שיחה:יהדות תימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gtk-dialog-question.svg ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 8 ביולי - סדרה 2

שתי הערות[עריכת קוד מקור]

  1. יהדות תימן בימינו היא קטנה כך שמשפט הפתיחה לא תקין.
  2. אין להשתמש בגופן מוטה בעברית, זה יוצא מכוער. טרול רפאים 18:50, 21 מרץ 2005 (UTC)

החלוקה המתאורת במשפט הפתיחה לא כל כך מתייחסת לכמות בני העדה, כמו להבדל במנהגים. ההבדל בין מנהגי תימן למנהגיה של כל עדה אחרת, גדול בהרבה מההבדל בתוך העדות הספרדיות או האשכנזיות. יותם עטאר

הערה נוספת: "וראשית ההתיישבות היהודית בתימן הייתה לאחר חורבן בית המקדש הראשון (בשנת 422 לפנה"ס), ויהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה." האות וא"ו במילה "וראשית" וכן במילה "ויהודי" מיותרת?! --סלעי ומצודתי 19:29, 21 מרץ 2005 (UTC)

אוקיי, אני יתייחס להערותיכם. לטרול רפאים: אני בעמצי שגמרתי את הערך כתבתי שמשפט הפתיחה אינו מוצא חן גם בעיני, אבל לא עולה לי על הראש משהו אחר. עכבר העיר 19:34, 21 מרץ 2005 (UTC)

יש לנסות לתארך את ראשית הגעת היהודים לתימן לתקופה מסוימת (שתהיה מדויקת), הפסקה בערך האנגלי הדנה בנושא זה מסורבלת ודי מטעה את הקורא לדעתי, וחלק מהמידע שמופיע בה אינו מופיע בערך העברי.Dxrd - שיחה 23:13, 27 בספטמבר 2010 (IST)

חורבן בית ראשון[עריכת קוד מקור]

חורבן הבית היה בשנת 586 לפני הספירה. 422 מתייחס לשנת החורבן או לשנת ההגירה לתימן? mort

לפי המסורת ההיסטוריוגרפית היהודית המקובלת חורבן בית המקדש הראשון היה בשנת 422 לפנה"ס. לפי הדעה המקובלת במחקר הוא היה בשנת 586 לפנה"ס. הספירה של יהודי תימן היא לפי המסורת. תמהני שאיש לא הבחין עדיין בסתירה בשלל הערכים הנוגעים בדבר. יעקב135 11:39, 17 ביולי 2007 (IDT)

שתי הערות על משפט הפתיחה[עריכת קוד מקור]

1. ניסחתי מחדש את משפט הפתיחה שהיה כוללני מדי לטעמי (אני מקווה שהתוצאה לא מתפתלת מדי).
2.בקשר לקישור ל"ספרדים", להבנתי הקישור לא רלוונטי שכן הוא מפנה לערך בדבר העם הספרדי - לא תיקנתי.

מעלימים מידע[עריכת קוד מקור]

מישהו שיכתב חלק מהערך והעלים את המידע על התגירותם של ערבים רבים ושל בית המלוכה. מה הולך פה?51 22:05, 1 יולי 2006 (IDT)

אם יש לך מקורות אקדמיים עדכניים שמספרים סיפור אחר, אתה מוזמן לספר. Mort 22:28, 1 יולי 2006 (IDT)
לא ראיתי את המקורות האקדמיים שלך. בכל זאת אראה לך קצת מקורות:


לאושרנו חשף לנו המעדר הארכיאולוגי בשנים האחרונות חומר חשוב השופך אור רב על דברי ימי ערב בתקופה הטרום-אסלאמית בכלל ועל תולדות כנסת ישראל ושבטי ישראל בערב בפרט. בעיקר נתגלו מקורות חדשים להכרת תולדות הממלכה החימיארית בדרום ערב וכן גם לידיעת הגרים והמתייהדים בחבל ארץ זה. ככה למשל, נמצאו בעקבות החפירות בבית שערים העתיקה בשנים 1936 - 1937 בבית הקברות המרכזי אולם בן ארבעה חדרים ובהם מקמורות קטנות. בייחוד חשובים הציורים והכתובות המעידים כי אולם זה היה מיועד לקברי נגידי ושועי החמיארים, ז.א. המתייהדים והגרים מתימן. קברי החמיארים שנמצאו בבית שערים הם התעודה העתיקה ביותר המעידה על עצם קיומו של ישוב יהודי בחמיאר, בסוף המאה השניה ומחציתה הראשונה של המאה השלישית לסה"נ. קברים אלה מעידים גם כמאה עדים על הקשר הנפשי האמיץ שבין מתייהדים וגרים אלה של חמיאר לבין ארץ ישראל (עי' בספרו של הנשיא המנוח יצחק בן צבי ז"ל, נידחי ישראל, מהדורת ששרד הביטחון, ת"א 1963, עמ' 43 ואילך).

מתוך המקורות העומדים לרשותנו אנו למדים כי במאה החמישית והשישית לספירה הרגילה, ובעיקר בתקופה הסמוכה להופעת האיסלאם (עליה מרבים המקורות הערביים להרחיב את הדיבור) הייתה קיימת תסיסה חזקה בקרב השבטים הערביים עובדי האלילים. מורגשת כמיהה עזה לערכים דתיים חדשים, ערגה מובהקת וכיסופים לשינוי ערכים, לאמונה חדשה, אמונה מונותיאיסטית מובהקת, אמונה באל עליון, קונה שמים וארץ, מתוך כמה וכמה, כתובות אנו למדים כי היהדות השפיעה השפעה עצומה על שבטים ערביים שונים. ככה למשל על השפעתה של היהדות מעידה הכתובת משנת 564 למניין החימיארים, ז.א. משנת 449 לספה"נ, כתובת שהתקין המלך שרחבאל יעפור בן אבוכרב אסעד, לזכר תיקון הסכר המפורסם של מארב. בכתובת זו נזכר בפעם הראשונה "אלוהים בעל השמים והארץ". כתובת אחרת, שגילה החוקר הידוע גלאזר ושעוררה עניין רב בעולם המדע, מתחילה במלים אלה: "ברך ותברך שם רחמנן דבשמין ויסראל ואלההמו רב יהד" וכו' ז.א.: "יבורך ויתברך שם הרחמן, אשר בשמים, וישראל ואלוהיהם, אדון יהודה" וכו'.

פרופ' ח. ז. הירשברג בספרו המצוין, "ישראל בערב" (ת"א, תש"ו, עמ' 72) מדגיש כי "מי שציווה לחרות את הכתובת הזאת היה בלי ספק גר חמיארי שעדיין לא התרגל למחשבה כי הרחמן הוא אלוהיו שלו, ולפיכך נקרא הרחמן בכתובת, "אלוהי ישראל, אדון יהודה". הכתובות החמיאריות מדברות לעתים קרובות על "הרחמן" (השוה הביטוי של חז"ל: "רחמנא"), כגון "הרחמן ישמע את חמד הכשדי ואת חיו ואשתו וילדיו" וכו'. בכתובת אחרת נמצא הביטוי: "בעזרתו וסעדו של הרחמן, אדון השמים והארץ". הירשברג (שם, עמ' 71) כתב כי: "יש לשער שהחמיארים נהו אחר היהדות לא מתוך נימוקים פוליטיים-חיוביים כדי למצוא חן בעיני הפרסים, ואף לא מנימוקים שליליים, כדי להינצל מהנצרות, שהרי לשם כך יכלו להסתפק בשמירת אמונים לדת אבותיהם, לאמונה בעת'תר, ודד, שמס וכו', אלא נטו ליהדות שהתאימה להלך רוחם ולדעותיהם".

ברם עלי להדגיש כי המניעים העיקריים להתגיירותם של מלכי בית חימיאר בתימן היו בראש וראשונה מדיניים והם נעוצים במערך הפוליטי של הימים ההם. ביצאנץ שאפה להתקיף את פרס ולהשתלט על דרכי המסחר היבשתי והימי עם הודו וסין. התכנית של יוסטיניאנוס קיסר הייתה להתקיף את פרס מכמה וכמה רוחות, מדרום, צפון וממערב. ביחס לחזית הדרום הוא ניצל את המדינה הנוצרית החונה על חופו של ים-סוף האפריקאי, ז.א. את חבש, על מנת לכבוש את תימן. מדיניותם של מלכי בית חימיאר המתייהדים הייתה כמובן לדחוק את רגלי החבשים הנוצרים מתימן ומשאר ארצות ערב (כגון נג'ראן הנוצרית וכו'). לשם כך הם גם התגיירו, כי האלילות על כל פנים לא קסמה להם ביותר, כפי שהדגשתי לעיל, והנצרות הייתה מעין התגלמות של ביצנץ ועושה דברה חבש, ועל כן הייתה שנואה עליהם. מתוך הספר הסורי הקדום "כתבא דחמיריא" אנו למדים כי ליהדות הייתה השפעה עצומה על החימיארים. 51 23:04, 1 יולי 2006 (IDT)

ראיתי שאתה "משפץ" את כל הערכים בהם מוזכרים תימנים שהתגיירו. מה הבעיה שלך?51 23:04, 1 יולי 2006 (IDT)
אני בדרך כלל משתדל לדייק בדברים שאני כותב. ביקשתי מקורות אקדמיים עדכניים ולא מקורות משנת 1946 ו1963. על כל פנים, בציטוטים שהבאת לא מדובר על גיור המוני אלא על בית המלוכה.
הערך דיבר על גיור המוני, דבר שלא היה ולא נברא. אם כבר היתה התקרבות לדת היהודית של בית המלוכה ואולי חלקים מקרב האצולה. היום מקובל לראות את הדברים בצורה מורכבת ואפילו לא לדבר ממש על גיור של בית המלוכה אלא סוג של אמונה מונותאיסטית שלאחר כיבוש הנוצרים באמצע המאה ה-6 הלכה והתפוגגה. אני מסתמך בדבריי בין השאר על הספר "תולדות עם ישראל" ועל הקטעים שחיבר פרופ' מנחם בן ששון בנושא זה.
הסרתי משפטים כמו : "יהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה. תנועת "אבלי ציון" שפעלה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, פעלה גם בתימן, ואף נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים מתקופה זו."
ואת המשפט: "יהודי תימן מיוחסים לשבט יהודה." כי כידוע לך כל היהודים מיוחסים בעיקר לשבט יהודה.
ואת המשפט הלא מדויק: "ראשית ההתיישבות היהודית בתימן הייתה לאחר חורבן בית המקדש הראשון (בשנת 422 לפנה"ס)". התישבות היהודית בתימן לאחר בית ראשון זו ספקולציה ולא עובדה. ושנת 422? זה בדיוק השנה שבא היהודים לתימן? איך אפשר לדעת את זה? (כמובן שזו לא שנת החורבן).
בקיצור, משפטים אלה, בין השאר, העלו בי את הסברה שהמידע כאן לא מי יודע מה מדויק אלא נשען על כל מיני אגדות. בדיוק כמו שקרה בערך יהדות מזרח אירופה עד שתיקנתי את המעוות גם שם.
Mort 23:31, 1 יולי 2006 (IDT)

למגיבים לעיל הנכבדים א.כל המקורות שציטטתם לעיל מוכיחים בעליל שלא היה כאן גיור כלל,אלא אמונה מונותואיסטית פשוטה שבפשוטות "אלהי השמים והארץ" וכן הכתובת של גלאזר מראה בבירור שהכותב מסתכל על היהודים כצופה מהצד.גם אם יתעקש המתעקש שיש כאן גיור הוא אינו אלא של בית נהמלוכה בלבד.

ב.לפלא בעיני כי נעלם ממכם כי בקרב יהודי תימן ישנם סידורים כתבי יד עתיקים בני מאות שנים שבהם מופיעה פיסקה האומרת כי יהודי תימן מונים לחורבן בית ראשון כך וכך שנים לגלותם ממנו,ועד היום יהודי תימן מונים זאת בבית הכנסת בתשעה באב.

ג.לא פחות נפלא בעיני אי ידיעתכם כי רק בקרב יהודי תימן נשארו מגילות יוחסין המוכיחות כי בעליהם הינם צאצאי יהודה בן יעקב,אחת מהן התפרסמה באנציקלופדיה לחכמי תימן לד"ר משה גברא.

ד.התעלמתם מהמסורת המפורסמת של יהודי תימן שבאה לידי פירסום בספרו של ר' יעקב אבן ספיר בספרו אבן ספיר חלק ראשון,שנת תרכ"ו דף צ"ט ע"א,כי התימנים מקובלים כי הם צאצאי שבט יהודה.אינני חושב שיש עוד עדה עם מסורת לאיזה שבט הם משוייכים.להרחבה על כך עיינו בספרו של פרופ' יוסף טובי "עיונים במגילת תימן".

ה.בשנות השבעים של המאה ה20 נתגלתה כתובת עתיקה מימי בית שני של משמרות כהנים בבית המקדש,בארץ תימן.כנראה שגם את זאת לא ידעתם.

ו.יש לי עוד הרבה לידע אתכם אלא שמפאת קוצר זמני אפסיק כעת,בכל אופן יש להחזיר את הפיסקאום המדברות על ייחוסם של התימנים לשבט יהודה ועל גלותם מימי בית ראשון. כל טוב.ממני יהודי פשוט.

מלכי חימיאר לא התגיירו, די לפנטאזיות![עריכת קוד מקור]

כל זמן שאין לנו הוכחות מדעיות אל לנו לפנטז על ממלכה יהודית.לעת עתה ע"פ כל הממצאים מוכח בעליל כי האצולה החימיארית קיבלה על עצמה אמונה מונותואיסטית שיטחית ולא יותר מכך.תודה.

מנחם נגיד חימייר נטמן בבית קברות יהודי בבית שערים, זה לא מספיק? ‏Rashi‏ • שיחהשלח לי דואר • ב' בסיוון ה'תשס"ט 20:27, 25 במאי 2009 (IDT)
איזה שטויות. מניין לך שמנחם הזה היה גוי שהתגייר? להיפך, נראה יותר שהוא היה מנהיג יהודי חימיאר, כלומר, יהודי מבטן ומלידה. צריך להבין כי חימיאר איננה גזע אנושי אלא בסה"כ חבל ארץ בתוך תימן הגדולה. אגב, כיום כל החוקרים מסכימים כי לא הייתה שום התגיירות בחימיאר.

יש להחליף את התמונה בתמונה שיותר מייצגת את יהדות תימן, שהרי מדובר כאן בשחקנית ולא בדמות תימנית אותנטית. לא חסר תמונות טובות יותר![עריכת קוד מקור]

תודה, המומחה.

מסכים לחלוטין. אם לא תהיינה התייחסויות, אסיר את התמונה הנוכחית. נריה 14:52, 5 במרץ 2007 (IST)

תודה, "ברוך תהיה לעולם תחיה". המומחה.

התוכל כבר להסיר תמונה לא מייצגת זו ? תודה.

מדוע חזרה תמונת השחקנית ? כך לא נראתה האשה התימנית ! היכן הביגוד המקורי ? מדוע אי אפשר להביא תמונה אותנטית ? דבר נוסף, חסרה תמונה גדולה של יהודי או יהודיה תימניים בתחילת הערך.

ישר כח על התמונה החדשה. המומחה.

אני חושבת שהוספת התייחסות לקורות יהודי תימן לאחר עלייתם ארצה הכרחית. קשיי הסתגלות, מעמד ושילוב בחברה הישראלית וכו'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

האם לא כדאי פשוט להביא את הקישור הזה [1] במקום פירוט של כל המאמרים? אסי אלקיים 23:10, 28 ביולי 2007 (IDT)

ממצאי יעקב ספיר המוזכרים בערך[עריכת קוד מקור]

יעקב ספיר מצא כתובות ובהן אפילו שנת א' לשטרות. הוא עצמו הרגיש שיש כאן בעיה, כיצד המניין הגיע כל כך מהר לתימן, ובפרט שהוא לא הונהג בשום מקום כבר בשנה הראשונה. ההסבר המקובל במחקר הוא שמדובר בשנת א'א, כלומר שנת 1001 ולא שנת 1. כפי שהיום היא שנת תשס"ח, כשהכוונה ה'תשס"ח. אין לי מקורות, נתקלתי בעניין זה לפני שנים, אבל מה שיש כרגע בערך הוא פשוט טעות. בדקו וראו. נרו יאיר 12:26, 21 באוקטובר 2007 (IST)

הרמב"ם[עריכת קוד מקור]

אני לא באמת מבין בהיסטוריה של יהדות תימן, אבל המשפט הבא נשמע כמו טעות המקלדת: "בשנת 1174, נכבשה תימן בידי האיובים, והללו, גם בעזרת הרמב"ם, ביטלו את גזירותיהם של קודמם" האמנם השליטים החדשים היו צריכים להעזר ברמב"ם? אדם שמתמצא מוזמן לתקן (אותי, או את הערך ...)

לאביאהל[עריכת קוד מקור]

שלום רב, ביטלתי את העריכה האחרונה שלך כי היא כוללת (ועם תחילת הערך) כמה וכמה טענות שנויות במחלוקת (וגם יש בה בעיות ניסוח וכתיבה באופן שאינו מקובל בוויקיפדיה, למשל קישורים פנימיים). כך למשל לגבי הטענה שיהודים נמצאים בתימן 2600 שנה. ראה גם את הערתי למעלה בדף השיחה הזה. מאחר שמדובר בנושאים שיש בהם מחלוקת, אני מציע לבודד את הדיונים שאתה מעלה (למשל: האם יהודי תימן הם הגלות היהודית הארוכה ביותר? מתי הגיעו אליה ראשוני היהודים? מניין שלא הגיעו אליה מגולי ספרד?) ולפרוש את טענותיך באופן מסודר בדף השיחה הזה.

הטענה שתימנים הם עדות המזרח - לדעתי כלל אינה מקובלת היום. ודאי לא לדעת הבלאדים. כמו כן, מדוע הטענה שלא הצטרפו מגולי ספרד לתימן מובילה למסקנה שהתימנים הם מעדות המזרח? זה הקריטריון? נרו יאיר 20:16, 2 בדצמבר 2007 (IST)

הסבר למחיקת הכותרת "תרומתם המכרעת"[עריכת קוד מקור]

בלי להמעיט מחשיבות העלייה מתימן, העובדה ש-50% מן העולים בתקופת העלייה הראשונה היו מתימן אין פירושה שתרומתם להקמת המדינה הייתה "מכרעת". אני גם לא חושב שמן הראוי לייחס לקבוצה כזו או אחרת תרומה מכרעת, אבל זה כבר סיפור אחר. ‏ PRRP שו"ת 13:44, 16 בינואר 2008 (IST)

בערך על העלייה הראשונה נכתב כך: "בני העלייה הראשונה הקימו 34 מושבות וחוות, שבהן התפרנסו תוך כדי סבל ותלאות, מעמל כפיהם ומתמיכת הברון רוטשילד מעל חמש אלף נפש והיו התשתית הכלכלית האנושית ופריסה הגאוגרפית שעליה נבנתה מדינת ישראל". וכידוע לך, היו יהודי תימן למעלה מ 50% !!! מאנשי העלייה הראשונה שנאחזו בארץ. האם זו לא תרומה מכרעת להקמת המדינה? אגב, גם לאחר העלייה השנייה הם היוו אחוז עצום ביחס לכלל המתיישבים שנאחזו בארץ, כ 33% בקירוב (ואולי יותר). כלומר, שליש מההתיישבות היהודית המדינית בארץ ישראל היה תימני! דבר נוסף, הידעת שיהודי תימן הם מייסדיה האמיתיים של העיר העברית הראשונה תל אביב? נדמה לי כי די במה שכתבתי כדי להוכיח את תרומתם המכרעת של יהודי תימן בהקמת המדינה. בברכה, המומחה.

ועוד לא דיברתי על תרומתם הכבירה בארגון המחתרתי האצ"ל (גם באירגונים אחרים), דוד בן גוריון בניבזותו כינה בלעג את האצ"ל בשם "הארגון התימני" בגלל ריבוי התימנים שהיה בו (כך הוא התבטא לאחר פיצוץ מלון המלך דוד בפני ראשי המשטר בבריטניה בביקורו בלונדון, זמן מועט לאחר הפיצוץ. בכך רצה לומר שאנשי האצ"ל נחשבים בשולי החברה הישראלית והם אינם מייצגים את עם ישראל) . לעומתו מנחם בגין התגאה בעובדה זו בספרו "המרד" שארגונו גדוש בלוחמים מיהודי תימן. עיין על כך בספרו. בברכה, המומחה.

לא, מכיוון שהעליה הראשונה הייתה מצומצמת יחסית בהיקפה, אי אפשר לאמר שלעלייה מתימן הייתה תרומה מכרעת להקמת המדינה. ‏ PRRP שו"ת 23:26, 16 בינואר 2008 (IST)

אבל העלייה הראשונה היוותה את התשתית הכלכלית והגאוגרפית של מדינת ישראל. חוץ מזה, תרומתם בעלייה השנייה הייתה משמעותית ביותר, כפי שציינתי הם היוו שליש ! מכלל שתי העליות. (תצייר לעצמך בראש, כל אדם שלישי ברחוב הוא תימני) בברכה, המומחה.

זו תרומה חשובה, לא מכרעת. אם תמשיך במלחמת העריכה אבקש לחסום אותך. ‏ PRRP שו"ת 23:33, 16 בינואר 2008 (IST)

האיומים הטיפשיים שלך מעידים על כך שאינך מסוגל להתמודד עם עובדות. המומחה.

לא אכנס לגופו של ויכוח. אסתפק בקביעה שבאנציקלופדיה עדיף לתת עובדות ולהתרחק מהערכות. לפיכך "תרומתם" זה בסדר, "המכרעת" - לא כל כך בסדר. דוד שי 23:45, 16 בינואר 2008 (IST)
מלבד כל הנ"ל, האנונימי למעלה מחשיב את חלקם של יהודי תימן כמרכזי משום שעלו בעת העלייה הראשונה והשנייה, אולם הוא מתעלם מכך שרובם המכריע הצטרף ליישוב הישן בירושלים, ולא ליישוב החדש, שהוא זה שהכין תשתית וכו'. כמו כן, מלבד הנתונים שהבאתי למטה, אוסיף: מבין העולים בתקופת העלייה הראשונה, נשארו בארץ כ-30 אלף (האנציקלופדיה העברית, כרך ארץ ישראל המחודש, עמ' 741). מבין העולים בעת העלייה השנייה, נותרו בארץ כ-20 אלף (שם, עמ' 746). לאור זאת, 5000 עולי בני תימן הם לא יותר מ-10% משתי העליות. ודאי לא שליש, וכל זה לא כולל את בני היישוב הישן שהיו בארץ לפני העליות. נרו יאיר

מבין עדות ישראל, לתימנים הייתה התרומה הגדולה ביותר בהקמת המדינה, עם עובדות לא מתווכחים.[עריכת קוד מקור]

עד סוף העלייה השנייה נאחזו בארץ ישראל בין 10,000 ל 13,000 חלוצים, עיינו בערך העלייה השניה, מתוכם היו 5,000 תימנים! זאת אומרת שגם לאחר העלייה השניה היוו התימנים אחוז גבוה מאוד מבין החלוצים שכבשו את הארץ בין 40% ל50%. האם אין זו תרומה מכרעת לביסוסה של המדינה שבדרך?

זו לא עובדה אלא חיווי דעה. שיעורם של העולים מתימן הלך ופחת מן העלייה הראשונה לעלייה החמישית. שיעורם בין יושבי הארץ בשנים הקריטיות היה נמוך בהרבה משציינת. ובכל מקרה, אי אפשר לייחס להם "תרומה מכרעת". תרומה חשובה - בהחלט. "מכרעת" ממעיט מחשיבות התרומה של עולים מארצות אחרות שרבים יאמרו שהייתה גדולה יותר. ‏ PRRP שו"ת 18:31, 4 בפברואר 2008 (IST)
א. העליה הראשונה והשניה הן התשתית של העליות שלאחר מכן ולמדינה שבדרך, אם תרצה אמור, ללא העליות הראשונות לא הייתה את התשתית להקמת המדינה כי הארץ כולה הייתה שממה וחרבה, ביצות ושאר מרעין בישין שעליהם היו צריכים להתגבר חלוצי העליות הראשונות.

ב. לידיעתך, בשנים הקריטיות שאתה מדבר עליהן (היינו ערב הקמת המדינה) הייתה העדה התימנית העדה הגדולה ביותר בישראל, כל העדות האחרות העדיפו לחיות ברובן בגולה, זו עובדה, כך שברור שתרומתם הייתה פחותה בהרבה, ואין חוקר אחד במדינה שיגיד לך שהפולנים או היקים או המרוקאים וכן הלאה תרמו להקמת המדינה יותר מהתימנים כי כאמור רובם ככולם של עדות אלו העדיפו את הגולה, ואף אחת מהן לא הגיעה במספרים לכמות יהודי תימן אז. חוץ מזה שכבר הסברתי לך, בלי התשתית למדינה שהכינו חלוצי העליות הראשונות, לא היינו מגיעים ל"שנים הקריטיות".

קצת עובדות, לפי האנציקלופדיה העברית.
  • בסוף מלחמת העולם הראשונה היו בארץ 4500 מיהודי תימן. ערב מלחמת העצמאות היו בה 35000 (כרך לב, הערך תימן).
  • בשנת 1919 היו בארץ בכלל 65000 יהודים (בכרך ארץ ישראל, תשנ"ג, עמ' 338), ובסוף שנת 1947 היו בה 630000 יהודים (שם, עמ' 339).
מסקנה: לאחר העלייה השנייה מנו יהודי תימן 7% מן היישוב, ולפני קום המדינה כ-5%. אין שום ספק שיהודי פולין, רוסיה, ילידי הארץ, ומן הסתם גם עדות אחרות - היו רבים יותר. בכלל, מומלץ להביא מקורות כדי למנוע ויכוחי סרק. נרו יאיר 17:20, 5 בפברואר 2008 (IST)

נרו יאיר צודק ללא ספק במסקנה אך יש לדייק בכמה פרטים, לכל הכיוונים:

  • ראשית, לא ניתן לומר שרוב מוחלט מיהודי תימן הצטרפו ליישוב הישן. למעשה, ההצטרפות למסגרות של היישוב הישן הייתה כמעט בלתי אפשרית בגלל התנגדות הכוללים הספרדים והאשכנזים. בפועל, גם התימנים שהגיעו לירושלים נאלצו בסופו של דבר להתנתק כלכלית ממסגרות אלו בכמה אופנים, ביניהם ההתיישבות הזעיר-חקלאית בכפר השילוח - מסגרות שודאי שלא ניתן לשייכן ל"יישוב הישן". בכל אופן, בעלייה השניה ודאי שאי אפשר לדבר על הצטרפות בלעדית ליישוב הישן. אדרבה, "עליית יבנאלי" כוונה למטרה ההפוכה.
  • מן העבר השני, גם לו יצוייר שחלקם המספרי היה גדול, לא ניתן יהיה לדבר על תרומה מכרעת כיון שבסופו של דבר, מקומם המעמדי של התימנים בחברה הארצישראלית היה נמוך, בתור כוח עבודה מיומן וזול, תחליף לפועל הערבי - לא יותר. התימנים לא תפסו בשלב זה מקומות מפתח בהנהגה המתגבשת בתקופת העלייה השניה. בבואנו לדבר על תרומה מכרעת לא ניתן להסתכל על מספרים בלבד.
  • צודק נרו יאיר כשאומר שהתימנים לא היו העדה הגדולה ביותר בארץ בשום שלב. עם זאת, מה שכן נכון הוא שמקרב כל הגלויות, התפוצה שבה היה את השיעור הגבוה ביותר של יהודים שכבר עלו לא"י טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה הגבוה ביותר. במילים אחרות, קצב ה"חיסול" של יהדות תימן היה הגבוה ביותר בתקופת העליות הראשונות.
  • נקודה אחרונה, שיעורי ירידה משמעותיים היו לא רק בקרב העולים ממזרח אירופה. שיעור לא מבוטל מיהודי תימן שעלו ארצה בתקופת העלייה הראשונה שב על עקבותיו וחזר לתימן. נריה 21:12, 5 בפברואר 2008 (IST)
לא התכוונתי שהצטרפו לכוללים הספרדים והאשכנזים. בשלב שאנו עוסקים בו רוב תושבי ירושלים, יפו, חברון וכך הלאה לא חיו מכספי החלוקה ולכן ההשתייכות לכוללים אינה העניין. הטענה שהועלתה בערך ובדף השיחה הייתה שהם היו חלק מרכזי בעלייה הראשונה והשנייה שהכינה את התשתית למדינה כולה. התשובה שלי הייתה שהם הגיעו בעיקר לירושלים ולא למושבות (זו הכוונה יישוב ישן), וגם לא נטלו חלק משמעותי במוסדות שהיוו תשתית למדינה, גם אם היו בכפר השילוח וגידלו שם ירקות בהיקף מצומצם. להבהיר: זה לא בא לפגוע או לזלזל בהם חלילה. הם לא תרמו הרבה יותר גם כי ניצלו אותם ועמדו בדרכם, וסיפור כינרת יוכיח. לשאר דבריך אני מסכים בהחלט. אני מוסיף את טענתך בסעיף השלישי לערך. נרו יאיר 22:35, 5 בפברואר 2008 (IST)
א. עיינו בערך העלייה הראשונה והעלייה השנייה ותיווכחו כי בעליה הראשונה נאחזו כ5000 יהודים מתוכם חצי תימנים. בעלייה השנייה נאחזו בין10000-13000 יהודים מתוכם היו כמה אלפים של תימנים (רק בשנת 1912 עלו כ1500יהודים מתימן שהשתקעו במושבות יהודה השומרון והגליל, עיינו "יהודי תימן בעת החדשה" בהוצאת מרכז זלמן שזר בעריכת פרו' טובי עמ'160), עלייתם נפסקה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחמ"כ חודשה ביתר עוז. לענייננו יוצא, כי סך הנאחזים התימנים בארץ ישראל בשתי העליות שהיוו תשתית למדינה שבדרך כולל אחוז הילודה הגבוה של התימנים (אשה תימנייה הייתה יולדת בממוצע 7.28 ילדים, אשכנזייה 1.7 עיינו שם עמ' 187) היה בודאי למעלה משליש!

ב. אני יודע בוודאות מוחלטת שהעדה התימנית היוותה את העדה הגדולה בישראל ערב הקמת המדינה, אולם לעת עתה פרח מזכרוני המקור לכך. אך לפוטרכם מכלום אי אפשר, ולכן אצטט מהאנציקלופדיה לבית ישראל של הרב הלפרין, אף כי ידעתי כי ימשיך המתעקש להתעקש, וכך כתוב שם כרך 20 עמוד 99 :"העליות גברו אחרי מלחמת העולם ה-1 והתימנים היוו את הקהילה הגדולה ביותר שעלתה מן הגולה עד קום המדינה כ-35000"

ג. אמנם התימנים לא היו מנהיגי העם (לא היה סיכוי עם אחים גזענים), אבל הם היוו את התרומה המכרעת של העם, זו העדה היחידה שכבשה את המעדר, חלק עבד ביקב בראשל"צ, חלק בפרדסים ובכרמים, חלק בעבודת הבנייה, בתעשיית המלט והמרצפות. יהודים אלה הסתגלו להרבה מיני עבודות הדורשות מרץ ותבונה. בזמן שהמנהיגים יושבים במשרדיהם ודיברו ודיברו על בנייה, התימנים בנו בפועל את המדינה, והוציאו את הפועל הערבי מחוץ למעגל העבודה שזו הייתה מטרה חשובה לסילוק הכיבוש וההיאחזות הערבית בכל מקום. אם לא היה את התימנים, כמעט שלא היה פועל עברי. כמעט שלא הייתה תשתית עברית למדינה שבדרך. האשכנזים לא יכלו להתחרות עם הפועל הערבי, אז מה שווה כל הדיבורים של המנהיגים האשכנזים אם בתכלס הערבים מנצחים ונאחזים בעבודות הארץ? המומחה.

א. לא מצאתי את הפרט הזה בערך על העלייה הראשונה. את הערך על העלייה השנייה יש לתקן, לפחות עד שתביא מקור שווה ערך לאנציקלופדיה העברית. אשתדל לעיין במקורות שהבאת מספרו של פרופ' טובי.
ב. לא די כאן בידע הוודאי שלך. תצטרך להתרכז במקורות שווי ערך לאנציקלופדיה העברית, והאנציקלופדיה לבית ישראל בראשות הרב (מדויק יותר: המתאבק, הסופר ואיש העסקים) הלפרין אינה כזאת. לי אין שום ספק שיוצאי פולין, רוסיה וגרמניה, כמו גם ילידי הארץ מזה דורות רבים, היו יותר מ-35 אלף (כל אחת מן העדות).
ג. לא היו פועלים אשכנזים?! אבל אין טעם להתווכח באוויר. העיקר הוא שתביא מקורות מוסמכים. נרו יאיר 00:45, 6 בפברואר 2008 (IST)

החלוצים שלא היו מורגלים בעבודה גופנית, והאקלים ומזג אוויר היו זרים להם, התקשו בעבודה, ולכן הגו יבניאלי וחבריו רעיון - להביא פועלים יהודים מתימן, מתוך נקודת מוצא שיהודי תימן יצליחו לעמוד בתנאים הפיזיים הקשים ובשכר הדל, ויכבשו את העבודה מידי הפועלים הערבים. כל הנ"ל הינו ציטוט מהערך שמואל יבנאלי ויש בכך די השיב לגבי שאלתך-תמיהתך. אני מקווה שלא תתחיל לתקן גם את הערך "שמואל יבנאלי" רק בגלל שהוא לא מוצא חן בעיניך. שמתי לב, שלא הצלחת להשיב לי כדבעי, תשובות כמו "לא מצאתי" או "את הערך על העלייה השנייה יש לתקן (לפי שיקוליך כמובן)" הינן תשובות לא רציניות. דבר נוסף, האנציקלופדיה של הרב הלפרין בודאי יותר אמינה ממך. לגבי הפועלים האשכנזים, הדברים ידועים שהם לא היו מסוגלים להתחרות בפועל הערבי. למרבה הפלא, יהודי תימן שרובם המוחלט כלל לא עסק בחקלאות וממילא לא היו בנויים לכך, הביסו את הפועל הערבי בזכות חריצותם והסתפקותם במועט, ובכך הצילו וכבשו את העבודה ואת ההיאחזות מידי הערבים. המומחה.

אגב, הנתון שהבאת מהאנציקלופדיה העברית, אינו שולל כלל את הנתון מהאנציקלופדיה לבית ישראל, האומר כי הקהילה התימנית הייתה הקהילה הגדולה ביותר ערב הקמת המדינה. כך שאינני צריך להביא לך שום מקור, בזמן שאין מקור שסותר את האנציקלופדיה לבית ישראל. המומחה.

ראשית, אני מודה לך על הסגנון הענייני המובהק. מעבר לזה:
התימנים כ'פועלים טבעיים?: כמובן שמטרתו של יבנאלי ושולחיו הייתה כזו. דא עקא, זה לא עבד. מקור: ניצה דרויאן, יהודי ארצות האסלאם בא"י בתקופת העלייה השנייה, בתוך: העלייה השנייה - מחקרים, יד בן צבי תשנ"ח, עמ' 329. לדבריה, יוצאי תימן לא יכלו להחליף את הערבים כפועלים במושבות, לא רק בגלל מספרם המועט, אלא פשוט כי רובם היו בעלי מלאכה ולא פועלים בתימן. יותר מזה: כשהגיעו לארץ התברר "כי אינם מתאימים לעבודת האדמה, הן בשל חולשתם הגופנית הרבה, שהחורפה עקב תלאות הדרך, הן בשל תנאי החיים במושבות ומזג האוויר הקשה בארץ, והן בשל חוסר נסיונם, במיוחד בעבודות הפלחה". ובהמשך: "ברור אפוא, שלא עלה בידי הפועלים בני תימן להתחרות בפועלים הערבים".
ממילא אין צורך לתקן את הערך יבנאלי. את הערך ביחס לעלייה השנייה יש לתקן לפי המקור שהבאתי מהאנציקלופדיה העברית. כך זה עובד כאן, ידידי. מקורות, לא "ידע אישי חינם".
הקהילה הגדולה ביותר לפני קום המדינה? לא, יש בהחלט נתון סותר באנציקלופדיה העברית. בכרך ו עמ' 674 מובא שעם קום המדינה היה חלקם של בני אירופה המזרחית 58%. אם זה לא מספיק, בשנת 1931 היה חלקם של יוצאי פולין בלבד - 35%. אני תמה אם תמשיך להתווכח בנושא הזה.
עוד נתונים ממאמרה של דרויאן הנ"ל, עמ' 327: בעלייה הראשונה הגיעו רק יחידים מבני העדה התימנית למושבות החקלאיות. הם החלו להגיע לשם משנת תרס"ט. כרבע מהעולים בני תימן עד מלחמת העולם הראשונה הגיעו למושבות, והם מנו כאלף ומאה איש, כעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה היהודית ביישובים החקלאיים. שם עמ' 332: הן הפועלים התימנים והן המזרח אירופים במושבות רעבו ללחם, "אך בעוד הפועלים המזרח אירופים קיבלו השראה מן האידיאל, שהקל את סבלות הרגע, לא ראו התימנים את עצמם כיוצרי התשתית הלאומית לעתיד לבוא". נרו יאיר 01:42, 6 בפברואר 2008 (IST)
א. אכן, רוב התימנים לא היו פועלים טבעיים באמת, כיון שהם לא עסקו כלל בחקלאות בהיותם בתימן (אלא בצורפות ושאר מלאכות או במסחר). אך למרות זאת, בגלל חריצותם וחיבתם לארץ ישראל, הם היו מוכנים לעבוד בה בחשק גדול עד כדי כך שהאשכנזים דימו שיהודי תימן הם פועלים טבעיים מבטן ומלידה. זוהי גדולתם של יהודי תימן! הם סבלו את החיים הקשים האלה (כולל השפלות יומיומיות מצד "אחיהם" האשכנזים, שהחליפו את ערביי תימן היהירים והחשוכים בהצקתם ליהודי תימן). יהודי תימן ידעו ולמדו ושיננו את מאמרי חז"ל המדברים בשיבחה של ארץ ישראל ובשבח הנאחזים בה, ולכן ידעו כי "ארץ ישראל ניקנית בייסורין", ומי כיהודי תימן לוקח את דברי חז"ל בכנות גמורה? (מעניין שבעיני החוקרים, האיכרים האשכנזים הם "אידיאליסטים", אבל יהודי תימן שהתחנכו בדרך ישראל סבא האמיתית מכונים "פועלים" או "עובדי כפיים"). לענייננו, ניצה דרויאן צודקת, לתימנים לא היה סיכוי לנצח את הפלאחים הערבים, אך מכל מקום המטרה הושגה, כלומר כיבוש העבודה העברית היה לעובדה קיימת הודות לתרומתם של יהודי תימן. וכך נכתב בספר "יוצאי תימן בארץ ישראל" בעריכת ד"ר בת ציון קלורמן, בהוצאת יד בן צבי, עמ'301: "גולת תימן שקשריה עם ארץ ישראל נמשכו ברציפות לאורך כל הדורות, תרמה רבות למפעל ההתיישבות היהודית בארץ ישראל... והיו מן התורמים העיקריים לכיבוש העבודה העברית בשעתם".
ב. בעניין הנתונים "הסותרים" שהבאת. עיינתי שם. מצטער, אך אתה לא הבנת את הכתוב שם. שם נאמר כך: "ילידי החוץ מחולקים לפי מקומות לידתם לקבוצות הרבה... ב 1931 היו בני אירופה המזרחית (וברית המועצות בכלל) 72.6% מילידי החוץ שנמצאו בארץ (הפולנים בלבד היוו 35.4%). ב1948 ירד חלקם של בני אירופה המזרחית ל 58.6% וב 1954 שוב לא היו אלא מיעוט של 38.3%. בני רוסיה והארצות הבאלטיות שהשפעתם על הישוב בתחילת ההתיישבות החדשה הייתה מרובה ביותר, היו ב 1954 רק 5.2%." ובכן, הדברים נראים ברורים, הנתון על הפולנים שהובא בסוגריים הינו מתייחס אך ורק לאחוז הפולנים מכלל ילידי החוץ, קרי, העולים, אבל מכלל היהודים אשר בארץ הוא הרבה הרבה פחות. נדמה לי כי מה שהביאך לכלל טעות הוא המשך הדברים שאכן מדברים על כלל האוכלוסיה בין עולים ןבין ותיקים. גם הנתון המדבר על 58.6% של יהודי מזרח אירופה אינו סותר כלל את העובדה שהתימנים היו העדה הגדולה ביותר, כיון שבתוך המזרח אירופים כלולים עדות רבות מאוד, כמו הרוסים, ההונגרים, הליטאים, הפולנים, הצ'כים, הרומנים, האוקראינים, הלטבים, הבולגרים, ועוד ועוד. סוף דבר, אין שום סתירה בנתונים שהבאת אל מול הנתון שציטטתי לך מהאנציקלופדיה לבית ישראל. לכן, יש לתקן כדבעי ולהודיע בשער בת רבים, כי עם קום המדינה החלה גאולתן של ישראל דוקא בצעד תימני.
מן הראוי לציין את דבריו של ישראל ישעיהו (אף שאינו אהוד עלי, כיון שסטה מדרך אבות) איש מפא"י לימים יו"ר הכנסת שכתב בשנת 1945 את הדברים הבאים: "קשיי המעבר לעבודה שנתקלו בהם העולים היהודים מארצות אירופה בימי העלייה השנייה, לא ידעו התימנים. מיד בבואם ארצה נצטרפו לצבא העובדים" ("מתימן לציון" עמ' 44-50 עיי"ש באורך). בשנת 51 הוא כותב כך: "הפועל העברי, איש העלייה השנייה, שש לראות כיצד כובשים עולי תימן עמדות - העבודה העברית במושבה, הוא ראה והנה כרמי המושבה ופרדסיה, בתיה ורחובותיה מתייהדים לעיניו ורבתה שמחתו. אלא ששמחתו של "הפועל העברי" לא הועילה ל"פועל הטבעי" (כלומר, התימני שבאמת לא היה פועל טבעי כלל), למרות הכל נתפסו המהגרים האשכנזים "האידיאליסטים" כציוניים אמיתיים. הם אלה שנועדו להוביל את המפעל הציוני, ותפקידם זה שימש הצדקה לדרוש ולקבל יחס מועדף מצד המוסדות המיישבים. יוצאי תימן (ושאר יוצאי ארצות האסלאם) נשארו בתודעה הציונית "פועלים טבעיים" המסוגלים אך ורק לעבודת כפיים." (עיין "לחוד ויחד" בעריכת אברהם וולפנזון, עמ' 172) ואני עומד ושואל, האם זהו היחס לאנשים שבנו במו ידיהם את הארץ? זו תורה וזו שכרה? המומחה.
אתייחס לתוכן הדברים ולמה שנוגע לערך.
א. אין סתירה בין כל מה שהבאתי לבין קלורמן. עולי תימן היו "מן התורמים העיקריים" לכיבוש העבודה העברית. לא היחידים, כי יחד איתם היו גם עולי אשכנז וספרד.
ב. אם מבין ילידי החוץ היו רחוקים בני תימן מלהיות העדה הגדולה ביותר, קל וחומר שלא היו העדה הגדולה ביותר מבין ילידי הארץ, שהרי לפני העלייה הראשונה היו בארץ רק בני עדות אחרות, ורוב בני תימן הגיעו אחרי מלחמת העולם הראשונה. אני מעריך שגם אתה כבר יודע שבני תימן לא היו העדה הגדולה בארץ עם קום המדינה. אם תמשיך להתווכח אני מניח שלא יהיה מסובך להגיע לסטטיסטיקה ברורה בנושא. נרו יאיר 23:58, 6 בפברואר 2008 (IST)
א. אמנם למרבה הפלא יש אשכנזים וספרדים שתרמו לכיבוש העבודה העברית, אבל אין עדה אשכנזית או ספרדית שתרמה לכך, מלבד העדה התימנית שהתגייסה לכך. גם אם תחפש בנרות, לא תמצא תרומה של עדה למדינה כמו יהודי תימן.
ב. ניכר שאתה מודע להבנתך המוטעית, אלא שקשה לך להודות בטעותך שמא תזדלזל חלילה ולכן אתה נוקט בסברה חדשה כדי להיחלץ מן המבוכה, אולם שוב כשלת בעוונך. אחוז הילודה של אם תימנייה בארץ ישראל היה פי כמה מאם אשכנזייה (7 ילדים לעומת 1.5), אינך מאמין? עיין "יהודי תימן בעת החדשה" הוצאת יד בן צבי.המומחה.
אתה קצת נוטה להתחפר בנושאים אישיים. בוא נתמקד במקורות, לא כולל "האנציקלופדיה לבית ישראל". אתה מעוניין להכניס את הנתון הנ"ל לגבי הילודה? נרו יאירשיחה • א' באדר א' ה'תשס"ח • 12:38, 7 בפברואר 2008 (IST)
אני נוטה להעלות את העוולות שמטואטאות מתחת לשטיח בטענה של "התחפרות בנושאים אישיים" ושאר טענות מוזרות כיו"ב. אני מתנגד לטשטושה של כל עוולה. צר לי שאתה שייך לקבוצת המטשטשים. אין זה ראוי, ובעצם זהו דבר מגונה. לגבי המקור שהיצבעתי עליו, ובכן, קבל תיקון, המדובר אמנם בספר "יהודי תימן בעת החדשה" אך בהוצאת מרכז זלמן שזר. שם בעמ' 187 יש מאמר של יוסף ב' שכטמן בו הוא קובע כך: "בעוד מספר הילדים הממוצע של נשים יהודיות ממוצא אירופי ואמריקני בשנים 1938-40 היה 1.7 והמספר הממוצע של ילדים לנשים יהודיות ממוצא אסייני ואפריקני היה 5.04, הרי לאשה התימניה היו בממוצע 7.28 ילדים." זהו נתון מדהים ומשמעותי, יהודי תימן התרבו בארץ ישראל בצורה בלתי רגילה, ולעומתם יהודי אשכנז התמעטו (זוג הורים מורכב מ 2 דמויות כנודע, אם ממוצע דור ההמשך הוא 1.7 אזי יש כאן "התמעטות הדורות". התימנים מתרבים פי 5! מהאשכנזים. לכן, יש להעלות את הנתון של האנציקלופדיה לבית ישראל לפחות בנוסח כמו "יש הסבורים כי יהודי תימן בקום המדינה היו העדה הגדולה" ... חשוב, אם יהודי אשכנז היוו קצת יותר ממחצית האוכלוסיה בקום המדינה, אזי שיש לחלק כמות של קצת יותר מ300,000 איש בין כמה וכמה עדות אשכנזיות, רוסים, הונגרים, רומנים, צ'כים, אוקראינים, פולנים, יקים, בלארוסים, ליטאים ועוד ועוד. כך שבהחלט הגיוני ומתקבל שיהודי פולין לא יעברו את ה 35,000 התימנים. המומחה.
מלבד טעויות אחרות שלך, אוקראינים, בילרוסים וצ'כים פשוט אינם עדות. הגבולות המודרניים אינם יוצרים עדה, כפי שהחלוקה בין דרום וצפון תימן אינה מפלגת את בני תימן לשניים. אם כל מה שכתבתי אינו מספיק, קבל את הנתון הבא מהאנציקלופדיה העברית, בערך גרמניה, עמ' 522: בין השנים 1933-1939 בלבד, עלו מגרמניה לארץ 55000 יהודים. נרו יאירשיחה • א' באדר א' ה'תשס"ח • 17:57, 7 בפברואר 2008 (IST)

אין מה להשוות בין דרום וצפון תימן לבין יהודי צ'כיה ואוקראינה ובלארוס. כל יהודי תימן היו תחת הנהגה יהודית אחת, תחת הוראה רוחנית אחת, בית דין צנעא היה הסמכות העליונה על כל הקהילות, ושליח בי"ד צנעא היה מכשיר או פוסל רבנים ומנהיגים כפי הנראה לו. הקשר היומיומי של הולכי דרכים יהודיים היה חזק, זאת בדיוק אותה היהדות עם מאפיינים שונים טבעיים של כל מחוז. אבל המדינות האירופיות שציינת הינן שונות זו מזו בתכלית השינוי, בגלל ההבדל בין העמים, אלו עמים נפרדים בעלי תרבויות שונות, אין הנהגה רוחנית ותרבותית אחת. בקיצור, דפוסי חיים שונים לגמרי. האם יהודי פראג הצ'כים נכללים בתוך הליטאים או הרוסים? אם הם אינם בפני עצמם כפי שאתה כתבת, אז תחת איזה שם של עדה הם נחשבים?

לענייננו, הנתון שהבאת מיהודים שעלו מגרמניה חסר עד מאוד. לא ציינת כמה אלפים (והיו עשרות אלפים!) של יהודים שעלו לארץ ישראל היגרו ממנה לאמריקה ולמערב אירופה? לא ציינת, כמה מבין הבאים מגרמניה היו יקים? הרי ידוע שהיו שם יהודים אשכנזים מגלויות שונות, בעלי אזרחות פולנית ליטאית וכו' וכו'. בקיצור, אין בנתון שהבאת כדי לסתור את הנתון שבאנציקלופדיה לבית ישראל. המומחה.

נרו יאיר כותב: "אוקראינים, בילרוסים וצ'כים פשוט אינם עדות". זו שטות גמורה. בכל אחת מהמדינות האלה דיברו שפה אחרת, שלטה דת אחרת והמשטר היה שונה. גם גרסאות האידיש היו שונות בתכלית בין מזרח למערב. צודק המומחה בכותבו כי יהדות אירופה מורכבת מעשרות עדות שונות ונרו יאיר פשוט מתחפר בדעותיו ולא מגלה שום סקרנות לבדוק בלב פתוח ונפש חפצה את טענותיו של המומחה. ובאשר לנתון השני בין השנים 1933-1939 בלבד, עלו מגרמניה לארץ 55000 יהודים נרו יאיר אינו מציין כי רוב העולים האלה ירדו מן הארץ זמן קצר אחרי הגיעם. קרא "המיליון השביעי" של תום שגב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

כותב כאן המנהל הטכנולוגי של פרויקט מה-יא"ה שכמעט כל הקישורים החיצוניים בערך זה מצביעים אליו. אתם מפירים את זכויות היוצרים שלנו: אי מתן קרדיט לאתר שלנו, וקישור אסור לפריטי המידע עצמם ולא לממשק הרשומה באתר.

לאחר שטרחתי ותיקנתי חלק מהקישורים מישהו לקח והחזיר את המצב אחורה. בדעתי להשאיר את כל הקישורים שביצעתם לא זמינים (הם מובילים לעמוד השגיאה שלנו) עד שהם לא יתוקנו לפי ההנחיות באתר שלנו.

אינני חושב שנעשה משהו בזדון. בדרך כלל מפנים פעם אחת לערך או לקישור וזה כנראה מה שנעשה כאן. התיקונים שאתה עושה טובים בעיניי. אין כמובן כוונה להפר זכויות יוצרים. אני מקווה שהתיקון שביצעתי מספק. Geagea - שיחה 00:07, 31 במרץ 2008 (IDT)

מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

הועבר מרשימת ההמתנה. ירוןשיחה 17:19, 6 באפריל 2008 (IDT)

ערך מעניין ומקיף. זקוק לקצת עריכה, אך ניתן לעשותה בנקל, אם תחליט הקהילה שהוא ראוי לעבור להצבעה. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • ד' באדר ב' ה'תשס"ח • 00:24, 11 במרץ 2008 (IST)

האם הקישורים החיצוניים של ערך מומלץ צריכים להוביל לאנשהו או שמותר שהם יובילו לשגיאה 404? יעקב - שיחה 17:41, 11 במרץ 2008 (IST)
כל ה-PDFים שקישרו מובילים לשגיאה 404. כדאי לתקן את זה. בהקשר לערך עצמו, יש כמה פסקאות ארוכות מאוד. לדעתי ניתן לפצל לפחות שתיים מהן (אפשר גם בהוספת חצי משפט או משפט קצר). אני אשמח מאוד אם הערך יהיה בעמוד הראשי, מסיבות ברורות מאוד. הגמל התימני (צריכים עזרה בגרפיקה?) 17:47, 11 במרץ 2008 (IST)
מצטער אבל הערך ממש לא ראוי להיות מומלץ. חסרים בו פרקים שלמים (דמוגרפיה, תפרוסת גיאוגרפית בתימן, מעמד משפטי, יהודי תימן לאחר סיום מבצע על כנפי נשרים, העברית שבפי יהודי תימן, קשרים עם קהילות אחרות, תמורות ביהדות תימן במאה ה-20 ועוד ועוד) וגם בפרקים הנוכחיים יש בעיות של חוסר דיוק. לקינוח - גם הביבליוגרפיה והקישורים החיצוניים דורשים טיאטוא וסדר - הסרת רבים מהם והוספת אחרים. החסרונות הללו עומדים בניגוד למצאי העשיר הקיים (סיכום מדעי-פופולרי עדכני אחד קיים למשל בסדרה שבעריכת חיים סעדון בהוצאת מכון בן צבי). למעשה, בעיני יש לכתוב את הערך מחדש וכך תיכננתי לעשות. התחלתי לכתוב ראשי פרקים במרחב המשתמש שלי, אך גם אם לא אשלים את העבודה בקרוב - המצב הנוכחי של הערך רחוק מאוד מהמלצה. נריה - שיחה 08:21, 13 במרץ 2008 (IST)

נריה, הביקורת שלך צודקת ונראה לי כי אתה האיש אשר נועד לכתוב את הערך הזה. אני כותב זאת לאור עבודתך המצוינת בערך ביקורת נוסח המקרא. ישר כוחך.

לאור דברי נריה העברתי את הדיון לדף השיחה. אם וכאשר העבודה על הערך תסתיים, ניתן כמובן להעלותו שוב. ירוןשיחה 17:19, 6 באפריל 2008 (IDT)

היסטוריה עתיקה[עריכת קוד מקור]

אם מישהו מבין בערך אנא תקנו אותו, אני הוא שהוספתי את התבנית לעריכה. כמה דברים שחסרים בערך הם:

  • מתי קמה הקהילה היהודית ומה מוצאה.
  • ההיסטוריה של הקהילה לפני חמיר ובמהלך שלטון אקסום.

פיסקאות אלו הם בעלי חשיבות מכרעת הן למוצא ביתא ישראל והן למוצא יהדות תימן. בתודה אליש ޖޭ 01:39, 13 באוקטובר 2008 (IST)

הממלכה החימיארית[עריכת קוד מקור]

הממלכה החימיארית הייתה ממלכה בעלת חופש דת. רבים מן החימיארים היו פאגאנים ונוצרים. וכן, היו גם חימיארים שהתגיירו והתערבבו ביהודים שחיו בממלכה.

יש לציין שחלק מיהודי תימן מוצאם הוא מהיהודים שגורשו מסעודיה ומקומות אחרים בחצי האי ערב. אפשר לראות שיש להם מסורות ממש דומות וזה מוכח היסטורית, ככה שבטוח שרבים מיהודי תימן מוצאם הוא מיהודים שגורשו ממקומות אחרים בחצי האי ערב. אם זכרוני אינו מטעה אותי, הגירוש האחרון מסעודיה, היה במאה -18, אז כבר לא נמצאו יהודים בסעודיה. אבל למרות שרבים מיהודים תימן מוצאם הוא מגירוש סעודיה, רבים מן מגורשי סעודיה נאו אל עיראק, פרס ואזור הלבנט.

אגב, גם לפי בדיקות גנטיות רבים מיהודי תימן הם צאצאי גרים, וזה יותר נכון אצל הנשים (הגברים לקחו נשים מקומיות).

TigerMan - שיחה 16:06, 29 במרץ 2009 (IDT)

אשמח לקבל מקור ביחס לבדיקות הגנטיות. זה לא יכול להיות "יותר נכון אצל הנשים" שהרי הם כבר בארץ 60 שנה ויותר. נרו יאירשיחה • ה' בניסן ה'תשס"ט • 10:09, 30 במרץ 2009 (IDT)
מר טייגר, אתה כותב שטויות והבלים. אין שום מחקר גנטי שמראה שרבים מיהודי תימן "צאצאי גרים". ההיפך הוא הנכון, אם בודקים באורחות חייהם, מגלים שהם הכי יהודיים מכל עדות ישראל. הם היהודים הכי מקוריים, ורבים מהחוקרים סבורים כך. גם רבנים.

מבחינת DNA הריכוז של Y כרומוזום J נמצא הכי הרבה בתימן ז"א שגם תימני גוי קרוב גנטית לעם ישראל. אי אפשר לדעת לפי DNA את הייחוס הדתי של אותו אדם אלא רק לשער. שלכם -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איזה שטויות, יהודי תימן הם לא "צאצאי גרים", הם צאצאי שבטים יהודים שנדדו ברחבי חצי האי ערב והם יהודים למהדרין כמו כל אדם בעם ישראל כמו שמעידות תומצאות של בדיקות גנטיות שנערכו בקרב יהודים יוצאי תימן Yemenite Jews#DNA testing, וזה נכון שאצל נשים יהודיות ממוצא תימני נמצא גן ממוצא אפריקאי, אך לא כזה בכמות שתעיד כי הם "צאצאי גרים" (כמו שאנשים שאוהבים לנפח תיאורים שנאמרים בגדר תיאוריה ולהגזים בקביעת אמיתותם). ודרך אגב, לא כל תושבי ממלכת חמיר התגיירו, רבים מהם נותרו פגנים ואילו חלק אחר התגייר (חוקרים מסוימים טוענים שבהוראת המלך הראשון שהתגייר), לאחר נפילת ממלה זו ייתכן שהנצרות עלתה לשלטון באיזור ורבים מתוחשבי חמיר (כולל הגרים) התנצרו אך עם הקמת האסלאם התאסלמו כמעט כל תושבי חצי האי ערב (בין אם מדובר בחמירים ובין אם מדובר ביהודים). כפי שמעידים מחקרים גנטיים חמיר#הקשר שבין ממלכת חמיר לבין יהדות תימן, יהודי תימן הם כנראה לא צאצאי החמירים כפי שטוענים גורמים שנויים במחלוקת, אם כי בני ישראל הם שחולקים מוצא משותף מן המזרח התיכון עם יתר קהילות יהדות התפוצות.Dxrd - שיחה 22:59, 27 בספטמבר 2010 (IST)

מעמד האשה[עריכת קוד מקור]

לדעתי החלק על "מעמד האשה" נראה יותר כמו ברושור של יחסי ציבור. "מעולם לא נשמע שהגבר ירים ידו על אשתו" ועוד כהנה וכהנה, זה נראה כמו מישהו שעושה יחסי ציבור לתרבות התימנית, ולא משהו אמיתי שבא כתוצאה ממחקר. לדעתי אפשר להסיר את החלק הזה כי הוא לא מספק שום מידע של ממש, רק פנטזיות שמבוססות על מסורת. אין לזה מקום באנציקלופדיה, אולי באגדות עם.

אני מסכים עם הצורך לבסס את האמור על מקורות ברורים. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשס"ט • 11:17, 30 ביוני 2009 (IDT)
אני רואה עכשיו שהמקור העיקרי לפסקה הוא מאמרו של הרב קאפח בקישורים החיצוניים, אבל בשינויים שיש לתקן. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשס"ט • 12:03, 30 ביוני 2009 (IDT)

למגיב האלמוני הראשון. תגובתך אינה אלא פנטזיה מערבית יהירה, אתה נראה מופתע מאוד ממעמדה הנכבד של האשה בקרב יהדות תימן, ואינך רוצה להאמין בכך, והסיבה שאינך רוצה להאמין ברורה בהחלט, כי האכילו אותך הרבה שטויות והבלים על מעמד האשה בתימן כמיטב המסורת המערבית הפרוצה והיהירה. קביעתך כי אין מקום לחלק זה בערך אלא "אולי באגדות עם", רק מוכיחה את בורותך בכל הקשור ליהדות תימן. המשפט שם האומר כי "מעולם לא נשמע שהגבר ירים ידו על אשתו" הוא כל כך נכון ואמיתי ובמקום בהחלט, כי הוא ההיפך הגמור ממה שקורה כיום במדינתנו המערבית החילונית "והנאורה". כל מי ששומע חדשות וקורא חדשות יודע היטב עד כמה מעמד האשה בחברה הישראלית הינו בשפל המדרגה גם בגלל שהחברה "הנאורה" שלנו השילה מעליה ללא בושה את ערכי היהדות היפים שנשתמרו היטב בקרב יהודי תימן. המומחה.

אם הרב אומר זה לא אומר שזה נכון, אתה יודע רבנים טועים. אם כבר הייתה מביא גם איזה אימרה של איזה היסטוריון, אנתרופולוג או משהו לצד דברי הרב (ערכי היהדות יפים?, אישה איננה יכולה להעיד איפה השוויון והיופי שבדבר?) -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כב' הרב יוסף קאפח הוא אחד ההיסטוריונים הגדולים של יהדותתימן. הוא נחשב לסמכות על בעיניהם. המומחה.

"מרבד הקסמים" לא קשור בכלל ליהודי תימן!!![עריכת קוד מקור]

מבצע העלאתם של יהודי תימן בשנתיים שקדמו להקמת מדינת ישראל ובשנה שלאחריה לא נקרא מעולם "מרבד הקסמים" אלא "על כנפי נשרים" בלבד. מבצע "מרבד הקסמים" הוא המבצע המייחד את העלאתם של יהודי פרס למדינת ישראל, כפי שמציין שמו של המבצע "מרבד", המוכר לכולם מהשטיחים הפרסיים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה טועה. קרא את הקישור החיצוני בערך (באתר מט"ח יש עוד כמה דפים בנושא), ואת ההסברים באתר משרד הקליטה. ‏odedee שיחה 02:27, 29 בדצמבר 2009 (IST)

פעמיים "דור דעה"?[עריכת קוד מקור]

באותה פסקה במקומות שונים כתוב

בתחילת המאה ה - 20, נוצר זרם חדש שהתפלג מהזרם הבלדי שבעיר צנעא, הנקרא דור דעה (והמכונה דרדעים). עיקר שיתם הוא תפיסה שכלתנית ורציונלית של היהדות ע"פ הרמב"ם, הן במישור הפילוסופיה היהודית ("מחשבת ישראל") והן במישור הפרקטיקה היהודית (ההלכה). לטענתם, תפיסת הרמב"ם היא התפיסה המקורית של יהדות תימן. לפיכך, הדרדעים השמיטו מהתכלאל הבלדי תוספות רבות שנוספו לו במהלך השנים בהשפעת הקבלה וסידורי ספרד, וביקשו לחזור לנוסח המקורי המופיע ברמב"ם.

מאוחר יותר הקים הרב יחיא קאפח בעיר צנעא את תנועת דור דעה ("דרדעים"), תנועה שהתנגדה לקבלה ולמיסטיקה ברוח השכלתית-רציונליסטית, ואשר ביססה את השקפתה על שיטת הרמב"ם.

צריך לתקן את זה, זה מבלבל את הסדר הכרונולוגי

תודה, ערכתי את הפרק. בעתיד אתה יכול לערוך בזהירות בעצמך. נרו יאירשיחה • ג' באלול ה'תש"ע • 16:08, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

בית הדין בצנעא[עריכת קוד מקור]

בהיה"ד צנעא לא הכתיב לכל יהדות תימן, זו טעות נפוצה שהשתרשה רק בעשרות השנים האחרונות כאן בארץ ישראל, ראה לדוגמא ספר/חוברת "מפעלי הצדיק" שם מוזכר ביה"ד למחוז כוולאן, מחוז גדול במרכז תימן, נשיא אב"ד מורינו ורבינו מארי' חיים מוסא חג'בי זצ"ל ( רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל ) וכמו כן ראה ספר זיכרון תימן, חלק נכבד מהספר מוקדש לרב הנזכר רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל המכונה מארי' חיים מוסא חג'בי זצ"ל זיע"א.

כמו כן משום מה לא הוספתם את שמו של רבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל זיע"א - נשיא אב"ד במחוז כוולאן שבתימן. (מחוז גדול וחשוב במרכז תימן- הכולל מספר עיירות וערים) ברשימת הרבניים שפעלו עצמאית ולא מתחת לסמכות ביה"ד צנעא. בבקשה להוסיף ערך חשוב זה ולתקן.

במידה וחסרים לכם מקורות, אנא חפשו בגוגל: ספר התורה הקדוש ורבי חיים בן רבי משה חג'בי זצ"ל , וכי"ו.

אנא התייחסו בכובד ראש ברצינות ובענווה לנתון זה, תודה. יישי (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום

לגבי סמכות בית הדין, אתה מוזמן לתקן "בכובד ראש, ברצינות ובענווה", תוך הבאת מקורות מדויקים (כולל מספר עמוד). לגבי הרב חג'בי, הערך אינו אמור לכלול את כל הרבנים החשובים (ומי קובע מיהו חשוב?) בתימן. אנו עלולים להגיע למצב שבו כל אחד יוסיף את סבו ואין לזה סוף. לכן די בדוגמאות ספורות. בהקשר זה, יש עדיפות לרבנים שכבר יש עליהם ערך אצלנו, כלומר הקהילה כבר הכירה בחשיבותם. נרו יאירשיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 19:45, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

לנרו יאיר, תודה על תגובתך.

אפתח בזה שאהבתי מאוד את הערך שכתבתה "יהדות תימן". יישר כוח !!.
- בקשר לתגובתך: מסכים איתך שאי אפשר להוסיף סתם וכל אחד. אלא שכאן מדובר בדמות גדולה בכל קנה מידה, ואפשר לעיין בספר זכרון תימן, המחבר גילעד צדוק. וכמו כן ב'מפעלי הצדיק' וניתן לחפש בגוגל .. לא בשמים היא. בנוסף אפשר לשאול רבניים חשובים כגון: הרב יצחק רצאבי שליט"א מהעיר בני ברק, וכי"ו... כמו כן כתבתה "יש עדיפות לרבניים שכבר יש עליהם ערך אצלנו" ובכן אני מקווה מאוד שבעזהי"ת בקרוב יהיה ערך ההולם את כבוד הרב החשוב הזה, שתרם רבות והיה דמות ידועה מאוד בזמנו. אני עובד על ערך רבני זה ומקווה לקבל ממך רוח גבית (-:, תודה. יישי - שיחה
א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.. ב. כתבתי בעצמי רק חלק קטן מהערך וערכתי חלקים אחרים. ג. אני מציע שאכן תתחיל בכתיבת הערך על הרב, אבל אנא הבא בחשבון שייתכן שהוא לא ישרוד דיון חשיבות. איני מכיר אותו ולכן קשה לי להעריך את הסיכויים. נרו יאירשיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 23:02, 2 בספטמבר 2010 (IDT)

אין סיבה אמיתית שערך זה לא ישרוד.. בטח לא סיבה עיניינית..בכל מקרה ערך חשוב זה נמצא כבר במספר אתרים. תודה לך יישי - שיחה

יישי, אולי כל זאת תנסה להזיח (ראה בתגובתי הקודמת)? לגבי החשיבות, כאמור, אני פשוט לא מכיר ולכן לא יודע. נרו יאירשיחה • כ"ג באלול ה'תש"ע • 23:59, 2 בספטמבר 2010 (IDT)
לא יודע להזיח, מנסה. ראיתי את תגובתך הקודמת. תודה יישי - שיחה
עשית מצוין. כשמזיחים אין צורך בשורות רווח בין תגובה לתגובה. נרו יאירשיחה • כ"ד באלול ה'תש"ע • 00:48, 3 בספטמבר 2010 (IDT)

הספר- "יהודי צעדה וצפון תימן" מאת הרה"ג יעבץ.[עריכת קוד מקור]

לאחרונה יצא ספר הסטוריה- "יהודי צעדה וסביבותיה" פרי עטו של הרה"ג עובדיה יעבץ ז"ל. על הרב: הרב כיהן כרבה הראשי של קהילת צעדה וסביבותיה כעשר שנים לפני העלייה לא"י, ולאחר העלייה כיהן כרבה של קרית עקרון במשך 51 שנים- משנת 1960 ועד לשנת פטירתו-2011. משחר נעוריו בלט הרב בחריפות שיכלו ובנטייתו לפעילות ציבורית. ואכן, במהלך כל חייו היה מסור באופן מחלט לצרכי הציבור ומילא שלל תפקידים :רב , פעיל עלייה, מוהל, עורך נישואין וסופר סת"ם.הרב גם הסמיך מוהלים שוחטים וסופרי סת"ם. מעבר לכל אלו הרב ניחן בכישרון רטורי נדיר,והוא הקפיד להופיע בכל אירוע ציבורי - ובעיקר בבתי אבל, כדי לעודד את הציבור בדברים משובבי נפש.. על הספר: הספר מתחלק למעשה לשני חלקים: חלק א- החיים בצפון תימן: בסגנונו היחודי מתאר הרב את חיי הרוח והחברה בצפון תימן בשנים שקדמו לעלייה לארץ ישראל. המידע ההסטורי מלווה בסיפורים קצרים ומעניינים אשר בנימתם האישית ובסגנונם המיוחד סוחפים את הקורא אל ליבה של התקופה. חלק ב- מגלות לגאולה: בחלק זה מוביל אותנו הרב למסע מרתק שתחילתו ביציאה ההמונית של היהודים מצפון תימן לא"י (עליית "מרבד הקסמים"), וסופו בתחילת שנות הששים עת התמנה רבה של קרית עקרון. בחלק זה נחשף הקורא למאורעות מכוננים בקרב בני העדה ובחיי הרב כמו: המסע המפרך ורדוף התלאות מצעדה והכפרים שסביבה למחנה העולים בעדן,פעילותו העניפה של הרב וחברים נוספים למען העולים, חבלי הקליטה במחנה העלייה שבראש העין, המסעות של של הרב לתימן כדי לפגוש יהודים שנותרו בתימןולסייע להם לעלות, ועוד.. במהלך כל שנות חייו האחרונות ראה הרב בהנחלת ההסטוריה של יהודי צפון תימן לדורות הבאים ערך חשוב, ובהתאם לכך- סיפק מסמכים, והשתתף בראיונות רבים עם אנשי אקדמיה כדי לסייע בידם לכתוב ולשמר את המידע היקר הזה.הספר הנ"ל הינו אחד מחמישה ספרים שפירסם הרב. בשנת חייו האחרונה של הרב הכבידה עליו הזיקנה וקצב הכתיבה דעך בהתאם.לכן, הרב לא הספיק להעלות על הכתב את כל המאורעות והחוויות שחפץ היה להנחיל לדורות הבאים.מאידך גיסא מתנחמים אנו בעובדה שהדברים שהספיק הרב להעלות על הכתב מספקים בהחלט מידע הסטורי רציף, מרתק ורב ערך.


העבודה על הספר שימחה מאוד את הרב, והוא השתוקק מאוד לזכות ולהוציאו לאור..לדאבון ליבנו המחלה שבה לקה הרב הכריעה אותו, והוא לא זכה לסיים את הספר ולהוציאו לאור. הספר יצא לאור (לאחר מות הרב) בסיוע ילדיו ועמותת "אהבת תימן" בראשות ד"ר אהרון בן דוד.

                                    העורכים: ד"ר אהרון בן דוד ויעבץ נתנאל.   84.108.62.216 20:24, 20 ביוני 2012 (IDT)

המלך היהודי בתימן.[עריכת קוד מקור]

יש להוסיף כי היה יהודי ששימש כמלך בתימן אמנם תקופה קצרה כי הרגו אותו מוסלמים מקנאה אך אינני יודעת אם מלבדו יהודי שימש מלך בארץ כלשהי כדאי לציין זאת ולהרחיב על כך. יישר כח על הערך. 213.151.63.218 00:25, 20 באוגוסט 2012 (IDT)

כתיבה נכונה(?)[עריכת קוד מקור]

התבקשתי על ידי משתמש:נרו יאיר להעביר לכאן את השגותי. מדובר בערך יהדות תימן בפסקה החינוך בתימן מופיע נושא שאלתי.זהו ציטוט:בתלמוד התורה, לימד מלמד שהיה נקרא "מארי" (הנהגה בתימנית: מורי - מלעיל), עד כאן.הסבר:התואר במקור "מארי"נשמע כמו "מורי".מה שמסבך את הענין הוא שבהמשך הערך תואר נכתב כך:מרי.אני מסב את תשומת לבכם לערךיוסף קאפח שם כתוב כך:מארי=מורי.האם מבחינת חוקי ויקיפדיה לא תקין לכתוב מארי?אם רצוי לכתוב נכון,לפי חוקי הוויקי,מה לא בסדר?גלו לי.תודה.Azriel1953 - שיחה 21:54, 7 ביולי 2013 (IDT)
זה לא בדיוק "חוקי" ויקיפדיה, אלא הנוהג. זה כמו שאנו מעדיפים לא לכתוב מילים בכתיב יידי, עד כמה שאפשר. לכן מן הראוי לכתוב בפעם הראשונה את הכתיב המקובל בין יהודי תימן, ובהמשך בצורת הכתיב המקובלת כיום בקרב רובם המוחלט של קוראי העברית. נרו יאירשיחה • א' באב ה'תשע"ג • 11:06, 8 ביולי 2013 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 06:59, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

כתבי היד הטובים . הטיה ?[עריכת קוד מקור]

בפסקה זרמים ביהדות תימן מצאתי משפט שלדעתי אינו תקין: נוסח הבלדי זהה כמעט לחלוטין לנוסח התפילה המופיע בכתבי היד >הטובים< של הרמב"ם .מה פירוש טובים???!!! יש טובים, ויש טובים פחות? מילה זו מיותרת ותימחק על ידי! בכבוד רבAzriel1953שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ד • 00:38, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
כמובן שיש דבר כזה כתבי יד טובים יותר ופחות, זה מובן מאליו. במקרה של הרמב"ם זה מובהק: יש לנו את האוטוגרף. אמנם לקביעה כזאת יש צורך במקור. העריכה שלך הייתה שגויה גם בגלל שלאחריה כתוב בערך שכתבי היד של הרמב"ם הם (משמע כולם) תימניים. נרו יאירשיחה • כ"ח בחשוון ה'תשע"ד • 01:50, 1 בנובמבר 2013 (IST)

מידע חשוב[עריכת קוד מקור]

למעשה יהודי תימן {הבלדים} הם אלו ששומרים על מסורת הכי קדומה מבחינה הנהגתית {חרדית-כללית} 95.86.106.106 13:53, 24 בנובמבר 2013 (IST)

לא מוזכר מחוז גדול וחשוב במרכז תימן[עריכת קוד מקור]

חסר ערך: מחוז כולאן/ כוולאן / chaouallan / chaouallah / ماشاءالله / Khawlan / מחוז כולאן הוא מחוז גדול במרכז תימן, שבו התגוררו קהילות של יהודים ורבניים חשובים, כמו כן היה בית דין במחוז כולאן שבראשו עמד הרב הגאון מארי' חיים מוסא חג'בי זצ"ל - ר' חיים בן ר' משה חג'בי זצ"ל , מחוז ماشاءالله Khawlan להלן מראה מקום והוכחות: ראו ספר: זיכרון תימן - המחבר גלעד צדוק מבני ברק, וכן ראו: חוברת / ספר - מפעלי הצדיק המחבר הוא נין של הרב, ישי עיינו במקורות שנתתי לכם ותוסיפו את המחוז הנ"ל ,

(84.229.253.252 23:50, 6 בינואר 2014 (IST))


שאלה לויקיפדים[עריכת קוד מקור]

האם יש למישהו מידע על עוד קהילה מלבד יהדות תימן שמוזכרת בחז"ל? כי למיטב ידיעתי גולת תימן היא היחידה שנזכרת בחז"ל כגולה.תודה

תעבור על הערכים של קהילות יהודיות אחרות, בכמעט כולן מציינים אמירות של חז"ל בתור עדויות לראשית הקהילה. כך למשל המופע מהתלמוד הבבלי "להיכא אגלי להו מר זוטרא אמר: לאפריקי" שיש גם קהילות יהודיות בצפון אפריקה וגם יהודי גיאורגיה שרואים בו כאזכור לקהילתם. ויש גם את גולת בבל שבוודאי מוזכרת... Ben tetuan - שיחה 22:36, 27 ביולי 2014 (IDT)
מצטער, אך אפריקה זו יבשת ולא קהילה ספציפית. גולת בבל וארץ ישראל הן המרכז של עם ישראל ושל חז"ל באותה התקופה. אני מחפש מקור שבו חז"ל (הבבלים והירושלמים) יצביעו על קהילה ספציפית בישראל מעבר לתחומם.
אם אינני טועה תלמוד יש התייחסויות ליהודים שגרו ברומי. ‏DGtal‏ 00:09, 28 ביולי 2014 (IDT)
יש התייחסות ליחיד כמו תודוס איש רומי, לא נראה לי שיש התייחסות לגולת רומי.

המציאות בתימן בימים ההם[עריכת קוד מקור]

ערך : יהדות תימן בויקיפדיה

כשלומדים בהעמקה את התפלגות אוכלוסיית יהודי תימן למקומות מגוריהם בארץ תימן רחבת הידיים, בינות לעשרות אלפי כפרים ערביים, המאורגנים לשבעים וחמישה שבטים, כאשר לכל שבט היהודים שלו, ניתן להבין כיצד נבנו המוסדות הארגוניים היהודיים. היהודים התגוררו בלמעלה מאלף ומאתיים כפרים ערביים, להוציא כתריסר נקודות יישוב, שלא היו כפרים כי אם עיירות מרכזיות, שם בעיירות אלה, התרכזו כעשרים אחוז מהיהודים, ושם אומנם התארגנו המוסדות כפי שציינתם בערך. אבל, וזה לא מצוין בערך, למעלה משמונים אחוז מהיהודים, התגוררו ,כאמור, לפחות באלף ומאתיים כפרים מבודדים ברחבי ארץ תימן, די לדעת כי בתוך הכפר הערבי, התגוררה בממוצע משפחה יהודית מורחבת, שלא תמיד יכלה להתפלל במניין, בשל מיעוט הגברים מעל גיל 13. ובמשפחה ממוצע כזו, לא היו ישיבות, גמחי"ם, בתי דין, ויתר המוסדות שנמנו בערך יהדות תימן, הערה מסוג זה, תהפוך את הערך קרוב יותר למציאות העבר יהונתן רווה הלוי

תמונה[עריכת קוד מקור]

Yemen1.jpg

בתחילת הערך מופיע תמונה של יהודי תימני ומצויין כי התמונה מסוף המאה-19 והמדובר ביהודי תימני מירושלים. על פי המקור התמונה מסביבות 1900-1920 והמילה ירושלים לא מופיעה. Geagea - שיחה 12:12, 10 במאי 2016 (IDT)

אולי כדאי לבדוק מי הכניס את הכיתוב ולשאול על מה הסתמך. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תשע"ו • 13:33, 10 במאי 2016 (IDT)
על פי ההיסטוריה של הדף המקור הוא ספריית הקונגרס. הנתונים הם לכאורה משם. הלכתי למקור והנתונים קצת שונים. Geagea - שיחה 14:27, 10 במאי 2016 (IDT)
אתה צודק. אני מציע לכתוב בכיתוב שלפי המקור, ספריית הקונגרס, מדובר על טווח התאריכים הנ"ל, ולקשר לשם. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תשע"ו • 20:52, 10 במאי 2016 (IDT)
תקנתי בהתאם למקור. Geagea - שיחה 11:18, 17 במאי 2016 (IDT)

חיזוק למציאות יהודים בתימן עוד בימי בית ראשון![עריכת קוד מקור]

בתפילת נבונאיד המובאת בספר דניאל שנתגלה במגילות קומראן מובא שהמלך הבבלי נבונאיד גלה מבבל לתימן וסבל משחין רע שבו היה מנוגע שבע שנים, עד שיהודי בן הגולה הסביר לו שזהו עונש על אמונתו בעבודה זרה, הוא הציע להודות בחטאו ולתת כבוד לאלהים והוא אכן התרפא. הנה התפילה המובאת שם

מלי צלתא די צלי נבני מלך א[רעא די ב]בל מלכא [רבא כדי הוא כתיש]

בשחנא באישא בפתגם א[להא עלי]א בתימן [ בשחנא בישא]

כתיש הוית שנין שבע ומן [אנשא] שוי א[נה וצלית לאלהא עליא]

וחטאי שבק לה גזר והוא [גבר] יהודי מ[ן בני גלותא ואמר לי]

החוי וכתב למעבד יקר ור[בות הד]ר לשם א[להא עליא וכן כתבת]

כתיש הוית בשחנא ב[אישא] בתימן [ומן אנשא שוי אנה]

שנין שבע מצלא הוי[ת לכל] אלהי כספא ודהבא [נחשא ופרזלא]

אעא אבנא חספא מן די [הוית סב]ר די אלהין ה[מון]

תרגום:

1. דברי תפילה אשר התפלל נבני מלך א[רץ בבל] המלך [הגדול כאשר נוגע]

2. בשחין רע בדבר האל העליון בתימן [...בשחין רע]

3. מנוגע הייתי שבע שנים ול[אנשים] לא דומה הייתי [והתפללתי לאל עליון]

4. וחטאי נשא לו. והיה [איש] יהודי מ[בני הגלות ואמר לי]

5. הגד וכתוב לעשות כבוד [וגדולת הד]ר לשם א[ל עליון וכן כתבתי]

6. הייתי מנוגע בשחין [רע] בתימן [ולאנשים לא דומה הייתי]

7. שבע שנים מתפלל היי[תי לכל] אלוהי כסף וזהב [נחושת וברזל]

8. עץ אבן וחרס משום ש[הייתי חושב] שאלוהים המה

נבונאיד היה מלך בבל, משנת 556 לפנה"ס ועד שנת 539 לפנה"ס.

א. זה לא בית ראשון. ב. תימן היא דרום. אין שום ראיה כאן שמדובר בארץ שנקראת כיום תימן. נרו יאירשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ו • 10:05, 30 באוגוסט 2016 (IDT)
א. הוא מתאר יהודי גולה מבית ראשון. ב. ממקורות אחרים ידוע שנבונאיד הדרים אל תוככי חצי האי ערב.
א. למעלה כתבת "מציאות יהודים בתימן עוד בימי בית ראשון", ואף הוספת סימן קריאה. ב. "תוככי חצי האי ערב" זה עוד רחוק מתימן של היום. ג. אין טעם בדיון הזה בלי מקורות מחקריים גלויים. נרו יאירשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ו • 11:45, 30 באוגוסט 2016 (IDT)
א. נבונאיד מתאר יהודי מבני הגולה. איזו גולה? בית ראשון או בית שני? רמז, נבונאיד חי בסביבות 550 לפני הספירה. ב. לא נכון. תימן של אז הייתה הרבה יותר גדולה מהיום. סעודיה לא הייתה קיימת. ג. המקורות המחקריים הגלויים פרושים לפניך ברשת.
גם המומחים שיודעים את האמת היחידה פרושים לפניי ברוב המקרים. נרו יאירשיחה • כ"ו באב ה'תשע"ו • 12:06, 30 באוגוסט 2016 (IDT)
לא הבנתי את תשובתך
צריך לזכור שהוא היה בבבל. אם כוונתו לומר כמו שאתה חושב "אני הדרמתי" "הלכתי לכיוון דרום" זה יכול להתפרש שהלכתי לדרום ארצי כלומר לדרום ממלכת בבל. ובמילים אחרות, הוא לא יצא מתחום ממלכתו. וזה כמובן לא נכון, כי ידוע שהוא גלה הרחק מתחום ממלכתו והגיע עד יתריב.
שים לב. נבונאיד כותב פעמיים שהוא היה בתימן. ניכר שהוא מתכוין למקום מוגדר שנקרא תימן ולא סתם כיוון כלשהו על פני כדור הארץ. הוא גם כותב פעמיים הייתי בתימן. כלומר, בתוך מקום מוגדר שנקרא תימן. כיוון דרום אינו מקום מוגדר כידוע.
האם יש למישהו מה להוסיף על מה שנאמר כאן? להאיר להעיר להפריך לחזק? תודה
א. מאיפה ניכר שהכוונה למקום מוגדר? ב. הב' בתחילת המילה "בתימן" אינה מוכיחה כלום. הרי אנחנו אומרים גם "הייתי בדרום", ואז ברור שאיננו מתכוונים למקום מוגדר בשם דרום, אלא לכיוון דרום באופן כללי. שמזן#שיחהערכי בראבו • 15:12, 1 בספטמבר 2016 (IDT)
הדברים פשוטים. כשאתה אומר לחברך הייתי בדרום, ברור לחברך שהיית בדרום ארץ ישראל כי אתה כבר ממוקם בארץ ישראל, ולכן אתה יכול לומר הייתי בדרום, וכולם יבינו שהיית בדרום ארץ ישראל. אולם כאשר חלילה תגלה מארצך אינך יכול לומר "הייתי בדרום", כי אין מקום מוגדר שכזה ואף אחד לא יבין להיכן הלכת, המקסימום שתוכל לומר הוא הלכתי לדרום, שאז יבינו שאתה מתכוין לומר שהלכת לכיוון דרום אבל אל מקום לא מוגדר, לא ידוע. במילים אחרות, דרום זהו כיוון ביחס למקום המוגדר, וכאשר אינך מוגדר אז אין שום מובן ל"הייתי בדרום". אם כן יש הבדל גדול בין אם אומרים "בתימן" שזה מקום מוגדר לבין "לתימן" שזה לכיוון דרום למקום לא מוגדר, בהנחה שתימן זה דרום ולא ארץ תימן. אם כן, כשנבונאיד שהיה בבבל אומר אני מלך בבל הייתי בתימן, הוא לא מתכוין לומר אני הייתי "בדרום", כי אז היה המובן שהוא לא יצא מתחומי ממלכתו, אלא רק ירד דרומה, והרי ידוע לנו בוודאות ממקורות היסטוריים אחרים שנבונאיד גלה הרחק מממלכתו אל תוך חצי האי ערב לפחות עד יתריב היא מדינה (שבסעודיה של היום, תימן של פעם. כי סעודיה הומצאה לפני כ150 שנה, ותימן של פעם היתה מגיעה עד קרוב למכה כמוכח מתשובות הגאונים לחכמי תימן.). אם כן ברור כשהוא כותב הייתי בתימן, כוונתו לארץ תימן.
האם יש למישהו מה להוסיף על מה שנאמר כאן? להאיר להעיר להפריך לחזק? תודה
כבר העירו והפריכו, אין צורך בדיון מעגלי. נרו יאירשיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 07:20, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
את הדברים האחרונים אף אחד לא הפריך. עיין שוב אולי תזכה להבין.
אין ספק, חייבים להוסיף לערך את הנתון הארכאולוגי החשוב הזה.

אכן אתה צודק. תפילת נבונאיד נחשבת לתגלית עולמית. תיעוד יהודים בתימן בתקופה כל כך קדומה. אם לא תהיה התנגדות אנסה להוסיף נתון חשוב זה.

אם עוד לא הבנת, רב שיח עם עצמך לא יועיל. הערך הוגן, אם יהיה צורך גם דף השיחה יוגן. נרו יאירשיחה • ג' בתשרי ה'תשע"ז • 20:58, 5 באוקטובר 2016 (IDT)

משפחות מיוחסות[עריכת קוד מקור]

חיפשתי בספריו של חבשוש ולא מצאתי את המיוחס לו כאן אשמח אם מישהו יעזור. אתייג את דבירותם אמרי אביטן קובץ על יד האלקושי בראנד saifunny H. sapiens אריה ענבר על הטוב Kippi70 איש שלום Shaun The Sheep יאיר הנווט Ewan2 david7031 מי-נהר Polskivinnik biegelבעלי הידע בהיסטוריה, ו Magister שככל הנראה הוא זה שהוסיף את חלק זה. תודה אבי84 - שיחה 11:39, 19 באפריל 2017 (IDT)

חיפשתי גם אני קלות בספריו מסעות חבשוש וקורות ישראל בתימן (פורסם בספונות), אך לא מצאתי דבר. בספונות (ב, עמ' רמז-רמח), שהיה אמור להיות משהו בעניין אין כל זכר. גם חיפוש בספרות הכללית לא העלה לי כל תוצאה. אשאיר זאת לגדולים ממני. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:53, 19 באפריל 2017 (IDT)
לצערי איני יכול לעזור ואין לי ידע בנושא, ביצעתי בשעתו (2007) פעולה טכנית של איחוד מידע מהערך משפחות עתיקות ומפורסמות ביהדות תימן שהפך להפניה לערך יהדות תימן. המידע עצמו הוא תרומת אלמוני. Magisterשיחה 17:47, 19 באפריל 2017 (IDT)
גם אילו היינו יודעים היכן כתב - ספק אם יש צורך לכתוב זאת גם כאן, קל וחומר אם איננו יודעים. נרו יאירשיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 20:55, 19 באפריל 2017 (IDT)
הנה המקור. "מכתב גלוי מאת ר' חיים חבשוש אל יוסף הלוי", פורסם בעתון האור ח' תרנ"ב, גליון י"ב מיום א' טבת עמודים נ"ז- נ"ח. פורסם גם ביהודי תימן במאה הי"ט, יוסף טובי תל אביב תשל"ו, עמודים 313-320.

המכתב מופיע בנוסף גם בסוף הספר מסעות חבשוש בעמוד 351. הספר המלא נמצא בקישור בעמוד.Ben3339 - שיחה 14:22, 8 ביולי 2018 (IDT)

תודה. (לאנונימי)אבי84 - שיחה 08:09, 24 באפריל 2017 (IDT)
הוספתי נתונים חשובים נוספים. הם נמחקו. כמו למשל את תמונות המצבות במוזיאון הבריטי
אני גם הוספתי מקורות והם נמחקו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני מבין שאתה הוא זה שהתכתבנו עמו בשיחת משתמש:213.151.38.127. כדאי שבכל אופן תנסה שוב להירשם, כך יהיה יותר קל לתקשר עמך. הנה, כבר כתובת ה-ip שלך הוחלפה ל-212.76.100.34, וממילא ההוספות שבערך וההתכתבות הקודמת שלך פה לא מיוחסות אליך. כך שקשה לעקוב מה בדיוק כתבת ומה נמחק. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 16:52, 24 באפריל 2017 (IDT)
זהו הטרול החסום "המומחה"/"האמת היחידה" שניהל מלחמות ערוכה רבות בערך זה ובערכים אחרים. הוא חסום ולכן אינו יכול להוסיף מידע. נרו יאירשיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 20:03, 24 באפריל 2017 (IDT)

תגלית. עדות ארכיאולוגית לנוכחות יהודית בתימן משנת 600 לפני הספירה! עוד לפני חורבן בית ראשון!![עריכת קוד מקור]

בשנים האחרונות נתגלתה ע"י פרנסואה ברון ואנדרי למיר כתובת שבאית קדומה, שחשיבותה גדולה מאוד לתולדות יהודי תימן. הכתובת מתוארכת לשנת 600 לערך לפני הספירה, כלומר, עוד לפני חורבן בית ראשון, ומספרת בין היתר על מסחר בין תימן לבין ערי יהודה. כמובן, הכוונה לסחר הבשמים, שהתנהל בדרך היבשה מחצרמוות שבדרום תימן אל דדן שבצפון חצי האי ערב ואל ערי יהודה ועזה דרך הנגב שבדרום ארץ ישראל. ממצא זה מאשר את הנאמר במקרא פעמים רבות על המסחר בין ארץ ישראל לבין תימן דרך דדן, בהתייחסות מפורשת לבשמים. פרופסור יוסף טובי כותב כך: " האזכור המפורש של ערי יהודה, לראשונה בכתובות שבאיות, מוכיח את הקשר הישיר בין ארץ ישראל לבין תימן, ומחזק את המסורת בדבר קיום נוכחות יהודית בתימן לפחות מראשית המאה השישית לפני הספירה". עיינו בכל הנ"ל בתימא י"ג, עמ' 5-32. רציתי להכניס תוספת חשובה זו לערך, אך הערך חסום משום מה.

הערך היה נעול בגלל השחתות. ביקשתי את שחרור ההגנה. תוכל לעדכן את הערך בממצאים אלה כשההגנה תרד. גילגמש שיחה 10:03, 9 בדצמבר 2018 (IST)
גילגמש, אני סבור שהאלמוני כאן יודע היטב למה הערך נעול. חסום הוא חסום, ובכוונתי להקפיד על כך. נרו יאירשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 10:19, 9 בדצמבר 2018 (IST)
אוקי, אם זה מהסיבה הזאת אז בוודאי שאין לאפשר את העריכה. הגבתי באופן כללי בלי להתייחס למהות ההגנה. גילגמש שיחה 11:54, 9 בדצמבר 2018 (IST)

מישהו דואג למחוק את שכתבתי שוב ושוב[עריכת קוד מקור]

מה קורה כאן? מישהו דואג למחוק את מה שכתבתי שוב ושוב. גם לאחר שהבאתי מקור ברור מוחקים את דבריי. אבקש לשחזר את הדברים. הדברים התפרסמו בכמה מקומות, כמו "יהדות תימן זהות ומורשת" בהוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשע"ט. בעריכת הפרופסורים יוסף יובל טובי ואהרון גימאני. עמודים 15-16. נא לשחזר שוב את הדברים שפרסמתי בערך, תודה.

יפה שהגעת לדף השיחה לאחר שהדף הוגן ולא יכולת להמשיך במלחמות העריכה. אמנם אתה יודע היטב מה קורה כאן. הרי הזהרתי אותך כבר לפני שנים. נרו יאירשיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ט • 15:15, 28 ביולי 2019 (IDT)
מי אתה? אני לא מכיר אותך. אני מבין שאתה אחראי על ויקיפדיה. אז אני שואל אותך, מדוע אתה או פקודיך מוחקים שוב ושוב את מה שאני עמל לכתוב?

דיווח שאורכב ב-27 בספטמבר 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

לא הוזכר מחוז כוולאן.

מחוז חשוב לא רחוק מצנעא. היה שם בית דין של המחוז, אב בית דין מארי' חיים מוסא חג'בי זצוק"ל זיע"א שגם עסק בקבלה ובתורת הסוד

יהדות עדן ויהדות תימן[עריכת קוד מקור]

יהדות עדן היא עדה נפרדת מיהדות תימן במשך השנים הגיעו לעדן יהודים ממצרים עיראק והודו והקימו בעדן שהייתה עיר נמל קהילה עדנית העיר עדן נשלטה עד 1947 בידי בריטניה והיהודים שם היו עדה שונה כמו שהקוצ'ינים וההודים הם לא אותה עדה... בערך יהדות תימן מוזכרת יהדות עדן(שאני בעברי הוספתי לצערי) והיום ברצוני למחוק אותה כי זה לא נכון ובויקיפדיה צריך שהכל יהיה הכי נכון שיש שון שלמה - שיחה 10:36, 29 בינואר 2020 (IST)

זה כתוב בערך. קרא פיסקה שם. אין למחוק. בורה בורה - שיחה 11:01, 29 בינואר 2020 (IST)

מישהו הכניס כאן תוספת ללא דיון מקדים[עריכת קוד מקור]

מישהו הכניס כאן סיפור אגדה מוסלמי אודות שבט בני אלחארת. אינני מבין איך הדבר נכנס לתוך הערך ללא דיון מקדים וללא סימוכין מדעיים. כיוון שכך, נראה לי למחוק תוספת אגדית זו עד שתוכח. תודה. אגב, נפתח גם ערך על אודות שבט זה, וגם שם הוא מתבסס על סיפורי אגדה מוסלמיים, ולכן גם שם צריך תיקון.

בערך על השבט מובאים שלושה סימוכין לכתוב. נתחיל בזה שתביא סימוכין נגדיים אם יש לך. עד אז אל תשנה מאומה בערך זה או הערך על השבט. בורה בורה - שיחה 02:10, 30 בינואר 2020 (IST)
בדקתי. הסימוכין הם על מציאות שבט קדם איסלמי. על כך אין חולק. אבל הטענה שהשבט הזה הוא שבט ערבי שהתגייר היא אגדה מוסלמית. לכך אין סימוכין. אגב, למוסלמים יש אגדות על יהודי חצי האי ערב מכאן ועד להודעה חדשה. יש להם בעיה לקבל את מציאותו של העם היהודי בחצי האי ערב, וכדאי שתדע זאת. הם משתדלים לא להכיר בעם היהודי כלל. זהו נושא פוליטי דתי עתיק יומין. אני מעיר על כך כדי שתבין שיש לקחת בערבון מוגבל מאוד את סיפוריהם. כידוע לך, הם טוענים שישמעאל נעקד ולא יצחק, הם טוענים שהיהודים כמו הנוצרים מאמינים שהקב"ה נכנס לגוף של אשה. הם טוענים שמשה הוא דודו של ישו בן מרים. ועוד כהנה וכהנה חצאי סיפורים ובילבולים שנובעים מבורות.
מתייג שלושה שכתבו שם לאחרונה לשמוע את דעתם. משתמש:בן עדריאל, משתמש:Ovedc ומשתמש:Yoavd. בורה בורה - שיחה 03:32, 30 בינואר 2020 (IST)
הזכרון שלי מתדרדר...לא זכרתי שכתבתי משהו בערך. בבדיקה מצאתי שאכן לא כתבתי. היכן מצאת שכתבתי שם לאחרונה?--‏Yoavd‏ • שיחה 09:05, 30 בינואר 2020 (IST)
משתמש:Yoavd הכוונה לערך הזה בו ערכת עריכות אלה. בורה בורה - שיחה 09:51, 30 בינואר 2020 (IST)
גם לזה שהתגיירו הובאו שם סימוכין. צריך לדון בזה שם. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תש"ף • 14:04, 30 בינואר 2020 (IST)
משתמש:בורה בורה - תודה על ההפניה. אין לי ידע בנושא. הבדיקה שלי התבצעה על ידי בדיקה מול הערך המקביל בויקיפדיה האנגלית. --‏Yoavd‏ • שיחה 14:28, 30 בינואר 2020 (IST)

מספר היהודים מתימן[עריכת קוד מקור]

משתמש:נרו יאיר לא מחקתי את בקשת המקור שלך אבל הוספתי מראה מקום לאנגלי. נא לא להסירו. בורה בורה - שיחה 15:29, 30 בינואר 2020 (IST)

ויקיפדיה בשפה אחרת כלשהי פשוט אינה מקור ואין זה משנה מבחינתנו מה מישהו כתב שם כל עוד לא הביא סימוכין לדבריו. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תש"ף • 15:30, 30 בינואר 2020 (IST)
אז נמחוק כ-180,000 ערכים שתורגמו מאנגלית בלעדית על סמך ויקיאנגלית? ודאי שלא. אם למישהו יש בקשת מקור, הוא מסמן אותה ויום יבוא ומישהו ימצא מקור. בורה בורה - שיחה 15:33, 30 בינואר 2020 (IST)
זו שאלה מוזרה, כי לא מחקתי, שמתי תבנית מקור, וגם זה רק כי יש לי אמון במשתמש:אבי84. אם הוא מסתמך על האנגלית - מן הראוי למחוק, זה אינו מקור לדבר כה מורכב לספירה. מה זה בכלל יהדות תימן היום, ודאי לא מי שנולד בתימן. אז מה כן? מי שכל זקניו תימניים? מה אם רק אחד או שניים או שלושה? מי בכלל ספר? על כל פנים, אנחנו בהחלט מוחקים דברים שלא הובא להם מקור, כעבור פרק זמן סביר, שתלוי גם בסבירות הטענה. יש דברים שמוחקים ממש מיד כל עוד לא הובא מקור, בפרט האשמות ומספרים. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תש"ף • 15:37, 30 בינואר 2020 (IST)
יש את המקור הזה שאומד עד וכולל הדור השני ב-143,500. אם כך המספר של 530,000 כולל הדור השלישי הוא סביר מאוד וכנראה הערכת חסר אפילו. לכן לטעמי אפשר להשאיר את הערת השוליים שמפנה לערך האנגלי. אפשר גם להוסיף את המקור שזה עתה הבאתי. בורה בורה - שיחה 15:43, 30 בינואר 2020 (IST)
זה מקור חובבני. רוב גדול של העולים כבר נפטר, וגם חלק מבניהם שעלו לארץ. המקור הזה מדבר על 2004, מאז ודאי לא הכפילו את עצמם, זה חוץ מהבעיה שהעליתי לעיל. מספרים בערך האנגלי חסרים כל משמעות, כל עוד אין להם מקור. זה כמו שתתבסס על מה שפעם כתב מישהו אצלנו. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תש"ף • 15:48, 30 בינואר 2020 (IST)
הנה המידע העדכני בלמס לשנת 2018. מי שנולדו בתימן או שאביהם נולד בתימן - 130 אלף. זהו. הם לא ממשיכים הלאה לבדוק מה עם הסבא והסבא רבא, ובצדק, כי בשלב הזה כלל לא בטוח שיש טעם לבדוק רק אחד מארבעה או משמונה. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תש"ף • 15:58, 30 בינואר 2020 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: הוא אומר שם שהם לקחו מהלמ"ס. הנה ישירות מהלמ"ס ל-2019. מספר דומה, 130,100. כאמור חסר כאן הדור השלישי בורה בורה - שיחה 16:14, 30 בינואר 2020 (IST)
זה אותו קישור שהבאתי. עניתי לגבי הדור השלישי. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תש"ף • 16:26, 30 בינואר 2020 (IST)
אני לא הוספתי את עניין המספר אלא בורה בורה, ובאמת בעייתי לספור דור שלישי ורביעי כיהודי תימן.אבי84 - שיחה 17:16, 30 בינואר 2020 (IST)
טעות שלי, מתנצל. לאור כל זאת - אני מוחק את המספרים עד שיובא מקור אמין, לא כולל ויקיפדיה האנגלית. נרו יאירשיחה • ד' בשבט ה'תש"ף • 17:30, 30 בינואר 2020 (IST)

לאו דווקא נכון לכתוב[עריכת קוד מקור]

את הקטע הבא: "על פי החלוקה המכנסת את מרבית קהילות היהודים יוצאי אירופה תחת הכותרת "אשכנזים", ואת קהילות צפון אפריקה, והמזרח התיכון, כ"ספרדים", יש לראות את קהילת היהודים יוצאי תימן כקהילה שלישית, מכיוון שהיא שונה במבטא, בנוסח התפילה, במנהגיה ועוד." כקביעה מוחלטת. אני חושב שברור למה... בברכה ובאהבה, יהונתן בנחיוןאני אוהב לשוחח עם כולם, אבל אם אתם מגיבים - בבקשה תייגו :) • ב' בניסן ה'תש"ף • 14:56, 27 במרץ 2020 (IDT)