גלן תיאודור סיבורג

גלן תיאודור סיבורג
Glenn Theodore Seaborg
לידה	19 באפריל 1912; אישפמינג (אנ'), ארצות הברית
פטירה	25 בפברואר 1999 (בגיל 86); לה פאייט (אנ'), ארצות הברית
מקום קבורה	Sunset View Cemetery
שם לידה	Glen Theodore Seaborg
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	ארצות הברית
ענף מדעי	כימיה
השכלה	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1937); אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (1937); Jordan High School (1929) ;
מנחה לדוקטורט	ג'ורג' ארנסט גיבסון
תלמידי דוקטורט	ג'ון גופמן, Arthur Wahl, קנת סטריט, Gerhart Friedlander, Roger Batzel, Rodney H. Banks, Vera Kistiakowsky, Leon O. Morgan, W. Wayne Meinke
בן או בת זוג	Helen L. Seaborg (1942 – 25 בפברואר 1999 (כ־57 שנים))
ילדים	David Seaborg
פרסים והוקרה	פרס נובל לכימיה (1951); פרס וילארד גיבס (1966); עמית הוועדה למחקר סקפטי; עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; ההרצאות לזכר סילימאן (1956); פרס וושינגטון (1965); מדליית יובל המאה (1956); עמית באגודה האמריקאית לקידום המדע; פרס ג'ורג' ק. פימנטל לחינוך בכימיה (1994); פרס ויליאם ה. ניקולס (1948); חבר זר של החברה המלכותית (27 ביוני 1985); מדליית גלן ת. סיבורג (1987); פרס צ'ארלס לתרופ פרסונס (1964); מדליית הזהב של המכון האמריקאי לכימאים (1973); המדליה הלאומית למדעים (1991); מדליית פרנקלין (1963); פרס האגודה האמריקנית לכימיה בכימיה טהורה (1947); מדלית ג'ון סקוט (1952); מדלית פריסטלי (1979); מדליית פרקין (1957); אות מסדר כוכב הקוטב (1992); פרס אנריקו פרמי (1959); לגיון הכבוד (1973); פרס וניבר בוש (1988); Swedish American of the Year (1962); מדליית קלארק קר (1986); היכל התהילה הלאומי לממציאים (2005); אביר בלגיון הכבוד ;
חתימה
תרומות עיקריות
	התגליות בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים. גילוי יסודות רבים, בהם פלוטוניום (והאיזוטופ שלו Pu-239), אמריציום, קיריום, ברקליום, קליפורניום, איינשטייניום, פרמיום, מנדלביום ונובליום.

גלן תיאודור סיבורג (באנגלית: Glenn Theodore Seaborg, בשוודית: Glenn Teodor Sjöberg; ‏19 באפריל 1912 - 25 בפברואר 1999) היה כימאי אמריקאי ממוצא שוודי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1951 (במשותף עם אדווין מקמילן), "על התגליות בתחום הכימיה של היסודות הטרנס-אורניים". הוא מוכר בעיקר בזכות עבודתו בגילוי ותיאור תכונות של רדיואיזוטופים רבים ובשל חלקו בגילוי יסודות רבים, בהם פלוטוניום (והאיזוטופ שלו Pu-239), אמריציום, קיריום, ברקליום, קליפורניום, איינשטייניום, פרמיום, מנדלביום ונובליום.

פעילותו

סיבורג נולד באישפמינג, מישיגן בשנת 1912. בשנת 1934 סיים תואר ראשון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ושלוש שנים מאוחר יותר, ב-1937, קיבל את הדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא המשיך את מחקריו בברקלי בתחילה במשרת פוסט-דוקטורט ולאחר מכן כחבר סגל במחלקה לכימיה, בשנת 1945 התמנה לפרופסור. בין השנים 1942 ו–1946, עבד סיבורג באוניברסיטת שיקגו, שם עסק במחקר גרעיני, כימי ופיזיקלי, הקשור לפרויקט האנרגיה האטומית של ארצות הברית. בשנת 1958 התמנה לנשיא אוניברסיטת ברקלי.

סיבורג מונה על ידי הנשיא קנדי לתפקיד יושב ראש הוועדה לאנרגיה אטומית בשנת 1961 והחזיק בו עד 1971. לאחר מכן חזר לברקלי כדי לנהל שם את מעבדת לורנס.

בסוף שנת 1998, בעודו בבוסטון במסגרת פגישה של האגודה האמריקנית לכימיה, סבל סיבורג משבץ, דבר שגרם למותו שישה חודשים מאוחר יותר, ב-25 בפברואר 1999, בביתו בלפאייט.

פרסים והוקרה

סיבורג זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1951, יחד עם הפיזיקאי האמריקאי אדווין מקמילן, על "מנהיגותם בפיתוח הכימיה הגרעינית והאנרגיה האטומית", ובשנת 1959 קיבל את פרס אנריקו פרמי.

סיבורג זכה במדליית פרקין לשנת 1957.

בשנת 1991 זכה במדליה הלאומית למדעים.

בשנת 1997 הודיעו ב"איחוד הבינלאומי לכימיה טהורה ושימושית" כי היסוד בעל מספר אטומי 106 יכונה על שמו – סיבורגיום (Sg). הייתה זו הפעם הראשונה בה נקרא יסוד כימי על שמו של אדם בעודו בחיים.

כוכב הלכת המינורי 4856 Seaborg נקרא על שמו.^[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גלן תיאודור סיבורג בוויקישיתוף

גלן תיאודור סיבורג, באתר פרס נובל (באנגלית)
גלן תיאודור סיבורג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
גלן תיאודור סיבורג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גלן תיאודור סיבורג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ (4856) Seaborg In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_4753. ISBN 978-3-540-29925-7.

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] (4856) Seaborg In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_4753. ISBN 978-3-540-29925-7.

[1]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי, שארפלס (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025)