תוניסיה במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוניסיה במשחקים האולימפיים
תוניסיהתוניסיה
המשלחת התוניסאית לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)
המשלחת התוניסאית לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג TUN
שם הוועד האולימפי הלאומי התוניסאי
מדליות קיץ
דירוג:
71
זהב
5
כסף
3
ארד
7
סה"כ
15
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
18961900190419081912192019241928193219361948195219561960196419681972197619801984198819921996200020042008201220162020
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219941998200220062010201420182022

תוניסיה משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת רומא (1960). היא החמיצה את המשחקים רק פעם אחת, לאחר שהצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980), בעקבות הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. גם השתתפותה באולימפיאדת מונטריאול (1976) הייתה מוגבלת. שלושה מספורטאיה הספיקו להתחרות בטרם החליטה להצטרף לחרם האפריקני על המשחקים, שנערך עקב סירובו של הוועד האולימפי הבינלאומי להשעות את ניו זילנד, שנבחרת הרוגבי שלה קיימה משחק עם נבחרת דרום אפריקה, בעת שבאחרונה היה נהוג משטר האפרטהייד. לאורך השנים, צברו הספורטאים התוניסאים 15 מדליות, מהן 5 מדליות זהב. המדליות הושגו בשישה ענפים שונים.

תוניסיה לא השתתפה מעולם באולימפיאדת חורף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוניסיה השתתפה לראשונה באולימפיאדת רומא (1960). 45 ספורטאים גברים התחרו באתלטיקה, אגרוף, סיוף, רכיבה על אופניים, קרב חמש מודרני, קליעה וכדורגל. את דגל תוניסיה בטקס הפתיחה נשא הסייף היהודי ראול ברוך ובכך היה לספורטאי היהודי היחיד שנשא את דגל מדינתו במשחקים האולימפיים.

באולימפיאדת טוקיו (1964) זכו שני ספורטאים תוניסאים במדליות ראשונות. מוחמד גמודי זכה במדליית כסף בריצת 10000 מטר, והמתאגרף חביב גלחיה זכה במדליית ארד. באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) היה גמודי לתוניסאי הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית, כשניצח בריצת 5000 מטר. בנוסף, זכה במדליית ארד בריצת 10000 מטר. באולימפיאדת מינכן (1972) זכה גמודי במדליה הרביעית שלו, מדליית כסף בריצת 5000 מטר.

השחיין אוסאמה מלולי, שזכה בשלוש מדליות בבייג'ינג ובלונדון

הפעם הבאה בה ספורטאי תוניסאי עמד על הפודיום הייתה 24 שנים מאוחר יותר, כשהמתאגרף פתחי מיסאווי זכה במדליית ארד באולימפיאדת אטלנטה (1996). באותם משחקים סיים עלי חכימי במקום השמיני בריצת 1500 מטר. באולימפיאדת אתונה (2004) סיימה הג'ודוקא אינסאף יחיאווי במקום החמישי. השחיין אוסאמה מלולי סיים במקום החמישי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי ובמקום התשיעי במשחה לחצי המרחק, שתי מאיות השנייה מהתוצאה שהייתה מספיקה לו כדי להעפיל לגמר.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה מלולי במדליית הזהב במשחה ל-1500 מטר חופשי, והיה לספורטאי התוניסאי הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית מזה 40 שנה. מלולי גם סיים במקום החמישי במשחה ל-400 מטר מעורב אישי. המתאגרף ואליד שאריף הודח רק ברבע הגמר.

באולימפיאדת לונדון (2012) היה מלולי לשחיין הראשון בהיסטוריה שזוכה במדליות אולימפיות הן בבריכת השחייה והן במים פתוחים. מלולי איבד את תוארו ב-1500 מטר חופשי וזכה במדליית ארד, אך ניצח במרתון ל-10 ק"מ במים פתוחים וזכה במדליית הזהב. חביבה גריבי זכתה במדליית כסף בריצת 3000 מטר מכשולים, והייתה לאישה התוניסאית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. נבחרת הכדוריד העפילה לשלב רבע הגמר, והודחה בידי נבחרת קרואטיה. גם הסייפות שרה בסבס ואינס בובאקרי הודחו בשלב רבע הגמר. לאחר סיום המשחקים מתחו גורמים איסלאמיים בתוניסיה ביקורת על גריבי, מאחר שרצה בחולצה חשופת בטן, ועל מלולי, מאחר ששתה מיץ לפני המשחים, שחלו בחודש הרמדאן[1].

באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכו התוניסאים בשלוש מדליות ארד, שלושתן בענפים בהם לא זכו עד כה ספורטאים תוניסאים במדליות. סייפת הרומח אינס בובכרי זכתה במדליית ארד. שתי סייפות נוספות סיימו במקום החמישי, האחיות שרה ואזה בסבס, שרה בדקר ואזה בחרב. לוחם הטאקוונדו אוסאמה וסלאטי זכה אף הוא במדליית ארד, וכך גם המתאבקת מרווה אמרי. שני הספורטאים הבולטים בלונדון לא הצליחו לשחזר את הישגיהם. מלולי סיים במקום ה-12 במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים וגריבי סיימה במקום ה-12 בריצת 3000 מטר מכשולים. ספורטאית בולטת נוספת, הג'ודוקא ניהל שייח' רוהו סיימה במקום השביעי.

באולימפיאדת טוקיו (2020) זכה השחיין אחמד חפנאווי במדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי. איה גזגז ואחותה התאומה השתתפו בתחרות והן בנות 15 בלבד.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים
מוחמד גמודי מנצח בריצת 5000 מטר, אולימפיאדת מקסיקו סיטי
חביבה גריבי באולימפיאדת לונדון
הסייפת אינס בובכרי, שזכתה במדליית ארד בריו דה ז'ניירו

לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדות הקיץ:[2]

אולימפיאדה זהב כסף ארד סך הכל
אולימפיאדת רומא (1960) 0 0 0 0
אולימפיאדת טוקיו (1964) 0 1 1 2
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 1 0 1 2
אולימפיאדת מינכן (1972) 0 1 0 1
אולימפיאדת מונטריאול (1976) 0 0 0 0
אולימפיאדת מוסקבה (1980) לא השתתפה
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 0 0 0 0
אולימפיאדת סיאול (1988) 0 0 0 0
אולימפיאדת ברצלונה (1992) 0 0 0 0
אולימפיאדת אטלנטה (1996) 0 0 1 1
אולימפיאדת סידני (2000) 0 0 0 0
אולימפיאדת אתונה (2004) 0 0 0 0
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) 1 0 0 1
אולימפיאדת לונדון (2012) 2 0 1 3
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) 0 0 3 3
אולימפיאדת טוקיו (2020) 1 1 0 2
סך הכל 5 3 7 15

לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בענפי הקיץ:[3]

ענף זהב כסף ארד סך הכל
אתלטיקה אתלטיקה 2 2 1 5
שחייה שחייה 2 0 1 3
שחייה במים פתוחים שחייה במים פתוחים 1 0 0 1
טאקוונדו טאקוונדו 0 1 1 2
איגרוף איגרוף 0 0 2 2
היאבקות היאבקות 0 0 1 1
סיף סיף 0 0 1 1
סך הכל 5 3 7 15

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זעם בתוניס: רצה חשפה בטן, שחיין שתה ברמדאן, באתר ynet, 15 באוגוסט 2012
  2. ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-23 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  3. ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-23 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)