1940 במדע

	< · 1938 · 1939 — 1940 — 1941 · 1942 · >
	כל ערכי השנים במדע במאה ה-20 · כל ערכי השנים במדע במאה ה-21 · פורטל מדע בישראל

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1940.

ארכאולוגיה

גילוי מערות לסקו - במערה נמצאו ציורים מלפני כ-15,000 שנים. אתר מורשת עולמית.
בחפירות טאניס נמצאו קברים ללא פגע על ידי הארכאולוג הצרפתי פייר מונטה, וכללו ממצאים מרשימים מזהב, ולאפיס לאזולי, לרבות מסכת הקבורה המוזהבת של פרעה פסוסנס הראשון

גאוגרפיה

פין רון (Finn Ronne) וקרל אקלונד ( Carl Eklund) מן השירות האנטארקטי של ארצות הברית מוכיחים כי ארץ אלכסנדר הוא אי נפרד מיבשת אנטארקטיקה עצמה.

ביולוגיה

2 בפברואר – גילוי טרנספוזון ראשון בתירס על ידי ברברה מק'קלינטוק.
גילוי סונאר טבעי אצל עטלפים

טכנולוגיה

13 במאי – טיסה ראשונה של מסוק מדגם Vought-Sikorsky VS-300, פרי פיתוח של איגור סיקורסקי, לראשונה מסוק מעשי שמאפשר שימושים צבאיים
מפת וינלאנד- עדות על גילוי אמריקה לפני קולומבוס, בעזרת פחמן 14 הוכחה כזיוף
15 במאי – לראשונה הוצגו למכירה מוצרים על בסיס ניילון.

כימיה

27 בפברואר – גילוי איזוטופ פחמן-14 במעבדה הלאומית לורנס ברקלי, על ידי מרטין קמן וסם רובן. על דעיכת פחמן-14 מתבססת שיטת תיארוך פחמן-14, אחת מהשיטות המדויקות ביותר להערכת גילם של ממצאים גאולוגיים וארכאולוגיים אורגניים
ייצור מלאכותי של אסטטין, היסוד הנדיר ביותר בטבע וההלוגן הכבד ביותר, קיומו נחזה על ידי מנדלייב מעל חצי יובל קודם לכן.
סינתזה של נפטוניום, ראשון היסודות הטרנס-אורניים
14 בדצמבר – סינתזה ראשונה של פלוטוניום על ידי גלן תיאודור סיבורג ואדווין מקמילן

מדעי המחשב

8 בינואר – בניית מחשב המסוגל לבצע חישובים במספרים מרוכבים במעבדות בל על ידי ג'ורג' סטיביטס (George Stibitz).
1 באפריל קונראד צוזה הציג את המחשב שלו Z2.
מאי - אוגוסט – אלן טיורינג וגורדון ולצ'מן מתכננים את הגרסה שלהם למכונת הבומב לשם פענוח מסרים מקודדים של האניגמה שהייתה בשימוש הוורמכט

פיזיקה

המצאת המגנטרון, שפופרת ריק המחוללת קרינה אלקטרומגנטית בתדר רדיו ומיקרוגל

רפואה

בבית החולים ג'ונס הופקינס בבולטימור בוצע לראשונה ניתוח להחלפת מפרק הירך.
הווארד וולטר פלורי וארנסט צ'יין ועמיתים מפרסמים תוצאות של פעילות אנטיבקטריאלית של פנצילין in vivo, מבודדים את החומר ומתחילים בתהליך הפקה לשימוש רפואי.
זלמן אברהם וקסמן מבודד את האנטיביוטיקה אקטינומיצין, אושרה לשימוש כתרופה כימוטרפית ב-1964

פרסים

פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה - לא חולק
- פרס נובל לכימיה - לא חולק
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - לא חולק

נולדו

2 בינואר – סריניוסה ואראדהאן (S. R. Srinivasa Varadhan), מתמטיקאי הודי חתן פרס אבל על תרומותיו הבסיסיות לתורת ההסתברות ובפרט על יצירת תאוריה מאוחדת של סטיות גדולות.
4 בינואר – בריאן ג'וזפסון פיזיקאי יהודי ולשי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1973 על ניבוייו התאורטיים על תכונות של זרם-על דרך מחסום מינהור, ובייחוד התופעות הידועות כאפקט ג'וזפסון
1 באפריל – ואנגרי מאטאיי, ביולוגית קניאטית, כלת פרס נובל לשלום (נפטרה ב-2011)
7 בפברואר – טושיהידה מסקאווה, פיזיקאי תאורטי יפני, חתן פרס נובל לפיזיקה (2008) על חלקו במחקר על שבירת סימטריית CP
18 באפריל – ג'וזף גולדשטיין, ביוכימאי וגנטיקאי אמריקאי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1985) על חלקו במחקר בתחום המטבוליזם של ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה, (LDL כולסטרול). כמו כן זכה בפרסים רבים על מחקריו בתחום המחלות הגנטיות
17 במאי – אלן קיי (Alan Kay), מדען מחשבים אמריקאי, חתן פרס טיורינג (2003) על תרומתו למחשוב אישי, תכנות מונחה-עצמים ופיתוח שפת התכנות Smalltalk.
1 ביוני – קיפ תורן, פיזיקאי אמריקאי, עוסק בהיבטים תאורטיים של כבידה ואסטרופיזיקה, חתן פרס נובל לפיזיקה (2017), על חלקו בפרויקט LIGO והזיהוי של גלי הכבידה
22 ביוני – דניאל קווילן ( Daniel Quillen), מתמטיקאי אמריקאי זכה במדליית פילדס (נפטר ב-2011)
21 באוגוסט – אנדרה סמרדי (Endre Szemerédi), מתמטיקאי הונגרי-אמריקאי חתן פרס אבל, על תרומתו למתמטיקה בדידה ולמדעי המחשב התאורטיים.
23 באוגוסט – תומאס סטייץ, ביופיזיקאי וביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (2009), על חלקו מחקרים שתרמו להבנת מבנה ותפקיד הריבוזום.
6 בספטמבר – אלווין ברלקמפ, מתמטיקאי אמריקאי, ידוע בעבודותיו בתחום תורת האינפורמציה ותורת המשחקים הקומבינטורית (נפטר ב-2019)
12 בספטמבר – יואכים פרנק (Joachim Frank), ביופיזיקאי אמריקאי יליד גרמניה, חתן פרס נובל לכימיה (2017) על תרומתו בפיתוח מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית ברזולוציה גבוהה לבחינה של מערכות ביוכימיות בתמיסות
15 באוקטובר – פטר ס. דוהרטי (Peter Doherty), מנתח וטרינרי וחוקר בתחום הרפואה, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1996) על חלקו במחקר על MHC בתאי הדם הלבנים ותפקידם באיתור והשמדה של וירוסים

20 בנובמבר – אריה ורשל, כימאי וביוכימאי אמריקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 על חלקו פיתוח מודלים ממוחשבים (Multiscale modeling) להבנת מערכות כימיות מורכבות