אליהו מפולדא
רבי אליהו ב"ר יהודה לייב פורקן מפולדא (מהרא"ף, רא"ף; תט"ו – ד' באדר א' ה'תצ"א, 1731) היה רב בקהילת פולדה שבגרמניה. חיבר פירוש מקיף על סדר זרעים, מסכת שקלים ושלוש בבות נזיקין מהתלמוד הירושלמי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד סמוך לשנת תט"ו בווישניצה שבפולין, ונפטר בד' באדר א' ה'תצ"א, ונקבר בפרנקפורט דמיין.
פירושו לתלמוד הירושלמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה הראשון מבין תלמידי החכמים האשכנזיים שכתב פירוש שיטתי ומקיף למסכתות התלמוד הירושלמי. תחילה הדפיס בשנת ה'תמ"ט את פירושו על מסכת שקלים. בהמשך ערך את הפירוש לסדר זרעים שכפי הנראה נכתב עוד בשלהי המאה ה-17 (ההסכמות הראשונות מרבני פולין ניתנו בשנות ה'ת"נ–ה'תנ"א (1690–1691)[1]), אלא שפרסום הפירוש התעכב בכעשרים שנה, עד להדפסתו בשנת ה'ת"ע (1710), כנראה מסיבות כלכליות[2]. אחד התורמים להוצאת הפירוש היה רבי דוד אופנהיים. הפירוש על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא נדפס כשמונה עשרה שנה אחר כך, בשנת ה'תפ"ח, והפירוש על מסכת בבא בתרא נדפס בשנת ה'תק"ב (1742), אחרי פטירת המחבר. בהוצאה זו צוין בשער הספר כי מלבד הפירוש שנדפס הותיר המחבר בכתב ידו פירוש על כל התלמוד[3]. הפירוש מתאפיין בבהירות רבה תוך תשומת לב להבנת הסוגיות כאמיתתן, ולעיתים תיקונים מעטים בנוסח התלמוד. הפירוש נדפס מחדש בירושלמי שבהוצאת עוז והדר.
פירוש קרבן העדה (שיצא כארבעים שנה לאחר פירוש מהרא"ף, על סדר מועד בשנת ה'תק"ג (1743)) ראה את עצמו כפי הנראה כממשיך דרכו וכמשלים את פירושו, מכיוון שלא כתב את ביאורו על אותן המסכתות שכבר כתב עליהן מהרא"ף (מלבד מסכת שקלים). ישנו דמיון בין הפירושים גם בשיטת הלימוד, אם כי קרבן העדה נוטה מעט יותר להגיה את לשון התלמוד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Yakov Z. Mayer, Elijah of Fulda and the 1710 Amsterdam Edition of the Palestinian Talmud. Studia Rosethaliana, 2020
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליהו בן יהודה ליב מפולדה, דף שער בספרייה הלאומית- תלמוד ירושלמי מן מסכת ברכות וסדר זרעים כולה ומסכת שקלים חלק א וחלק ב.
- הפירוש למסכת נזיקין מתוך השלמה לירושלמי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21557&st=&pgnum=4
- ^ http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21557&st=&pgnum=5
- ^ הרב ישכר תמר, עלי תמר-זרעים א, תל אביב, ה'תשל"ט, עמ' 9, באתר אוצר החכמה
| פרשני התלמוד הירושלמי | ||
|---|---|---|
| המאה ה-16 | רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו | |
| המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
| המאה ה-18 | רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגלית (פני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
| המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי אברהם אשכנזי (נחמד למראה) • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יהושע אייזיק שפירא (נועם ירושלמי) • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב | |
| המאה ה-20 | רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קרסילשציקוב • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר • רבי משה פיינשטיין | |
| פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי יהודה בר יקר • רבי מנחם זמבה | |
| פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות | |
בקרת זהויות  |
|
|---|