1920 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1920.

אסטרונומיה ומדעי החלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

13 בינואר – הניו יורק טיימס לועג למדען הטילים רוברט גודרד וקובע כי שיגור לחלל אינו אפשרי. בשנת 1969, כאשר אפולו 11 הייתה בדרכה ליריח, העיתון חזר בו בפומבי מעמדתו זו
13 בדצמבר – העל-ענק האדום ביטלג'וז הוא הכוכב הראשון שקוטרו נקבע בעזרת אינטרפרומטר מייקלסון-מורלי

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת מחקרים בקניון צא'קו, אתר היסטורי של אנשי פואבלו במקסיקו (אתר מורשת עולמית)
ג'ון גרסטנג מתחיל בחפירות באזור אשקלון
גילוי דורה אירופוס. עיר הלניסטית ורומאית בסוריה של היום, וביצוע חפירות במקום

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבעות גדילה על חתך אופקי של עץ, שניזוק מפגעי מזג האוויר. העץ נכרת בסביבות שנת 1111 לספירה לשם בניית בתי הפואבלו בפארק הלאומי ההיסטורי של תרבות צ'אקו
אנדרו דאגלס (Andrew Douglass), אסטרונום אמריקאי, מציע שיטת תיארוך באמצעות טבעות עצים
הערכה כמעט ודאית של מועד תחילת מגפת ה-HIV בלאופולדויל, קינשאסה החל משנת 1966, הבירה של קונגו הבלגית

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

25 ביולי – שידור הרדיו הטרנס-אטלנטי הדו-כיווני הראשון
29 בספטמבר – מכירת מכשירי רדיו ראשונים בארצות הברית. עלותם - $10
קארל צ'אפק פרסם את ספרו R.U.R בו לראשונה הופיע המילה רובוט

תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצאת אוטוג'ירו, כלי טיס בעל מדחף עילי מונע באמצעות הרוח, על ידי מהנדס ספרדי חואן דה לה סיירבה
27 בפברואר – טיסה ראשונה בגובה מעל 10,000 מ'

מטאורולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילוטין מילנקוביץ' (Milutin Milanković), פיזיקאי סרבי, משער ששינויים אקלימיים ארוכי טווח הם תוצאה של מסלול כדור הארץ (מחזורי מילנקוביץ')

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדנאד סאהא (Meghnad Saha), פיזיקאי הודי, מציע את משוואת היינון של סאהא המתארת את מצב היינון של יסוד כימי מסוים כפונקציה של הטמפרטורה והצפיפות
ארנסט רתרפורד מציע את קיומו של הנֵייטְרוֹן
הוויכוח הגדול בין האסטרונומים הרלו שפלי והבר קרטיס לגבי מבנה היקום מתקיים באולם במוזיאון הסמית'סוניאן
ארתור אדינגטון מציע שהכוכבים מפיקים אנרגיה באמצעות היתוך מימן והליום, תהליך הנוקלאוסינתזה הכוכבית אחראי ליצירת גרעינים כבדים

פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיכולוג ג'ון ב. ווטסון מבצע ניסוי התניה קלאסית שנקרא אלברט הקטן אשר בו יצר אצל תינוק תחושת חרדה ופוביה ספציפית מפני חולדות

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי האינסולין על ידי פרדריק בנטינג וצ'ארלס בסט
תיאור ראשון של מחלת קרויצפלד-יעקב
סינתזה ראשונה של הידרוקודון (Hydrocodone), משכך כאבים נרקוטי, על ידי קארל מניך (Carl Mannich) והלן לובנהיים

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה – שארל אדואר גיום, בהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בנתכי פלדת ניקל
- פרס נובל לכימיה – ולטר נרנסט, על מחקריו בתרמוכימיה
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – אוגוסט קרוג, על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע

נולדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

20 בינואר – אייזק אסימוב סופר מדע בדיוני (נפטר ב-1992)
11 במרץ – ניקולס בלומברגן, פיזיקאי הולנדי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על תרומתו לפיתוח ספקטרוסקופיית לייזר (נפטר ב-2017)
15 במרץ – דונל תומאס, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על עבודתו בשטח השתלות איברים ותאים (נפטר ב-2012)
20 במרץ – דניאל קושלנד, ביוכימאי אמריקאי, עסק במודלים של פעילות אנזימים (נפטר ב-2007)
6 באפריל – אדמונד פישר, ביוכימאי שווייצרי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על חלקו בתיאור כיצד תהליך פוספורילציה הפיכה משמש כמתג הפעלה של חלבונים וכך מווסת תהליכים ביוכימיים.
12 במאי – זלמן שפירו, כימאי וממציא יהודי-אמריקני, ממפתחי הכור הגרעיני בצוללת הגרעינית הראשונה "נאוטילוס" (נפטר ב־2016)
17 ביוני – פרנסואה ז'קוב, ביולוג צרפתי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על גילוי מנגנון בקרת התעתוק במהלך מחקרו על אופרון הלקטוז (נפטר ב-2013)
10 ביולי – אוון צ'מברלין, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה על חלקו בגילוי האנטיפרוטון (נפטר ב-2006)
25 ביולי – רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית יהודייה אנגלייה, מוכרת בעיקר בהקשר של עבודתה על המבנה המרחבי של ה-DNA (נפטרה ב-1958)
20 באוגוסט – ריצ'רד בלמן, מתמטיקאי בתחום המתמטיקה השימושית, נודע בזכות המצאת התכנון הדינמי (נפטר ב-1984)
16 בספטמבר – עברי שצמן (Évry Léon Schatzman), אסטרופיזיקאי צרפתי ממוצא יהודי, עסק בחקר ננסים לבנים, היה חבר באקדמיה הצרפתית למדעים (נפטר ב-2010)
29 בספטמבר – פיטר מיטשל, ביוכימאי בריטי, חתן פרס נובל לכימיה על ניסוח התאוריה הכמיאוסמוטית, הבסיס להבנת השלב האחרון של תהליך הזרחון החמצוני ולהבנת המנגנון של ATP סינתאז (נפטר ב-1992)
29 באוקטובר – ברוך בנאסרף, אימונולוג יליד ונצואלה, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה על חלקו בגילוי הגנים של MHC, חלבונים המזהים חלבונים זרים ומתווכים בתהליך השמדתם (נפטר ב-2011)
6 בדצמבר – ג'ורג' פורטר (George Porter), כימאי בריטי, עסק בפיתוח פלאש פוטוליזה, טכניקה המאפשרת מעקב אחר מהלך תגובות כימיות בהפרדה של פרקי זמן קצרים מאוד, חתן פרס נובל לכימיה (נפטר ב-2002)