בית עפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית עפה (יישוב לשעבר)
بيت عفّا
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז מחוז עזה
נפה נפת עזה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד לפני המאה ה-17
שטח 5,808 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה נובמבר 1948
יישובים יורשים מושב יד נתן
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 700 (1945)
קואורדינטות 31°39′41″N 34°42′24″E / 31.6614°N 34.7067°E / 31.6614; 34.7067 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית עפה או בית עפא ( בערבית بيت عفّا) היה כפר ערבי[1] במישור החוף הדרומי כ-2 קילומטרים ממזרח לנגבה, סמוך וצפונית לכביש המנדטורי בין פאלוג'ה - אל-מג'דל (היום כביש 35 בקטע מקריית גת לאשקלון) בגובה כ-80 מטר מעל פני הים.

הכפר היה מיושב במאה ה-15. בשנת 1472/1473 הקדיש הסולטאן הממלוכי קאיתבאי את הכפר לטובת מדרסה בירושלים.[2]

בתקופה העות'מאנית השתייך הכפר לליווא של עזה. בשנת 1596 נפקדו בכפר 143 תושבים.[3]

במפקד הבריטי משנת 1931 נמנו בכפר כ-462 נפשות וכ-105 בתים ואילו בשנת 1945 על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מנה 700 נפשות.[4]

בשנת 1939 הוקם בסמוך לכפר קיבוץ נגבה, אשר בימיו הראשונים נקרא בית עפה.

עם הכרזת העצמאות ב-15 במאי 1948 פלש צבא מצרים לאזור הדרום והכפר נתפס על ידי הכוחות המצריים. הכפר היווה חלק מרצועת הניתוק של הנגב מהיישוב היהודי שמדרום לו על ידי הצבא המצרי והיה בסיס למפקדת החטיבה המצרית שתקפה את נגבה.[דרוש מקור]

בחודש יולי 1948 התרחשו קרבות קשים על הכפר. קרב ראשון ב-15 ביולי, בהשתתפות כוחות של שועלי שמשון, וקרב שני ב-18 ביולי, במסגרת מבצע מוות לפולש, בהשתתפות גדוד 54 של חטיבת גבעתי ופלוגת לוחמים מחיל הים. כל הניסיונות האלו כשלו תוך אבדות כבדות ומאז לא הותקף הכפר. ב-9 בנובמבר 1948 נכבשה משטרת עיראק סווידאן, בעקבות כיבוש זה פינו המצרים את הכפרים עיראק סווידאן ובית עפה. ב-10 בנובמבר 1948 נכנס כוח של גבעתי לבית עפה ללא קרב.[5]

במקום הכפר הוקם בשנת 1953 המושב יד נתן על ידי עולים מהונגריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית עפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפת האזור עם ציון הכפר Beit Affeh, 1918 בהוצאת צבא בריטניה (גליון Falujeh), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ Roy Marom; Itamar Taxel, Ḥamāma: The historical geography of settlement continuity and change in Majdal 'Asqalān's hinterland, 1270 - 1750 CE, Journal of Historical Geography 82, 2023-01-01, עמ' 58
  3. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft, p. 144.
  4. ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 146
  5. ^ בני מוריס, בספרו "לידתה של בעיית הפליטים", לא ידוע אם תושבי הכפר גורשו או נטשו את כפרם.