שיחת משתמש:מי-נהר/ארגז חול1

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לבדוק ב- קטגוריה:רבנים ארץ ישראליים


(צריך לבדוק מי פעל באופן משמעותי ומי רק הגיע ממש בערוב ימיו) (וכן אלו תלמידים קהילות וצאצאים)

מר זוטרא בר מר זוטרא

יהודה הלוי (אין מקורות רק אגדה והצהרת כוונות בשיריו)

רמב"ן

יצחק דמן עכו

הרמב"ם

יחיאל מפריס ותלמידיו

אברהם אבולעפיה

עליית בעלי התוספות 300

רבי שמשון משאנץ

יהונתן מלוניל

רבי מאיר ב"ר יצחק שליח-ציבור, מחבר פיוט האקדמות.

הרמב"ן ותלמידיו

עובדיה מברטנורא

אשתורי הפרחי

יהודה בן משה אלבוטיני

בצלאל אשכנזי

שלמה עדני

השל"ה

דון יוסף נשיא ארגן עליה


חיים אבולעפיה

חיים מודעי

אברהם רוויגו

רמח"ל

האר"י

ישראל נג'ארה

יעקב בירב

יוסף קארו

אברהם זכות

אברהם בן חנניא

המבי"ט

משה אלשיך

חיים אבולעפיה

יהודה החסיד (ירושלים)

אור החיים

שלום שרעבי

יוסף ממן

משפחת דיסקין

יוסף זונדל מסלנט מייסד תנועת המוסר

שמואל סלנט

צבי פסח פראנק

האדר"ת

אריה לוין

הראי"ה

עקיבא יוסף שלזינגר


איסר זלמן מלצר


ישראל משקלוב

החיד"א

האר"י

חיים אבולעפיה

למדו בישובות בארץ ואח"כ יצאו לשמש בהנהגת קהילות בגולה מאיזו תקופה ? רס"ג ?

ניסו לעלות[עריכת קוד מקור]

(ניסו לעלות אך נעצרו בדרך או חזרו בחזרה עקב נסיבות קשות כגון מלחמות.)

אברהם אבולעפיה

מהר"ם מרוטנבורג

הבעש"ט

הגר"א

נחמן מברסלב

השתכנו בסמיכות לארץ[עריכת קוד מקור]

מקומות יישוב[עריכת קוד מקור]

ירושלים

טבריה

צפת

עכו : בזמן השלטון הצלבני התפתחה בעיר עכו קהילה יהודית חשובה. בשנת 1165 עלה הרמב"ם לארץ ישראל דרך עכו וגר בעיר כחצי שנה, כאן הוא יוצר קשר עם הרב יפת איתו הוא ינהל התכתבות כאשר, יעבור הרמב"ם למצרים.

מבתי המדרש של בעלי התוספות יצאה תנועת העלייה לארץ ישראל הידועה גם בשם "עליית הרבנים מצרפת ומאנגליה".

בגל הראשון שלה, בין השנים 1211-1209 עלו לארץ ישראל כשלוש מאות תלמידי חכמים ובהם כמה ממנהיגיו הרוחניים של הדור ובראשם רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן מלוניל. הם התיישבו בעכו, מרכז המדינה הצלבנית, ויסדו בה בית מדרש ברוח בעלי התוספות. בבתי הקברות העתיקים בחיפה ובגוש חלב שרדו כמה קברים של העולים בעלייה זו, ובהם רבי מאיר ב"ר יצחק שליח-ציבור, מחבר פיוט האקדמות.

דור לאחר מכן, לאחר שריפת התלמוד, בעקבות משפט פריז הגיע גל עליה נוסף (בשנת 1258) בראשותו של ר' יחיאל מפריס, שהעתיק אף הוא את ישיבתו מפריס לעכו. לאחר פטירת רבי יחיאל בשנת 1266, החליף אותו הרמב"ן בראשות ישיבת עכו. ככלל, הקהילה היהודית בעכו במאה ה-13 נחשבה לקהילה חשובה ומרכזית בעולם היהודי בארץ ובחו"ל. חכמי עכו היו חלוקים ביחס לכתבי הרמב"ם, ובשנת 1288 דן ר' שלמה פטיט מעכו את הספר "מורה נבוכים" לשריפה. החכמים הספרדים התנגדו לגישת רבי שלמה, ואף נידו אותו. הכיבוש הממלוכי, בשנת 1291 הביא קץ על קהילה זו, הקהילה התפזרה, ועכו היהודית איבדה מחשיבותה.

בשנת 1741 הגיע לעכו רבי חיים בן עטר (המכונה "אור החיים") עם שתי נשותיו, ועם עשרות תלמידיו בהם כותב קורות חייו רבי ישמעאל מסנגויטי. בן עטר התיישב בעכו והקים בה את ישיבת "כנסת ישראל", ששכנה ככל הנראה במקום בו ניצב כיום מסגד דאהר אל עומאר. רבי חיים בן עטר ישב בעכו כמעט שנה שלאחריה עבר לירושלים שם הקים את הישיבה מחדש. עשרה חודשים בלבד הוא גר בירושלים כשלפתע נפטר בגיל 47 שנים.

ב-1743 הגיע לעכו רבי משה חיים לוצאטו, יחד עם אשתו צפורה, בנו וכמה מתלמידיו. הרמח"ל, שנרדף על ידי רבנים באיטליה ובהולנד, חש רוגע בעכו, עיר בה היה דמות נערצת. ב-1747 נספה רמח"ל במגפה, יחד עם אשתו, בנו ורבים אחרים. היות והיה יום ששי או שבת נקבר, לדעת החוקר הכהן, למרגלות תל עכו. לפי דעה אחרת נקבר בכפר יאסיף.



חברון

שכם , עזה

ישובים בגליל :

יוזמות חקלאיות :

כתבתי כבר את הערך. אנא הוסף מה שידוע לך. הגעתי לארגז החול שלך על ידי "גוגול" שבוע טוב. ‏Daniel Ventura00:30, 25 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]