שיחה:רמב"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ערך זה צוטט ברדיו ירושלים ב-05/12/2018.

דברי רבי ברכיאל[עריכת קוד מקור]

בלא להיכנס בינתיים לדקויות שבעריכה האחרונה, חושבני כי הפיסקה דלהלן שהושמטה ראויה להיאמר בצורה כלשהיא:

היו שהסכימו לכלל דבריו, אף הסתייגו במעט מדעתו (ראה לדוגמה מה שהביא רבי יהודה מוסקאטו מפרקי ר' ברכיאל [שהיו תחת ידו [1]], מקובל שחי במאה הארבע-עשרה, כי "דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מן האמת, ודברי ה"ר יהודה הלוי (הכוזרי) כולם אמת".[2])
  1. ^ רבי חיים מיכל, אור החיים, פרנקפורט מיין, תרנ"א, מס' 644 אות א, עמ' 298.
  2. ^ רבי יהודה מוסקאטו, ספר הכוזרי עם פירוש קול יהודה, וילנה, תרס"ה, פתיחה, סוף אות ג, עמ' 12.

יש בדברים אלו טון אחר מאשר העמדות האחרות המוזכרות שם, ועמדתו של רבי ברכיאל, שהיה עוד מזמן הראשונים, ודבריו נאמרו בצורה בוטה מעט (בפרט להשוואה מול דברי הרלב"ג) - ראויה להיות מצוטטת כאן, אף אם בקיצור. בכלל הפולמוס והעמדות סביב דברי הרמב"ם רבים מאוד, ומשכך אין לראות בריבוי התוכן כאן הכבדה או ריבוי מלל מיותר לחלוטין. אציין עוד, כי גרסה זו לכאורה עשויה להיחשב כגרסה יציבה (כ-20 יום), אך למרות זאת נראה לי שעדיף להימנע משחזורים ולדון על-כך בנפרד. בתודה על שאר העריכה והניפוי בערך. קובץ על יד - שיחה 14:04, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

יש שתי סיבות שלא לאזכר את דבריו. א) מדובר בדמות שאינה בולטת ואין זה מקרה שהדברים אפילו לא הגיעו לידינו אלא מכלי שני. ב) מה שכתב שדברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מן השקר יכול להתפרש גם כתמיכה כמעט מוחלטת. הכוונה לא לגמרי ברורה. לכן גם לא בטוח שאפשר להחשיבו כמתנגד של הרמב"ם או של מורה נבוכים. נרו יאירשיחה • י"ג באב ה'תשע"ו • 14:18, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

אי דיוקים בנושאי משנתו הרפואית של הרמב"ם[עריכת קוד מקור]

בכל הקשור למשנתו הרפואית של הרמב"ם קיימים נתונים לא מדוייקים ו/או שגויים. חשוב מאד לעדכן את המידע על פי המקור העדכני ביותר כיום בתחום זה, הספר 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו'. פרופ' חיים גמליאל Ghaim - שיחה 23:48, 8 בדצמבר 2016 (IST)

עד כמה התקבל הספר בקהילה המדעית? נרו יאירשיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ז • 16:15, 20 בדצמבר 2016 (IST)

האם לכתוב את רשימת הספרים/הלכות ב"יד החזקה"?[עריכת קוד מקור]

משתמש:משגביוסף

בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: חתימה. הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף ולכן, חשוב להקפיד עליה. ב. לא, להיד החזקה יש ערך נפרד. נרו יאירשיחה • כ"ה בסיוון ה'תשע"ז • 21:03, 19 ביוני 2017 (IDT)

"מחשובי הפילוסופים בימי הביניים"[עריכת קוד מקור]

נכתב על הרמב"ם בפסקת הפתיחה "מחשובי הפילוסופים בימי הביניים", להבדיל מ"מחשובי הפילוסופים היהודים בימי הביניים" - ואני תוהה לגבי זה. מין הסתם, מבחינת הדת היהודית, הרמב"ם הוא מהחשובים ביותר, אבל הצהרה כללית כזו ששמה אותו בראש הרשימה העולמית הכללית של פילוסופים לאורך כ-1000 שנים... לא מצאתי בערך מקור שיצדיק אמירה שכזו, ואשמח לדעת על כזה, או לשינוי האמירה כך שתהייה מדויקת יותר Theshumai - שיחה 00:09, 29 במרץ 2018 (IDT)

למיטב ידיעתי התיאור בערך נכון. בספרות פילוסופית לא-יהודית מכונה הרמב"ם "מיימונידס" וניתן משקל להגותו. אילן שמעוני - שיחה
לא היו הרבה פילוסופים גדולים במיוחד בימה"ב. בשורה "פילוסופים של ימי הביניים" בתבנית בסוף הערך יש שניים וחצי (לפחות) פילוסופים של ראשית העת החדשה. אם נוריד אותם, נראה לי שהרמב"ם במקום לא רע בכלל. ביהדות נטו - הוא לכאורה הבולט ביותר בימה"ב. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ח • 14:14, 29 במרץ 2018 (IDT)
ייתכן שהקטגוריה של הפילוסופים בימי הביניים - במיוחד מבחינת הלא-יהודים שבהם - לוקה קצת בחסר. בימי הביניים הייתה למשל ההתחלה של הליברליזם ועוד זרמים שהיו בראשיתם בימי הביניים ויצרו מהפכות דרמטיות בעת החדשה. מתוך הנחה שאתרים בעברית עשויים להיות יהודוצנטרים, מצאתי שני אתרים מהעולם שעשו דירוג / מקבץ מייצג של הפילוסופים של ימי הביניים - - הרמב"ם לא מופיע בשתי הרשימות. אני בינתיים מתקן לכך שהיה אחד מחשוביי הפילוסופים היהודים של ימי הביניים. כמובן שאם מישהו ימצא מקור טוב שיראה אחרת, אז נשנה זאת Theshumai - שיחה 14:44, 29 במרץ 2018 (IDT)
במחילה, ברשימה הראשונה שלך הוא מופיע גם מופיע. השנייה, רשימה מוזרה לטעמי, לא מוגבלת לימה"ב. אני משחזר בינתיים עד למיצוי הדיון. גם אם היה כבר רוב לעמדתך היה ראוי שתמתין עם זה, קל וחומר כשיש בכלל רוב נגדך. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ח • 17:01, 29 במרץ 2018 (IDT)
אוקיי, אין לי שום בעיה עם זה ששינית חזרה. לא חשבתי שאני מנהל דיון כמו שתהיתי אם יש מקור לפרט והיה נראה שהתשובה היא לא. אגב, בלינק הראשון לא מצאתי את הרמבם. האם פספסתי אותו פעמיים? אשמח שתגיד לי באיזה מספר ברשימה ראית אותו. כמובן שאם הוא מופיע ברשימה (או במקור טוב אחר) אז הכל יופי וטופי. אין לי אג'נדה. סתם חותר לאמת ולדיוק Theshumai - שיחה 17:21, 29 במרץ 2018 (IDT)
בשורה - 13- Maimónides (1135 - 1204, Spain) . אמרתי כבר שהם קוראים לו מיימונידס... אילן שמעוני - שיחה 17:28, 29 במרץ 2018 (IDT)
תשומאי, אני יודע שאין לך אג'נדה, אתה משתמש הגון וראוי. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ח • 17:36, 29 במרץ 2018 (IDT)
צודקים כולם - שמח שנמצא לכך מקור (זו בעצם הייתה מלכתחילה הסיבה שנכנסתי לערך - לחפש את המקור לעניין הזה :)). תודה רבה נרו יאיר על הקרדיט - אני יודע שאני עוד חדש ושאני עוד עושה ואעשה טעויות בהסתגלות לויקיפדיה, ומשתדל לקחת את הכל ברוח טובה וללמוד תוך כדי תנועה Theshumai - שיחה 02:08, 30 במרץ 2018 (IDT)
ברמת העיקרון נתפסו בדרך כלל בימי הביניים כמייצגי העמדה היהודית בפילוסופיה שני אנשים: הרמב"ם ור' יצחק הישראלי.
ולמעשה כן, הרמב"ם נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים של ימי הביניים, ובפרט [אבל לא רק] בפילוסופיה התיאולוגית. ספרו "מלאכת ההגיון" שימש בצורה די נרחבת כמבוא ללוגיקה האריסטוטלית, למרות שגם הוא נוטה לתיאולוגיה (ראו הקדמת ד"ר משה וינטורה למהדורתו). "מורה הנבוכים" שימש כמצע נרחב לויכוחים תיאולוגיים-פילוסופיים, ועל חלקים ממנו נתחברו אף פירושים מוסלמיים, המצויים בכתבי יד.
אגב תיקון טעות: בתמונת כתב היד צ"ל הונטינגטון, ולא "הנטינגטון" כמו שכתוב שם.
תודה, תיקנתי. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 17:09, 14 ביוני 2018 (IDT)

שהות הרמב"ם במרוקו[עריכת קוד מקור]

בעלי הידע ביהדות, בעלי הידע ביהדות ספרד, למה אין לזה פיסקה אחת לרפואה בערך? הרמב"ם שהה שם כמה שנים כדי ללמוד מרבי יהודה אבן שושן, והחל לכתוב שם את פירוש המשניות. על לימודו במחתרת לא כתוב כלל, למה? yairdeשיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ח • 16:50, 28 ביוני 2018 (IDT)

התיוג שלך לא עבד, כי לא ככה מבצעים אותו. • דגש חזקשיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ח • 16:54, 28 ביוני 2018 (IDT)

פילוסוף[עריכת קוד מקור]

הסרתי מהערך תבנית שגויה של פילוסוף שחוזרת על הפרטים שמופיעים בתבנית רב או סותרת אותם. ערן - שיחה 08:25, 2 בדצמבר 2018 (IST)

לא הסכימו אתך ואתה חוזר על העריכה. קיים דיון תחילה. בורה בורה - שיחה 08:58, 2 בדצמבר 2018 (IST)
בצעתי החזרת תבנית פילוסוף שהוסרה ללא דיון, הסרת תחומי עיסוק בתבנית רב שניועדים לתחומי רבנות, הסרת פירוט כפול של לידה ופטירה. מחשובי הפילוסופים אי פעם. לא יתכן בלי תבנית זו על שלל המידע שבה. אין שגיאות ואין בטיח. בורה בורה - שיחה 09:12, 2 בדצמבר 2018 (IST)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

בחלק- העלייה לערץ ישראל כתוב שהם עברו מ"סבתה" והמילה הזאת היא גם קישור, אז נכנסתי לקישור ושם ראיתי שכתוב "סאוטה" דווח על ידי: ?.??????? 83.130.224.11 12:34, 5 בדצמבר 2018 (IST)

אין פה סתירה. ישנן דרכי הגייה רבות לשם זה זה. בערך סאוטה משתמשים בהגייה הספרדית בת ימינו, אך בזמן הרמב"ם הגו את השם סבּתא או סבתא. אילן שמעוני - שיחה 12:44, 5 בדצמבר 2018 (IST)


היו בהם גם כאלו והחרימו ושרפו את ספריו.[עריכת קוד מקור]

typo

תודה, תיקנתי. נרו יאירשיחה • ט"ז בשבט ה'תשע"ט • 15:48, 22 בינואר 2019 (IST)

שלום[עריכת קוד מקור]

תיקנתי כמה תיקונים חשובים, ביניהם אחד שאעיר עליו במפורש, כדי שלא ישוחזר בטעות - לגבי ר' דוד, אחיו של הרמב"ם, לא ברור שמותו היה בטביעה. כדאי להעיר שהערך דרוש שכתוב לדעתי. דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 13:35, 19 במרץ 2019 (IST)

אין טעם בכתיבה בדף השיחה כל עוד אינך מביא מקורות. אני משחזר את דבריך לא בגלל שאינם נכונים, אלא בגלל שלא הבאת מקורות כדי לשנות, ואם לי די בכך, אדרבה, אף הורדת מקורות שגיבו את מה שהיה קודם. בערך האנגלי כתוב שבערבית שמו מוסא, לא מוסי. אנא הבא מקורות מפורטים, וגם אנא הבחן בין נושאים במחלוקת ובין קונצנזוס. תודה על ההבנה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 13:42, 19 במרץ 2019 (IST)
אוסיף עוד לגבי ספר הנבואות, שמה שאני רואה בהקדמה למו"נ הוא שהוא החל לכתוב את הספר, לא שחזר בו מהכוונה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 13:50, 19 במרץ 2019 (IST)
מש:נרו יאיר, אתה טועה. וחבל שאתה ממהר ל"תקן" על לא-דבר. קרא בבקשה בשני המקורות המצויינים בדברים על "ספר האגדתות", ותראה שהוא תכנן לכתוב אותו ואת "ספר הנבואות". לגבי מה שהוא חזר בו, אני ממליץ לך לעיין שוב במורה, אינני יודע אם אתה משתמש במקור או בתרגום אך בין על פי המקור, בין על פי התרגום הביניימי של ר' שמואל בן תיבון ובין על פי שני התרגומים המודרניים של הרב קאפח ושל פרופ' שוורץ ז"ל - ברורים דבריי.

לשם הבהירות אני מעתקי כאן את כל דברי הרמב"ם בתרגום הרב יוסף קאפח זצ"ל, עם הערותיו. ההדגשות - משלי. (במהד' הרב קאפח עמ' ז - ח.)

וכבר אז הבטחנו בפירוש המשנה56 שאנו נבאר עניינים מופלאים ב"ספר הנבואה" וב"ספר התיאום", והוא ספר אשר הבטחנו שנבאר בו עניינים הקשים שבכל הדרשות אשר פשטיהן נוגדים מאוד את האמת מחוץ לכל מושכל והם כולם משלים. וכאשר החילותי זה שנים מספר באותם הספרים וחיברתי בהם חלק, לא ישר בעיני מה שהתחלתי לבאר באותה הדרך,57 לפי שראיתי שאם אבאר במשלים ואסתיר מה שראוי להסתיר, הרי לא יצאנו מן ההנחה הראשונה, וכאלו החלפנו דבר בדבר ממין אחד.58 ואם אבאר מה שצריך לבאר, הנה לא יתאים הדבר להמון בני אדם,59 והרי אין כוונתנו אלא לבאר עניני הדרשות ופשטי הנבואה להמון.

וראיתי עוד, שאותם הדרשות כאשר רואה אותן הסכל מציבור60 הרבנים, לא יקשה לו מהם מאומה, כי אין הסכל הפתי61 הריק מידיעת טבע המציאות מרחיק את הנמנעות. וכאשר יראה אותן שלם מעולה62 לא ימלט מאחד משני דברים:

- או שיפרשם כפשוטם ותהיה לו מחשבה רעה על האומר ויחשבהו לסכל, ואין בכך הרס ליסודות האמונה.63

- או שיחשוב שיש להן סוד הרי זה ניצול ודן את האומר לזכות, בין שנתבאר לו סוד אותו הדבר או שלא נתבאר.

אבל עניין הנבואה וביאור דרגותיה וביאור משלי ספריה, הרי במאמר זה יתבאר באופן אחר של ביאור.64 ובגלל עניינים אלו הנחתי מלחבר אותם שני הספרים כפי שהיו,65 והסתפקתי בהזכרת יסודות האמונה וכמה כללים במושגי האמת בקצור ורמז הקרוב לביאור, כפי שהזכרנו בחיבור הדינים הגדול משנה תורה.66

הערות הרב יוסף קאפח זצ"ל 56. סנהדרין פ"י מ"א: ואני עתיד לחבר חיבור אאסוף בו כל הדרשות הנמצאות בתלמוד וזולתו, ואבארם ואסבירם הסבר מתאים לאמת, ואביא ראיות לכל זה מדבריהם, ואגלה מה מהם כפשטו, ומה מהם משל, ומה מהם אירע בחלום והזכירוהו בלשון פשוט כאלו אירע בהקיץ. ובאותו החיבור אבאר לך דעות רבות, ושם אבאר כל הדברים אשר הבאתי לך מהם בדברי אלה דוגמאות מעטות, כדי שתקיש עליהן. ע"ש. עוד שם ביסוד השביעי: ולכן אניחהו למקומו או בספר ביאורי הדרשות שהבטחתי בו, או בספר הנבואה שהתחלתי לחברו. ע"ש. 57. ואנחנו לא נדע באיזו דרך או שיטה החל. כי עד כמה שידוע לי לא נשתייר מאומה מזה. 58. משל במשל ורמז ברמז. ופעמים שיטה זו אף גורמת לשבושים ולהטעיה. 59. כי אינם מבינים מושכל, ואולי אף יטענו שיש בדברי סטיה מן הדרך. 60. "ג'מהור" קהל רב, [ח] ציבור גדול. ונמנעתי מלתרגם "המון", כדי שלא תתחלף במושג הנפוץ "המוני" שאינו מלומד, וכאן מדבר רבנו באותם היודעים דיני סוכה ולולב ואולי ארבעה שומרים, ובאחת יסכלו ויבערו כידוע. וראה הגדרתו הבהירה של רבנו שהגדיר סוג חכמים אלה בספרונו "מאמר תחית המתים" מהדורתי עמ' עא, ד"ה וכאשר נחלצנו. ובפירושו למשנה סנהדרין מהדורתי עם הערבית עמ' רא: והכת הזו דורשין וכו'. 61. "אלגבי" תרגומה מדוייק "הפתי" ובר"ש "הנמהר" וענינן אחד. 62. אפשר לתרגם "חכם". 63. אם יחשוב שפלוני אמר דברי סכלות, ואינו נוטה מדעותיו במושכלות אחריו, אבל יש בכך משום חושד בכשרים. אבל אם יחשוב כן בספרי הנביאים יש בכך הרס ליסודות הדת. 64. כלומר: דרך אגב תוך הרצאת הדברים ברעיון ובמטרה המרכזית שהיא ידיעת ה', ולא כל משל ונבואה כיחידה נפרדת כפי שהתחיל בספר הנבואה. 65. באותה תבנית ותכנית שהתחלתי. 66. כוונתו בעיקר על ארבעת הפרקים הראשונים בהלכות יסודי התורה, וששת הפרקים האחרונים בהלכות תשובה. אם כי ישנם הערות ורמזים מפוזרים בכל רחבי היד החזקה.

צודק, התבלבלתי בין ההקדמה לחלק (שבה כתב שהתחיל לחבר) ובין ההקדמה למו"נ שם כתב שהניח מלחברם. לגבי שאר הדברים - נימקתי מלכתחילה. איני אומר שאתה טועה, אני כן אומר שלא הבאת מקורות, והשמטת מקורות למה שהיה כתוב קודם. נכון? פשוט תביא מקורות, תבחין מלכתחילה בין נושאים שנויים במחלוקת ובין נושאים בקונצנזוס, והכול יבוא על מקומו בשלום. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 14:15, 19 במרץ 2019 (IST)
הייתה התנגשות עריכה, זה מה שכתבתי לפני ראיית דבריך: :::מדוע הורדת את ארצות מגוריו???? ובתיקון על "פירוש המשנה להרמב"ם", אני תיקנתי לשון עילגת במיוחד ואתה שיחזרת! ולגבי ר' דוד, כמו שאמרתי זו מחלוקת בין החוקרים ו"ויקיפדיה" לדעתי לא אמורה לנקוט עמדה בנידון! ובערבית הוא אכן נקרא גם בסתם אבן עבד אללה! (כמו להבדיל אבן רושד) וגם אומרים את זה מוסי (נדמה לי שאינך קורא ערבית. בקש מדובר השפה המכיר את הגייתה הביניימית שיסביר לך)! ולאיגרת מקובל שלא לייחס ערך מדעי, ראה למשל בהקדמתו של הרב י' שילת למהדורתו של אגרות הרמב"ם; ומלבד זאת, היא פשוט לא תיתכן מהסיבה הפשוטה שבאיגרת כתוב שהרמב"ם נולד בערב פסח שחל בשבת, והשנה שבה חל ערב פסח בשבת היא אך ורק ד'תתצ"ה, ולא ד'תתצ"ח - ולכן אין ברירה אלא לפקפק במהימנותה של האיגרת ההיא (שגם בלאו הכי, ממש אינה מוסמכת)! אני מצפה ממך לשחזר בחזרה בכוחות עצמך (אודה. אינני מבין כל כך בזה). ואגב, לא היתה כאן כל כונה חלילה לפגוע. אלא שהזלזול הכעיס אותי מעט, ואני שוב מבקש סליחה. וראוי מאוד לשחזר. בתודה ובברכה, דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 14:22, 19 במרץ 2019 (IST)
נרו? אין תגובה? דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 14:45, 19 במרץ 2019 (IST)
א. אתה צריך לתרגל קצת יותר סבלנות. אפשר לתייג אותי אם לא עניתי אחרי יום או יומיים, לא אחרי עשרים דקות. יש לי עוד כמה עיסוקים, בויקיפדיה ומחוץ לה, מלבד דף השיחה הזה. ב. לעצם העניין, שום זלזול. אני מצפה שתבין שאי אפשר לקבל דברי משתמש חדש שמוריד מקורות בשם מקורות אחרים שאינו מפרטם. אין צורך שתחזור על טענות עם סימני קריאה. הדגש הוא שתביא מקורות. מקורות ייתרו דיונים שאין בהם צורך. לגבי מוסא - אני מסתמך על ויקיפדיה באנגלית. הבאת עכשיו מקור מהרב שילת; אבל בשם המקור הזה מחקת שני מקורות אחרים, ולא של קוטלי קנים (הרב קאפח ופרופ' הבלין), כך שאתה הוא שהכרעת בשם ויקיפדיה במחלוקת החוקרים כביכול. לגבי ארצות המגורים - אנא תחזיר, אין לי התנגדות. בעניין פהמ"ש - לא מצאתי את הלשון עילגת במיוחד (או בכלל), אבל גם כאן אין לי התנגדות. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 14:48, 19 במרץ 2019 (IST)
הרב קאפח עצמו לא נקט קו ברור בדברים אלו. בהקדמה למהדורת תרגומו למורה, הוא לגלג על האיגרת המצוטטת וקבע שרמת דיוקה הוא כ"דיוקו של ר' יהושע בן לוי" לגבי נקודת אמצע העולם (אם אתה מכיר. סליחה שאין לי כח לפרט למה הכוונה). את המאמר של הבלין לא ראיתי. אגב, גם הוא רב (כזכורני). ועל כל פנים, אשנה לסגנון נייטרלי, גם לגבי ר' דוד בהודו (על כך לא הגבת לי). לגבי השם הערבי שלו, גם בהמשך הערך נאמר במפורש (לא על ידי) שהוא כונה "אבן עבד אללה", ועל כן אני מתיר לעצמי להוסיף זאת שוב. לגבי הכתיב "מוסי", אקרא לעוד דובר ערבית - ר' אליעד - שיכריע בינינו. תודה וסליחה. ואגב, אני מבין את העניין של "משתמש חדש", הכל בסדר קריצה דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 15:01, 19 במרץ 2019 (IST)
מה הרב קאפח אומר שם על התאריך? הודו - נחש מה לא הבאת בעניין. אני לא בטוח שמה שנצרך כאן הוא דובר ערבית. צריך משהו אחר, אתה יודע מה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 15:13, 19 במרץ 2019 (IST)
אחי, נרך יאיר! חידות היו לי דבריך. אבקש שתסבירם. האגדה מספרת על ר' יהושע בן לוי שנדרש לענות היכן הוא אמצע העולם, וענה: כאן (בהנחה שהעולם כדורי, כל מקום יכול להיחשב מרכז). כך ענה על עוד כל מיני שאלות מתוחכמות שהציגו בפניו פילוסופים, ולדברים אלו מתכוון הרב קאפח. האמת, אינני בטוח שזה בהקדמה למורה, אבל בודאי שכתב זאת היכנשהו. אשתדל לחפש! דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 15:20, 19 במרץ 2019 (IST)
זכורני שכתב על "אותו אחד שהציץ מחור הדלת וקבע את רגע לידתו של הרמב"ם בדיוק" דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 15:21, 19 במרץ 2019 (IST)
א. כאמור, אין צורך לתייג. ב. חשבתי שחכם כמוך יבין מיד. אנא שים לב למילת המפתח שכמדומני כבר הזכרתי: מקורות. מקורות בעניין הודו, מקורות בעניין השם, מקורות. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 15:27, 19 במרץ 2019 (IST)
לעניין "מוסי/מוסא" - בערבית השם נכתב موسى (= מוסא) עם אות סופית שנקראת אלף מקצורה. היא נכתבת כמו י רגילה בלא הניקוד הדיאקריטי, אבל נהגית כתנועת א. לכן השם נהגה "מוסא" (musa) גם בקרב היהודים דוברי הערבית. סיון ל - שיחה 15:32, 19 במרץ 2019 (IST)
שלום סיון. אני יודע, אך נדמה לי שבשמות האנשים מימה"ב הוגים מוסי, לא?
ונרך יאיר, כבר הזכרת והדגשת, סליחה (וסליחה על התיוג). ובכן: בעניין הודו - כתבתי זאת מזיכרון. וכי רמת הדיוק של ויקי היא כשל האנציקלופדיה העברית?? וכי לגירסא הכתובה בפנים יש מקורות? בעניין השם - למשל, באיגרת שיוחסה כביכול לר' יוסף בן יהודה, ונדפסה באגרות הרמב"ם מהד' ד"צ בנעט. אמנם כבר מוסכם כיום שמדובר בעיצוב ספרותי ולא באגרת שבאמת יצאה מתחת יד ר' יוסף בן יהודה, אך היא קדומה וברור שכותב האיגרת התכוון לרמב"ם. יש עוד בספרות ערבית, אך בכנות - אין לי כח לציין מקורות. אם אני אעבור על כל הערך ואציין כל מקום שצריך דרוש מקור או דרושה הבהרה זה יקח לי חצי שנה. למה להאמין למה שכתוב רק בגלל שזה כבר כתוב? דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 15:38, 19 במרץ 2019 (IST)
מוסא - גם לי ידוע כך. כולל כאלו מימי הביניים. בכתיב הערבי-יהודי אכן נפוץ "מוסי", אך זה משום התעתיק שהיה נהוג אז. הקרי הוא מוסא, וכך גם התעתיק המודרני, וכך נהגנו בוויקי (ראו במיוחד:דפים המתחילים ב/מוסא, ומהם רבים מימי הביניים, כגון מוסא אל-כאט'ם). קובץ על ידשיחה • 15:48, 19 במרץ 2019 (IST)
דתי, התוכן הקיים לא מקודש, אבל הוא קיים כבר זמן רב ואיש לא העיר ולכן הוא בחזקת נכון. כדי שנהיה בטוחים שזו טעות עליך להביא מקורות. לא ייקח לך חצי שנה. אם אין לך זמן - זכותך, אבל כפי שראית כבר בעניין מוסא, כשכותבים בלי מקורות גם אתה יכול לטעות. חבל להמשיך את הדיון הזה ללא מקורות. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 15:51, 19 במרץ 2019 (IST)
למיטב ידיעתי: "מוסא". בכתיבה אכן היה נהוג (לעתים) לציין אלף מקצורה כ-י אבל מכיוון שהקוראים ידעו ערבית היה ברור שההגייה היא א. אולי אם יגיעו לידינו הקלטות מן התקופה ההיא נוכל לשמוע בוודאות כיצד הגו זאת קריצה. סיון ל - שיחה 15:54, 19 במרץ 2019 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

קובץ ונרו יאיר. לגבי מוסי/מוסא - מודה ועוזב. לגבי אמינות האיגרת של ר' דוד - רשמתי בצורה נייטרלית, ואקוה שתסכים עם זה. לגבי אבן עבד אללה - כתבתי מקור. לגבי הודו - אם תשנה שוב אקבל זאת בהבנה אם לא בהסכמה (אחרי כל ההגיון שבדבר, ואני מבין לגמרי, תבין שלעולם לא אוכל לומר שאני מסכים על דבר שאני יודע שהוא לא נכון אלא שאין לי כיצד להוכיח זאת). אני חושב שאין לנו עוד ויכוח. נכון? ואליעד, תודה שנענית להזמנתי! Face-smile.svg דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 15:58, 19 במרץ 2019 (IST)

וסיון - מסכים. רוצה לארגן את ההקלטות? אולי יש בספריה הלאומית קריצה. כמו שאמרתי, מודה ועוזב... דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 16:00, 19 במרץ 2019 (IST)
אני לא מעורב בשאר הדיון, אבל אולי אוכל לעזור בזה. מה בקצרה נקודת המחלוקת? קובץ על ידשיחה • 16:03, 19 במרץ 2019 (IST)
שלום, אליעד. ראה כאן. עיקר המחלוקת היא על תאריך לידת הרמב"ם, שבאיגרת מזוייפת וחסרת סמכות הוחלט שהיתה בי"ד בניסן תתס"ה, אז את התתס"ה אי אפשר לקבל, ועל פי הערך שהיה כתוב צ"ל תתס"ח (עפי"ד הרמב"ם הידועים בסוף פיהמ"ש משנת תתצ"ח שהוא בן 30), ואכן נולד בי"ד ניסן. הערתי, ששם נאמר שנולד בערב פסח שחל בשבת, וזה לא יתכן, כי ער"פ חל בשבת רק בתתס"ה ולא בתתס"ו/ז/ח. ועוד, זכור לי לגמרי שזה לא מוסכם שר' דוד אחי הרמב"ם מצא את מותו בטביעה בים הודו, אלא נרצח על אדמתה. חוץ מזה יישרנו הכל דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 16:30, 19 במרץ 2019 (IST)
יכול להיות שהוחלף צ' בס'? קובץ על ידשיחה • 16:56, 19 במרץ 2019 (IST)
לדעתי עיקר המחלוקת היא בשאלה אם יש טעם לקביעות חסרות מקור, כמו גם בתגובתך האחרונה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 16:34, 19 במרץ 2019 (IST)
לגבי תגובתי האחרונה אתה מוזמן לבדוק בכל לוח מקוון (יש גם בויקיפדיה, לא? איזה מין ויקיפד אתה?) אני חושב שאתה מבין לבד למה אני לא אמור לכתוב כאן הרצאות ארוכות כאורך הגלות מדוע זה לא ייתכן מבחינה אסטרונומית. פשוט אתה מוזמן לבדוק בלוח ולראות (אגב, למנוע טעות - אני אפילו לא בדקתי, ובכל אופן אני אומר זאת בביטחון מלא, כי הערה זו קראתי אצל מורי ורבי שאין לי שום ספק שלא טעה בכך. קדימה, בדוק! דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 16:54, 19 במרץ 2019 (IST)
עוד לא הבנת: אנחנו לא קובעים דברים כאלה על דעת עצמנו, בעקבות עיון בלוחות מקוונים או במקורות אחרים. אנציקלופדיה מבוססת על מקורות חשובים שקדמו לה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 16:57, 19 במרץ 2019 (IST)
למעשה, שניכם צודקים, כבר אבאר. קובץ על ידשיחה • 19:31, 19 במרץ 2019 (IST)
מדוע לפי דעתך לו מקוון אינו מקור חשוב? הבנתי שאינך רוצה להתערב במחלוקתם ל חוקרים, אך הייתי מצפה שתבין שצריך להזכיר את שני הצדדים. חוץ מזה שהמציאות היא שאין כיום חוקר חשוב שמתייחס ברצינות לאיגרת הזאת, דוק ותשכח, וכמו שכתבתי כבר למעלה. אני חושב שכדאי מאוד להזמין את אליעד לפתור את הבעיה וןלסיים את הריב. הוא נראה מומחה דיו בשביל כך. זה שאני חדש בויקיפדיה לא עושה אותי חדש גם בעולם הידע האנושי דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 20:10, 19 במרץ 2019 (IST)
לוח מקוון (או מודפס) כמובן לא יכול לקבוע מתי נולד הרמב"ם, וספק אם הוא מתיימר לעשות את זה. בשביל זה יש צורך בחוקרים שעסקו בסוגיה. די עם הכרזות חסרות מקור ביחס למציאות. אין פה שום ריב, יש פה משתמש שעדיין לא הפנים את המושג מקור אמין. פשוט תביא מקור אמין שאומר את מה שאתה מכריז ובא לציון גואל. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 21:00, 19 במרץ 2019 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אמרתי שאבאר, ובכן: דתי לאומי, החשבון שלך נכון לגמרי, ותבורך על שעלית על טעות בערך שהופיעה למעלה מעשור, ואף הטעתה בהפניה למקור שלא כותב ממש כדברים שהופיעו בשמו (זאת מלבד ההגיג של חילוף ה' ו-ח', שלא מצאתי לו מקור, למרות שהחשדות לאגרת מופיעים במחקר). כעת פתחתי את כל המקורות, וכן מקורות נוספים ותיקנתי את הדברים שבערך. עדיין נרו יאיר צודק לגמרי שאין לנו להסתמך על מה שיוצא לנו מתוך חישובים, אלא עלינו למצוא מקורות. זה שאתה תופס משהו לא הגיוני, זה מצוין, וככל שמדובר במשהו פחות מתקבל על הדעת - כך גדל הסיכוי שהדבר מופיע במחקר. וכפי שצוין בעריכתי. ועל כגון דא: "יגעת ומצאת תאמין". קובץ על ידשיחה • 21:19, 19 במרץ 2019 (IST)

אם אני מבין נכון, כוונתך שבכך נמצאה טעות אחרת, שאין בסיס לכך שנולד בערב פסח. אמנם אין הכרח שהאיגרת אינה אותנטית, כי אפשר לומר כפי שהיה כתוב בערך שנכתב בה תתצ"ח, או שטעו בהעתקה. על כל פנים יש להבין שבמשך שנים סברו שנולד בתתצ"ה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 21:29, 19 במרץ 2019 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: ראה את תיקוניי בערך, ואסביר גם כאן: המקור של י"ד בניסן מספר שהיה זה בשבת. י"ד שחל בשבת לא היה בין ד'תתצ"ג לד'תתצ"ח, אלא בשנת ד'תתצ"ה. על כן, "י"ד בניסן ד'תתצ"ה ד'תתצ"ח" זו סתירה מיניה וביה. קובץ על ידשיחה • 21:34, 19 במרץ 2019 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: ואכן, בכלל מהימנות איגרת זו אינה כשל דבריו בפירושו למשנה, וממילא נשמט תאריך י"ד בניסן. אלא שכאמור, הבעיה גדולה מכך, שכן אחר שקיבלנו את ד'תתצ"ח - לא נוכל לקבל את ערב פסח, לפי חישוב לוח השנה. שנת ד'תתצ"ה באמת הייתה מקובלת שנים רבות, עד שבאו מספר חוקרים שהעדיפו את ד'תתצ"ח על פניה, כמופיע כעת בערך. הקוקטייל של י"ד בניסן ד'תתצ"ה שהיה עד כעת בערך (ועוד כשילוב המקורות על ידי החוקרים), ועליו התריע - בצדק - דתי לאומי, הוא פספוס של זה שערך את הדברים, בלא שעיין כהוגן במקורות. קובץ על ידשיחה • 21:38, 19 במרץ 2019 (IST)
התכוונת שי"ד בניסן תתצ"ח הוא סתירה. נרו יאירשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשע"ט • 21:39, 19 במרץ 2019 (IST)
אכן, וכפי שכתבתי מיד לאחר מכן. תיקנתי כעת בדבריי. קובץ על ידשיחה • 21:41, 19 במרץ 2019 (IST)
אני שמח לקבל את השבחים, אך אינני רוצה להתהדר בעטרה אשר איננה הולמת אותי. זו הערת מורי ורבי, ולא הערתי האישית דתי לאומי (שיחהרוצים ערך פילוסופי?) • 13:07, 24 במרץ 2019 (IST)