האגודה לאספרנטו בישראל
 | |
| מפגש ארצי של האגודה 2018 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו |
| יושב ראש |
עמרי ונדל, יוסף שמר |
|
www | |
  | |
האגודה לאספרנטו בישראל (אספרנטו: ELI - La Esperanto-Ligo en Israelo) היא העמותה המקדמת את שפת האספרנטו ותרבותה בישראל. האגודה חברה בארגון האספרנטו העולמי UEA ומוציאה גם מגזין ישראלי באספרנטו 'ישראלה אספרנטיסטו'. בראשה מכהן כיום האסטרופיזיקאי פרופ' עמרי ונדל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית תנועת האספרנטו בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה האספרנטיסטית הראשונה שפעלה בארץ ישראל נתהוותה בירושלים בשנת 1908, ואורגנה על ידי ד"ר ארנסט שמיץ מנהל בית החולים הגרמני בעיר. ד"ר אהרון מאיר מזי"א, ממחדשי העברית ומחבר המילון הרפואי העברי הראשון היה אף הוא חבר בקבוצה ולמד אספרנטו. בשנת 1914 חידש כומר יווני-אורתודוקסי, האב גבריאל, את הקבוצה הירושלמית, בטקס תפילה חגיגי שנערך בכנסיית הקבר. כומר אחר, האב מאוריוס רוסי, קידם את רעיון האספרנטו בבית לחם[1].
התנועה האספרנטיסטית בישראל תפסה תאוצה בתקופת העלייה השנייה בשנות ה-20. בשנת 1922 הקים מ. עמיאל מניו-יורק את ארגון 'שלום ואחווה' ופתח במסגרתו קורס אספרנטו, שהתקיים עד שובו של עמיאל לארצות הברית[1]. אחד ממשתתפי הקורס היה נתן בן ציון חבקין, אשר הציג אף את רעיון האספרנטו בסביבות שנת 1924 לאיתמר בן אב"י, בנו של מחדש השפה העברית אליעזר בן יהודה ועורך עיתון 'דואר היום'. בן אב"י הקדיש לרעיון האספרנטו עמוד שלם בעיתונו בשנת 1925[2]. מאוחר יותר פרסם חבקין חומרים נוספים ועזרי לימוד אספרנטו בשפה העברית[1]. במקביל התארגנה בתל אביב גם קבוצת 'קונקוקד' לקידום רעיון האספרנטו במשרדו של עו"ד מ. גורודיסקי, ובשנת 1924 פורסם לראשונה המגזין 'ישראלה אספרנטיסטו'. הכינוס האספרנטיסטי הלאומי הראשון בארץ ישראל נתכנס ב-1925 בירושלים[1].
בקונגרס האספרנטו העולמי ה-17 בז'נבה, הציגה ההסתדרות הציונית לראשונה חוברת בשפת האספרנטו שנכתבה על ידי ד"ר עמנואל אולסבנגר אשר הציגה את התפתחות היישוב העברי בארץ. בקונגרס העולמי ה-18 באדינבורו הוצגה חוברת נוספת, מאויירת, של אותו מחבר תחת הכותרת 'אנשים חדשים, דרכים חדשות'[1].
בשנת 1928 הופיע לראשונה מילון עברית-אספרנטו מאת פרופ' עזרא ציון מלמד, בהוצאת בית הדפוס מוריה בירושלים[1].
בשנת 1934 התקיים הכינוס הלאומי השני בארץ ישראל, לציון יום הולדתו של חבקין, בהשתתפות כ-60 פעילים מתל אביב, ירושלים וחיפה וממקומות נוספים. באותה השנה התקיים גם הקונגרס המזרח תיכוני הראשון בתל אביב, שבפתיחתו השתתפו כמאה פעילים, חלקם אורחים מארצות זרות. שיאו של הקונגרס, שסוקר על ידי העיתונות באספרנטו ובשפות אחרות, היה כשראש העיר תל אביב מאיר דיזנגוף חנך בחגיגיות את 'רחוב זמנהוף' הראשון במזרח התיכון, עם שם הוגה שפת האספרנטו אליעזר זמנהוף, והרצה על פועלו ועבודתו[1][3].
הקמת אגודת האספרנטו בפלשתינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלי העלייה בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה הביאו עימם כוחות חדשים לתנועת האספרנטו בישראל. גם בין החיילים הזרים אשר הגיעו לארץ היו כמה דוברים ופעילים של התנועה. מספר קבוצות האספרנטו והמועדונים גדל, והתעורר הצורך בהקמת ארגון ארצי. אגודת האספרנטו בפלשתינה (PEL - La Palestina Esperanto-Ligo) הוקמה בכינס הלאומי השלישי של התנועה בארץ ישראל ב-13–15 באפריל 1941. בשנת 1943 פרסם חבקין שני תרגומים לספר התרגול של זמנהוף באספרנטו - הוצאה עברית והוצאה ערבית[1].
בשנת 1943 נתקבלה אגודת האספרנטו בפלשתינה כארגון לאומי חבר באגודת האספרנטו הבינלאומית (IEL) ופ. לחובסקי מונה למקשר בין הארגון העולמי לאגודה המקומית פלשתינה[1].
לאחר הקמת האגודה, התקיים כינוס ארצי מדי שנה. בפסח 1942 התקיים הכינוס הרביעי בתל אביב בהשתתפות 100 אנשים. באפריל 1943 התקיים הכינוס החמישי בבית הספר טרה-סנטה בירושלים. ב-20 בינואר 1944 התקיים הכינוס השישי בסימן יום הולדת 70 לחבקין בבית מלון בירושלים עם למעלה ממאה משתתפים מקומיים ואורחים נוספים בהם אורחים ממדינות ערביות. בכינוס זה הציגה קרן היסוד חוברת מאויירת באספרנטו בשם 'ההצלה והשיבה' (Savo kaj Hejmreveno). הכינוס השביעי התקיים בירושלים בשנת 1945, וכך גם הכינוס השמיני בשנת 1946. בשנים הבאות לא התקיימו כינוסים מקומיים, אך לקונגרס הבינלאומי ה-32 שנערך בברן בשנת 1947 יצאה משלחת בת 25 חברים מהאגודה[1].
לאחר הקמת המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בסתיו 1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אורגן כינוס ארצי פעם נוספת, ובו שונה שם הארגון לשמו הנוכחי - האגודה לאספרנטו בישראל. לנשיא האגודה נבחר נחום דרזנר. לאחר מכן חזר להופיע עלון האגודה והחלו מפגשים שבועיים של קבוצות בבתים פרטיים. בשנת 1950 השתתף נציג האגודה בקונגרס הבינלאומי בפריז ובשנת 1951 התקיים הכינוס השני בתולדות מדינת ישראל בגימנסיה הרצליה בתל אביב[1].
בשנת 1961 עלה לישרל איסי דרטוור, פעיל בתנועה האספרנטיסטית הפולנית מלפני המלחמה, אשר נעשה ליו"ר האגודה. בדצמבר אותה שנה הקים את הקבוצה הצפונית של האגודה שהחלה להתכנס מדי חודש במועדות ביתנו בחיפה. הכינוס העשירי של האגודה התקיים ב-1962 בחיפה בהשתתפות 70 אנשים, רבים מהם חברים חדשים בתנועת האספרנטו[1].
בשנת 1966 הציעה האגודה הישראלית לארח את הקונגרס העולמי בתל אביב, ואת קונגרס הנוער בנתניה ביוני 1967. אולם בסוף מאי אותה שנה, החליטה התנועה העולמית בחטף להעביר את הקונגרס לרוטרדם על רקע ההתחממות לקראת מלחמת ששת הימים[4]. עם זאת, בעקבות התעקשותו של משה בן-פורת, אספרנטיסט צעיר שהיה אז בן 19 מנתניה, הצליח לגרום לכך שאגודת האספרנטו העולמית תאפשר שקונגרס הנוער העולמי שהחל ברוטרדם, יתקיים קונגרס נוער נוסף למי שירצה בכך בנתניה. קונגרס הנוער בנתניה התקיים ב-9–16 באוגוסט אותה שנה בהשתתפות כמה עשרות צעירים (בין היתר מהולנד, קנדה, שוודיה ופולין) שרצו להביע גם סולידריות עם ישראל לאחר המלחמה. הוא נערך בסיוע עירייה, קק"ל ומשרד החוץ ומשתתפיו טיילו בגליל ובים המלח ונטעו את 'יער האספרנטו' ליד קיבוץ כברי[4][1]. בעקבות הקונגרס נקרא גם בנתניה רחוב על שמם זמנהוף[4].
בשנת 1970 הוקמה אגודת האספרנטו לנוער בישראל שפעלה בעיקר בתל אביב וחיפה. בשנת 1976 ערכה אגודת הנוער מחנה עבודה בינלאומי בקיבוץ געתון בהשתתפות כ-20 צעירים, שהמשיכו מהמחנה לקונגרס הנוער הבינלאומי בסלוניקי שביוון. בשנה לאחר מכן ארגן עמיר ונדל קבוצה בת 15 צעירים אספרנטיסטים שנסעה לתוכנית חילופי נוער ישראלית-גרמנית בשיתוף עם אגודת הנוער האספרנטיסטי בגרמניה שלאחריה המשיכו לקונגרס הנוער בצרפת[1].
בעקבות הסכם השלום עם מצרים נעשה פעם נוספת ניסיון לדחוף לקיום קונגרס האספרנטו העולמי בישראל. מדינת ישראל שלחה ברכה רשמית לקונגרס בשנת 1980 שנערך בסטוקהולם, אולם ההזמנה לקיים את הקונגרס בארץ לא נענתה לבסוף מטעמים פוליטיים[1].
באוגוסט 1986 התקיים קונגרס הנוער העולמי ה-42 בישראל בכפר הנוער הדסה נעורים[4]. בשנת 2000, ארחה האגודה לאספרנטו בישראל את קונגרס האספרנטו הבינלאומי בתל אביב.
כיום, מפעילה האגודה מגוון פעילויות ועורכת מפגשים מקומיים לדוברי השפה, ואחת לחצי שנה נערך כנס ארצי המתקיים בתל אביב. נכון לשנת 2013 היו באגודה 160 חברים[5].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האגודה לאספרנטו בישראל- האגודה לאספרנטו בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
- יוסף שמר, זכרונותיו של אספרנטיסט ישראלי ותיק, פורסם בישראלה אספרנטיסטו (באספרנטו)
- ניצן צבי כהן, כשד"ר אספרנטו פגש את מיסטר זום, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בדצמבר 2020
הליגה האספרנטיסטית בישראל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 עמרי ונדל, היסטוריה של תנועת האספרנטו בישראל, באתר האגודה לאספרנטו בישראל (באספרנטו)
- ^ אחרי השפה הלאומית ניא השפה השניה של כל עם ועם, דואר היום, 30 באוקטובר 1925, המשך
- ^ הועידה האספראנטית של המזרח הקרוב בתל אביב, דואר היום, 14 ביוני 1934
- ^ 1 2 3 4 יוסף שמר, זכרונותיו של אספרנטיסט ישראל ותיק, פורסם בישראלה אספרנטיסטו (באספרנטו)
- ^ כפי שנכתב באתר האגודה (באספרנטו)
| בקרת זהויות |
|
|---|