארמי. אולי עדיף להחליף את משפט הפתיחה במשהו יותר מדיוק משהו כמו "משמש מאז ימי בית שני" במקום "העתיקים בעולם" ו-"מקורו בכתב הארמי" במקום "במזרח הקדום". לא-יודע - שיחה 23:40, 18 במרץ 2009 (IST)

אני לא מסכים כלל עם האלמוני. האם יש לך מקור כלשהו שיתמוך בעמדתך שהכתב העברי התפתח מהארמי? גילגמש • שיחה 01:08, 19 במרץ 2009 (IST)

ראשית, לא הוספתי טענה זרה לכתוב ויקפדיה, ראה אלפבית עברי#שמות האלפבית העברי, אלפבית ארמי. אם אתה רוצה מקור כתוב ומוסמך, אני יכול ללכת לספריה באמצע שבוע הבא ולהביא לך מראה מקום מדויק (אם כי לדעתי זאת אחת העובדות היותר ידועות ומקובלות שבערך, אני אישית למדתי עליה לראשונה לפני שנים רבות בבי"ס התיכון, ונתקלתי בה מאז פעמים רבות). בינתיים, אני יכול להפנות אותך לen:Hebrew alphabet, שכולל הפניות בעצמו (אותה טענה שם מסתמכת על מבואה מס 2), ולתוצאה של חיפוש קצר שעשיתי בגוגל (אני בטוח שעם קצת יותר השקעה אפשר למצוא משהוא יותר טוב) כאן. לא-יודע - שיחה 10:24, 19 במרץ 2009 (IST)

תודה רבה על הקישורים. אני עדיין חושב שיש לך טעות. הינה תראה בבקשה:

כתוב בערך אלפבית ארמי: האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבת עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית. הוא התפתח מן האלפבית הפניקי והחל להיבדל ממנו לקראת המאה ה-8 לפנה"ס. לעומת זאת כתוב בערך כתב עברי עתיק שהוא נוצר עוד בימי בית ראשון שבנייתו קודמת למאה ה-8.

לכן, לא יתכן שהאלבית העברי התפתח מהארמי היות שהוא קודם לו. הדבר היחיד שהתפתח מהאלפבית הפיניקי (ולא הארמי שבעצמו הגיע מהפיניקי) הוא אופן כתיבת האותיות, אך הרעיון להשתמש באותיות נפרדות עיצור הוא קדום בהרבה מקבלת הכתיב הנוכחי. גילגמש • שיחה 10:30, 19 במרץ 2009 (IST)

נכון, עברית נכתבה לפני הא"ב הנוכחי, בעזרת א"ב קדום מהארמי, אבל כמעט כל הערך עוסק בכתב הנוכחי. ההתיחסות לכתב דעץ היא בפסקה התפתחות האלפבית העברי שצריכה להמחק ולהכתב מחדש (בהקשר למה שאמרתי קודם, אם יש טענות שצריכות מקורות, אלה הטענות כאן. מי אמר ש"ממציאי הכתב הכנעני ביקשו להקל על הקוראים"? מי אמר ש"המשתמשים בו התחילו "להתעצל" בהשלמת הציורים"? מי אמר ש"כשהעברים אמצו את הכתב הכנעני הם התקשו לזהות חלק מן ציורים המקוריים"?) ובשורה אחת בפסקות שמות האלפבית העברי, קדושת האלפבית העברי, שם מופנה הקורא לערך כתב עברי עתיק. הכתב העברי המרובע, המודרני, שבו עוסק הערך, התפתח מהכתב הארמי שהוא אכן קרוב לכתב העברי העתיק. לא-יודע - שיחה 10:43, 19 במרץ 2009 (IST)

זה לא מה שכתוב. כתוב שאם כבר אז אפשר לומר שהכתב הנוכחי התפתח מהפיניקי ולא מהארמי (טענה שיש בה הרבה הגיון). לגבי הציורים וכו' - קראתי על כך בספרים אחדים אך איני זוכר את שמותיהם. באמת צריך להביא מראה מקום אמין לדבר הזה. בכל אופן, לא ניתן לומר בשום צורה שהכתב העברי הן העתיק והן המודרני התפתחו מהכתב האשורי שהוא כתב יתדות חסר אלפבית. זה ענף שונה לחלוטין. גילגמש • שיחה 10:47, 19 במרץ 2009 (IST)

אני לא מוצא איפה כתוב שהכתב הוכחי התפתח מהפיניקי. הכתב העברי הקדום התפתח מהפיניקי (או במקביל לפיניקי), וכך גם הכתב הארמי. הכתב העברי המודרני (המרובע) התפתח מהארמי. ראה למשל את הפסקה הבאה מפתיחת הערך האנגלי:

According to contemporary scholars[2], the modern script used for writing Hebrew (usually called the Jewish script by scholars, and also traditionally known as the square script, block script, or Assyrian script — not to be confused with the Eastern variant of the Syriac alphabet) evolved during the 3rd century BCE from the Aramaic script, which had been used by Jews for writing Hebrew since the 6th century BCE, retaining the old script only for the Name of God. Prior to that, Hebrew was written using the old Hebrew script, which evolved during the 10th century BCE from the Phoenician script; the Samaritans still write Hebrew in a variant of this script for religious works (see Samaritan alphabet). For other opinions, see below.

אף אחד לא טוען שהכתב המרובע התפתח מכתב היתדות של האשורים. "הכתב האשורי" הוא שם אחר ל"כתב המרובע", זהו הכתב שאתה קורא ברגעים אלה. לא-יודע - שיחה 10:56, 19 במרץ 2009 (IST)

הינה כתוב: "which evolved during the 10th century BCE from the Phoenician script" גילגמש • שיחה 11:02, 19 במרץ 2009 (IST)

אתה מוציא את הדברים מהקשרם. המשפט המלא מתחיל ב-"Prior to that, Hebrew was written using the old Hebrew script, which evolved during the 10th century BCE from the Phoenician script,". כלומר, כמו שכתבתי למעלה, הכתב העברי הקדום (כתב דעץ) התפתח מהכתב הפיניקי. הכתב העברי המודרני (הכתב המרובע) התפתח מהכתב הארמי (" the modern script used for writing Hebrew ... evolved during the 3rd century BCE from the Aramaic script").

הכתב העברי המודרני, הכתב המרובע, בו עוסק ערך זה התפתח מהכתב הארמי. כמובן שחשוב להזכיר גם את תולדות הכתב המוקדמות יותר, אבל לא צריך לבלבל בין התקופות. לא-יודע - שיחה 12:18, 19 במרץ 2009 (IST)

טוב, אתה צודק ככל הנראה. גילגמש • שיחה 12:55, 19 במרץ 2009 (IST)

כתב כנעני קדום (בסעיף התפתחות האלפבית העברי)

אינני מומחה לשפות קדומות, לכן אני מבקש את תשומת ליבם של אלה שכן או לחילופין אלה שכתבו את הערך. מצאתי שבויקיפדיה ישנו ערך בשם אלפבית פרוטו-כנעני שממנו התפתח אלפבית פניקי שהוא המקור לאלפבית ארמי וממנו התפתח האלפבית העברי המודרני (להבדיל מכתב עברי עתיק). בנוסף 'קדום' שווה ערך ל'פרוטו' לכן אני מניח שמדובר באותו האלפבית וניתן לתקן את קישור הערך כי כרגע הוא כביכול לא נכתב עדיין. כאמור אינני מבין בנושא, וכל המידע מובא מהערכים הנמצאים כאן בויקיפדיה- אז אני מפנה את הטיפול למומחים. מעבר לכך, המידע לגבי האלפבית הפניקי והארמי אינו מובא בסעיף הנוגע להתפתחות הכתב העברי אז אני ממליץ להבהיר את הסעיף הזה כהלכה. Machumara - שיחה 21:00, 1 במאי 2009 (IDT)

המומחים בחופש כנראה :) תיקנתי את הקישור. אם מישהו בעל ידע ירצה להרים את הכפפה ולהוסיף את הפרטים לגבי האלפבית הפניקי והארמי זה יתרום מאד לאיכות הערך Machumara - שיחה 15:07, 4 במאי 2009 (IDT)

Ehsan

Hello there! I need to Hebrew scripts of the Arabic Term Ehsan or Ihsan (Arabic: إحسان). Thank you

--Eh scrtwiki - שיחה 14:16, 9 ביוני 2009 (IDT)

"אחסן". Good luck. ‏odedee • שיחה 17:45, 12 ביוני 2009 (IDT)

I think that it is not true. I know the meaning of the term in Hebrew is ‎מושלמות‎ (perfection) or ‎אחסאן‎. Can this help you?‎Eh scrtwiki - שיחה 19:21, 14 ביוני 2009 (IDT)

Do you need a translation or a transliteration? דן 00:51, 21 ביוני 2009 (IDT)

According to this, "‎אחסאן‎" is the correct transliteration. דן 01:34, 21 ביוני 2009 (IDT)

‎

‎

Thank you!Eh scrtwiki - שיחה 11:48, 21 ביוני 2009 (IDT)

לטבלת שמות האותיות

דווקא נראה לי דומה מאוד ל־צ. דן 17:15, 15 באוקטובר 2009 (IST)

שלום. בטבלת שמות האותיות לאות צד"י אני חושב שהכוונה ל-קרס ולא ל-כרס ככתוב. בברכה - עמי

תוקן, תודה על הערתך (ותודה לדן...) Rex - שיחה 00:43, 16 באוקטובר 2009 (IST)

הסבה לכתב לטיני

יש פסקה די ארוכה על הרעיון להסב את הכתב העברי לכתב לטיני אבל משום מה כתובים רק היתרונות ולא כל הבעיות שיש בזה, מי התנגד וכו'. לפי הקטע זה כמעט נשמע כאילו באופן כמעט מקרי אנחנו עדיין לא משתמשים בכתב לטיני... מיתר פלדמן - שיחה 23:27, 18 בספטמבר 2010 (IST)

שמות האותיות

תעתיק שמות האותיות (בתעתיק יווני) בספר איכה בנוסח השבעים (קודקס סינאיטיקוס, 330-350 לספירה)

מה המקורות הקדומים לשמות האותיות? (איך קראו העבריים לאותיות שלהם בתקופה הקדומה? ולצורך זה להשוות - איך קראו האוגריתיים ואיך קראו הפיניקיים לאותיות שלהם)

• במקרא אין התייחסות לשמות האותיות
• בספרים החיצוניים ובספרות קומראן? האם התגלה תיאור של שמות האותיות? וגם אם כן, זהו טקסט ללא מידע על התנועות, כך שעדיין לא יהיה בכך מידע מלא על צורת ההגייה של השם (נניח תאורטית alef או alif)
• בספרות לא עברית - האם יש התייחסות לכך שקדמה למאה הרביעית לספירה (ראו להלן)?
• בכתבי יד של התרגומים לקינות האלפביתית באיכה למשל, נוסף בתחילת כל פסוק שמו העברי של האות בה פותח הפסוק, ובכך נשתמרה בידנו עדות (לא ברור כמה אם היא עדות ממקור שהכיר את ההגייהף או שמא ממקור משובש, ראו גם בנושא מסירת שמות הספרים העבריים שייתכן ושובשה). כך למשל בקודקס סינאיטיקוס, 330-350 לספירה, מצוי התעתיק הבא (ליוונית): (מקור: folio: xlii v) ) [א] αληφ [ב] βηθ [ג] γιμελ [ד] δελεθ [ה] η [ו] ουαυ (!) [ז] ζαι (!) [ח] ηθ [ט] τηθ [י] ιωδ (!) [כ] χαφʼ [ל] λαβδ (!) [מ] μημ [נ] νουμ (!) [ס] ϲαμχ [ע] αιν [פ] φη [צ] ϲαδη (!) [ק] κωφʼ (!) [ר] ρηϲ [ש] ϲεν (!) [ת] θαυ.
• הירונימוס, 342-420 לספירה, בהקדמה למלכויות (תרגום לאנגלית: [3]), מונה בשמותיהם של חמש האותיות הכפולות. והוא מתעתק אותם כדלהלן. (chaph, mem, nun, phe, sade) [שימו לב, צדי [sade?] ולא צדיק, כמובן].

בן-חנוך - שיחה 01:52, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא מבין לגמרי את כוונתך, אנסה לענות. מקור שמות האותיות הוא האובייקט המצויר באלפבית פרוטו-כנעני. ב - ציור של בית, ר - ציור ראש, ע - ציור עין, וכו'. בהמשך היו שינויי הגיה והבדלים לא גדולים בין שפות (אנחנו משתמשים בשמות הארמיים של האותיות). אם אני לא טועה אז בכמה אותיות היה שינוי של השם/ציור (נ היה ציור של נחש ובארמית הפך ל-נון)--גמדקנאי - שיחה 02:08, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא שואל על המקור ("למה קראו הקדמונים לסימן הבא = = = = 'א' בשם 'אלף') אלא השאלה שלי היא "איך הם קראו לזה" (alef? או שמא aluf או אולי alif? ייתכן גם שבתקופה מסוימת קראו לזה כך ובהמשך אחרת. כמו אם האות צ', בעבר צד"י (ושמא sade), כיום יש המכנים זאת צדי"ק. יש גם לבדוק איך זה נקרא באוגרתית ובפיניקית ואם אפשר - אז בפרוטו-שמית המשוערת. בן-חנוך - שיחה 02:20, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

מה שכתבת (והסרת) לגבי האוגריתית - צדקת למעשה. באוגריתית השתמשו בסמלים בכתב יתדות. (אלף שלהם קצת דומה ל) אבל השמות של האותיות - אין לי למעשה מושג האם הם כינו אותם בכינויים שמיים או שמא היו להם כינויים עצמאיים (או שמא לא נשתמרו לנו כינויי האותיות בתעודות האוגריתיות ולעולם לא נדע תשובה לשאלה זו). בן-חנוך - שיחה 03:05, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

התבלבלתי, כתבתי, טעיתי ומחקתי. Ugaritic alphabet. הצורות אמנם שונות, אבל שיטת הכתיבה, וסדר האותיות זהים. זה מצביע על קשר חזק עם האלפבית הפיניקי. ייתכן שגם מקור הצורות בפרוטו-כנענית/פיניקית. לפי הערך האנגלי לאותיות השמות המוכרים (בשינויי תנועות כצפוי).--גמדקנאי - שיחה 05:13, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על העדכון לגבי השמות (אבדוק על מה הערך האנגלי נסמך), לגבי הסדר - כמדומני שהיה סדר אחר, או לפחות סדר נוסף, שונה מהסדר המוכר. בן-חנוך - שיחה 05:28, 24 באוגוסט 2011 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://hebrew-academy.huji.ac.il/taatiq.html
  • In אלפבית עברי on 2011-11-22 20:06:04, 404 NOT FOUND
  • In אלפבית עברי on 2011-11-27 22:49:09, 404 NOT FOUND
  • In אלפבית עברי on 2012-01-20 01:41:13, 404 NOT FOUND
  • In אלפבית עברי on 2013-05-03 13:22:44, 404 NOT FOUND

--Matanyabot - שיחה 16:23, 3 במאי 2013 (IDT)

שיר מסורתי לא' ב'.

מקור שמות האותיות

כאשר כותבים את כל שמות הכ"ב אותיות, ומשנים את סדרם על פי חכמת הצירוף, מתגלה נוסח של משפט הגיוני ומשפט זה הוא המקור והסיבה לקביעת הכינויים והשמות של האותיות, והוא המעיד שידע משפט זה הוא גאוני שיסד לנו חקי פני אל אדני, ומעיד שמשמות האותיות נולדו מילים, וממילים נולדו משפטים, וממשפטים נולדה שפת התורה הנה שמות האותיות. אלף בית גימל דלת הא ואו זין חית טית יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי קוף ריש שין תיו. הנה נוסח המשפט שיוצא בצירוף או בשינוי סדר האותיות. ידע גאני זה יסד לנו חקי פני אל אדני, ילד מצפנך, כ"ב אותיות, מילים, משפטים, ושפת תורתו. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 

תגלית?!

לתשומת לבך אבגד

כל הקטע: לאחרונה, בזכות התקדמות הטכנולוגיה ובעזרת המתמטיקה של עיבוד אותות דיגיטלי, התגלה שיש תכונה מאוד מיוחדת לכתב האשורי. במאמר"נצחון השכל"‏[1],

המאמר לא נדפס בפרסום מדעי, ולא מצאתי עליו חתימת בר סמכא מוכר בתחומים שהוא מתיימר לדון בהם. כך שלא ניתן לדעת אם אכן התגלתה התכונה שהוא מדבר עליה או שזהו מאמר פסודו מדעי. כמו כן הרעיונות והמסקנות בעקבות "התגלית" לא הכרחיים והם דעת כותב המאמר בלבד. משום כך לדעתי אין לו מקום בערך, בודאי לא בסגנון הכתוב. דוד הרזהב 00:49, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

שלום משתמש דוד הרזהב, מה שלומך, 1) אתה מתכוון בטח לעריכה הזו: מיוחד:הבדל/17281565, של האנונימי. אז ככה, בהחלט לא נכנסתי לפרטי העניין, ויש בהחלט לערוך זאת. אלא שפשוט הורדתי להערות שוליים את שלא אמור להיות בפנים הערך, כי לא נהוג להשים קישורים חיצוניים בפנים הערך אלא או בקישורים חיצוניים או בהערות שוליים. 2) שים לב שכתבת פיסקה זו בתחילת דף השיחה של ערך זה, וזה טעות, (לכן העברתי לסוף - המקום הראוי), שתדע שדיון חדש מתחילים בסוף דף השיחה, אלא אם אין שום דבר בדף השיחה ואז זה מתחיל בראש הדף. אבגד - שיחה 03:24, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

היסטוריה מול קדושה?

יש פיסקה ב"קדושת הכתב" וכו' שמביאה משהו שלדעתי בכלל צריך להכלל בפסקה על ההיסטוריה (ואולי עם רפרנס בפסקת הקדושה), שהטענה שהכתב העברי ירד בהר סיני היא טענה מסורתית שמקובלת על ידי רוב הציבור המסורתי. למה היא מופיעה (ונדחית באלימות לא ויקיפדית) רק בסוף ולא במקומה? Dafuki - שיחה 09:34, 18 בפברואר 2016 (IST)

כתב מסורתי

על פי המסורת הכתב האשורי הוא הכתב אשר בו נכתבו עשרת הדברות, ובו כתב משה רבינו את התורה. על כן אני חושב שצריך לכתוב מיד בסוף ההסטוריה שכל זה על פי המחקר אך לפי המסורת (כולל הגמרא שנכתבה באותה תקופה) הכתב נשכח ואחר כך הוחזר להיות הנפוץ. כעת זה כתוב בפסקה של קדושת האלפבית, וזה בהחלט לא צריך להיות שם אלא כבר בהסטוריה. זה רק גורם לבלבול וצריך לתקן את זה. ―213.151.55.20 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משוב. הערה.

בתלמוד הבבלי (סנהדרין כא:) מובאת גם דעה שהכתב האשורי הופיע בתקופת בית שני. הפעם לא נכון להציג סתירה בין חז"ל למחקר ההסטורי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A043:4BE6:457A:A748:4AF6:21B 12:07, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

סדר האותיות

לא חוקר אנכי ולא בן של חוקר אלא חובבן לשון קליל. לא ניתקלתי במאמרים באינטרנט אז ניסיתי להבין את משמעות סדר האותיות ולכן הגיתי (בפתח או צרה) את צלילם על פי סדר הופעתם א', ב', ג'...

ו...וואלה(בצרפתית - כי לטינית היה תפוס כבר עם אאוריקה).

הצליל מנדנד את תנועות האיברים בחלל הפה והשפתיים בין קדימה ואחורה:

- א אחורה גרון

 ב קדימה שפתיים
 ג אחורה לשון
 ד קדימה לשון

- ה אחורה גרון

 ו קדימה שפתיים
 ז אחורה לשון
 ח אחורה לשון
 ט קדימה לשון

- י אחורה לשון *

 ל קדימה לשון *
 מ עוד קדימה שפתיים*
 נ אחורה לשון
 ס קדימה לשון

- ע אחורה לשון

 פ קדימה שפתיים
 צ אחורה לשון 
 ק אחורה לשון **
 ר שחרור לשון **
 ש קדימה לשון
 ת קדימה לשון

אי סדירות מסוימת אך:

• הצליל הבא הוא מעין המשך תנועה של הקודם (כתנועת גל מתמשך) י,ל,מ
  • מנח שרירים דומה אך מתרפה מעט לתנועה הבאה.

בנוסף סדר הצלילים לפחות בהתחלה יוצר סדרות של 1,3 - 1,4 - 1,4 - 1,6 (מזכיר קצת מקצב של וואלס)

הגיות שנפתחות בהגייה "פתוחה" א', ה', י', ע', (הדגשתי בסדרה אותם) ההגייה אחריה מעין "תוקפנית" ב', ו', כ, פ, ואחר כך עיצורים קדימה ואחורה

הסידור הזה הוא מעין מוזיקה עולה ויורדת עם מקצב מטוטלת שמקל על הזיכרון ובנוסף מאפשר למערכת ל"התכונן" כבר לצליל הבא שנמצא במערכת עצבים ושרירים שונה.

כאמור אני אבשלום קור קטן ביותר. אך נראה לי שווה דיון קטן

--77.138.165.159 18:33, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

תעלה את הדברים בבלוג, וצור קישור בקבוצות דיון על התפתחות הכתב באתרי הרשת החברתית. כאן זה דף שיחה על הערך עצמו.

תוכל להעלות גם דף באתר שלי ויקעברית. wikivrit. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 00:14, 16 ביולי 2019 (IDT)

דיווח שאורכב ב-10 בדצמבר 2018

דיווח מויקיפדיה:דיווח על טעויות

בטבלה שנמצאת בערך(העברי והאנגלי) הצליל של ד דגושה בעברית הקדומה(וברוב הגיות) הוא d̪ אבל לפי רוב הדפים האחרים שעוסקים בנושא(בויקיפדיה ) הצליל היה d בטבלה שנמצאת בערך(העברי והאנגלי) הצליל של n בעברית הקדומה(וברוב הגיות) הוא n̪ אבל לפי רוב הדפים האחרים שעוסקים בנושא(בויקיפדיה ) הצליל היה n לא מובן מה נכון דווח על ידי: 37.142.146.93 11:57, 3 באוקטובר 2018 (IDT)

משוב מ-14 במרץ 2019

Antoine -- ללא חתימה.

מה זה? -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 00:14, 16 ביולי 2019 (IDT)

הערות אלמוני

בתשובה לשלושת הנושאים הבאים:

אנו נוהגים לכתוב בדף השיחה, ולא לצעוק בכותרת, וכך יכולים לפתוח דיון משמעותי כולל תגובות מושכלות. כמו כן נהוג לחתום. ערכתי את השיחות, ותודה על הערותיך -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 21:23, 15 ביולי 2019 (IDT)

ההתקפה על השפה העברית

לפני שמתקיפים את העברית או את שפת טעמי המקרא והניקוד והתגים בשאלת מליון הדולר מה תהליך האבולוציה שלה| אולי כדאי לתקוף גם את השפות הערביות והאירופאיות והאפריקיאות -- הערה של אלמוני מדכתובת 62.0.98.156 בתאריך 7 בספטמבר 2019

היכן מתקיפים את העברית? -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 00:25, 16 ביולי 2019 (IDT)

סוד האותיות לפי חכמינו

מה סוד האותיות לרבי עקיבא ומה דעת הראשונים והאחרונים בנושא? אם קשה לכם לשאול על סוד האותיות תתחילו בסוד האותיות של ערבית ואז תעברו לאלף בית גימל העברית:
זה סיפור של אלול ותשרי איך אדם מתקרב לבוראו וחוזר בתשובה על ידי האלף בית וצריך להבין שיש סיפור גם לניקוד וגם לטעמי המקרא.
-- הערה של אלמוני מדכתובת 62.0.98.156 בתאריך 7 בספטמבר 2019

הבא נא מקור ונדון בכתיבתו בתוך הערך.-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 00:24, 16 ביולי 2019 (IDT)

שמות טעמי המקרא והניקוד

אם עברית לא התחילה מבן יהודה או המלבים אלא כבר בראשונים כמו הרשבא והרטבא וכבר אצל משה והוריו טעמי המקרא והניקוד הם חלק מהעברית על הערך לציין את שמות טעמי המקרא והניקוד -- הערה של אלמוני מדכתובת 62.0.98.156 בתאריך 7 בספטמבר 2019

טעמי המקרא והניקוד הומצאו רק בתקופת התנאים והאמוראים, מחדש, - לאחר שהיו קיימים בכתב היתדות המאוחר ובכתב החרטומים, ולאחר שביוונית שימשו חלק מן העיצורים של האלפא ביתא לסימון תנועות, כפי שנעשה כיום בשפות הלטיניות. אנו יודעים זאת הן מהממצא הארכיאולוגי, הן מהכתובים במקורותינו ובמקורות חיצוניים, והן מדברי חכמינו ז"ל.-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 00:23, 16 ביולי 2019 (IDT)

העריכה האחרונה של האנונימי

קובץ על יד, סיון ל, Tomerlv, Saifunny, Kulystab, pashute, amikamraz, Eldad, איש גלילי, yinonk, בן עדריאל, JewHyper, יודוקוליס, Tomer T, TergeoSoftware, Patqu, תמרה20, מקצועי, IfatE, Idoc07 ‏בעלי הידע בלשון, האם העריכה של האנונימי טובה?david7031 • שיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 01:59, 11 ביולי 2019 (IDT)

בוטלה על ידי איש גלילי, ובצדק. קובץ על יד • שיחה • 08:59, 11 ביולי 2019 (IDT)

מסכים -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 00:14, 16 ביולי 2019 (IDT)

כתב סת"ם

לא מופיע שום דבר בריבועים ששם. א. א. אינסטלציה - שיחה 22:16, 22 ביולי 2019 (IDT)

שימוש באותיות

ניתן לציין בין היתר את השימוש בכתב העברי כיום בשפה הארמית, כפי שניתן ללמוד במעלולא.

אוהדי הערך מתבקשים לחוות דעתם על קטע הידעת הקשור אליו

ראו בבקשה: ויקיפדיה:הידעת?/המתנה#U ו-W, אותיות שנוספו לאלפבית הלטיני.

תודה. 77.126.25.206 17:25, 5 בספטמבר 2020 (IDT)

נהנתי לקרוא

ערך מאוד מעניין, תודה לעומלים במלאכה. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:27, 21 בינואר 2021 (IST)

דיווח שאורכב ב-25 באוקטובר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

שלום וברכה! מובא בערך האמור ש"בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, מובא מדרש המספר שהכתב המרובע היה הכתב המקורי בו ניתנה התורה, אך נשכח והוחלף ב"כתב דעץ/רעץ" (המכונה בפי החוקרים הכתב העברי העתיק), עד שעזרא הסופר החזיר לשימוש את הכתב המרובע." אמנם יש לציין שזו טעות גדולה ויש כאן חוסר דיוק!!

הדבר הזה שנוי במחלוקת בחז"ל באותה סוגיה, כאשר דעת הגמרא בדף כא: שהתורה נתנה שהתורה נתנה בכתב עיברי הוא כתב ליבונאה ורק בהמשך הוחלף לכתב אשורי. אמנם בהמשך הגמרא בדף כב. מובאת דעתו של רבי, שהתורה ניתנה בכתב אשורי מרובע, ובגלל שחטאו נהפך הכתב לכתב עיברי, ולכשחזרו ישראל בתשובה חזר הכתב לכתב אשורי מרובע. כלומר הדבר נתון במחלוקת בחז"ל, בניגוד לאמור לעיל.

נא לתקן.

בברכה.

זה דיון לגבי ניסוח והרחבה, ויש לנהלו בדף השיחה של הערך. פוליתיאורי - שיחה 18:34, 24 באוקטובר 2021 (IDT)

כתיב אבנ"ר וכתב תע"ץ (עברית מודרנית רציפה)

מלעיל מקומי בכתיב אבנ"ר לשוויון מצב ברבים בכתיב אבנ"ר: "סתמי: סופרים או סופרות- (נשים וגברים); מיוחד: סופרים- (רק גברים) או סופרות." הסבר: בעברית קיימים שני מצבים: סתמי כולל שקיים עבור סיומת גברים ("ים"), ומיוחד מגביל שקיים רק עבור נשים ("ות"). כמובן, יש לשמור על ההתייחסות "המינית" שקיימת בעברית, בלי קשר להיגיון אישי. אבל בשימוש במלעיל מקומי (שמירת מקום ההטעמה גם כשנוספת תנועה בהטיה) ניתן ליצור היפוך מצב, שגם יוצר שוויון וגם מאפשר את כל המצבים, גם בדיבור (מלעיל) וגם בכתב (בכתיב אבנ"ר). כמובן זה לא פותר את הסטייה בהתייחסות לציבור כנקבה, צעד שהיה אולי ניתן להצדיק אותו אם היה שימוש כזה במסורת, ואין כזה! הערה: אפשר לראות את כתיב אבנ"ר (וכתב תע"ץ) בתגובה (16 באוקטובר 2022) בסוף התגובות למאמר על אירוניה של רוזנטל (חיפוש בגוגל: אירוניה רוזנטל).

תיאור מפורט כאן של כתיב אבנ"ר: כתיב אבנ"ר (אותיות בליווי נו"ן רומזת) משתמש באות ן לציון [E] ובהתאמה (כמו באנגלית SHOE) ון לציון [U]. אם מדובר בעיצור נו"ן סופית, הוא מצוין ע"י ן' (למשל, ציון' או ציוןן'), כאשר הוא מופיע אחרי ו או ן, בדומה לציון עיצור (במקום תנועה), עבור ו או י (חי', קו'). בנוסף לכך, יש שימוש בהטעמה, כשמצוינת תבנית מלעיל (הטעמה על ההברה השנייה מהסוף) באמצעות = בסוף המילה (ספר=, כותל=; מחברת=, מינהלת=, תיספורת=). אות תנועה או גרונית יוצרת שינוי הגייה מתאים. אם בכל זאת הגייה כרגיל, מסומן גרש על אות השינוי לציון אי הפעלת השינוי (צוהר=, אבל אוה'ל=, רצה=, אבל הגה'=, יין= או מות=, אבל צו'ת= או רו'ח=). אין לסמן פתח גנובה (ברור מתנועה ועיצור סופי: רוןח). מקש גרש= ומקש גרש= על ה בסוף מציין מפ'יק (סוןס וסוןסה; סוןסה ('הסוןס שןלה)).

בעברית, גרש משמש לציון הגייה שונה (ש'רף) או הדגשת אות בכ"ף (ספ'ר), או שההדגשה ידועה במשקל ידוע (סיפר, סיפוןר, סוןפר), ואז ציון יוצא דופן ע"י סימן קריאה אחרי מצב ההדגשה המוחלט (סיב!וןב). סימן הטעמה לועזית משמש באופן רגיל לציון לועזית, כאשר מופיע מציין הטעמה לפני ההברה המוטעמת (, בתוך מילה, - בראש מילה). בלועזית, סימן ההדגשה מתנהג בעקביות, גרש לרפה (-כ'ימיי'ה, -פ'יזיקה). בלועזית יש לציין תמיד א (או ה) עבור A. U מצויין ע"י ון. יי (AI), ןי (EI), ו'ו' (W). ג' (G, דזש באידיש), ז' (J, זש באידיש), צ' (טש באידיש): -צ'ימידאן, -קוטןג', ז'וןר,נאל. ד' (דז באנגלית, -פ'אד'ןר, father), ת' (כמו ש', thing). ~ עבור אנפוף (דוןז=פון,א~).

בעברית, ברירת המחדל היא צליל A לעיצור הראשון מבין שניים, או צליל A לעיצור הראשון, עם A נוסף לעיצור השני משלושה או השלישי מארבעה (גן, גנן, מזגן). השתקה רגילה, השתקה ממש או צליל E חלש, אין צורך לסמנה כשיש תנועה מסומנת לעיצור השני, ואחריה 2 אותיות (גדולה, צהוןבה). ן בראש המילה מציין השתקה נרמזת (ןני'ר, ןסליל, ןספרים, ןמנהל, ןמנהלת=). כך ניתן לכתוב הגייה ברורה במקום נקודות בלתי נראות: ספר=, ספ'ר, סיפר, סוןפר, ספ'ןר, ספר, ןספר, ןספר, -ספןר. ן מציין הנעת השתקה, אם יש תנועה מסומנת אחרי העיצור המושתק לכאורה, כשהתוצאה היא שנשמרת תנועת העיצור, אבל העיצור אחריו נכנס למצב השתקה לכאורה, ולמעשה קבלת תנועת A: ןחופשים. זה מתקיים לא רק עבור O, אלא גם לתנועות אחרות (ןמוןבנים), וגם במצב יחיד (ןצופר (והפועל: צופר), ןכיכ'ר), וגם גורר תנועת E לעיצור הבא במקרים מסוימים: ןתיכ'תב, תןןעצר (כתיב מקוצר במקום ןתןעצר). ןן בראש מילה מציין 2 תנועות E רצופות (לשני העיצורים הבאים), למשל, ןןנרד, אבל בסוף מילה זה 2 שווא נח: נןרדןן, כתבתןן. = בראש מילה מציין 2 תנועות A רצופות (לשני העיצורים הבאים), אבל זה רק ברירת מחדל: =כתבה, אבל =מגןפה, =גלוןיות. ן' לא אחרי ו או ן בסוף מילה זה A, ירוןשן'ליים= (בראש מילה זה O, ן'פה, ן'ראש). אבל בשם מהתנ"ך אין צורך "לנקד", ולכן מספיק ציון שם (ןן ירושלים=). שם משפחה מצוין ע"י ]], וסימן הטעמת מלעיל (לא תבנית מלעיל אלא רק הטעמה) מצוין על מציין השם: ןן= דוד]]= לוי (או ןן לוי[[ דוד). ] מציין צירוף (כמו בסמיכות): ןן ]] בן]אבנר. ן= מציין הטעמת מלעיל למילה ('ה ן= מןרכז). ן לפני השם מציין נקבה (נקןבה): ןן ן שחר= (שחר= 'הבת); ן' מציין זכר: ןן ן' שחר= (שחר= 'הבןן'). ןןן מציין כינוי, בין אם זה שם (שןם) ובין אם זה תואר: ןןן 'הרב. ן גם מופיע לפני מקצוע של נקבה: ן צוללת=, ן =כב'אית, ן כתבת=. בסוף מילה - מציין הוספת תנועה ללא הזזת הטעמה (מלעיל מקומי): כתב, כתבת-, כתבתי-, כתבנו-, כתבתןם-, כתבתןן'-, עןש'רימים-. .. בסוף מילה מציין הוספת חלופה (או גבול תחום אפשרי): סופר..ים, סופרים..ות, תשע=..עש'ר=, ן= מןאה..אלף= (זה לא ן= מןאה]אלף= (סמיכות), אלא ציון גבול עליון של תחום חלופות אפשריות). סתמי: סופרים או סופרות- (נשים וגברים); מיוחד: סופרים- (רק גברים) או סופרות.

ראשי תיבות בלועזית מצוינים ע"י יי לתנועת EI (כמו באידיש), .איי (A), .קיי (K), ואילו תנועת I מסומנת ע"י עיצור י': סי.אי'.איי, איי.אי' (תנועת ברירת מחדל E: .אף, .אם, .אקס ואפילו .אנד (אבל .א'ר)). סימון מקוצר: .אצ' (H), .קיו (Q); .יו (U), .וי (V); .וו (W), .איקס (X), .ווי' (Y), .זד (Z). צירוף לועזי מסומן ע"י = בין שני המצורפים: ני'ון=יורק, .טי=פ'ור, וכמובן, יש להתחשב גם בכתיבה של "אמריקאית": ספןיס=.אקס (לא .איקס), די.אם.זי (לא .זד). בעברית, אף]אחת (צירוף בביטוי), .אף]אחת (צירוף של אות לועזית (ר"ת באורך 1) עם מספר עברי); .אף=א,דין (צירוף "לועזי" (רוסית)). יש לסמן תמיד שמות, מלעיל, לועזית ומש"ה וכל"ב ('ה מסומנת וצמודה; כל"ב נפרד עם רווח (מקף רווח בירושת 'ה), אבל בביטוי ], ושם פועל זה מילה ממש עם הדגשת בכ"ף אחרי שווא נח: לישכב)).

נש'יא חדש ושיטה חדשה: עם מינוי נש'יא חדש ל- אקא,דןמיה, יש היזדמנוןת ליבחור שיטת] ןכתיב חדשה. כך ייתאפשר ל- מכון 'ל הוצאת] לעז=, שמיתהדר 'ב]עצמו 'ב שם לועזי, ןלהכ'יר 'ב]כך 'שהעברית 'המו,דןרנית עברה את ןשלב] 'המרד= 'ב- אם 'ה-אידית 'וב- אב 'הלועזי, והיא ש'פה שעומדת= 'ב]פנןי עצמה 'ל]לא פחד= 'מהזר. 'המאבק 'ל שמירת] 'הטוהר= זו מילחמה 'ב ןיכולת=] 'ההיתבטאוןת 'החופשית.

אפשר גם עבור מש"ו להפריד עם "[ ('כש[באתי-,'מ[ידי (שלי)), אבל לביטוי, "]: 'מ]ידי (או 'ב-]'מ]ידי); א משפיעה גם כשהיא אילמת (פלא=, קרא), אבל א' כאילו אינה קיימת: חןטא', שו'א', ריא'שון, רןא'שית, 'ב רןא'שית; הספר: 'ב]רןא'שית (ןן בראשית)). אידיש (בסוגריים כתיב המילה בכתיב אבנ"ר): מאַן (-מאן); יאָ (-יו), לאָמפּ (-לומפ); ער (-אןר), ווען (-וןן'); איך (-איך), (בֿכֿפֿ (אפשר למצוא בהוספת סימנים נוספים בתוכנת WORD)) פֿיר (-פ'יר) (קו אופקי מעל האות מציין את המצב הרפה (רפןה), ביטול הדגשה: חבֿר (-כ'אב'ןר)); בּוך (-בוןך), דו (-דון). נײַן (-ניין), שיין (-שןין), רויט (-רויט). וואָס (-ווס), זשורנאַל (ז'וןר,נאל), מענטש (-מןנצ'). כמו בעברית בלי ניקוד, אידיש בלי ניקוד (בלי פתח/קמץ) מטעה: א זה A או O? יי זה AI או EI? (הסבר לכתיבת ניקוד וסימנים במחשב ("ניקוד מצומצם" (Alt ימני + אות התנועה)) בעמוד האחרון). לכן יש לכתוב את הניקוד, כשבוחרים להציג את המילה בכתיב אבנ"ר לפי המקור באידיש (אבל במקום קו אופקי רפה נכתב סימן חליפי, גרש אחרי המצב המודגש: ןןן פּ'יר ןןן). בכתיב אבנ"ר, עברית לא בכתיב אבנ"ר נכתבת בין ןןן' ... 'ןןן (אידיש נכתבת בין ןןן ... ןןן). ציטטה נכתבת בין ןן ... ןן (ןן' ... 'ןן). ציטטת סימנים נכתבת בין 'ןן ... ןן' (ציטוט אות וסימן: א, א', ן'): 'ןן אב ד'ןן'.

ןן' בראש מילה מסמן קיצור ל"שווא נע" (ן, השתקה) ו"חולם מקדים" (ן', [O]): ןן'ש'מאל. ןן' בא לפני מילת קיצור (ןן' וכו'), ןן בא לפני ר"ת (ןן אח"כ). דוגמאות לשימוש בשפות: ןןן שייגעץ ןןן (באידיש), ןןן' שייגץ 'ןןן (בעברית לא בכתיב אבנ"ר), -שןיגןץ, שזה שובב, פרא אדם. ןןן ןןן' דובל'ה 'ןןן (-דוב'אלןה) זה כינוי, שם חיבה, בעברית לא בכתיב אבנ"ר, בהשפעת האידיש שיוצרת שם חיבה באמצעות תנועת E בסוף (באידיש זה תנועת "ע (או רמיזה ע"י ה סופית)). בעברית לא בכתיב אבנ"ר, תנועת E הזאת מיוצגת ע"י גרש= (') לפני האות הבאה (ה בסוף מילה). דוגמאות בעברית לא בכתיב אבנ"ר ממקור צרפתי: ןןן' שף ד'ברה 'ןןן (שןף=,דןב'רןה), שזו יצירת אמנות נחשבת, יצירת מופת; ןןן' אלה לה בלה 'ןןן או ןןן' אלה ל'בלה 'ןןן (א,לןה=לן,בלןה), שזו קריאת עידוד לנבחרת צרפת בכדורגל (ללכת (קדימה), הכחולים). הגרש הזה שקיים בצרפתית, ןןן' אפוסטרוף 'ןןן (אפו,סטרוף), זה קיצור לחיבור מילים בהשמטת תנועה. זה שונה (שונןה) מגרש ('מ[גרש=) של שינוי הגייה לאות לועזית, כמו למשל עבור ןןן' שייח' 'ןןן בערבית. בערבית, הגרוניות נהגות גרוניות באמת, (וגם ו מבוטא W), ולכן בא כאן הגרש, לסמן שבניגוד לכך, במקרה זה ההגייה מהחך (בכתיב אבנ"ר כ' או ך (-שןך)). באופן דומה, תנועות ארוכות בערבית הן ארוכות באמת, ולכן - אחרי אות התנועה מסמן הארכת התנועה (אחרי עיצור זה הכפלתו), ואילו -' מסמן קיצור התנועה (אחרי עיצור זה עיצור שבוטלה תנועתו): כא,מא-ן (שזה גם), -נאעאם (שזה כן). בהצמדת מילים ב"לועזית" (שפה זרה), יש אפשרות לייצג ממש את ההטעמה שבשפה הזרה (ע"י סימון ההטעמה "הנכונה" על המילה הראשונה): ןן -ני'ון=יורק; אפשר להשמיט ניקוד עבור לועזי שכיח בעברית, באמצעות סימון -]: -]ספרדי, -]אשכנזי, -]בלגן.

שם קובץ והמרת כתב תע"ץ: שם הקובץ יכול כמובן להיכתב כפי שהוא בעברית או באנגלית (שם קובץ עקרונית אינו מכיל " (גרשיים); ניתן לתקן זאת באמצעות כתיבת גרש כפול (מקש גרש ומקש גרש, )). אבל אם רוצים לשלוח לחו"ל, ייתכן ועדיף לתרגם שם קובץ בעברית לאנגלית או אפילו "לתרגם" לפי צליל המילה (שירות, service, sherut). מצד שני, אפשר לבצע המרת תע"ץ באופן אוטומטי (ייצוג באותיות לטיניות ("אנגליות")), שמאפשרת להמיר בחזרה באופן אוטומטי לעברית. שם הקובץ נכתב בתוך תבנית שכוללת בקשת המרה מתאימה, כך שלאחר ההמרה גם נוצרת אוטומטית בקשת המרה מתאימה לכיוון ההפוך. כלומר, בקשת המרת תע"ץ סוגרת את שם הקובץ בין ץ-[...]-ץ, וזה נהפך לאחר המרה לבקשת c-[…]-c.

המרת כתב תע"ץ עבור שם קובץ: המרה אוטומטית חד-חד-ערכית תו-תו בין אותיות עבריות, מהאות א עד האות ת, לאותיות באנגלית (לטינית), כולל דמיון של צליל וצורה (j ספרדי, או x יווני, או y כמו "ע), וההמרה לא מתחשבת בסופית (המרה זהה כמו לאות הרגילה) רק עבור האות "ץ.

א ב ג ד ה ו ז ח ט י

a b g d h o z x v i

ך כ ל ם מ ן נ ס

j k l u m e n s

ע ף פ ץ צ ק ר ש ת

y f p c c q r w t

דוגמאות: ץ-[שןרוןת]-ץ (c-[weroet]-c), ץ-[ספר=]-ץ (c-[spr=]-c), ץ-[מגןרה]-ץ (c-[mgerh]-c).

ההמרה מתבססת על דמיון צורה וצליל, שיש לו גם שורשים היסטוריים (כתב דעץ/פיניקי, שעבר לכתב יווני/רומי). במיוחד בולטת ההתאמה בסימטריה (למשל, ת מול t), עם היפוך כיוון (אותיות לטיניות נכתבות משמאל לימין וצורת האות בהתאם). ייתכן וצריך לבצע התאמת כיוון בנוסף להחלפת תו-תו: עוברים בביצוע ההמרה עד אמצע המילה (החלפת מקום בין התו המומר לבין התו במקום המשלים: תו ראשון (במקום 1) מוחלף אחרי ההמרה עם התו במקום L (אורך המילה), 2 עם התו במקום L-1, עד האמצע), ואחרי זה המשך המרה בכיוון חזרה, עד התו במקום 1. גם גרש מוחלף בגרש המתאים.

טבלאות ובקשות המרה שונות בכתב תע"ץ (בתבנית שם הקובץ) בכל מקרה, . או - נשארים; פסיק או גרש מומרים לצורה ה"אנגלית" (ההפוכה בכיוון, כמו כל האותיות ה"אנגליות") ובחזרה; סוגר ימני ושמאלי מוחלפים ביניהם. המרה אוטומטית חד-חד-ערכית תו-תו, ואין התחשבות בסופית עבור "ם, "ן, "ץ (ם-[...]-ם (m-[…]-m)):

א ב ג ד ה ו ז ח ט י

a b g d h o z x v i

ך כ ל ם מ ן נ ס

j k l m m n n s

ע ף פ ץ צ ק ר ש ת

y f p c c q r w t

המרה משולבת בצליל (באותיות CAPS), ובכל זאת אוטומטית חד-חד-ערכית (ץ=[...]=ץ (c=[…]=c)):

א ב ג ד ה ו ז ח ט י

a b g d h o z H T i

ך כ ל ם מ ן נ ס

K k l M m N n s

ע ף פ ץ צ ק ר ש ת

y f p C c q r S t

המרה משולבת בצליל, אבל בשביל כתיב אבנ"ר נשארת התאמת e עבור "ן (ן=[...]=ן (e=[…]=e)):

א ב ג ד ה ו ז ח ט י

a b g d h o z H T i

ך כ ל ם מ ן נ ס

K k l M m e n s

ע ף פ ץ צ ק ר ש ת

y f p C c q r S t

       בקשת המרה            יו'ן               יוון              שןרוןת           שירות

       ץ-[...]-ץ        c-[wirot]-c    c-[Seroet]-c      c-[iooe]-c       c-[io'e]-c

       ם-[...]-ם        m-[wirot]-m    m-[Seroet]-m      m-[ioon]-m       m-[io'n]-m

       ץ=[...]=ץ        c=[Sirot]=c    c=[SNroNt]=c      c=[iooN]=c       c=[io'N]=c

       ן=[...]=ן         e=[Sirot]=e    e=[Seroet]=e      e=[iooe]=e       e=[io'e]=e

שיטה אחרת, CAPS (המרה אוטומטית חד-חד-ערכית תו-תו לפי מקש מקלדת, בשני הכיוונים) במקלדת ההתאמה היא (ץ .) ו- (ת ,), לכן נעשה שימוש במקשי CAPS הפנויים ((ץ Q) ו- (ת W)):

א ב ג ד ה ו ז ח ט י

T C D S V U Z J Y H

ך כ ל ם מ ן נ ס

L F K O N I B X

ע ף פ ץ צ ק ר ש ת

G ; P Q M E R A W

למשל: שירות (AHRUW), שןרוןת ( AIRUIW), יוון (HUUI), יו'ן (HU'I).

"ניקוד מצומצם" (Alt ימני + אות התנועה): פַתח, סֶגול, חִיריק, רֳאש, \ֻ, שְווא, דּגש (וּ זה דגש וגם שוּרוּק). "יצרתי" תנועת רֳאש, כי Alt ימני + אות התנועה ו נותן חוֹלם, ועדיף להשתמש בנקודת החולם, שמופיעה מעל השורה, רק מעל אות תחילת ההברה המוטעמת במילה לועזית. תנועת קָמץ ותנועת צֵירה אינן נחוצות (כי יש פתח וסגול). תנועת קמץ באידיש משמשת לציון [O], אבל כידוע לא ניתן להבדיל בין קמץ קטן לגדול, והעובדה שאין שימוש בניקוד המצומצם בקמץ הגדול באופן הרגיל (בגלל הפתח) לא תהיה ברורה בגלל השימוש בו. מכיוון שהחטפים מצוינים ע"י המקש שמימין למקש תנועת החטף (כי מקש התנועה עצמה (ללא החטף) כבר תפוס), והמקש שמימין למקש ק (קָמץ) הוא ר, לכן המצאתי תנועת רֳאש. באופן דומה, נקודות ש ימנית (ש) 'ו ש שמאלית (ש') מתקבלות ע"י שני המקשים השמאליים ביותר במקלדת (QW של QWERTY), כאשר המקש הימני נותן את הימנית. בכל אופן, אם קיימת ו, אין צורך בתנועת חולם (כי זה [O], ורק אם זה [U] יוצר שוּרוּק ע"י דגש); אם לא קיימת ו, יש להשתמש בתנועת רֳאש לציון [O] (קיימת בעברית הרגילה: צִפֳּרִים), או עבור [U] בקובוץ (מיוצג לפי דמיון צורה ע"י מקש לוכסן שמאלי (\ֻ)). עבור מילה בלועזית אפשר לשים חולם מעל אות תחילת ההברה המוטעמת ב"ניקוד מצומצם": אַלֶֹה לֶבְֹּלֶה.

שיטת ניקוד ישנה הייתה במערכת Win 7 (או ישנה יותר). כרגיל, נמצאים אחרי האות אותה רוצים לנקד, אבל קודם כל עוברים למצב CAPS (הקשה על מקש Caps Lock), ואז מקישים צרוף מקשים Shift+ספרה לפי פרוט מקשי הספרות משמאל לימין: (חטפים) 1-3: (נקודות) 1 חטף סגול; (קווים) 2 חטף פתח, 3 חטף קמץ; (נקודות) 4-6: 4 חיריק, 5 צירה, 6 סגול; (קווים) 7 פתח, 8 קמץ; (נקודה) 9 ש שמאלית, 0 ש ימנית; שאר התנועות ניתנות ע"י דמיון של מצב או צורה: בתחילת השורה, המקש השמאלי ; מייצג את תנועת האפס, שווא; בסוף השורה, במקשים הימניים ביותר, - (או למעשה הקו הבולט יותר שרואים, שמתקבל עם Shift, קו תחתון (_)) מייצג בניגוד את הנקודה העליונה, נקודת חולם, = (או למעשה הקו הבולט יותר שרואים, שמתקבל עם Shift, (+)) מייצג צומת, דגש; ושוב, בדמיון צורה ברור, הקובוץ מיוצג לפי דמיון צורה ע"י מקש לוכסן שמאלי (\).

שיטת הקשת קוד: בתוכנת Word, Insert -> Symbol -> More Symbols (הוסף -> סימנים -> סימנים נוספים) בוחר גופן Guttman Frank או שמראה חלונית בתוכה ניתן לבחור תת-קבוצה Hebrew, שם בשורה תחתונה נראה השווא (ואחריו שאר הסימנים), כאשר מצוין לכל סמל הקוד האוניברסלי (Unicode), למשל לשווא: 05B0 (זה בקוד הקסה-דצימלי, או בקיצור הקס (Hex), בסיס 16, ספרות 0-9 ואותיות A-F). בנוסף, מצוין שם גם קוד ASCII (קוד אמריקאי בינלאומי). ניתן להשתמש בזה באופן הבא: Alt שמאלי + 4 הספרות של קוד ASCII, אבל זה מבוצע בלוח הספרות הימני, במצב Num Lock (חץ למטה לא נותן הזזת סמן למטה, אלא ספרה 2): 0192 נותן שווא, 0193 נותן חטף סגול, וכן הלאה (כמו שמתואר עבור השיטה הישנה), עד 0200 שנותן קמץ (במקביל לספרה 8 בשימוש בשיטה הישנה), 0201 נותן חולם, 0204 נותן דגש (שזה גם שורוק עבור ו), 0203 נותן קובוץ (3 נקודות), 0209 נותן ש ימנית, 0210 נותן ש שמאלית.

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.64.184.26 17:43, 14 בנובמבר 2022 (IST)

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

• Alfabeto AABiRI IEVE.jpg

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 22:37, 29 בדצמבר 2022 (IST)