שחייה במים פתוחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחרות שחייה במים פתוחים

שחייה במים פתוחים היא ענף ספורט בו שחיינים מתחרים בשחייה בגופי מים גדולים כגון נהרות, אגמים, מפרצים ובים הפתוח.

הפדרצייה הבינלאומית לשחייה, פינ"א, מאגדת בתוכה שחייה במים פתוחים, יחד עם שחייה תחרותית, קפיצה למים, קפיצה למים מגובה, שחייה אמנותית וכדורמים. המרחקים הרשמיים בתחרויות השחייה במים פתוחים של פינ"א הם 5, 10 ו-25 ק"מ (לשם השוואה, המרחק הארוך ביותר בשחייה תחרותית הוא 1.5 ק"מ). מאז אליפות העולם בשחייה 1991 הענף כלול בתוכנית של אליפות העולם בשחייה. מאז אולימפיאדת בייג'ינג (2008) שחייה במים פתוחים למרחק של 10 ק"מ, המכונה "מרתון שחייה", היא משחה אולימפי. ספורט הטריאתלון כולל בתוכו שחייה במים פתוחים.

יש אירועים לא-תחרותיים של שחייה במים פתוחים, כגון צליחת הכנרת העממית או חציית תעלת למאנש.

השחייה, שמתבצעת לעיתים בדבוקה, שונה לחלוטין משחייה במסלול מופרד בבריכה, ועל המתחרה להיזהר שלא להיפגע ולא לפגוע במתחרים אחרים, ולשמור על נתיב קרוב ככל האפשר לסימון (ולשם כך להרים את הראש מדי פעם על מנת שלא לסטות מהמסלול). כמו כן עשויה השחייה לכלול צלילות לצורך התחמקות מגלים, שחייה עם הזרם, ניווט, והתמודדות עם תנאי קור וחום קיצוניים.

חוקי הענף[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקים להלן הם אלו התקפים בתחרויות רשמיות המוכרות על ידי פינ"א. תחרויות נערכות למרחקים של 5, 10 ו-25 ק"מ. הזינוק למשחה נערך מרפסודה או מתוך המים בעומק המאפשר שחייה מיידית. השחיינים מסודרים בזינוק על פי סדר שנקבע באקראי. בהישמע אות מופעל שעון עצר והשחיינים קופצים למים (במקרה של רפסודה) ומתחילים בשחייה באופן מיידי. כל המתחרים מאותו המין מזנקים יחדיו. לעיתים הגברים והנשים מזנקים יחדיו אולם לרוב הגברים מזנקים לפני הנשים. בכל מקרה, המיקום במשחה נקבע לכל מין בנפרד.

מסלול המשחה מסומן לרוב באמצעות מצופים גדולים ובולטים. השחייה ממצוף למצוף נעשית בקו ישר ושופטים על סירות מוודאים שכל שחיין מקיף כל מצוף כנדרש. לרוב המסלול מעגלי והשחיינים נדרשים להקיפו מספר פעמים.

נקודת הסיום של המשחה היא בתוך המים. הסיום מסומן על ידי מצופים היוצרים משפך המתנקז אל קו הסיום, שרוחבו 5 מטרים. מעל קו הסיום ישנו גשר שהשחיינים עוברים תחתיו ונוגעים בו עם צמיד אלקטרוני המותקן על ידם. הגשר כולל חיישן אלקטרוני המזהה את השחיין על פי הצמיד וקובע את הזמן שלקח לו להשלים את המשחה. הזמן הרשמי מתקבל במונחים של שעות, דקות ושניות, אולם השעון שומר נתונים גם ברמת דיוק של מאיות השנייה כדי לסייע בהכרעה של סיומים צמודים. כאשר כמה שחיינים מסיימים יחדיו השופטים קובעים את סדר ההגעה באמצעות מצלמת הילוך איטי ונתוני השעון. שחיין המסיים את המשחה יוצא מן המים, או מוצא מהם במקרה שהוא מותש מכדי לצאת לבד, ונבדק על ידי איש צוות רפואי. מיקום השחיינים נקבע על פי סדר ההגעה לקו הסיום.

במהלך המשחה, כל סגנונות השחייה מותרים לשימוש, אולם ברמה מקצוענית משתמשים תמיד בסגנון החתירה. המגע עם הקרקעית מותר, אך אסור ללכת על הקרקעית או לקפוץ ממנה. כמו כן כל מגע מכוון עם עצם כלשהו במים (כגון משיכת מצוף או תפיסת רפסודה) אסור. מטבע הדברים, ענף המים פתוחים כולל מגע רב בין השחיינים, בייחוד בהתחלה ובסיום. עם זאת, אסור לבוא במגע עם שחיין אחר בכוונה (למשל כדי להפריע לו או למשוך בו כדי להתקדם). לשחיינים אסור להיצמד לסירות המלוות את המשחה (דבר המקל על השחייה).

שופטים וצוותים רפואיים מלווים את השחיינים לכל אורך המשחה באמצעות סירות. אם שופט סבור ששחיין עובר על כללי הענף, הוא מוציא דגל צהוב עם מספר השחיין (שכתוב באופן בולט על גפיו). אם שחיין מבצע עבירה בפעם השנייה מונף לעברו דגל אדום והוא מוצא מן המים מיידית ונפסל מהמשך המשחה. עבירה בלתי ספורטיבית בעליל מזכה בדגל אדום מיידית, גם ללא דגל צהוב לפני.

משחי מים פתוחים הם מתישים ונמשכים זמן רב. לכן מסלול המשחה עובר על יד רפסודת או סירת האכלה, שם יכולים השחיינים לשתות מים ולצרוך מזון עתיר אנרגיה. השחיינים חולפים בקרבת הרפסודה או הסירה וסייענים מושיטים לעברם מקלות באורך עד 5 מטרים, ומכניסים את המזון ישירות לפה תוך כדי שחייה.

טמפרטורת המים המינימלית הדרושה לקיום תחרות של פינ"א היא 16 מעלות צלזיוס, ומקווה המים בו מתקיים התחרות צריך להיות נתון להשפעה נמוכה של גלים וגאות.

הבדלים משחייה בבריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הבדלים רבים בין שחייה תחרותית בבריכה לשחייה במים פתוחים. ההבדל העיקרי הוא המרחק. בשחייה בבריכה המשחים הפופולריים הם ל-100 ול-200 מטר והמשחה למרחק המקסימלי הוא ל-1500 מטר, שברמה מקצוענית לוקח כ-15 דקות. בשחייה במים פתוחים לעומת זאת המרחק המינימלי הוא 5 ק"מ והמשחה הפופולרי ביותר, ל-10 ק"מ, לוקח כ-1:45-2:00 שעות (כתלות בתנאי המים). משחי המים פתוחים דורשים סיבולת לב ריאה גדולה בהרבה.[דרוש מקור] במובן הזה היחס בין שחייה בבריכה לשחייה במים פתוחים דומה ליחס בין תחרויות ריצה באצטדיון למרתון. רבים משחייני המים פתוחים החלו את דרכם כשחייני 1500 מטר חופשי בבריכה.

הבדלים רבים נוספים מתבטאים בתנאים השונים. שחייני מים פתוחים נדרשים לעיתים להתמודד עם תנאי חום וקור קיצוניים, בניגוד לבריכה שם הטמפרטורה קבועה ונוחה. כמו כן שחייני מים פתוחים נדרשים לנווט ממצוף למצוף, שהמרחק ביניהם הוא לרוב מאות מטרים. זאת תוך כדי להתמודדות עם גלי הים וסחף. מה שגם דורש מהם להרים את הראש מעל המים, דבר שאינו מקובל בתחרויות בבריכה.

בניגוד לבריכה, שם כל שחיין שוחה במסלול משלו ומבודד משאר השחיינים, בשחייה במים פתוחים המגע הפיזי בין השחיינים הוא רב. השחיינים שוחים בדבוקות צפופות שכוללות לעיתים עשרות שחיינים. ההתחלה והסיום של המשחה נוטים להיות אלימים במיוחד.

האיסורים על חליפות שחייה מתקדמות בשחייה תחרותית שנכנסו לתוקף ב-2010 לא חלים על שחייה במים פתוחים. שחייני מים פתוחים רשאים לשחות עם חליפות שחייה מלאות המכסות את כל הגוף ואינן עשויות מבד.

בניגוד לבריכה, שם התנאים שווים בכל העולם, התנאים בשחייה במים פתוחים משתנים מתחרות לתחרות ומרגע לרגע. לכן אין בשחייה במים פתוחים שיאי עולם רשמיים.

טקטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשחייה במים פתוחים חשיבות רבה לטקטיקה ותכנון נכון של המשחה.

האלמנט הטקטי הנפוץ ביותר הוא "דראפטינג". השחיין נצמד לשחיין אחר ממאחור ומשתמש בו כ"מגן" שמפלס את הדרך. השחיין מאחור נהנה מהתנגדות מים פחותה ונדרש לפחות מאמץ בשביל לשחות במהירות של השחיין מלפנים. ניתן גם לבצע דראפטינג כשהשחיין מתמקם לצידו של המוביל ולא מאחוריו, כשראשו נמצא באזור המתניים של המוביל. דראפטינג כזה פחות יעיל, אך הוא מבטל את הצורך להרים את הראש כדי לעקוב אחרי השחיין המוביל והוא מהווה עמדה יותר נוחה לעקיפת השחיין המוביל. כמו כן במקרה כזה ניתן להשתמש בשחיין עליו עושים דראפטינג כ"שובר גלים" המגיעים מצידו השני.

יתרונות הדראפטינג גורמים לשחיינים להתקבץ בדבוקות. דבוקה יכולה לכלול שני שחיינים, שלעיתים מתחלפים ביניהם בנטל ההובלה. אבל לרוב דבוקות כוללות שחיינים רבים, לעיתים עשרות. קשה מאוד לפרוץ קדימה ולהתנתק מדבוקה, שכן המאמץ הנדרש לשם כך גבוה בהרבה מהמאמץ המושקע על ידי שחיינים בדבוקה. מהסיבה הזו שחיינים משקיעים מאמץ רב בתחילת המשחה במטרה להיכנס לדבוקה הראשונה. יתרון נוסף של הדבוקה הוא ניצול חוכמת ההמונים לצורך ניווט. נטל הניווט פחות והאחריות מתפזרת על פני שחיינים רבים, שיחדיו מבצעים את המשימה טוב יותר.

בשלב האחרון של המשחה, לרוב בסביבות ה-2-3 ק"מ האחרונים הדבוקות מתחילות להתפרק כשהשחיינים משתמשים בשארית הכוחות הנותרים להם. השלב הזה כולל קבלת החלטה קריטית, מתי לנסות לפרוץ קדימה ולברוח למתחרים האחרים בדבוקה. שחיין שיפרוץ מוקדם מידי יאבד מהירות לקראת הסוף ודבוקתו או חלקה ידביקו אותו, תוך כדי ניצולו לדראפטינג. שחיין שיפרוץ מאוחר מידי עשוי להישאר עם זמן מועט מידי כדי לברוח לדבוקה או לצבור פער בלתי ניתן לגישור משחיינים מובילים שפרצו מוקדם יותר. השחיין צריך לקבל את ההחלטה על סמך ניסיונו והכרת היכולות שלו, כמו גם של מתחריו. הוא צריך להיות בטוח ביכולת העדיפה שלו על חברי דבוקתו, שינצלו את פריצתו כדי לבצע עליו דראפטינג.

שחיינים שלא מצליחים להתנתק מהדבוקה בעת הסיום מגיעים כולם למשפך הסיום יחדיו ונדרשים להשתמש בספרינט בשארית כוחותיהם. סיומים שכאלו נוטים להיות אלימים וצפופים ומוכרעים על חודן של מאיות השנייה.

כל הזוכות והזוכים במדליות באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה 5 ק"מ 10 ק"מ 25 ק"מ
Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
1991 שלי טיילור-סמית'
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
מרתה ג'אן
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
קארן בורטון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
1994 מליסה קונינגהאם
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
ריטה קובץ'
איטליהאיטליה  איטליה
שלי טיילור-סמית'
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
1998 אריקה רוז
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
פגי בוש
גרמניהגרמניה  גרמניה
טובי סמית'
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
פגי בוש
גרמניהגרמניה  גרמניה
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
2001 ויולה ואלי
איטליהאיטליה  איטליה
פגי בוש
גרמניהגרמניה  גרמניה
היילי לואיס
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
פגי בוש
גרמניהגרמניה  גרמניה
אירינה אביסובה
רוסיהרוסיה  רוסיה
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
ויולה ואלי
איטליהאיטליה  איטליה
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
אנגלה מאורר
גרמניהגרמניה  גרמניה
2003 ויולה ואלי
איטליהאיטליה  איטליה
יאנה פחאנובה
צ'כיהצ'כיה  צ'כיה
בריטה קאמראו
גרמניהגרמניה  גרמניה
ויולה ואלי
איטליהאיטליה  איטליה
אנגלה מאורר
גרמניהגרמניה  גרמניה
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
בריטה קאמראו
גרמניהגרמניה  גרמניה
אנגלה מאורר
גרמניהגרמניה  גרמניה
2005 לריסה אילצ'נקו
רוסיהרוסיה  רוסיה
מרגי קיף
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
פרדריקה ויטל
איטליהאיטליה  איטליה
בריטה קאמראו
גרמניהגרמניה  גרמניה
אדית ואן דיק
הולנדהולנד  הולנד
בריטה קאמראו
גרמניהגרמניה  גרמניה
לורה לה פיאנה
איטליהאיטליה  איטליה
2007 לריסה אילצ'נקו
רוסיהרוסיה  רוסיה
אקטרינה סליברצובה
רוסיהרוסיה  רוסיה
קייט ברוקס-פיטרסון
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
לריסה אילצ'נקו
רוסיהרוסיה  רוסיה
קסנדרה פאטן
בריטניהבריטניה  בריטניה
קייט ברוקס-פיטרסון
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
בריטה קאמראו
גרמניהגרמניה  גרמניה
קיילין קלר
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
קסניה פופובה
רוסיהרוסיה  רוסיה
2009 מליסה גורמן
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
לריסה אילצ'נקו
רוסיהרוסיה  רוסיה
פוליאנה אוקימוטו
ברזילברזיל  ברזיל
קרי-אן פיין
בריטניהבריטניה  בריטניה
יקטרינה סליברצובה
רוסיהרוסיה  רוסיה
מרטינה גרימלדי
איטליהאיטליה  איטליה
אנגלה מאורר
גרמניהגרמניה  גרמניה
אנה אוברובה
רוסיהרוסיה  רוסיה
פדריקה ויטלה
איטליהאיטליה  איטליה
2011 סוואן אוברזון
שווייץשווייץ  שווייץ
אורלי מולר
צרפתצרפת  צרפת
אשלי טוויצ'ל
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
קרי-אן פיין
בריטניהבריטניה  בריטניה
מרטינה גרימלדי
איטליהאיטליה  איטליה
מריאנה לימרפרטה
יווןיוון  יוון
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
אנגלה מאורר
גרמניהגרמניה  גרמניה
אליצ'ה פרנקו
איטליהאיטליה  איטליה
2013 היילי אנדרסון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
פוליאנה אוקימוטו
ברזילברזיל  ברזיל
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
פוליאנה אוקימוטו
ברזילברזיל  ברזיל
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
אנגלה מאורר
גרמניהגרמניה  גרמניה
מרטינה גרימלדי
איטליהאיטליה  איטליה
אנגלה מאורר
גרמניהגרמניה  גרמניה
אווה פביאן
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
2015 היילי אנדרסון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
קליופי אראוזו
יווןיוון  יוון
פיניה אונרם
גרמניהגרמניה  גרמניה
אורלי מולר
צרפתצרפת  צרפת
שרון ון רוונדאל
הולנדהולנד  הולנד
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
אנה אולס
הונגריההונגריה  הונגריה
אנגלה מאורר
גרמניהגרמניה  גרמניה
2017 אשלי טוויצ'ל
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אורלי מולר
צרפתצרפת  צרפת
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
אורלי מולר
צרפתצרפת  צרפת
סמנטה ארוולו
אקוודוראקוודור  אקוודור
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
אריאנה ברידי
איטליהאיטליה  איטליה
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
שרון ון רוונדאל
הולנדהולנד  הולנד
אריאנה ברידי
איטליהאיטליה  איטליה
2019 אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
אורלי מולר
צרפתצרפת  צרפת
האנה מור
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
לאוני בק
גרמניהגרמניה  גרמניה
שין שין
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין
היילי אנדרסון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
רקלה ברוני
איטליהאיטליה  איטליה
אנה מרסלה קוניה
ברזילברזיל  ברזיל
פיניה וונראם
גרמניהגרמניה  גרמניה
לארה גראנז'ון
צרפתצרפת  צרפת

השחייניות שזכו במרב מדליות הזהב באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייניות שזכו בלפחות 2 מדליות זהב (כולל אליפות העולם 2019)

מקום מדינה שם השחיין  זהב   כסף ארד סך הכל  
1 ברזילברזיל  ברזיל אנה מרסלה קוניה 5 1 4 10
2 איטליהאיטליה  איטליה ויולה ואלי 4 4
3 הולנדהולנד  הולנד אדית ואן דיק 3 2 4 9
4 רוסיהרוסיה  רוסיה לריסה אילצ'נקו 3 1 4
5 צרפתצרפת  צרפת אורלי מולר 2 3 5
6 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית היילי אנדרסון 2 1 3
7 בריטניהבריטניה  בריטניה קרי-אן פיין 2 2

שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה 5 ק"מ 10 ק"מ 25 ק"מ
Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
1991 צ'אד האנדבי
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סרג'יו צ'אריאנדיני
איטליהאיטליה  איטליה
דייוויד אובראיין
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
1994 גרג סטרפל
קנדהקנדה  קנדה
דייוויד בייטס
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
אלכסיי אקאטייב
רוסיהרוסיה  רוסיה
1998 אלכסיי אקאטייב
רוסיהרוסיה  רוסיה
קיי הרסט
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
לוקה באלדיני
איטליהאיטליה  איטליה
אלכסיי אקאטייב
רוסיהרוסיה  רוסיה
דויד מקה
ספרדספרד  ספרד
גבריאל צ'יילו
ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
2001 לוקה באלדיני
איטליהאיטליה  איטליה
יבגני בזרוצ'נקו
רוסיהרוסיה  רוסיה
מרקו פורמנטיני
איטליהאיטליה  איטליה
יבגני בזרוצ'נקו
רוסיהרוסיה  רוסיה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיהרוסיה  רוסיה
פאביו ונטוריני
איטליהאיטליה  איטליה
יורי קודינוב
רוסיהרוסיה  רוסיה
סטפאן גומז
צרפתצרפת  צרפת
סטפאן לקאט
צרפתצרפת  צרפת
2003 יבגני קוחקארוב
רוסיהרוסיה  רוסיה
כריסטיאן היין
גרמניהגרמניה  גרמניה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיהרוסיה  רוסיה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיהרוסיה  רוסיה
כריסטיאן היין
גרמניהגרמניה  גרמניה
דויד מקה
ספרדספרד  ספרד
יורי קודינוב
רוסיהרוסיה  רוסיה
דויד מקה
ספרדספרד  ספרד
פיטר סטויצ'ב
בולגריהבולגריה  בולגריה
2005 תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
צ'יפ פיטרסון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
סימון ארקולי
איטליהאיטליה  איטליה
צ'יפ פיטרסון
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
פיטר סטויצ'ב
בולגריהבולגריה  בולגריה
דויד מקה
ספרדספרד  ספרד
ברנדן קאפל
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
פיטר סטויצ'ב
בולגריהבולגריה  בולגריה
2007 תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
יבגני דרטצ'ב
רוסיהרוסיה  רוסיה
ספירידון יאניוטיס
יווןיוון  יוון
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיהרוסיה  רוסיה
תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
יבגני דרטצ'ב
רוסיהרוסיה  רוסיה
יורי קודינוב
רוסיהרוסיה  רוסיה
מארקו פורמנטיני
איטליהאיטליה  איטליה
מוחמד זאנאטי
מצריםמצרים  מצרים
2009 תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
ספירידון יאניוטיס
יווןיוון  יוון
צ'אד הו
דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה
תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
אנדרו גמל
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
פרן קריפן
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
ואלריו קלרי
איטליהאיטליה  איטליה
טרנט גרימזי
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיהרוסיה  רוסיה
2011 תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
ספירידון יאניוטיס
יווןיוון  יוון
יבגני דראטסב
רוסיהרוסיה  רוסיה
ספירידון יאניוטיס
יווןיוון  יוון
תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
סרגיי בולשקוב
רוסיהרוסיה  רוסיה
פטר סטויצ'ב
בולגריהבולגריה  בולגריה
ולדימיר דיאצ'ין
רוסיהרוסיה  רוסיה
צ'אבה גרצ'אק
הונגריההונגריה  הונגריה
2013 אוסמה מלולי
תוניסיהתוניסיה  תוניסיה
אריק הדלין
קנדהקנדה  קנדה
תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
ספירידון יאניוטיס
יווןיוון  יוון
תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
אוסמה מלולי
תוניסיהתוניסיה  תוניסיה
תומאס לורץ
גרמניהגרמניה  גרמניה
בריאן ריקמן
בלגיהבלגיה  בלגיה
יבגני דראטסב
רוסיהרוסיה  רוסיה
2015 צ'אד הו
דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה
רוב מופלס
גרמניהגרמניה  גרמניה
מטיאו פורלן
איטליהאיטליה  איטליה
ג'ורדן וילימובסקי
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
פרי וירטמן
הולנדהולנד  הולנד
ספירידון יאניוטיס
יווןיוון  יוון
סימון רופיני
איטליהאיטליה  איטליה
אלכס מאייר
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מטיאו פורלן
איטליהאיטליה  איטליה
2017 מרק אנטואן אוליבייה
צרפתצרפת  צרפת
מריו סנזולו
איטליהאיטליה  איטליה
טימותי שטלוורת
בריטניהבריטניה  בריטניה
פרי וירטמן
הולנדהולנד  הולנד
ג'ורדן וילימובסקי
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מרק אנטואן אוליבייה
צרפתצרפת  צרפת
אקסל ריימונד
צרפתצרפת  צרפת
מטאו פורלן
איטליהאיטליה  איטליה
יבגני דרצב
רוסיהרוסיה  רוסיה
2019 כריסטוף רשובסקי
הונגריההונגריה  הונגריה
לוגן פונטן
צרפתצרפת  צרפת
אריק הדלין
קנדהקנדה  קנדה
פלוריאן ולברוק
גרמניהגרמניה  גרמניה
מרק אנטואן אוליבייה
צרפתצרפת  צרפת
רוב מופלס
גרמניהגרמניה  גרמניה
אקסל ריימונד
צרפתצרפת  צרפת
קיריל בלייב
רוסיהרוסיה  רוסיה
אלסיו אוקיפינטי
איטליהאיטליה  איטליה

השחיינים שזכו במרב מדליות הזהב באליפויות העולם בשחייה במים פתוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיינים שזכו בלפחות 2 מדליות זהב (כולל אליפות העולם 2019)

מקום מדינה שם השחיין  זהב   כסף ארד סך הכל  
1 גרמניהגרמניה  גרמניה תומאס לורץ 6 4 1 11
2 רוסיהרוסיה  רוסיה יורי קודינוב 3 3
3 רוסיהרוסיה  רוסיה ולדימיר דיאצ'ין 2 2 2 6
יווןיוון  יוון ספירידון יאניוטיס 2 2 2 6
5 רוסיהרוסיה  רוסיה אלכסיי אקאטייב 2 1 3
6 צרפתצרפת  צרפת אקסל ריימונד 2 2

טבלת מדליות באליפויות העולם שחייה במים פתוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולל את אליפות העולם בשחייה 2019

מקום מדינה Gouden medaille.svg Zilveren medaille.svg Bronzen medaille.svg סה"כ
1 גרמניהגרמניה  גרמניה 13 15 12 40
2 רוסיהרוסיה  רוסיה 12 11 9 32
3 ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 10 9 7 26
4 איטליהאיטליה  איטליה 9 7 16 32
5 צרפתצרפת  צרפת 6 6 3 15
6 ברזילברזיל  ברזיל 6 3 6 15
7 הולנדהולנד  הולנד 4 6 4 14
8 אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה 3 6 5 14
9 יווןיוון  יוון 2 4 3 9
10 בריטניהבריטניה  בריטניה 2 1 1 4
11 הונגריההונגריה  הונגריה 1 2 1 4
12 ספרדספרד  ספרד 1 2 1 4
13 קנדהקנדה  קנדה 1 1 1 3
14 בולגריהבולגריה  בולגריה 1 0 3 4
15 דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה 1 0 1 2
תוניסיהתוניסיה  תוניסיה 1 0 1 2
17 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין 1 0 0 1
שווייץשווייץ  שווייץ 1 0 0 1
19 אקוודוראקוודור  אקוודור 0 1 0 1
בלגיהבלגיה  בלגיה 0 1 0 1
צ'כיהצ'כיה  צ'כיה 0 1 0 1
22 ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה 0 0 1 1
מצריםמצרים  מצרים 0 0 1 1
בסך הכל (23 מדינות) 75 76 76 227

שחייה במים פתוחים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות ישראל בשחייה במים פתוחים נערכת מדי שנה במפרץ אילת. ב-2011 נערכה באילת אליפות אירופה בשחייה במים פתוחים. כיום, מאמן הענף הלאומי הוא חנן גלעד.

אלופות ואלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (10 ק"מ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
2017 עדן גירלואנצה 2:00:44.63 שעות אביטל פליישמן 2:08:28.80 שעות מור יעקב 2:09:10.50 שעות
2018 אווה פביאן 2:04:18 שעות עדן גירלואנצה 2:04:36 שעות אביטל פליישמן 2:11:20 שעות
2019 אווה פביאן 1:59:39 שעות עדן גירלואנצה 2:07:36 שעות אביטל פליישמן 2:19:26 שעות

שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
2017 שי טולדנו 1:50:15.65 שעות מתן רודיטי 1:50:17.25 שעות שחר רסמן 1:50:19.00 שעות
2018 מתן רודיטי 1:51:35 שעות שחר רסמן 1:51:42 שעות יובל ספרא 1:51:44 שעות
2019 מתן רודיטי 1:53:25 שעות יובל ספרא 1:53:31 שעות שחר רסמן 1:53:55 שעות

אלופות ואלופי ישראל בשחייה במים פתוחים (5 ק"מ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
2010[1] חן פינסלי 1:05:02.43 שעות רותם עמית 1:05:22.85 שעות שחר סילברמן 1:05:23.45 שעות
2012[2] חן פינסלי לי כהן רוני בווה
2017 חיה סימון זבלודוף 58:11.20 דקות עדן גירלואנצה 58:11.50 דקות טלי למקוף 58:13.75 דקות
2018 אווה פביאן 1:02:51 שעות עדן גירלואנצה 1:03:24 שעות חיה סימון זבלודוף 1:03:26 שעות
2019 אווה פביאן 59:13.15 דקות עדן גירלואנצה 59:38.10 דקות מאיה עצמון 1:05:06.70 שעות

שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה

Gouden medaille.svg
Zilveren medaille.svg
Bronzen medaille.svg
2010[1] מיכאל דמיטרייב 55:11.60 דקות יובל ספרא 58:22.50 דקות אילן ברונפמן 59:38.10 דקות
2012[2] יובל ספרא 54:53.15 דקות מיכאל דמיטרייב 54:55.65 דקות שי טולדנו 55:48.25 דקות
2015 שי טולדנו 57:08.60 דקות עידן מורדל שחר רסמן
2016
2017 שחר רסמן 52:03.75 דקות עידן מורדל 52:08.70 דקות בר סולובייצ'יק 52:41.20 דקות
2018 שי טולדנו 56:12 דקות יובל ספרא 56:14 דקות שחר רסמן 56:17 דקות
2019 יובל ספרא 54:46.90 דקות יונתן רוסין 54:54.35 דקות עידן מורדל 55:04.30 דקות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחייה במים פתוחים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]