שיחה:הספרייה הלאומית/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

גם מקורות בדוקים טעונים בדיקה!

אני שמח לראות שהשימוש במקור המצויין, הקטלוג של בית הספרים הלאומי, הולך כאן ומתרחב. טוב לראות שהעורכים, בעיקר בערכי האישים לסוגיהם, למדו להביא את רשימת ספריהם העבריים של האישים מכל התחומים, על פי הקטלוג הנ'ל. אבל - גם מקור בדוק כזה טעון בדיקה! ולאחרונה מצאתי שם טעויות, שיבושים, שגיאות ואי-דיוקים. דוגמה קטנה: רשימת ספריה של הסופרת הנכבדת יהודית הנדל. רק לאחר חיפוש במקורות נוספים מצאתי ספר משלה, שלא נרשם בקטלוג. זה מפתיע, זה לא צריך לקרות. לכן מסקנתי היא, גם מקורות בדוקים טעונים בדיקה!Alosha38 04:09, 18 ינואר 2006 (UTC)

מפתיע שזה קרה אצל יהודית הנדל, אבל הרושם שלי הוא שקטלוג בית הספרים הלאומי אינו משקף את כל הספרים שיצאו לאור בישראל. הם הרי תלויים במו"ל, שיואיל לשלוח להם עותק של הספר, וכנראה שיש מו"לים שאינם מקפידים על כך. נתקלתי במקרים לא מעטים של ספרים שלא מצאתי בקטלוג זה. יש להודות על כל ספר שמוצאים, אך לא לחשוב שהרשימה שלמה. דוד שי 04:18, 18 ינואר 2006 (UTC)

במקרה זה אתה צודק, מו'ל קטן שלא הקפיד על מילוי החוק, למסור עותק מכל ספר לבית הספרים. ביררתי, דווקא מו'ל מצויין, אבל כלשונו, חיי הנצח בקטלוגים עבשים לא מעניינים אותו...Alosha38 04:34, 18 ינואר 2006 (UTC)

חיזוק לדברי קודמי: בדיקה מקרית שלי העלתה כי גם ספר הביכורים "יש לי שכן שעובד בערוץ 10" של המשורר, מיודענו יוני רז פורטוגלי איננו קיים בקטלוג של הספריה הלאומית...נריה 07:00, 18 ינואר 2006 (UTC)

ואני דווקא יש שני פריטים על שמי בקטלוג הזה, ובכל זאת אין עליי ערך! :-) Harel 08:23, 18 ינואר 2006 (UTC)

דוד, כל מו"ל מחויב על פי חוק לשלוח, אבל מנסיוני זה מתרחש רק בחלק מהמקרים, לעתים קרובות בגלל רשלנות או שכחה (או חסכנות יתרה) של המו"ל. מחיפוש לפי שמי ושם אמי, גיליתי כי בשני המקרים נעדרים חלק ניכר מהספרים. במקרה של אמי, נעדר ספר שיצא בהוצאה כבודה למדי, ונמצא הספר שיצא בהוצאה אישית. במקרה שלי, הקטלוג מכיל רק מעט מזעיר, כי ככל הנראה הוצאות הספרים השונות שלחו לפי רגש פעם בכמה ספרים. רלף פון שוונץ 14:02, 18 ינואר 2006 (UTC)

אייזיק ניוטון

אני לא מומחה גדול, אבל לפי היכרותי - רבים מכתביו המקוריים של ניוטון נמצאים בספריה הלאומית. כדאי לבדוק את הנתון הזה ולהכניס אותו (אבל לא אני - כי אני, כאמור, מבין מאד קטן). בנוסף, יש שמועה שאומרת שמוחו של אלברט איינשטיין נמצא גם הוא במרתפי הספריה הלאומית? זה נכון? טוסברהינדי (שיחה) 16:34, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

בפעם האחרונה שביקרתי שם, הייתה תערוכה עליו ועל כתביו. אני לא יודע אם הם שם באופן קבוע. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 16:41, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

וכשאני הייתי שם, השומר אמר לי שהגעתי בדיוק יומיים לפני שמחזירים את הפריטים. מצד שני שבוע אחר כך הייתי שם שוב ולא ראיתי שום שינוי בתערוכה.. הדס 16:45, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

הנה ההסבר על התערוכה. זה אכן מאוסף הספרייה. הדס 16:46, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

אני גם רואה שיש פירוט בקשר לניוטון בערך עצמו. הדס 17:15, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

כן, יצאתי חומוס. סתם עצלן שלא קורא עד הסוף... :-) טוסברהינדי (שיחה) 17:17, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

תודה, אוסיף את זה. ומה עם המוח של איינשטיין? זה ממש שטות, או שזה נכון? טוסברהינדי (שיחה) 16:55, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

למיטב ידיעתי מוחו של איינשטיין נמצא באוניברסיטת פרינסטון ראה באלברט איינשטיין#אחרית דבר:"בניגוד לצוואתו, שימרו ד"ר הארווי וד"ר אברהמס את מוחו ועיניו של איינשטיין." איברים אלו לא הגיעו לבית הספרים עם הארכיון של איינשטין--‏Avin • שיחה‏ 19:34, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

באנגלית יש ערך על מוחו: en:Albert Einstein's brain. אתם מוזמנים לתרגם.. הדס 19:40, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

אחלה ערך, אבל גם הם לא כותבים איפה המוח נמצא כיום. אולי זה סוד צבאי? אולי הוא נחטף על ידי כח המחץ? טוסברהינדי (שיחה) 20:59, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

מזל שאין שם שם את המוח שלו איך כהנים חרדים היו יכולים להכנס לשם?

דיון לקראת שינוי שם הערך

בעקבות קבלת חוק הספריה הלאומית שם הספרייה ישתנה ב-1 בינואר 2008 מבית הספרים ל"הספרייה הלאומית". לכאורה, די ביצירת פירוש נוסף "אם התכוונת למונח ספרייה לאומית ...", אך הבעיה היא שלחלק גדול מהספריות הלאומיות בעולם (אך לא לכולן) קוראים כך. לחלק מהספריות הנ"ל יש כבר בשם הרשמי תוספת (למשל National Library of New Zealand Act 2003), אך חלקן נקראות בחוק המקורי ספרייה לאומית (למשל בהודו) ורק בעברית מקובל להוסיף להן "של", כך שהעדפה של ישראל כפירוש ראשי היא "ישראלוצנטרית".
האופציות העיקריות לשם ערך: "הספרייה הלאומית" עם "פירוש נוסף" לערך הכללי שיכלול רשימה של הספריות הלאומיות (לחלופין, הפניה לפירושונים נרחב או לרשימה כערך נפרד); "הספרייה הלאומית (ישראל)" ואולי "הספרייה הלאומית של ישראל" (בעתיד נדע אם התוספת של תתפוס מקום בלשון המדוברת). ‏DGtal‏ 23:38, 3 בדצמבר 2007 (IST)

דעתי: הערך ייקרא "הספרייה הלאומית של ישראל" כשם המוסד. אין חשיבות לכך שבלשון הדיבור לא יכללו את "ישראל" בשם. זה כמו ראש ממשלת ישראל - לרוב קוראים לו "ראש הממשלה" כי מובן מההקשר איזו ממשלה. גם כיום לא קוראים למוסד בשמו המלא אלא לרוב "בית הספרים הלאומי".

"הספרייה הלאומית\ספרייה לאומית" יהיה דף פירושונים (אחת הצורות תפנה לשנייה) או אולי ערך על המוסד באופן כללי. דב ט. 21:02, 25 בדצמבר 2007 (IST)

דעתי : הערך ייקרא כשמו בחוק. ספרייה לאומית יוביל לדף פירושונים. הספרייה הלאומית יוביל לערך בישראל. הסיבה היא שמי שמחפש את הערך בישראל יחפש בערך כשהוא מיודע. איתן • שיחה 21:17, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הבהרה: שם המוסד הרשמי היום הוא "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", שמו הרשמי בעוד שבועיים יהיה "הספרייה הלאומית" (ללא תוספות). "ספרייה לאומית" הוא מונח (וערך) כללי שאין לדעתי חשש שמישהו יגיע אליו בחיפושו אחר הספרייה הלאומית של ישראל, כך שאין סיבה להופכו לפירושונים. מקווה שעכשיו השאלה ברורה יותר. ‏DGtal‏ 21:51, 25 בדצמבר 2007 (IST)

ומהי דעתך? שי ה. 22:36, 25 בדצמבר 2007 (IST)

"השם הרשמי" אינו מחייב אותנו - אנחנו לא זרוע ביצועית של ממשלת ישראל. כל עוד לא יהיו ערכים על ספריות לאומיות אחרות, אפשר להסתפק בהספרייה הלאומית, עם הפניה מהספרייה הלאומית של ישראל (וכמובן מבית הספרים הלאומי ומבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי). כשיכתב ערך נוסף כזה, יהיה צורך להעביר את כל הכבודה להספרייה הלאומית של ישראל, שעדיף בעיני על הספרייה הלאומית (ישראל) (למרות שהאחרון הוא השם הנכון לפי המקובל בוויקיפדיה במקרים כאלה). (בכל הנ"ל: להכפיל "ספרייה" ו"ספריה"). עוזי ו. 22:48, 25 בדצמבר 2007 (IST)

מסכים לחלוטין עם עוזי. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 22:51, 25 בדצמבר 2007 (IST)

לעניין השם הרשמי, זה שם שמופיע כחוק בכנסת ("חוק הספריה הלאומית") ומקובל להקפיד על השם המקורי אצלנו. דעתי האישית היא שעדיף להעביר ל"הספרייה הלאומית" עם הפניה בסגנון: "ערך זה עוסק בספרייה הלאומית של ישראל, אם התכוונת לספרייה לאומית של מדינה אחרת, ראה 'ספרייה לאומית#רשימת ספריות לאומיות'" (או אולי "רשימה של ספריות לאומיות" כבויקיאנגלית). הבעיה היחידה היא שצריך לכתוב את הרשימה הזו... ‏DGtal‏ 23:03, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הבהרה: כוונתי שבערך ספרייה לאומית תהייה הפניה לרשימה, ובה הספריות השונות. הספרייה הלאומית יפנה לישראל, וגם משם תהייה הפניה לרשימת הספריות. איתן • שיחה 23:10, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הרעיון לא מתיישב על דעתי. "ספרייה ציבורית" ללא ה' הידיעה עוסק בבירור במונח הכללי ולא באף ספרייה ספציפית. מערך זה אפשר להפנות לרשימת ספריות לאומיות או ליצור אותה בתוך הערך. יצירת דף פירושונים עם מעל 100 שמות (או מעל 200 אם כוללים את כל הספריות הלאומיות ולא רק את אלו שהן "הספרייה הלאומית של"). אגב בויקיפדיה בפינית הבעייה דומה ובערך fi:Kansalliskirjasto יש את הספרייה הלאומית המקומית ויש הפנייה (למטה) לרשימת ספריות לאומיות בערך נפרד. ‏DGtal‏ 23:25, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הבהרה להבהרה. לא עלה על דעתי להפוך את ספרייה לאומית לדף פירושונים. הכוונה היא להשאיר אותו כמות שהוא ולהפנות לרשימת הספריות. תיקנתי בהתאם. איתן • שיחה 23:53, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אני מסכים שצריך להעביר את הערך ל"הספרייה הלאומית". את הבעיה אני מציע לפתור על ידי כך שבראש הערך תוצב הפנייה לקטגוריה, כלומר: "הגעתם אל הספרייה הלאומית של ישראל, אם התכוונתם לספרייה לאומית של מדינה אחרת, ראו קטגוריה:ספריות לאומיות. שי ה. 23:58, 25 בדצמבר 2007 (IST)

כבר שנתיים וחצי הספריה הלאומית מפנה לכאן, ובצדק, זה גם השם בו נודע המקום היום, עוד לפני שינוי השם הרשמי (והמיותר, לטעמי). יחסיות האמת • ♥ • י"ז בטבת ה'תשס"ח 06:22:21

"הספריה הלאומית" - זו של ישראל (והשאר "הספריה הלאומית (ניו זילנד)" וכו'). בראש הערך הישראלי תהיה הפניה ל"הספריה הלאומית (פירושונים)" שתפנה אל כל השאר. דרור 14:40, 26 בדצמבר 2007 (IST)

מרוח הדיון (אם הבנתי נכון) מתגבש קונצנזוס לפיו שם הערך צריך להיות פשוט "הספרייה הלאומית" ומשם להפנות הלאה. הבעיה בעיניי היא לאן. לא הגיוני לייצר פירושונים עם 100 אופציות ויותר, כך שהשאלה היא מה לעשות בדיוק. ‏DGtal‏ 19:22, 26 בדצמבר 2007 (IST)

ובכן, הספריה שלנו וודאי "הספריה הלאומית". בנוגע לשאר - אין צורך לדעתי ליצור דף פירושונים אלא להוסיף תבנית:פירוש שונה בראש הערך, וללא קישור, ובו ייאמר: "ערך זה עוסק בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי של מדינת ישראל, אם התכוונת לספריה לאומית של מדינה אחרת, הקלד: הספריה הלאומית של ... ". ברי"א • שיחה • י"ח בטבת ה'תשס"ח • 20:24, 26 בדצמבר 2007 (IST)

השם "בית הספרים וכו'" עובר עוד מעט לספרי ההיסטוריה. נראה לי שאתרגם את הרשימה לעברית וזהו. ‏DGtal‏ 21:13, 26 בדצמבר 2007 (IST)

התחלתי ליצור את רשימת ספריות לאומיות. האם יש התנגדות שהשם העתידי יפנה לערך זה (שכמדומני הוכיח בדיון זה את חשיבותו)? ‏DGtal‏ 22:02, 26 בדצמבר 2007 (IST)

צ'מע דיגי, רצינו להקל עליך, אבל אם אתה לוקח על עצמך את המשימה, כל הכבוד! זה וודאי הפתרון הטוב ביותר. ברי"א • שיחה • י"ח בטבת ה'תשס"ח • 22:24, 26 בדצמבר 2007 (IST)

עדיין "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי"

אני כותב שורות אלו ממחשב ב"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" השם הרשמי עדיין לא השתנה (שאלתי בהנהלת הספרייה). אני לא מבין מה הייתה הדחיפות לדיון לעיל ולשינוי שם הערך. אמנם יש הריון, אך התינוק עוד לא נולד וכאן עושים לו ברית ונותנים לו שם.--‏Avin • שיחה‏ 10:08, 2 בינואר 2008 (IST)

אכן חבל, נראה לי שהרצון לעדכניות היה כאן בעוכרינו. יכול כמובן להיות שמבחינת מדינת ישראל השם השתנה, רק להנהלת הספרייה לא טרחו לספר עדיין. ‏odedee • שיחה 10:40, 2 בינואר 2008 (IST)

כן ולא. האתר לא השתנה עדיין, אבל חוקית השם השתנה (או לפחות שם החברה המנהלת הוא כעת "חברת הספריה הלאומית") ואם תחפשו (וחבל להלאות בדוגמאות) הם כבר מתחילים לקרוא לעצמם בפרסומים שונים גם או רק הספרייה הלאומית. ‏DGtal‏ 12:45, 2 בינואר 2008 (IST)

עדכון! יש סימנים שהמעבר לעמותה או לחברת בת נדחה--‏Avin • שיחה‏ 14:03, 2 בינואר 2008 (IST)

איזה סימנים? לפי סעיף 29א החברה אמורה הייתה לקום, לפי סעיף 29ג השר רשאי לקבוע בצו מועד אחר להקמת החברה. האם צו כזה ניתן? ‏DGtal‏ 18:58, 2 בינואר 2008 (IST)

אני לא יודע אם צו כזה ניתן. אבל יש כרגע את סעיף המציאות, כל סעיף זה או אחר בחוק לא חזק כמו המציאות.--‏Avin • שיחה‏ 19:56, 2 בינואר 2008 (IST)

הספריה הלאומית - אדריכלות

מה המקור לטענה שבתחרות זכו הברון וארמוני ושאר הצוות מונה מאחר והשניים היו צעירים מדי? מאין לכותב הידע לכתוב מי דומיננטי ומי לא? גדעון פובזנר אדריכל

בהמשך לשאלתו של אדר' פובזנר: מיכאלי אמנם מביא מקור לטענות, אולם גם מקור עשוי להיות מוטה ובמיוחד כשמדובר במקור שאינו נגיש בקלות. ככה או ככה, אני לא רואה איך הטענה בדבר הדומיננטיות של אדם זה או אחר בצוות התכנון של המבנה בכלל רלוונטית לערך, לו גם היה ערך נפרד רק על המבנה. לפיכך אני מסיר את הקביעה הזו בשלב זה, ואם למישהו יש נימוק מדוע זהו מידע רלוונטי אודות הספריה הלאומית, הוא מוזמן לכתבו כאן. עמית - שיחה - האלבומים 23:33, 1 בינואר 2009 (IST)

בית הספרים הלאומי - אדריכלות

אני חוזר על השגתי הקודמת בדבר תכנון המבנה - מעולם לא שמעתי את הגרסא הזאת פרט לבעלת הענין -זיוה ערמוני לבקשתי ממנה לראות את פרוטוקול השיפוט לא קיבלתי תגובה. שרון רוטברד שכתב את הספר על יסקי אמר שזה לא נכון. לא סביר שלשני צעירים מדביקים עוד 5 אדריכלים נוספים. בשיחותי עם אבי שמעתי על מעורבותו העמוקה בפרויקט ועל כך ששלושה משרדים זכו ביחד בהתחרות. הערך כתוב מפי צד אחד בלבד. אם אין ראיות לעובדות שכתובות בערך נא לשנותן מיד. גדעון פובזנר אדריכל

מיקומה של הספרייה הלאומית החדשה

לפי החוק החדש שהתקבל בכנסת בשנת 2007 אמור להיבנות הבניין החדש של " הספריה הלאומית הישראלית " ממש ליד האוניברסיטה בגבעת-רם וממש ליד מוזאון ישראל והכנסת. לא רחוק מימה מהבניין הישן שקיים היום. כרגע לא ידוע על שום תיכנון ולא ידוע מי האדריכל שיתכנן את הבניין החדש, אבל הדבר היתקבל אחרי שהספרייה הלאומית הפכה להיות חברה עצמאית לאחר שנים רבות שהייתה " הפרה החולבת " של האוניברסיטה וכרגע לאחר שהיא קיבלה עצמאות היא תהפוך להיות אחת הספריות החשובות בארץ. אגב , רציתי להוסיף שבהתחלה חשבו גם להקים את הבניין החדש בכניסה לירושלים ליד גשר המיתרים.פארוק - שיחה 23:51, 10 באפריל 2010 (IDT)

לפי החוק, הספרייה אמורה להיבנות בירושלים, לא כתוב בחוק מיקום מדוייק. בהחלטת הממשלה החדשה הנזכרת בערך נקבע אזור בקריית הלאום המיועד לספרייה החדשה, שכבר היום היא הספרייה מהחשובות, אם לא החשובה, בישראל. ‏DGtal‏ 07:53, 11 באפריל 2010 (IDT)

מימול בניין בית הספרים הלאומי בתוך האוניברסיטה נימצא " בית הספר לספרנות וארכיונאות " של האוניברסיטה שיש לו קשר ישיר אל הספרייה עצמה וכניראה שההחלטה על המיקום של הבניין החדש ליד האוניברסיטה בגבעת-רם זה כדי להישאר בקשר עם האוניברסיטה. פארוק - שיחה 22:03, 11 באפריל 2010 (IDT)

אני לא יודע בדיוק מה המיקום הגאוגרפי הנוכחי ומה הקודם, רק שתי הערות עובדתיות: "בית הספר לספרנות וארכיונאות" (בית ספר=מחלקה אקדמית) באוני' העברית נסגר לפני כחמש שנים ומי שרוצה ללמוד מידענות כיום עושה זאת רק במקומות אחרים. העובדה השנייה היא שהקשר בין האוניברסיטה לספרייה יימשך על פי חוק, הן מעצם הגדרת המקום גם כספריית המחקר הראשית במדעי הרוח של האוניברסיטה והן בכך שהחל"צ העתידית תהיה 25% בבעלות האוניברסיטה. בברכה, ‏DGtal‏ 23:21, 11 באפריל 2010 (IDT)

נכון. בגלל זה הבניין החדש יבנה מימול האוניברסיטה ומימול מוזאון ישראל בשדרת המוזאונים הלאומית. פארוק - שיחה 20:30, 12 באפריל 2010 (IDT)

ספריות לאומיות בישראל

לפי מה שידוע לי ישנה "ספריה לאומית לרפואה" בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים. האם יש לה איזה קשר אל הספריה הלאומית בגבעת-רם, והאם ישנם ספריות לאומיות נוספות במדינת ישראל ? . פארוק - שיחה 23:21, 12 באפריל 2010 (IDT)

ישנו גם גוף המכנה עצמו "הספרייה הלאומית לעיוורים" בשועפאט. למיטב ידיעתי, יש בישראל ספרייה לאומית רשמית אחת ויחידה (בארה"ב יש 3 וחצי ספריות לאומיות רשמיות). אין למיטב ידיעתי איסור על ספרייה להחליט לקרוא לעצמה "ספרייה לאומית", אבל כאן עדיף שניצמד להגדרות רשמיות. לשאלתך הראשונה: יש קשר בין עין-כרם לס"ל כיוון ששתי הספריות קשורות לאוני' העברית, אבל בכך כנראה שזהו, ואגב באתר שלהם לא מופיעה כרגע המילה "הלאומית". ‏DGtal‏ 08:59, 13 באפריל 2010 (IDT)

אבל כניראה שהיא הספריה הראשית לכל נושא רפואי בארץ ובגלל זה היא נקראת "ספריה לאומית לרפואה". מה גם שהיא נימצאת ליד או בתוך "הפקולטה לרפואה" של האוניברסיטה העברית בעין-כרם. פארוק - שיחה 01:34, 14 באפריל 2010 (IDT)

יכול להיות שמדובר בהחלטה רשמית המגובה בתקצוב מתאים (למשל של משרד הבריאות) ויכול להיות שמדובר רק במשאלת לב של הדסה - הכל אפשרי ואין בידי פרטים. מכל מקום, כיוון שכעת הספרייה נמנעת מלקרוא לעצמה ספרייה לאומית, הדיון די אקדמי. אגב, הספרייה הנ"ל ממוקמת בתוך הפקולטה לרפואה שבעין כרם, בסמיכות לבית החולים. ‏DGtal‏ 10:23, 14 באפריל 2010 (IDT)

ארכיון אלברט איינשטיין

אני יודע שהמדען המפורסם תרם את כל עזבונו לאוניברסיטה העברית והיה גם בין מקימי האוניברסיטה והיה גם מבין מקימי הטכניון בחיפה, אבל למה בדיוק משמש הארכיון שלו ? ... פארוק - שיחה 23:42, 7 בספטמבר 2010 (IDT)

כמו כל ארכיון אישי, הוא משמש בעיקר את מי שרוצה לחקור על האדם, יצירתו, קשריו עם אחרים וכד'. ‏DGtal‏ 09:25, 8 בספטמבר 2010 (IDT)

מדוע ל לציין את העובדה כי הארכיון נמצא בבניין הספריה הלאומית ? ... פארוק - שיחה 17:59, 10 באוקטובר 2010 (IST)

מרכז ההדרכה לספריות בישראל

האם יש קשר בין מרכז ההדרכה לספריות בישראל לבין הספריה הלאומית ? ..... , אני שואל כי המרכז פעל בעבר עם בית הספר הארצי לספרנות, מידע וארכיונאות שהיה צמוד אל בניין הספרייה הלאומית בירושלים ואפילו היה אחראי על ספרני הספריה הלאומית. פארוק - שיחה 14:47, 25 בפברואר 2011 (IST)

אין קשר בין מרכז ההדרכה לספריות בישראל ובין הספרייה הלאומית. מרכז ההדרכה משרת את הספריות הציבוריות בארץ והספרייה הלאומית תפקידה אחר.

לצערי גם בית הספר לספרנות שהיה באוניברסיטה כבר לא קיים. Haimlevy - שיחה 18:39, 25 בפברואר 2011 (IST)

אוקיי , אז אחרי שניסגר בית הספר לספרנות שהיה מדריך את ספרני הספרייה הלאומית, אז מי בדיוק מכשיר את ספרני הספריה הלאומית ? . פארוק - שיחה 19:10, 26 בפברואר 2011 (IST)

או בית ספר מחוץ לארץ, או פשוט אף אחד. האמת, כמו שהספריה הזו מככבת בדוחות מבקרי המדינה, אולי כבר עדיף שאף אחד. עִדּוֹ - שיחה 19:17, 26 בפברואר 2011 (IST)

מוזר מאוד. מעניין אותי מאוד לדעת, למרות שאני בטוח שאחרי שיקימו את בניין הספרייה הלאומית החדש - שהוא יהיה גם גוף עצמאי. אז בטוח שיהיה איזה גוף אקדמי שהוא ידאג להם. פארוק - שיחה 19:20, 26 בפברואר 2011 (IST)

אענה לך בסגנון הספרנים של הספריה הלאומית: תבוא מחר. עִדּוֹ - שיחה 19:23, 26 בפברואר 2011 (IST)

הספרייה הלאומית היא גוף עצמאי עכשיו. ספרנות לתואר ראשון ושני לומדים בבר אילן. משם באים רוב הספרנים החדשים בספרייה. הספרייה לא בדיוק צריכה גוף אקדמי שידאג לה. יש לה מנהל אקדמי שעובד בספרייה. יש אוצרים בתחומים שונים: יהדות, ארץ ישראל, אסלאם. כל אלה תפקידים חדשים שלא היו קיימים במבנה הארגוני הקודם. בנוסף יש עכשיו תקציבים לקניית כספים. דבר שלא היה קודם, כשהספרייה הייתה שייכת לאוניברסיטה.

בערך כתוב שהאוניברסיה הפסיקה להיות הפטרון היחידי. לא כתוב כלום על עצמאות. עִדּוֹ - שיחה 19:38, 26 בפברואר 2011 (IST)

אבל גם הבניין החדש יהיה מימול האוניברסיטה בגבעת רם. חוץ מזה לפי מה שהבנתי מימך אז רק באוניברסיטת בר אילן מלמדים היום את מקצוע הספרנות בארץ. פארוק - שיחה 19:57, 26 בפברואר 2011 (IST)

לומדים ספרנות גם במכללת דוד ילין ובאוניברסיטת חיפה. הבנין החדש לא יהיה בקמפוס האוניברסיטה כמו עכשיו. הוא יהיה באזור הכנסת, בית המשפט העליון. אני לא יודע איפה בדיוק. Haimlevy - שיחה 21:05, 26 בפברואר 2011 (IST)

השטח שהקצתה הממשלה לבניין החדש של הספרייה הלאומית נמצא במשולש שנוצר בין רחוב קפלן לדרך רופין בירושלים בקריית הלאום 31°46′37″N 35°12′12″E --Ylevi - שיחה 02:03, 1 במרץ 2011 (IST)

תודה על התמונות. באמת מוצלחות. Haimlevy - שיחה 10:02, 2 במרץ 2011 (IST)

תודה על התמונות 1 (: , אני מקווה שבאמת עכשיו תהיה לנו ספריה לאומית כמו במדינות העולם המיתקדמות. אגב , לאחר שיצא החוק לעצמאות הספריה הלאומית ב-2007 הייתה גם תוכנית להקים את הבניין החדש בכניסה אל ירושלים בצמוד אל בנייני האומה. פארוק - שיחה 08:45, 2 במרץ 2011 (IST)

טקס הנחת אבן הפינה לבניין הספריה הלאומית

בעיתון היתפרסם שבתאריך 27/3/2011 יום ראשון כ"א אדר ב' תשע"א יתקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הספרייה הלאומית מימול בניין הכנסת בירושלים במעמד ראש הממשלה, נשיא המדינה, ומשפחת התורמים: "משפחת הלורד רוטשילד". מה שמפתיע אותי זה מדוע לא פורסמם שום דבר על הבניין שהולך לקום. פארוק - שיחה 02:16, 21 במרץ 2011 (IST)

כתוב בערך שיש החלטת ממשלה על בניית בניין חדש. כשהבניין ייבנה בפועל יהיה טעם לכתוב עליו, בין השאר כתת פרק חדש בפרק האדריכלות. לעת עתה אין מה לכתוב. הנחת אבן פינה זה דבר יפה, אבל בין אבן פינה לבניין מושלם יש מרחק רב, לעיתים מרחק אינסופי. ‏DGtal‏ 20:13, 21 במרץ 2011 (IST)

הבנייה של הבניין החדש תארך במשך 5 שנים. ): המון המון זמן. פארוק - שיחה 22:43, 21 במרץ 2011 (IST)

הלוואי שזה ייקח רק 5 שנים. ‏DGtal‏ 23:48, 21 במרץ 2011 (IST)

ב-27 במרץ יתקיים טקס ממלכתי בנוכחות נשיא המדינה, ראש הממשלה, הלורד רוטשילד ומכובדים אחרים. הטקס יציין את השקת מפעל ההתחדשות של הספרייה הלאומית ועדיין לא את הנחת אבן הפינה. Haimlevy - שיחה 07:50, 22 במרץ 2011 (IST)

מה זה בדיוק אומר ?........ התחדשות של מה בדיוק. פארוק - שיחה 08:35, 22 במרץ 2011 (IST)

אני חושב שכתבו על זה בערך. במסגרת המעבר ההדרגתי מהעברית לחל"צ עצמאי מתבצע מהלך שלם של שינויים, החל מהוספת תקנים ומעבר לחוזים אישיים, דרך רענונים ושדרוגים, תכנון מבנה עתידי וכו' וכו'. לכל הסיפור קוראים "מפעל ההתחדשות של הספרייה הלאומית". ‏DGtal‏ 12:50, 22 במרץ 2011 (IST)

מינואר 2011 הספרייה הלאומית היא גוף עצמאי שלא שייך לאוניברסיטה. יש תקציב נפרד והרבה יותר גדול ממה שהיה. מקבלים עובדים חדשים ויש הרבה מאוד יוזמות חדשות בתחום דיגיטציה, תערוכות, איסוף חומר וכד'. יצרו תקנים חדשים של אוצרים שמתמקדים בתחומי הליבה של הספרייה שהוגדרו מחדש: יהדות, ישראל ואסלאם. היות ואנחנו כבר לא ספרייה אוניברסיטאית לא חייבים לרכוש ספרים שעוסקים במדעכי הרוח הכלליים, אלא אם כן הם תומכים בתחומי הליבה הנ"ל. זה החידוש. הספרייה היא חדשה מבחינת הקונספציה שלה של מה היא צריכה לעשות ובמה להתמקד. ―Haimlevy (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי החוק החדש סעיף 4 (3) הספרייה היא, בין השאר, כספריית המחקר של האונ' העברית במדעי הרוח, אז אני מקווה שהם יאספו גם בתחומי רוח שאינם משיקים לתחומים הנ"ל, גם אם זו מטרה משנית. ‏DGtal‏ 16:40, 22 במרץ 2011 (IST)

הספרייה היא אכן ספריית מחקר ולכן מדובר על שיתוף פעולה בין הספרייה הלאומית וספריית הר הצופים. בייחוד בתחומים שעולים הרבה כסף כמו מאגרי מידע דיגיטליים. עם זאת יצטמצמו (לא יבטלו) בקניית מדעי הרוח שאינם קשורים לנושאי הליבה. עובדים עכשיו על ניסוח העקרונות של איסוף החומר בספרייה ועוד כמה חודשים זה יתפרסם. Haimlevy - שיחה 21:00, 22 במרץ 2011 (IST)

כתבה

[1] דבר - Davar שני, אפריל 07, 1930 עמוד:3 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוספתי ל"קישורים חיצוניים". דוד שי - שיחה 21:34, 27 במאי 2011 (IDT)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לוגו

מישהו יכול בבקשה להביא לכאן את הסמל של הספרייה הלאומית ? ..... תודה ! פארוק - שיחה 08:55, 7 בדצמבר 2011 (IST)

בשלב זה אין אישור להעלות את הלוגו של הספרייה. אני מקווה שהעניין יסודר תוך זמן קצר. Haimlevy - שיחה 10:20, 7 בדצמבר 2011 (IST)

אין סיבה או אפשרות לבקש אישור. כיוון שמדובר בלוגו של גוף פעיל, חלים על הלוגו כללי זכויות יוצרים ואולי אפילו סימן רשום, ומצד שני זה מקרה מובהק במובהקים של שימוש הוגן. פשוט מוצאים עותק של הלוגו, מעלים לויקיפדיה לפי רישיון {{לוגו}} ומוסיפים לערך. ‏DGtal‏ 10:23, 7 בדצמבר 2011 (IST)

בוצע! ‏Ldorfman‏ • שיחה 02:39, 8 בדצמבר 2011 (IST)

תודה רבה ! . פארוק - שיחה 22:59, 18 בדצמבר 2011 (IST)

ספריות ראשונות בירושלים

תחת פרק ההקדמה בהיסטוריית הספרייה מופיעה הכותרת "ספריות ראשונות בירושלים" ובו נזכרות בית הספרים אשר למונטיפיורי וספרייתו של בן יהודה כספריות שקדמו לספרייה הלאומית. אני מציע למחוק את הכותרות האלו (התוכן עצמו רלוונטי לחלוטין) כיוון שאלו לא ספריות ראשונות בירושלים, עיר בה תועדו ספריות כבר מאותו ואף אלפי שנים קודם לכן. ספציפית בסוף המאה ה-19 מתועדות ספריות יהודיות,נוצריות ומוסלמיות כאחת (יש לי מראי מקומות אם צריך) ולכן הכותרת מאוד לא מדוייקת, ודי באזכור ספריות אלו כחלק מהפיסקה הרלוונטית על "מבשרי הספרייה הלאומית". ‏DGtal‏ 08:41, 8 באפריל 2012 (IDT)

אין לי בעיה עם כל כותרת אחרת. חיפשתי כותרת שתאגד את כל ה"נסיונות" הללו לפרק ראשי אחד. (לא כל כך 'התחברתי' לכותרת "מבשרי...") בן-חנוך - שיחה 12:57, 8 באפריל 2012 (IDT)

קשה לחבר בין קול קורא להקמה של ספרייה לאומית של ממש לבין 2 ספריות של משכילי ירושלים, הגם שברור ששילוב של חזון עם תשתית פיזית הם שהובילו במידה כזו או אחרת להקמת מדרש אברבנאל. אין ליבינתיים כותרת מדוייקת. ‏DGtal‏ 18:11, 8 באפריל 2012 (IDT)

אני עובד כעת על גיבוש החומר, אז אני מניח שתוך כדי עבודה יתברר לי טוב יותר כיצד לנסח ולהציג את החומר. אבל בכל מקרה - 2 הערות כרגע.

• בספר עיר בראי תקופה של יהושע בן אריה יש סקירה מקיפה על ספריות עבריות בירושלים (עמוד 572 ואילך). נאמר שם מפורשות כך: "עד שנות ה-70 של המאה ה-19 לא הייתה בירושלים שום ספרייה ציבורית 'מודרנית'". וכן: "באמצע שנות ה-70 נעשה הניסיון הראשון להקים בירושלים ספריה עברית 'מודרנית' [=ספריית מונטיפיורי]". יהושע בן אריה מבהיר תוך כדי דבריו כי היו כמה 'ספריות פרטיות'/אוספים פרטיים שהכילו אף כתבי יד עתיקים בידי כמה מתושבי ירושלים, אולם אלו לא יכולים להימנות בכלל "ספריה מודרנית", אם כן כותרת "ספריות מודרניות ראשונות בירושלים" אמורה להיות נכונה עובדתית.
• מקימי ספריית מונטיפיורי, בהודעה בה הם מפרסמים את פתיחת הספרייה - הם מבהירים ברורות כי תחילתה של היוזמה בקריאתו של יהושע לוין מעל גבי החבצלת, וכי מאז ועד עתה הם ניסו להוציא זאת אל הפועל. אם כן ניתן לחבר בין הקול הקורא לפחות לגבי ספריית מונטיפיורי. בן-חנוך - שיחה 19:21, 8 באפריל 2012 (IDT)

לגבי הערתך הראשונה: המושג "ספרייה מודרנית" הוא, אם הבנתי נכון, לא מושג שמתייחס לאיכות סידור החומרים וקיטלוגם, אלא לרוח המודרניות הנושבת בתוככי הספרייה, כשכאן הכוונה כנראה לרוחות עידן הנאורות בכלל ותנועת ההשכלה היהודית בפרט. אם כך, ההערה מדוייקת: עד אז כל הספריות המוסדיות בעיר, לרבות היהודיות, המוסלמיות (למשל: ספריית ח'אלדיה) והנוצריות, היו ספריות בעלות אוספים מסורתיים (כל עדה לפי המסורת שלה). הערת בן אריה לפיה היו "כמה" ספריות פרטיות היא לשון המעטה, היו די הרבה (ראה למשל: מאיר בניהו, אספי הספרים לעדה הספרדית בירושלים, יד לקורא א-ב, תש"ז).

השימוש בקול הקורא של הרב לוין הוא סוג של הונאה זוטא. ברור שהרעיון שלו ליצור אוסף לאומי קסם להם, אבל הם לקחו את הרעיון הזה והתעלמו מהערת השוליים של לוין הדורשת צנזורה בספרייה. מבחינת אנשי ספריית מונטיפיורי גם ספרות קראית הייתה לגיטימית (ראה שידורסקי בעלי ספר), משהו שלוין היה מן הסתם מתחלחל ממנו. ‏DGtal‏ 20:00, 8 באפריל 2012 (IDT)

בן אריה לא מבהיר מה הכוונה 'מודרנית'. אולם אני הייתי מפרש זאת דווקא לפי איכות סידור החומרים, קיטלוגם, והכי חשוב - שהם מהווים מקום ציבורי שניתן לפקוד אותו. ולגבי ספריות אנשי ההשכלה והזיקה שלהם לרב לוין - אכן, כדבריך, ברור כשמש כי הם חיפשו דמויות כדי להיתלות בהם, והם לא ממש ראו מחויבות לאידאולוגיות של אותם אישים. אם כי נראה שלא באמת היו שם "ספרי כפירה", ואחרי הכול פרומקין ואנשי ההשכלה לא היו "כופרים". בן-חנוך - שיחה 20:25, 8 באפריל 2012 (IDT)

הערה בשולי הדברים - הזכרת את העניין שהם קראו לספרייה על שם מונטיפיורי, בתקווה שהוא יתרום להם. ואכן, בגיליון מס' 18 (שנה 5) הם מספרים כי מונטיפיורי תרם להם..... "5 לירות שטרלינג". אין לי מושג מה הערך של הסכום הלכאורה פעוט הזה, אני רק יודע שמחיר מנוי לחבצלת לשנה הוא לירה שטרלינג אחת. בן-חנוך - שיחה 23:51, 8 באפריל 2012 (IDT)

אני ממליץ לך לקרוא שוב ולעומק את המאמר של שידורסקי בעלי ספר - הוא זה שמציין שהיו שם ספרי כפירה ממש, הוא גם זה שמציין את מהות הקשר למונטיפיורי (שבסוף הסיר את חסותו) ואת אורך חיי הספרייה הידוע לנו. לפי התיאור שלו הספרייה הייתה די חובבנית וקטנה, כך שפרשנות שלי לבן אריה נראית בעיניי סבירה יותר. המושג ספרייה שהיא מקום ציבורי נכונה לגבי כמעט כל ספרייה של בית כנסת או בית מדרש בירושלים של אז (וא"ת והרי נשים אינן מצויות שם - לא ספרו אז את הנשים כמעט בשום נושא).אגב, 5 ליש"ט דאז היו סכום מאוד מכובד ומשמעותי. ‏DGtal‏ 00:17, 9 באפריל 2012 (IDT)

המאמר של שידורסקי אינו זמין לי כרגע. הספרייה אכן הייתה קטנה (באחד הגיליונות הם מעדכנים כי בספרייה כ-400 ספרים), אולם היא ניהלה קטלוג מסודר, והיא התיימרה לכלול את כל סוגי הספרות היהודית - מאפיינים אלו לא קיימים בספרייה של בית כנסת. מלבד זאת לספרייה של בית כנסת מטרה ליטורגית או תורנית, ולספרייה "מודרנית" מטרה תרבותית. לגבי ה-5 לירות - כמדומני שזה שווה ערך לדמי שכירות לבית הספרייה לתקופה של חצי שנה. (אגב, יש למישהו מושג היכן היה מקום הספרייה? אני מניח שזה היה בעיר החדשה) בן-חנוך - שיחה 00:31, 9 באפריל 2012 (IDT)

יש לא מעט ספריות תורניות שניהלו כבר באותה תקופה קטלוגים מסודרים, מה גם שהידיעות שלנו על הספרייה הזו מקוטעות ביותר. אני חושב שקלעת להבדל בין ספריית מונטיפיורי לספרייה תורנית - מגמה דתית מול מגמה תרבותית, ובמובן הזה מודרניות היא המעבר מעולם תיאוצנטרי לעולם חילוני יותר. מיקום הספרייה עלום בעיניי - שאלתי את עצמי את השאלה הזו, אך גם שידורסקי לא מציין מיקום, אולי יש באחת הידיעות בחבצלת (מקור המידע העיקרי של שידורסקי לפרשה) ציון למיקום. ‏DGtal‏ 00:42, 9 באפריל 2012 (IDT)

נכון לעכשיו לא מצאתי כל אזכור בחבצלת, עד כמה שידי השיגה בחיפוש. (יש לך דרך להביא לידי את המאמר של שידורסקי?) בן-חנוך - שיחה 00:45, 9 באפריל 2012 (IDT)

כתב העת נמצא בהרבה ספריות אקדמיות ועירוניות. אין למיטב ידיעתי גירסה מקוונת של המאמר. ‏DGtal‏ 00:49, 9 באפריל 2012 (IDT)

יש זוכה במכרז על בניין הספרייה הלאומית החדש

הנה קישור =>>> "כאן" - בינתיים לא מצאתי קישור בעברית לעניין הזכייה והבניין החדש. פארוק - שיחה 23:27, 8 באפריל 2013 (IDT)

כנראה שהכתבה הזו לא מדוייקת. לפי אתר התחרות ההתקשרות עם ד"ר רפי סגל בוטלה ונפתח הליך חדש, גם הכתבה בהארץ אומרת את זה. אם זה המצב, אז הכתבה מראה את ההצעה שלו לבניין, אבל זה כנראה לא מה שייבנה בפועל. ‏DGtal‏ 00:10, 9 באפריל 2013 (IDT)

ברוך השם פארוק - שיחה 08:35, 9 באפריל 2013 (IDT)

אכן, ההצעה הזו היא המקורית שזכתה, אולם הזכייה בוטלה עקב ענייני זכויות יוצרים. ראו כאן. Ldorfman • שיחה 23:46, 9 באפריל 2013 (IDT)

לסיכום - פארסה. ‏DGtal‏ 00:59, 10 באפריל 2013 (IDT)

הפעם זה סופי ? .....

בעיתון "הארץ" התפרסמה היום כתבה לפיה משרד אדריכלים בינלאומי בשם: "הרצוג ודה מורן" מ-שוויץ זכה במכרז לתכנון הבניין החדש. רק חבל שעדיין לא רוצים לפרסם את ההדמיה. פארוק - שיחה 10:14, 26 באפריל 2013 (IDT)

עד כמה שידוע לי אין הדמיה. המשרד נבחר לפי עבודות אחרו שפרסם ולא על סמך הדמיה. חיים לוי - שיחה 16:45, 26 באפריל 2013 (IDT)

קישור להדמייה חדשה שבוטלה ממש לאחרונה =>>> "כאן" . פארוק - שיחה 20:31, 27 באפריל 2013 (IDT)

מרדכי ארדון

כתוב בגלריית התמונות כי מרדכי ארדון הוא פסל, אשמח אם מישהו יוכל לשנות זאת לצייר שכן אני לא יוד איך לעשות זאת. תודה מראש  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
77.127.26.223 13:20, 9 בדצמבר 2014 (IST)

תוקן, תודה. דוידוד • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ה • 20:38, 9 בדצמבר 2014 (IST)

הועבר ממרחב טיוטה

שלום רב לך דוידוב היקר, תודה על התייחסותך לדברים שאני מעלה לויקיפדיה. לא ברור לי על מה יצא הקצף בערך על הספריה הלאומית. אבל אני מקבל את הכרעתך. אני מנחש שאולי זה שם הספר שאולי נראה לך בעייתי. אכן זה שם שיש בו ביקורת על הבטים מסויימים בספריה. אבל לא אני קבעתי אותו. אבל אם נראה לך שמחקר שיש בו הבט ביקורת על הספריה, שבאופן אישי קרובה מאד מאד לליבי ושאני מרבה לחקור בה, לא צריך להופיע בויקיפדיה, אני מקבל את הכרעתך. אתעמק, כפי שהצעת בקריאת ההנחיות כדי להבטיח שאכן הדברים כתובים לפי הכללים. בהוקרה רבה, ―Benrus (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא יודע מאיפה זה הועבר ולמה דף השיחה שלו, שהיה קיים ומלא ביקורת, נמחק. כך שאגיב למרות שאיני יודע אם דבריי יגיעו לאנשהו.

אין בעיה בביקורת על הספרייה. וגם מאמר של אותו מחבר על אותו נושא מופיע כבר בקישורים החיצוניים. הבעיה היא בהעלאת קישור לביקורת-ספרים-שפורסמה-בבלוג-על-ספר-שעוסק-בספריה, זה לא מוסיף שום מידע מהותי. כמובן שאפשר לאזכר את הספר בפרק "לקריאה נוספת". דוידוד • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ה • 20:53, 15 ביוני 2015 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

ערך טוב ויפה שהתפתח בצורה אבולוציונית על ידי מספר גדול של כותבים, בעיקר משתמש: דניאל צבי, משתמש:DGtal ועוד רבים וטובים. יכול להיות שדרושים תיקונים ממש קלים שאפשר לבצע תוך כדי הדיון, אשמח לשמוע הערות. נתנאל - שיחה - הסתכלת היום על השמים? 13:32, 6 ביולי 2016 (IDT)

יש בפרק "תחת הנהלת ההסתדרות הציונית" תבנית "להשלים". יואב נכטיילר – שיחה 16:22, 6 ביולי 2016 (IDT)

בזמנו, היה ערך עם היסטורית מצומצת. אני עמלתי להאריך את הפירוט והגעתי פחות או יותר עד קום המדינה. אני רואה שלפחות בפן הזה, הערך לא התפתח הרבה מאז - החצי השני של המאה ה20 מכוסה בכשלוש משפטים. דניאל צבי • שיחה 16:26, ל' בסיוון ה'תשע"ו (6.07.16)

הייתה פה בקשת השלמה בפרק האדריכלות עד שמישהו הוריד מהפסקה את הדרישה להתייחסות למבנים שטרום ליידי דייוויס. בכל מקרה, רוב הערך במצב טוב עד טוב מאוד, אבל יש קצת מה לסדר ודי הרבה הפניות למקורות שיש להשלים. ‏DGtal‏ - שיחה 22:08, 6 ביולי 2016 (IDT)

המבנים שלפני הנוכחי צריכים ערך משל עצמם. הערך עוסק במוסד וחלק מההיבטים של המוסד זה הבניין בו הוא נמצא והאדריכלות שלו, אבל בניינים-שפעם-אכלסו-את וכו' צריכים ערך משלהם או התייחסות קצרה בפסקת ההיסטוריה, לא באדריכלות.

אני מקבל את הנימוקים, אולי הערך באמת עדיין לא בשל למומלצות. בעז"ה עד סוף הקיץ אשתדל לסיים מה שצריך. אם מי שמכיר יוכל לפרט קצת איפה בדיוק ראוי להרחיב\להפנות למקורות\לנסח מחדש, זה יהיה אחלה. נתנאל - שיחה - הסתכלת היום על השמים? 22:40, 6 ביולי 2016 (IDT)

נסה את Haimlevy. ‏DGtal‏ - שיחה 23:14, 6 ביולי 2016 (IDT)

או פנה אל ויקיפדיה: דלפק היעץ של הספרייה הלאומית ובקש מהם לקשר אותך עם גליה ריצ'לר (או מישהו אחר, אם יש להם הצעה עדיפה). מתייג פה גם את Nachum Zitter Librarian.

ובנוגע לאדריכלות - יש כבר ערך על בית וולפסון ואכן צריך לכתוב ערך על ספריית בני ברית. לפני כן, לא היה מבנה לספרייה, אלא היא שכרה חדרים בתוך בניינים, אז אין מה לדבר פה על אדריכלות. בית עמיאל הוא מקרה ביניים שבו הספרייה שכרה בניין שלם, אבל הבניין עצמו הוא די סתמי ומסופקני עם ימצא מספיק מידע בכדי למלא ערך. דניאל צבי • שיחה 06:46, א' בתמוז ה'תשע"ו (7.07.16)

אז היכן הדברים עומדים נכון לעכשיו? הערך מוכן להצבעה? גילגמש • שיחה 14:18, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

נראה שעדיין לא... אני לא יודע אם זה נהוג אבל עדיף שבינתיים תוריד אותו מרשימת ההמתנה בלי הצבעה, עד שאטפל בו (או מישהו אחר כמובן). תודה נתנאל - שיחה - המקפצה 23:58, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

בהחלט מקובל. פעמים רבות ערכים שמגיעים לרשימת המתנה נתקלים בביקורת ויורדים מהרשימה. גם ערכים שלי הורדו כמה פעמים מרשימת ההמתנה למקצה שיפורים. זה רק משפר את הערך הסופי. גילגמש • שיחה 09:33, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

קישור לא פעיל

• איציק שוויקי, ספריית "בני ברית", המועצה לשימור אתרים

--‏Yoavd‏ • שיחה 12:06, 2 באוגוסט 2016 (IDT)

הערות שוליים