תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם הם מדיניות פלסטינית המעוגנת בחוקת הרשות הפלסטינית, לפיה הרשות מעניקה משכורת או קצבאות למחבלים אסירים ביטחוניים העצורים וכלואים בישראל בגין פעולות טרור פלסטיני, או תמיכה חודשית למשפחותיהם, במקרה שהמחבל עצמו נהרג.

על פי המדיניות, פלסטיני שנאסר או נפגע כתוצאה מפעילות טרור בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, זכאי לתשלום משכורת ולמענק קצבה למשפחתו; משפחה שאחד מבניה נהרג כתוצאה מהפעילות האמורה זכאית גם כן לקצבה. הכלל המנחה בתשלומי המשכורות הוא שככל שהעונש או הפגיעה חמורים יותר (בעקבות נזק או פגיעה חמורים יותר שגרם לישראל), כך גדלה המשכורת לה הוא זוכה. רבים מן המחבלים מקבלים משכורת גבוהה בהרבה מהשכר הממוצע לשכיר ברשות הפלסטינית.

במרץ 2018 אושר תקציב הרשות הפלסטינית, כשלמעלה מ־7 אחוזים מתוכו, שהם 1.4 מיליארד ש"ח (תוספת של 200 מיליון ש"ח מהתקציב הקודם), משמשים לתשלום משכורות למחבלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק האסירים המשוחררים 2004/19, זכאים למשכורת כל היושבים בבתי הכלא הישראליים על רקע השתתפותם במלחמה נגד ישראל (אסירים פליליים הכלואים בישראל, כגון גנבי מכוניות, אינם זכאים למשכורת). גובה המשכורת נגזר מאופי פעולת הטרור, תקופת המאסר שנקצבה על ידי בית המשפט ואזרחות המחבל. מחבלים בעלי אזרחות ישראלית (המכונים ברשות הפלסטינית 'ערביי הפנים') מקבלים משכורות גבוהות יותר מאלה של מחבלים בעלי אזרחות פלסטינית[1]. לדברי נדב שרגאי המשמש כחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, "במשרד ראש הממשלה ובמערכת הביטחון מציינים כי העובדה שלאסיר מובטחת משכורת קבועה הגבוהה פי כמה מזו של עובדי המדינה אחרים ברשות הפלסטינית מהווה במקרים רבים תמריץ ומוטיבציה לפיגועים".

בשנת 2014 סגרה הרשות הפלסטינית את המשרד הממשלתי לענייני אסירים, כתוצאה מלחץ בינלאומי על כך שכספי התרומות לרשות הפלסטינית, שמשמשים בין היתר לתקצוב פעילות הממשלה ברמאללה, מגיעים גם למשרד שהיה אחראי על תשלום המשכורות. במקביל נפתחה 'הרשות לענייני אסירים', שסוּוגה כגוף השייך לאש"ף ולא לרשות הפלסטינית באופן ישיר.

במרץ 2018, בעקבות הכרזת ארצות הברית על הפסקת הסיוע הכספי לרשות, חזרה הרשות לממן באופן ישיר את משכורות המחבלים, בהיקף של למעלה מ-7% מהתקציב הכולל[2].

נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן) אמר בכמה הזדמנויות שגם אם יהיה לו גרוש אחד, הוא ישלם אותו לאסירים, משום ש"אנחנו שלחנו אותם"[3]. בנאום שנשא עבאס בפברואר 2018 לטלוויזיה הפלסטינית הרשמית, אמר כי תשלומים אלו "זו חובתנו הלאומית, האנושית והמוסרית, וחובת המאבק. זה נתמך מההנהגה ומהממשלה הפלסטינית"[4].

בתחילת אפריל 2019 הודיעה הרשות הפלסטינית כי בהתאם להנחיית יו"ר הרשות אבו מאזן, היא תמשיך בתשלומי המשכורות למחבלים על אף קיזוז הכספים המועברים לרשות על ידי מדינת ישראל, שעליו חתם שר האוצר כחלון יום קודם לכן[5].

גובה המשכורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות משלמת תשלום חודשי לכל מחבל אזרח ישראל או הרשות הפלסטינית, שהורשע בביצוע פיגוע כלפי יהודים ישראלים, או כלפי גופי השלטון של מדינת ישראל. גובה המשכורת הוגדר בסעיף 12 בהחלטת הממשלה הפלסטינית מספר 23 בשנת 2010. על פי ההחלטה, הסכום נקבע לפי מספר השנים שמרצה המחבל בכלא, כאשר מאסר של 1–3 שנים מזכה אותו במשכורת של 1,400 ש"ח לחודש, ומאסר של מעל 30 שנה מזכה ב־12,000 ש"ח לחודש (ראו טבלה). לשם השוואה, גובה משכורת ממוצעת ברשות הוא כ־3,000 ש"ח. התשלומים ממשיכים גם לאחר שהמחבל משתחרר, ועשויים להגיע למיליוני שקלים במצטבר[6].

משך המאסר בשנים שכר חודשי בשקלים[6]
עד 3 1,400
3-5 2,000
5-10 4,000
10-15 6,000
15-20 7,000
20-25 8,000
25-30 10,000
מעל 30 12,000

הרשות תומכת באופן חודשי בכ-5000 מחבלים מורשעים הכלואים בישראל וכ-5,500 מחבלים נוספים שריצו מאסר ושוחררו. הסכום המוקצב לתשלום משכורות המחבלים ומשפחותיהם עומד על קרוב ל-1.3 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-7% מהתקציב הכולל של הרשות. כחצי מסכום זה משולם למחבלים עצמם וכחצי למשפחות מחבלים שנהרגו[3].

הטבות לאחר שחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מענק שחרור כספי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שיחרורם, מקבלים המחבלים מענק שיחרור מהרשות. גובה המענק נקבע לפי מספר השנים שישב המחבל בפועל בבית הכלא, כאשר החלוקה היא לפי אותה שיטת קטגוריות הנהוגות בתשלום המשכורת בעת הישיבה בבית הכלא. אופן התחשיב מבוצע לפי הטבלה הבאה[7]:

מספר שנות מאסר גובה המענק לאחר השיחרור בדולרים[7]
1-3 1,500
3-5 2,500
5-8 3,500
8-11 4,500
11-15 6,000
15-18 8,000
18-21 10,000
21-25 12,000
25-30 15,000
מעל 30 שנה 25,000

הבטחת משרה לאחר השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן, לאחר השיחרור מובטח למחבל מינוי למשרה בצבא, או בתפקיד ממשל. גם דרגת מינוי זו נקבעת לפי מספר השנים שהמחבל ישב בכלא[8]:

מספר שנות מאסר משרה בממשל האזרחי תפקיד בצבא
5-6 שנים ראש מחלקה סגן
6-8 שנים מנהל דרג 3 סרן
8-10 שנים מנהל דרג 2 רב-סרן
10-15 שנים מנהל דרג 1 סגן אלוף בכיר
15-20 שנים מנהל כללי אלוף-משנה
20-25 שנים עוזר תת-שר תת-אלוף
25-30 שנים תת-שר אלוף
30 ומעלה שנים שר אלוף עם בכירות

הטבות ופטורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף מחויבת הממשלה של הרשות כי "כל אסיר משוחרר שנכלא בבית סוהר של הכיבוש למשך חמש שנים ויותר, וכל אסירה שנכלאה למשך שלוש שנים ויותר, יהיו פטורים מהמפורט להלן":

  • שכר לימוד בבתי ספר ובאוניברסיטאות ממשלתיים.
  • תשלומי ביטוח בריאות.
  • שכר לימוד לכל תוכניות ההכשרה המקצועית הניתנות על ידי הגופים הרשמיים המתאימים.

מדיניות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההסכמים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, ישראל גובה עבור הרשות מיסים. ביולי 2018 אישרה הכנסת את חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018, המאפשר לקזז מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית את הכספים שהיא משלמת לאסירים ביטחוניים[9]. מטרת החוק מוצגת בסעיף הראשון שלו: "חוק זה מטרתו להביא להפחתת פעילות טרור ולבטל את התמריץ הכלכלי לפעילות טרור, באמצעות קביעת הוראות לעניין הקפאה של כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום".

בהתאם לחוק זה החליט הקבינט המדיני-ביטחוני בפברואר 2019 לקזז כ-502 מיליון ש"ח מכספי המיסים של הרשות הפלסטינית[10]. בתגובה הודיעה הרשות ב-3 במרץ כי ימשיכו להזרים את הכספים למחבלים ולמשפחותיהם, בנימוק ש"אלו נמצאים בראש סדר העדיפויות", אותו מסר חוסיין א-שייח', מבכירי הרשות[11].

תגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות פלסטינית זו עוררה כעס רב בקרב גורמי ממשל וחברי קונגרס בארצות הברית[12], וגם באירופה הובעה אי נחת, מכך שמדינות אלו מממנות את תקציב הרשות הפלסטינית במאות מיליוני דולרים מדי שנה, כאשר בפועל כספי משלמי המיסים שלהן מופנים למימון טרור[1]. חוקרי מבט לתקשורת הפלסטינית סבורים שתשלום משכורת חודשית למחבלים מבטא את העובדה שהרש"פ רואה במחבלים גיבורים ודמויות מופת, ומעוניינת בעידוד מעשי טרור כנגד יהודים ישראלים[1].

במרץ 2018 אישר הסנאט של ארצות הברית את חוק טיילור פורס ששולל סיוע כספי לרשות הפלסטינית כל עוד היא משלמת למחבלים ולמשפחותיהם[13]. ביולי של אותה שנה הודיעה אוסטרליה על הפסקת הסיוע הכלכלי בסך 10 מיליון דולר אוסטרלי שהיא מעבירה לרשות מחשש שהכסף ישמש לתשלום למחבלים[14].

בפסיקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2019 דחה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים את תביעתו של תושב מחנה הפליטים שועפאט לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, בנימוק שהכנסתו כוללת תשלום קבוע מהרשות הפלסטינית בגין בנו המרצה עונש מאסר של 11 שנים בכלא הישראלי בגין ניסיון לרצח יהודים[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 נדב שרגאי, הטרור משתלם, ישראל היום, 26.8.2011
  2. ^ אליאור לוי, הצעד המתריס של אבו מאזן: הרשות שבה לממן ישירות משכורות למחבלים, ynet, ‏28/03/2018
  3. ^ 3.0 3.1 אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, חלק מהמחבלים מקבלים מהרשות 12 אלף שקלים בחודש, ynet, ‏11/12/2018
  4. ^ תשלום משכורות למחבלים ולמשפחותיהם, PMW
  5. ^ דלית הלוי, משכורת מרץ תועבר למחבלים ולמשפחות השהידים, ערוץ 7, ‏02/04/2019
  6. ^ 6.0 6.1 שגריר בדי' אלן בייקר, סנדר גרבר, תא"ל יוסי קופרווסר, פרס לטרור: תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏2018
  7. ^ 7.0 7.1 פרס לטרור: תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם - יוסי קופרווסר, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (בhe-IL)
  8. ^ פרס לטרור: תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ומשפחותיהם - יוסי קופרווסר, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (בhe-IL)
  9. ^ חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח–2018, באתר הכנסת.
  10. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, הקבינט החליט לקזז 500 מיליון שקלים מכספי הרשות הפלסטינית, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בפברואר 2019
  11. ^ הרש"פ: משכורות המחבלים ישולמו עד מחר, ערוץ 7, ‏03/03/2019
  12. ^ Ted Cruz, S.3801 - 115th Congress (2017-2018): End Palestinian Terror Salaries Act of 2018, www.congress.gov, ‏2018-12-20
  13. ^ ארז לין, ‏הישג לישראל: אושר "חוק טיילור פורס", באתר ישראל היום, 23 במרץ 2018.
  14. ^ סוכנויות הידיעות, אוסטרליה עוצרת העברת כספים לרשות הפלסטינית, באתר ynet, 2 ביולי 2018.
  15. ^ בל (י-ם) 70545-11-16 טלאל חליל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-6 בפברואר 2019