תלמי יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תלמי יוסף
כיתוב תמונה
חוות שביל הסלט בתלמי יוסף
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע ‎113‏ מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 308 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.3%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 31°12′04″N 34°21′44″E / 31.201239402611°N 34.3621013436268°E / 31.201239402611; 34.3621013436268

תַּלְמי יוֹסֵף הוא מושב בחבל שלום שבצפון הנגב, מצפון לחולות חלוצה. המושב משתייך לארגון יישובי האיחוד החקלאי ולמועצה אזורית אשכול.

המושב נקרא על שמו של יוסף ויץ, מראשי הקרן הקיימת לישראל.

המושב הוקם בחבל ימית שבסיני, על ידי גרעין של עולים מדרום אפריקה. 7 המשפחות הראשונות הגיעו בתחילה 1977 לאולפן צוחר שבחבל הבשור, ועברו הכשרה בשדה ניצן[2]. במקביל, הכשירה הקרן הקיימת מעל 1000 דונם עבור חממות של המושב[3]. ב-27 ביולי 1977 הונח אבן פינה למושב[4]. המושב יועד לכלול ארבעים משפחות, ובניגוד לנהוג בהתיישבות אז, כל מתיישב נדרש לשלם כ-$15000 השתתפות בהקמת המשק[5]. על פי החלטת הממשלה בינואר 1978 נמשכו העבודות להקמת המושב, למרות אי הבהירות לגבי האזור לאור השיחות בין ישראל למצרים[6]. בספטמבר 1978, לאור הצהרת ראש הממשלה על פינוי יישובי חבל ימית בעקבות אישור הסכמי קמפ דייוויד בכנסת, נכנסו המשפחות ששהו באולפן בצוחר אל בתי המושב שהיו לפני חיבור לחשמל, מים וביוב. אז כבר מנה גרעין המתיישבים עשרות משפחות, 14 מהם עולים מדרום אפריקה והשאר משפחות שלפחות אחד מבני הזוג היה אנגלוסכסי[7]. מספר חודשים התגוררו המשפחות במושב ללא חיבור לתשתיות[8].

בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, הייתה תלמי יוסף מהיישובים הראשונים שהגיעו לסיכום על מעבר משותף לחבל שלום[9]. בפברואר 1980 הוחל בהקמת המושב החדש בחבל שלום[10][11]. רק חלק מהמשפחות הגיעו למושב לפני התאריך הקובע ורק אלו היו זכאים לפיצויים[12]. הקמת המושב בחבל שלום הותנתה במציאת 30 משפחות המעוניינות לעבור אליו, אולם מקבלי הפיצויים נדרשו לותר על הפיצויים אם יבקשו לעבור למושב בחבל שלום[13][14].

בספטמבר 1981 פלשו משפחות של אנשי גוש אמונים ל-15 בתים ריקים במושב, לקראת ההתנגדות לפינוי סיני[15]. הממשלה התלבטה אם לפנותם מיד או לחכות לפינוי הכללי של חבל ימית[16].

בשנת 1982 המושב בחבל ימית פונה. המושב החדש בחבל שלום קם והחל בגידול עגבניות לייצוא[17].

התושבים מתפרנסים מחקלאות. במושב נמצאת חוות "שביל הסלט", שבה מדגימים למבקרים שיטות מודרניות לגידול ירקות והפרחת יוני דואר.

עוד במקום ישנה חברה הנותנת פתרונות לחקלאות בארץ ובעולם, tiv-habsor.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[18] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ ראשוני קיבוץ חולית בפיתחה יתיישבו סמוך לחג הפסח, דבר, 20 במרץ 1977
  3. ^ הכנות להקמת יישוב חדש בפתחת רפיח, דבר, 2 ביוני 1977
  4. ^ דני צדקוני, הונחה אבן פינה למושב תלמי־יוסף בפיתחת רפיח, דבר, 28 ביולי 1977
  5. ^ דני צדקוני, תלמי יוסף – יישוב חדש בפיתחת רפיח, דבר, 14 באוגוסט 1977
  6. ^ הקק"ל תמשיך בהכשרת קרקע חקלאית באיזור הפיתחה, דבר, 9 בינואר 1978
  7. ^ אהרן דולב, תלמי יוסף, מעריב, 1 באוקטובר 1978
  8. ^ פריאל ותלמי־יוסף עדיין בתנאי עראי, דבר, 19 בנובמבר 1978
  9. ^ דני צדקוני, אנשי ימית תובעים שהממשלה תשלם את שכר פרקליטיהם, דבר, 30 בדצמבר 1979
  10. ^ הוחל בבנייה ב־4 מושבים בפיתחת שלום, דבר, 25 בפברואר 1980
  11. ^ עזרא ינוב, אריק שרון: יוקמו עוד יישובים ברצועת עזה, מעריב, 4 ביוני 1980
  12. ^ עזרא ינוב, בתלמי־יוסף הסכימו לעבור לפיתחת שלום, אך כתב־ויתור על פיצויים – מעורר מחלוקת, מעריב, 11 במרץ 1980
  13. ^ עזרא ינוב, פילוג בין עניים לעשירים עלול למנוע הקמת מושב חדש של מפוני חבל ימית, מעריב, 21 בספטמבר 1980
  14. ^ מנחם גולןקח את הכסף וברח, מעריב, 19 בדצמבר 1980
  15. ^ מתיישבי חבל ימית יקבלו עוד 700–400 אלף שקל מיקדמה אם יקדימו הפינוי, דבר, 11 בספטמבר 1981
  16. ^ השרים לא הגיעו לסיכום בעניין פינוי תלמי יוסף, מעריב, 9 באוקטובר 1981
  17. ^ אהרן פריאל, בחבל שלום מהמרים על עגבניות הזהב, מעריב, 22 באוקטובר 1982
  18. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  19. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים לשנת 2016, באתר של רשות המסים