לדלג לתוכן

דוד קורן (פוליטיקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד קורן
קורן באמצע שנות ה-90
קורן באמצע שנות ה-90
לידה 8 ביוני 1917
ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 14 בינואר 2011 (בגיל 93)
גשר הזיו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית העלמין קיבוץ גשר הזיו
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
17 בנובמבר 196913 ביוני 1977
(7 שנים)
כנסות 7 - 8
ראש המועצה האזורית סולם צור
19681969
(כשנה)
19791981
(כשנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד קורן (8 ביוני 191714 בינואר 2011) היה איש חינוך ופוליטיקאי ישראלי, ששימש חבר הכנסת מטעם "המערך" בכנסת השביעית וכנסת השמינית. כיהן גם כראש המועצה האזורית סולם צור וכנשיא המכללה האקדמית גליל מערבי.

קורן נולד בירושלים בשם דוד קורונל, אח לרפאל וליוסף. רפאל נפטר בגיל 17, כשקורן היה נער צעיר. קורן סיים את הגימנסיה העברית רחביה בשנת 1934, ובתום לימודיו יצא להכשרה בנענה (לימים קיבוץ נען).

קורן, שהצטרף למחנות העולים, היה בשנים 19361938 בקומונה של התנועה בתל אביב. בתקופה זו שימש, בין היתר, כמרכז השכבה הצעירה של התנועה בעיר. ב-1938 הצטרף ל"קבוצת החוגים" ברעננה, ולאחר מספר חודשים יצא להכשרה בסדום, שם עבד במפעלי האשלג. במקום זה פגש את אשתו לעתיד, חנה פנט.

בשנת 1939 נמנה עם מייסדי בית הערבה. לאחר שנשא את חנה לאישה, הקים בקיבוץ את משפחתו, שכל בו את בנו גדעון[1] והתגורר בו עד 1948. בשנים אלה יצר קשרים בין הקיבוץ לערבים בסביבה ובעבר הירדן. בשנת 1949, לאחר שחל פיצול בקבוצת מפוני בית הערבה שעברו לשפיים, עברו קורן וחבריו לגליל המערבי, ויחד עם גרעין של תנועת "הבונים", הקימו את קיבוץ גשר הזיו. מאוחר יותר התמנה קורן למזכיר הקיבוץ.

עם הקמת חיל האוויר הישראלי ב-1948, מונה קורן, על-פי בקשתו של דוד בן-גוריון, לשמש כראש מחלקת כוח האדם בחיל. בשנים 19511952, שימש כקצין החינוך של הנח"ל. לאחר תפקיד זה החליט לפרוש, לפחות לזמן מה, מן הצבא ולחזור לפעול לביסוס הקיבוץ שנמנה עם מקימיו. בשנים 19531957 לימד תנ"ך ומתמטיקה (מקצועות בהם הצטיין כנער) בבית הספר היסודי בקיבוץ גשר הזיו, ושימש גם כמנהל בית הספר. בשנתיים שלאחר מכן הקים את בית הספר התיכון "סולם צור", לימד בו וניהל אותו.

בשנים 19591961 כיהן כראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון. לאחר מכן, כיהן במשך כשלוש שנים כמזכיר קיבוץ גשר הזיו. בתפקיד זה הקים וניהל את בית ההארחה שבמקום. בהיותו חבר מפלגת רפ"י, שהתאחדה עם המערך, בשנים 19691977 כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך. הוא נחשב למקורב בין השאר לדוד בן-גוריון, לגולדה מאיר, למשה דיין ולשמעון פרס.

בשנים 1968–1969 ו-19791981, כיהן כראש המועצה האזורית סולם צור ועסק בפיתוח התיירות באזור. בשנת 1982 הוקמה המועצה האזורית מטה אשר כאיחוד של המועצות האזוריות סולם צור, געתון ונעמן. מאז, במשך שש שנים, שימש כסגן ראש המועצה האזורית. בשנים 1978–1980 עמד בראש "האגודה לפיתוח הגליל המערבי". בתפקיד זה תרם רבות להקמת יישובים בחבל תפן ובמשגב.

קורן היה ממייסדי המכללה האקדמית גליל מערבי, וכיהן בהתנדבות כנשיא המכללה בשנים 19852003. בשנת 2008, הוענק לו "אות יקיר המכללה".

בשנת 1994 היה קורן חלק מהמשלחת שיצאה לבית הלבן לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, כאורחו של יצחק רבין.

בשנת 1996 התאלמן. הותיר חמישה ילדים.

קורן אוחז בספרו האוטוביוגרפי "דוד קורן – תבנית נוף מולדתו" באירוע השקת הספר, במכללה האקדמית גליל מערבי, ינואר 2009
  • בסימן קריעה - ימיה האחרונים של בית-הערבה, תש"ח - פרקי יומן, הוצאת עם עובד (1982)
  • ואני אלך לשם - ספור עלייתו של חיים בצלאל פנט ובני ביתו מטרנסילבניה והשתקעותם בארץ-ישראל (1983, יחד עם אורי כץ) - סיפורו של אבי רעייתו של קורן
  • הגליל המערבי במלחמת העצמאות, הוצאת יד-טבנקין – מרכז ישראל גלילי לחקר כח המגן, בשיתוף עם משרד הביטחון (1988)
  • הטבח בבתי הזיקוק והביטחון במקומות עבודה מעורבים בחיפה תש"ח, הוצאת המרכז לתולדות כח המגן (ההגנה) על-שם ישראל גלילי (1988)
  • ילד טוב ירושלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד (1988, אוטוביוגרפיה)
  • ההגנה על סדום 1934-1948, הוצאת משרד הביטחון ויד-טבנקין (1989)
  • מול הים הכבד: חברת האשלג וה"הגנה", הוצאת מילוא (1991)
  • קשר נאמן ההגנה והדרוזים, הוצאת משרד הביטחון ומרכז ההגנה ע"ש גלילי (1991)
  • הערכים על חברת האשלג וה"הגנה" אצל מרדכי נאור בלקסיקון כח המגן – ההגנה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, (1992)
  • הגדנ"ע מה"הגנה" לצה"ל, הוצאת המרכז להגנה ע"ש גלילי (1995)
  • דון אברהם שניור קורונל וצאצאיו עד היום (תולדות משפחתו של קורן) (1995)
  • הנח"ל: צבא עם ערך מוסף, הוצאת משרד הביטחון ויד-טבנקין (1997)
  • מאמרים בקובץ ירדן מבפנים: מסיפורי הקיבוצים, הוצאת משרד הביטחון (1998)
  • ספר היובל של גשר-הזיו (1999, יחד עם נורה גאון)
  • הגישה השלישית וארגון הידע, עם אמנון כרמון, יורם הרפז ושרית סגל, הוצאת מכון מופ"ת (2006)
  • דוד קורן - תבנית נוף מולדתו (2009, אוטוביוגרפיה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד קורן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]