אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | סיפור של דן בניה סרי |
|---|---|
| בימוי | מיכל בת-אדם |
| הופק בידי | אפי אטד |
| תסריט |
מיכל בת-אדם |
| עריכה | יוסף גרינפלד |
| שחקנים ראשיים |
יוסי פולק ריטה סלים דאו נסים עזיקרי יונתן צ'רצ'י |
| מוזיקה | אלון אולארצ'יק |
| צילום | יואב קוש |
| מדינה |
 ישראל |
| חברת הפקה | אולפני הרצליה |
| הקרנת בכורה | 1989 |
| משך הקרנה | 90 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה |
סרט אמנותי  |
| הכנסות | 14,700 צופים |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 1989 בבימויה של מיכל בת-אדם, עם יוסי פולק וריטה בתפקידים הראשיים[1]. יוסי פולק נבחר לתפקיד הראשי לאחר שיהורם גאון ויתר.
זה סרטה החמישי של מיכל בת-אדם שגם כתבה את התסריט המבוסס על הסיפור "אלף נשותיו של סימן-טוב" מתוך הקובץ "ציפורי חול" של דן בניה סרי (1987)[2]. הסרט הופק בעלות של 450 אלף דולר, בסיוע קרן הקולנוע הישראלי. הסרט פתח את פסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס בספטמבר 1989[3].
העלילה מתרחשת בשכונת הבוכרים בירושלים בשנות ה-20 ושם גם צולם הסרט. הוא מתאר חיים בשכונה דתית סגורה שהנשים עטויות בגדים ושום דבר לא נסתר מרכלניות השכונה. החיים החברתיים מתרכזים בשוק הירקות ובחנויות השכונה.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפתלי סימן טוב (יוסי פולק) הוא אלמן בגיל העמידה ששתי נשותיו הקודמות הלכו לעולמן באופן מסתורי והוא מפחד להינשא שוב מתוך אמונה שרובצת על זרעו קללה.
בתחילת הסרט מתוארת הלווית אשתו השנייה כשהוא עומד ליד הקבר, ונשות השכונה ובראשן יוכבד שמחיוף (לבנה פינקלשטיין) מרכלות עליו.
נפתלי נבדק על ידי רופא (ברוך דוד) שמודיע לו שאברי הרבייה שלו תקינים וכי עליו להתחיל יחסים אינטימיים עם נשים באיטיות ובהדרגה.
נפתלי מהסס ובדמיונו מופיע מדי פעם אמו המנוחה (ציפורה צברי) שאינה מדברת ואינה עונה על שאלותיו.
השדכן השכונתי (סלים דאו) ביחד עם הרב השכונתי, חכם דואק (נסים עזיקרי), מצליחים לאחר הפצרות, לשכנע את נפתלי להתחתן בפעם השלישית.
נפתלי בן 54 והשדכן מציע לו בחורה תמימה ובתולה בת 24 בשם פלורה (ריטה) שמביאה כנדוניה, תכשיטים שנתנה לה אמה. פלורה היא בחורה תמימה ואינה יודעת דבר על יחסי אישות. בגלל שנפתלי כאמור חושב שרובצת על זרעו קללה אינו מקיים איתה יחסי מין כראוי אלא מגיע לסיפוקו על ידי אוננות ושפיכה לתוך מגבת שהיא מביאה לו כל לילה נקייה ולא מבינה בבוקר מדוע היא מלוכלכת.
נפתלי ופלורה מוזמנים לחנוכת הבית של מוסא התימני, שם היא נפגשת עם המדיאן (יונתן צ'רצ'י), בעל חנות בדים גדולה בשכונה. נפתלי מאשר לה ללכת להמדיאן לבחור בד. המדיאן מנצל את ההזדמנות ומקיים יחסים עם פלורה (האקט המיני אינו מתואר לא בסיפור ולא בסרט). פלורה יוצאת נסערת מהמדיאן ומתעלפת ברחוב. היא מובאת לדירתה שם מטפל בה במסירות נפתלי שלא יודע מה קרה לה. נפתלי מביא את הבד מהמדיאן ומזמין תופרת (אתי גרוטס) לתפור שמלה לפלורה.
נפתלי שם לב לשינויים אצל פלורה בכך שהיא מבולבלת, מקיאה ומשמינה. הוא הולך לחכם דואק ושואל אותו אם אישה יכולה להרות ללא יחסים כמו מריה מנצרת. החכם משיב לו בבדיחות כי בנצרת היו עשרה נגרים.
נפתלי אוהב את פלורה אבל מחליט לעשות מעשה נורא כדי שעלבון ההריון לא יתגלה בשכונה ויפגע בו ובפלורה, ואז הוא אומר לפלורה כי גילה בדירה עכבר ומבקש ממנה להביא מאמה רעל עכברים. הוא מכין לה כוס קפה ושם בה את הרעל, ופלורה שותה ומתה כעבור זמן קצר בזרועותיו.
הסרט מסתיים בהלווייתה של פלורה, ובנפתלי שנשאר ליד הקבר לאחר שכולם עוזבים ואז מניח אבנים על קברותיהן של שתי נשותיו הקודמות.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם השחקן/ית | שם הדמות |
|---|---|
| יוסי פולק | נפתלי |
| ריטה | פלורה |
| נסים עזיקרי | חכם דואק |
| יונתן צ'רצ'י | המדיאן |
| סלים דאו | שדכן |
| לבנה פינקלשטיין | גברת שמחיוף |
| גאולה נוני | אשת החכם |
| אתי גרוטס | תופרת |
| ברוך דוד | רופא |
| רבקה בכר | מסעודה |
| ציפורה צברי | אם נפתלי |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ציפורי צל", הוצאת כתר, עמ' 9 - 78, 1987.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב", באתר אידיבי
"אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הסרט המלא לצפייה בתשלום באתר ארכיון ישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים
- אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב, באתר קרן הקולנוע הישראלי
- פרופ' גרשון שקד משוחח על אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב בטלוויזיה החינוכית, בערוץ יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעל ישראל, קולנוע - סיפור פשוט 'אלף נשותיו של נפתלי סימן שוב' (ישראל, 1989), תסריט ובימוי: מיכל בת־ אדם, לפי סיפור של דן בניה סרי, כל העיר, 19 במאי 1989
- ^ אריה יאס, המגבת, הבתולים והמוות, מעריב, 21 באפריל 1989
- ^ אמיר פלג, סרט של בת־אדם יפתח פסטיבל ישראלי בארה"ב, חדשות, 17 באפריל 1989
| סרטי מיכל בת-אדם | |
|---|---|
|