גרנאש
גרנאש (בספרדית: Granacha, בקטלונית: Garnatxa) הוא אחד מענבי היין האדומים הנפוצים בעולם. הזן מאופיין בהבשלה מאוחרת יחסית, שהופכת אותו למתאימה לאקלים חם ויבש, כגון זה המצוי בספרד ובדרום צרפת. יינות גרנאש יהיו לרוב רכים, ובעלי אופי של תיבול ושל גרגרי-יער, ותכולת אלכוהול גבוהה יחסית. בדומה לזנים אחרים: לקבלת יינות איכות מזן זה יש צורך בבקרה על היבולים, שכן יבולים גדולים מדי עשויים להניב יינות עניים בטאנין וללא חומציות מספקת. לעיתים קרובות משמש הגרנאש כחלק מממסך ביחד עם זנים אחרים כגון סירה, קריניאן וסינזאו. הגרנאש הוא זן דומיננטי ברוב יינות עמק הרון שבצרפת, שם הוא מרכיב לרוב מעל 80% מהממסך. באוסטרליה הזן משמש לעיתים קרובות בממסך המכונה GSM - על שם שלושת הזנים המרכיבים אותו: גרנאש, סירה ומורבדה. הגרנאש משמש גם לייצור יינות רוזה בצרפת ובספרד, כאשר המפורסם שבהם הוא הרוזה ממחוז טאוול (Tavel) שבקוט דו רון. מקור הזן הוא ככל הנראה באראגון שבספרד, אולם לפי תאוריה אחרת מקורו באי האיטלקי סרדיניה.
גרנאש בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לקריניאן, גם לגרנאש היסטוריה בעייתית בישראל - ובשנות השבעים היה הגרנאש נפוץ ביינות רוזה פשוטים ופופולריים[1] שקשרו בתודעה בין הזן לבין יינות נחותים. במאה העשרים ואחת החלו מספר יקבים בארץ להשתמש בזן ביינות איכות. בין היתר, יוצרו יינות גרנאש זניים על ידי יקב אבידן, יקב פלדשטיין ויקב שורק, ויינות ממסך מסגנון GSM על ידי יקב שאטו גולן ויקב סוסון ים. יקב ויתקין, המתמחה בייצור יינות מזנים ים תיכוניים, מייצר יין לבן יבש זני מגרנאש לבן ויין רוזה מבוסס גרנאש נואר.
אורי חץ, יינן יקב שאטו גולן כתב[2] שהגרנאש בישראל ביחס לזנים פופולריים אחרים מאופיין בגידול קל ונוח, ביבולים גבוהים (יחסית לזני איכות), בצבע אדום בהיר, בכמות חומצה נמוכה ובארומות שונות מזנים אחרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שגיא קופר, עושים לכם בית ספר: יינות חדשים ליקב שורק, באתר ynet, 27 בנובמבר 2008
- ^ אורי חץ, "אורי חץ, שאטו גולן, על: גרנאש", "בקבוק", 29 ביוני 2008.
