ברכת בורא פרי הגפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בורא פרי הגפן

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי[1] הַגָּפֶן[2]

על היין אומר בורא פרי הגפן

ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין. הברכה שיש לברך לאחר שתיית היין בשיעור רביעית היא ברכה אחת מעין שלוש.

המקור במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור לברכה זו הוא מהמשנה במסכת ברכות:

כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

מעלת היין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שעל פירות האילן תיקנו לברך ברכת בורא פרי העץ שונה הוא היין שאף שיוצא מהגפן תקנו עליו ברכה מיוחדת. בתלמוד[3] הועלו טעמים שונים לשינוי זה:

  1. מעלת היין ש"השתנה מברייתו" - דעה זו הופרכה מברכת השמן שאף על פי ש"השתנה מברייתו" לא תקנו לו ברכה מיוחדת.
  2. מעלת היין "זן את הגוף" - דעה זו הופרכה ממשנה שמבואר בה שכל המאכלים הם "זנים את הגוף" חוץ ממים ומלח.
  3. מעלת היין שנותן תחושת שובע - אפשרות זו נפסקה להלכה.

בתלמוד מוסבר, שהיין נתן תחושת שובע רק כאשר שותים ממנו מעט, אולם כאשר שותים ממנו הרבה הוא רק מגדיל את התיאבון[4], מעלה זו של היין נוספת על מעלתו של הלחם שרק "סעיד" אך לא משמח. לפי מסקנה זו, כאשר הפסוק אומר "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד"[5] הכוונה היא שהלחם רק סועד אך היין גם משמח וגם סועד.

פוטר שאר משקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רב חייא ברכת הגפן על היין פוטרת את שאר כל המשקין שברכתן שהכול נהיה בדברו, אך לא ניתן להיפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת, וכך סבורים רוב הפוסקים[6]. אך יש שלא פסקו את דינו להלכה[7].

באחרונים נחלקו לעניין ברכת 'הגפן' על מיץ ענבים, יש שכתבו שמאחר שאינו חשוב כל כך כיין, אינו פוטר שאר משקים[8], ויש שכתבו שאין חילוק בדבר[9].

קביעת סעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ללחם). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, ניתן לקבוע עליו סעודה. רב נחמן בר יצחק רצה לומר כך, אך רבא קבע כי לכאורה בטלה דעתו אצל כל אדם, אלא אם כן יבוא אליהו ויאמר אחרת[10].

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שכתבו להגות את המילה פרי, כשהאות פ' רפויה בלא דגש, אף שעל פי כללי הניקוד בג"ד כפ"ת מקבל דגש כאשר הוא בראש מילה, אך כאן שהמילה 'פרי' באה לאחר אותיות אהו"י היא אינה מקבלת דגש. לדעת החולקים יש לבטא את האות פ' עם דגש כיון שיש הפסקה במילה בורא, ובמקרה זה לא נאמר הכלל[11].

נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול.[12] טעם האשכנזים הוא מאחר שהמילה הוא בסוף הפסוק על פי כללי הדקדוק יש לאומרה בקמץ. בטעם הספרדים יש שאמרו שאינו נחשב סוף פסוק, אלא באמן שנאמרת לאחר הברכה[13].

ברכת הטוב והמטיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטוב והמיטיב

כאשר אדם שתה יין בסעודתו בחבורת אנשים ומגישים לו יין משובח יותר, שלא היה קודם על השולחן, תיקנו חז"ל לברך ברכה מיוחדת ברכת 'הטוב והמטיב'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש אומרים: 'פְרִי, עיינו להלן בסוף הערך.
  2. ^ בנוסח ספרד: הַגֶָפֶן
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד ב'
  4. ^ כמנהגו של רבא לשתות יין בערב פסח כדי להגביר את תיאבונו שיאכל מצה בתיאבון ובשפע
  5. ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ט"ו
  6. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ד, סעיף ב'
  7. ^ דעת הרמב"ם לפי הבנת ערוך השולחן
  8. ^ דעת הרב אלישיב הובא בספר שבות יצחק, פסח יא ב. וכן דעת הגר"ש וואזנר הובא בספר הזיכרון דרור יקרא (עמוד רפ).
  9. ^ דעת הגרש"ז אוירבך, הליכות שלמה פסח ט הערה 7. וכן דעת הגר"נ קרליץ, חוט שני ברכות י, ועוד.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד ב'
  11. ^ עיינו באריכות בשו"ת יביע אומר חלק ט' אורח חיים סימן כב.
  12. ^ הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי. יש לציין שבסידורי האשכנזים הישנים (קודם ר' שבתי סופר) מופיע הַגֶּפֶן כמו אצל הספרדים, עיינו בסידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' קב.
  13. ^ עיינו בתשובת הרב אמיר דאדוואנד באתר כיסא רחמים.