תשלומי משכורות למחבלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תשלומי משכורות למחבלים היא מדיניות פלסטינית המעוגנת בחוקת הרשות הפלסטינית, לפיה הרשות מעניקה משכורת למחבלים אסירים ביטחוניים העצורים וכלואים בישראל בגין פעולות טרור פלסטיני, או תמיכה חודשית למשפחותיהם, במקרה שהמחבל עצמו נהרג.

לפי החוק, פלסטיני או קרובו שנאסר, נהרג, או נפגע כתוצאה מפעילות טרור בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, זכאי לתשלום משכורת ולמענק קצבה למשפחתו. ככל שהעונש שהושת על המחבל חמור יותר, עקב פגיעה רבה יותר במדינת ישראל ובאזרחיה, כך גדלה המשכורת לה הוא זוכה. רבים מהמחבלים מקבלים משכורת גבוהה בהרבה מהשכר הממוצע לשכיר ברשות הפלסטינית.

במרץ 2018 אושר תקציב הרשות הפלסטינית, כשלמעלה מ־7 אחוזים מתוכו, שהם 1.4 מיליארד ש"ח (תוספת של 200 מיליון ש"ח מהתקציב הקודם), משמשים לתשלום משכורות למחבלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק האסירים המשוחררים 2004/19, זכאים למשכורת כל היושבים בבתי הכלא הישראליים על רקע השתתפותם במלחמה נגד ישראל (אסירים פליליים הכלואים בישראל, כגון גנבי מכוניות, אינם זכאים למשכורת). גובה המשכורת נגזר מאופי פעולת הטרור, תקופת המאסר שנקצבה על ידי בית בית המשפט ואזרחות המחבל. מחבלים בעלי אזרחות ישראלית (המכונים ברשות הפלסטינית 'ערביי הפנים') מקבלים משכורות גבוהות יותר מאלה של מחבלים בעלי אזרחות פלסטינית[1]. לדברי נדב שרגאי המשמש כחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, "במשרד ראש הממשלה ובמערכת הביטחון מציינים כי העובדה שלאסיר מובטחת משכורת קבועה הגבוהה פי כמה מזו של עובדי המדינה אחרים ברשות הפלסטינית מהווה במקרים רבים תמריץ ומוטיבציה לפיגועים".

בשנת 2014 סגרה הרשות הפלסטינית את המשרד הממשלתי לענייני אסירים, כתוצאה מלחץ בינלאומי על כך שכספי התרומות לרשות הפלסטינית, שמשמשים בין היתר לתקצוב פעילות הממשלה ברמאללה, מגיעים גם למשרד שהיה אחראי על תשלום המשכורות. במקביל נפתחה 'הרשות לענייני אסירים', שסוּוגה כגוף השייך לאש"ף ולא לרשות הפלסטינית באופן ישיר.

במרץ 2018, בעקבות הכרזת ארצות הברית על הפסקת הסיוע הכספי לרשות, חזרה הרשות לממן באופן ישיר את משכורות המחבלים, בהיקף של למעלה מ-7% מהתקציב הכולל[2].

חוקרי מבט לתקשורת הפלסטינית סבורים שתשלום המשכורת מבטא את תפיסת הרשות הפלסטינית את המחבלים כגיבורים ודמויות מופת[1].

נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן) אמר בכמה הזדמנויות שגם אם יהיה לו גרוש אחד, הוא ישלם אותו למחבלים, משום ש"אנחנו שלחנו אותם"[3]. בנאום שנשא עבאס בפברואר 2018 לטלוויזיה הפלסטינית הרשמית, אמר כי תשלומים אלו "זו חובתנו הלאומית, האנושית והמוסרית, וחובת המאבק. זה נתמך מההנהגה ומהממשלה הפלסטינית".[4]

גובה המשכורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות משלמת תשלום חודשי לכל מחבל שהורשע ברצח יהודים במסגרת פיגוע טרור. גובה המשכורת הוגדר בסעיף 12 בהחלטת הממשלה הפלסטינית מספר 23 בשנת 2010. על פי ההחלטה, הסכום נקבע לפי מספר השנים שמרצה המחבל בכלא. מאסר של 1–3 שנים מזכה אותו במשכורת של 1,400 ש"ח לחודש, מחבל שנידון ל־3–5 שנים יקבל משכורת של 2,000 שקלים ומחבל שנידון ל־5–10 שנים יקבל משכורת של 4,000 שקלים, מאסר של 15-20 שנים מזכה במשכורת של 6,000 ש"ח, 20–25 שנים מזכות ב- 8,000 ש"ח, 25-30 שנים מזכות ב-10,000 ש"ח, ומאסר של מעל 30 שנה מזכה ב-12,000 ש"ח לחודש.[5] לשם השוואה, גובה משכורת ממוצעת ברשות הוא כ-3,000 ש"ח. התשלומים ממשיכים גם לאחר שהמחבל משתחרר ועשויים להצטבר לסך של כ-13 מיליון ש"ח למחבל[6].

משך המאסר בשנים שכר חודשי בשקלים[5]
עד 3 1,400
3-5 2,000
5-10 4,000
10-15 6,000
15-20 7,000
20-25 8,000
25-30 10,000
מעל 30 12,000

הרשות תומכת באופן חודשי בכ-5000 מחבלים מורשעים הכלואים בישראל וכ-5,500 מחבלים נוספים שריצו מאסר ושוחררו. הסכום המוקצב לתשלום משכורות המחבלים ומשפחותיהם עומד על קרוב ל-1.3 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-7% מהתקציב הכולל של הרשות. כחצי מסכום זה משולם למחבלים עצמם וכחצי למשפחות מחבלים שנהרגו[3].

מדיניות ממשלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2018 אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק של חבר הכנסת אלעזר שטרן לקיזוז כספים לרשות הפלסטינית בשל תמיכתה בטרור[7].

לפי ההסכמים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, ישראל גובה עבור הרשות מסים מסוימים, בהצעת החוק הוצע לקבוע כי שר האוצר יקזז מכספים אלה את הסכומים שמעבירה הרשות לפעילי טרור ולבני משפחותיהם.

ביולי 2018 אישרה הכנסת את החוק המאפשר לקזז מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית את המשכורות שהיא משלמת למחבלים[8].

תגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות פלסטינית זו עוררה כעס רב בקרב גורמי ממשל וחברי קונגרס בארצות הברית[9], וגם באירופה הובעה אי נחת, מכך שמדינות אלו מממנות את תקציב הרשות הפלסטינית במאות מיליוני דולרים מדי שנה, כאשר בפועל כספי משלמי המיסים שלהן מופנים למימון טרור[1]. חוקרי מבט לתקשורת הפלסטינית סבורים שתשלום משכורת חודשית למחבלים מבטא את העובדה שהרש"פ רואה במחבלים גיבורים ודמויות מופת, ומעוניינת בעידוד מעשי טרור כנגד יהודים ישראלים[1].

במרץ 2018 אישר הסנאט של ארצות הברית את חוק טיילור פורס ששולל סיוע כספי לרשות הפלסטינית כל עוד היא משלמת למחבלים ולמשפחותיהם[10]. ביולי של אותה שנה הודיעה אוסטרליה על הפסקת הסיוע הכלכלי בסך 10 מיליון דולר אוסטרלי שהיא מעבירה לרשות מחשש שהכסף ישמש לתשלום למחבלים[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 נדב שרגאי, הטרור משתלם, ישראל היום, 26.8.2011
  2. ^ אליאור לוי, הצעד המתריס של אבו מאזן: הרשות שבה לממן ישירות משכורות למחבלים, ynet, ‏28/03/2018
  3. ^ 3.0 3.1 אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, חלק מהמחבלים מקבלים מהרשות 12 אלף שקלים בחודש, ynet, ‏11/12/2018
  4. ^ תשלום משכורות למחבלים ולמשפחותיהם, PMW
  5. ^ 5.0 5.1 שגריר בדי' אלן בייקר, סנדר גרבר, תא"ל יוסי קופרווסר, פרס לטרור: תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏2018
  6. ^ אפרת פורשר, משכורות המחבלים נחשפות: מיליוני שקלים עבור רצח יהודים, ישראל היום, ‏10/6/2018
  7. ^ אושר בקריאה ראשונה: קיזוז כספים שהרשות הפלסטינית מעבירה למחבלים 5 במרץ 2018 באתר הכנסת
  8. ^ ידיעה בחדשות 0404, 2 ביולי 2018.
  9. ^ Ted Cruz, S.3801 - 115th Congress (2017-2018): End Palestinian Terror Salaries Act of 2018, www.congress.gov, ‏2018-12-20
  10. ^ ארז לין, ‏הישג לישראל: אושר "חוק טיילור פורס", באתר ישראל היום, 23 במרץ 2018.
  11. ^ סוכנויות הידיעות, אוסטרליה עוצרת העברת כספים לרשות הפלסטינית, באתר ynet, 2 ביולי 2018.