תל פר
.jpg) | |
| תל פר, מבט צפונה מכביש 70. מימין לתל נראים באופק בתי קריית אתא | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 32°46′16″N 35°06′17″E / 32.77111111°N 35.10472222°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   תל פר | |
  | |
תֵּל פָּר, הידוע גם בשם תֵּל אֶל-פָאר, הוא אתר ארכאולוגי בעמק זבולון, השוכן בסמוך לצומת זבולון מצפון לכביש 70 וממזרח לכביש 780 המוביל לקריית אתא. התל קטן בעל צורה סגלגלה מתנשא בתוך שדה לגובה תשעה מטרים מעל פני סביבתו, ולגובה 22 מטר מעל פני הים. גודל התל כתשעה דונמים.
זיהוי התל[עריכת קוד מקור | עריכה]
התל מזוהה על ידי החוקרים עם העיר המקראית בֶטֶן, הנזכרת בספר יהושע כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר: ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם, וַיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף” (יהושע יט, כה). זאת, כאשר תל כיסון מזוהה עם אכשף, תל רגב מזוהה עם "חֶלְקַת", תל א-נחל מזוהה כנראה עם מִשְׁאָל[1], ותל עליל (ח'רבת ראס עלי), השוכן כששה ק"מ צפון מזרחית לתל רגב, מזוהה עם חֲלִי[2]. בֶטֶן נקראה כנראה על שם פרי הבָּטְנִים[3], הנזכרים בין צמחי "זִּמְרַת הָאָרֶץ"[4]. אך יש לשים לב שאין מדובר בבָּטְנִים של ימיני שמקורם בדרום אמריקה, אלא כמשוער בפרי של אחד ממיני האֵלָה[5].
אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) זיהה את בֶטֶן המקראית עם יישוב בן זמנו בשם "בית בטן", השוכן שמונה מיל ממזרח לעכו[6]. מקובל שבית בטן זו שכנה באזור "ח'רבת אִבְּטוּן" (הנזכרת עוד במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל), והיישוב הבדואי איבטין, ואפשר שהשם הקדום נשתמר במקום[7]. אך בח'רבת אִבְּטוּן נמצאו רק ממצאים מהתקופה הרומית\ביזנטית (כלומר מימי אוסביוס) ולא מתקופת המקרא. לעומת זאת בתל פר, כק"מ מצפון מערב לח'רבת אִבְּטוּן, נמצאו ממצאים מתקופת המקרא (ראו להלן), ולכן אחת ההשערות היא כאמור שתל פר היא בֶטֶן המקראית, וששם היישוב התקיים בתקופה מאוחרת יותר ביישוב בית בֶטֶן שבאזור ח'רבת אִבְּטוּן[8].
ממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התל נחפר בחפירת בדיקה בשנת 1993 על ידי צבי גל ונמצאו שרידים משבע שכבות ארכאולוגיות מתקופת הברונזה התיכונה II א' ו-ב', תקופת הברונזה המאוחרת II א' ו-ב', תקופת הברזל ב' ו-ג', התקופה הפרסית. בכל התקופות נמצאו שרידי עיר מבוצרת. מהתקופה הביזנטית נמצאו שרידי מבנים הנראים כבית חווה. התל נסקר על ידי יעקב עולמי.
בחודש יולי 2003, לקראת סלילת הכביש המוביל לבית הקברות תל רגב, נערכה חפירת בדיקה באתר הנמצא כחצי ק"מ דרומית לתל. בחפירות נחפר פיר בעומק 2.3 מטרים שהוביל למערת קבורה החפורה בסלע קירטון. מיעוט שברי כלי החרס לא אפשר את תיארוך המערה[9].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תל פר, באתר רשות העתיקות
- תל פר, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- מידע על אתר תל פר, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ו
- ^ גרשון גליל, ערי הממלכה הכנעניות במאה הי"ד לפה"ס: היקפן ומעמדן המדיני, קתדרה 84, יולי 1997, עמ' 37
- ^ יוחנו אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא. הוצאת יצחק בן-צבי. ירושלים תשמ"ח. עמ' 91
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק י"א
- ^ זהר עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס ירושלים, 2012. עמ' 84–85
- ^ אונומסטיקון, 52, 19
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 50
- ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 185
- ^ אלירן אורן, תל פר, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 25 במאי 2009