הסנה, חברה ישראלית לביטוח
 | |
| סמל חברת "הסנה". הסמל עוצב על ידי זאב רבן | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | אליהו מונצ'ק |
| תקופת הפעילות | 1924–1992 (כ־68 שנים) |
| ענפי תעשייה | ביטוח |
  | |
הסנה, חברה ישראלית לביטוח הייתה חברת ביטוח שפעלה בארץ ישראל ואחר כך בישראל בין השנים 1924 ל-1992.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הסנה" נוסדה ביוזמת אליהו מונצ'ק בשנת 1924[1], שביחד עם אחד מבני משפחת פוליאקוב ואישים נוספים כונן את התקנות של החברה. החברה התבססה על 5000 מניות של 5 לירות מצריות כל אחת, ומונצ'ק נדרש למכור את כל המניות לפני שיוכל להתחיל בעסקים. במשך זמן מה הוא הצליח למכור רק 1000 מניות, ולבסוף שכנע בסוף 1924 את הסוחר משה אליהו גולדברג לרכוש את שאר המניות. אולם לאחר מספר חודשים החליט גולדברג, לאור כניסת חברות הפניקס ויהודה לפעילות בארץ ישראל להקפיא את פעילות החברה, מחשש להפסדים. בינתיים, בשנים 1925–1926 ארגן מונצ'ק מוסד לביטוח חיים של ההסתדרות בשם "קפת אחריות"[2]. בשנת 1927 פעלה ההסתדרות, בכספים שנאספו על ידי קפת אחריות ובעזרת גיוס רוכשים בארצות הברית[3] לרכוש את מניות חברת הסנה מידי גולדברג ולהפעיל את החברה[4]. רכישת החברה הייתה חלק מהמהלך הכלכלי של הקמת מוסדות הסתדרותיים לשם קידום רעיונות ההסתדרות בארץ ישראל. המהלך כלל הקמת מוסדות כחברת העובדים (הוקמה ב-1923) "תנובה" (הוקמה ב-1927) "מרכז הקואופרציה" (הוקם ב-1928) וגופים כלכליים ומשקיים נוספים. בתחילת 1928 קרא הוועד הפועל של ההסתדרות לכל חבריו לסדר את כל ענייני הביטוח שלהם בחברת הסנה[5].
החברה פעלה בתחילה במכירת ביטוח חיים תחת הססמה: "כל האוהב בני ביתו יבטיח עצמו באחריות כי גם אחרי מותו יצילם מצרה ודחקות"[6] וכן קראה להעדפתה כחברה ארץ ישראלית[7]. בסוף 1929 היו לחברה מעל 500 מבוטחים, רובם פועלים צעירים[8]. בשנת 1933 עבר מספר המבוטחים בחברה את האלף[9] וב-1935 הגיע לכ-1650[10]. בשנת 1936 נכנסה הסנה לתחום ביטוח של נזקי גוף ורכוש[11]. בהמשך יצרה החברה קשרים עם מגוון של סוכני ביטוח ובתחילת 1940 הקימה את חברת הבת "סוכנות לביטוח כללי[12], שנודעה בהמשך כ"סוביט"[13]. כן הוקמה בתחילת שנות ה-40 הקופה לביטוח הדדי, שבטחה שדות מפני פגיעות זדוניות. בשנת 1945 הגיע מספר המבוטחים בביטוח חיים למעל 13,000[14]. בשנות ה-40 הייתה חברת הסנה לבעלת פלח השוק הגדול ביותר של הביטוח הארץ ישראלי[15].
בתחילת שנות ה-70 החלה החברה במסע התרחבות. הנהלת החברה לטשה עיניים אל הרווחים הגדולים של מבטחי המשנה ובקשה לקחת חלק בשוק הביטוח העולמי[16]. החברה גם החלה להשקיע ברכישת חברות וביצירת חברות בנות במטרה להגדיל את פלח השוק שלה בישראל. לצורך כך הונפקה החברה בבורסה בשנת 1975. פלח השוק של הסנה עלה מכ-15% בשנת 1972 לכ-25% בשנת 1979[17].
עם הזמן הפכה "הסנה" לחברת הביטוח הגדולה בישראל, לרבות כחברה מובילה במאגר הביטוח למפעלי התעשייה הקיבוצית וההסתדרות. בשנת 1981 אורגנה החברה מחדש לארבעה "הקבצים" - ביטוח מקומי, ביטוח בינלאומי, תפעול וכספים ויחידות שדה[18].
חברות בנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשלהי שנות ה-80 כללה קבוצת "הסנה", בעקבות סדרה של רכישות, את החברות[19]:
- צור - חברה לביטוח בע"מ, נרכשה על ידי הסנה באמצע 1974 מידי בנק ארץ ישראל בריטניה, בעקבות קריסת הבנק[20].
- החברה הישראלית לביטוח משנה בע"מ
- רותם - חברה לביטוח בע"מ, הוקמה בתחילת 1975 בשותפות בין הסנה (74%) וחברת הביטוח אליהו (26%)[21] במטרה לעסוק בחיתום. לאחר שלא מלאה את ייעודה רכשה הסנה את חלקו של אליהו ברותם ורותם הייתה לחברה בת של הסנה[22].
- שמיר - חברה לביטוח בע"מ, הוקמה בסוף 1980 בשותפות בין הסנה (70%) וחברת אל-אד[23] ונרכשה במלואה על ידי הסנה ב-1984[24]
- בידרמן - חברה לביטוח בע"מ - חברת ביטוח שהוקמה בשנת 1975 בשותפות עם סוכן הביטוח הוותיק חנינא בידרמן, כששליש ממניותיה הוחזקו על ידי הסנה[25]
- שמשון - חברה לביטוח בע"מ - הסנה רכשה 30% משמשון בשנת 1963[26], בעת שחברת שמשון חגגה 30 שנה[27]. בשנת 1968 החזיקה הסנה 70% משמשון[28] ובמחצית השנייה של השנה הוחלט בהסנה לרכוש שליטה מלאה בשמשון[29], החלטה שיצאה אל הפועל בתחילת 1969.
- וריטס בע"מ הוקמה בתחילת 1971 והתמחתה בביטוח ימי[30]. בתחילת 1976 רכשה הסנה כמחצית מהבעלות, ובהמשכה חלק נוסף[31]. בשנת 1980 הוסב שמה ל"דקלה", שהתמחתה בביטוח רפואי[32] והטיפול בביטוח ימי הועבר לניהול סוכנות הביטוח "סוביט", אף היא חברת בת של "הסנה".
קריסת החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מתחילת שנות ה-80 הידרדר מצבה של הסנה. החברה הפסידה כספים רבים בעסקי ביטוח בחו"ל ובקבלת עסקות ביטוח בישראל במחירי הפסד, שאפשרו לה להגדיל את נתח השוק שלה. בשנת 1982 קטנו מאוד רווחי החברה[33] ובשנת 1983 הפסידה החברה מעל 10 מיליון דולר[34], ב-1984 כ-13 מיליון ש"ח ובשנת 1985 כ-3 מיליון ש"ח בגלל חובות ששולמו למס הכנסה על הטבות לעובדים משנים עברו[35]. בשנת 1984 הפעילה החברה תוכנית הבראה וחברת העובדים הצהירה שתסייע להסנה במימון אם יהיה בכך צורך[36]. בשנת 1986 הוחלט בחברה לשים בראש את שיפור הרווחיות ולא את גידולה בכל מחיר, כפי שהיה נהוג בשנים קודמות[37] ולקראת סוף 1986 הוחלט על שינויים ארגוניים בחברה[38][39]. את שנת 1986 סיימה החברה ברווח קטן, לאחר שרווחי הפעילות בישראל קוזזו עם הפסדיה בחו"ל[40]. לקראת סוף שנות ה-80 מונתה לחברה הנהלה חדשה שביצעה גם היא מהלכי הבראה שונים, אולם החברה המשיכה להפסיד כספים בפעילותה השוטפת. בשנים 1989–1990 החברה מכרה נכסים שונים על מנת לשמר הון עצמי מספק, וכך נמנעה מלרשום הפסדים בשנים אלו.
בתחילת 1992 דרש המפקח על הביטוח מהחברה להגדיל את ההון העצמי שלה, באפריל אותה שנה פורסם דו"ח שטען שהחברה הגיעה למצב קריטי ובעקבות זאת ירדה מניית החברה ב-12%. במאי השקיעו בה בנק הפועלים וחברת הכבלים 60 מיליון שקלים, ואז זינקה מניית החברה ב-100%[41]. בסוף שנת 1992 מונה מאיר שני ליו"ר החברה, ולאחר בדיקה הבין שני שמצב החברה חמור וסירב לחתום על הדו"חות הכספיים שנערכו לה. הסנה הגיעה למצב של העדר הון עצמי מספק, ובעקבות זאת דרש המפקח על הביטוח, מאיר שביט, מהבעלים להגדיל את ההון העצמי של החברה, שאם לא תעשה כן ייאלץ לדרוש את פירוקה.
בעקבות סירוב המשקיעים להשקיע עוד כסף בחברה, החליט שני למכור את תיקי ביטוח החיים של החברה והצליח לשכנע את חברות הביטוח "מגדל" ו"כלל" לרכשם, כדי להגן על ציבור המבוטחים מקריסת החברה[42]. המכירה זכתה לאישור השופט אליהו וינוגרד, הממונה על ההגבלים העסקיים, ועורך-הדין דב וייסגלס מונה כמנהל מורשה של החברה מטעם בית המשפט. ב-9 בדצמבר 1992 פורסם שפוליסות ביטוח החיים הועברו לחברות "מגדל" ו"כלל", ללא פגיעה במבוטחים, ופוליסות בענפי רכוש וחבויות פקעו (לשיטת עוה"ד וייסגלס) והפכו לחסרות ערך[43]. בכך נסגרה "הסנה" והפסיקה את פעילותה. בדיעבד לאחר סגירתה, התגלה שעיקר הגרעון נבע מהפסדיה בעסקות ביטוח משנה בתקופת המנכ"ל אבניאון, ובהמשך אף הסתבכה בחובות למבטחיי המשנה שלה עצמה[44]. גורם נוסף היה מכירת פוליסות בתעריפי הפסד, רק להגדלת נתח השוק של החברה[45]. ולבסוף ניהול בלתי תקין, מאופיין במנגנון כוח-אדם מנופח ומסורבל, בעלויות שכר מופרזות לבכיריו, שבוי בידי ועד-עובדים כוחני-מושחת[46] שגם ממנו סבלה החברה. שביט הוא שהחליט למנות לה מנהל מורשה, בשיתוף המנכ"ל מאיר שני, כדי למנוע פגיעה במבוטחיה. מטרה זו אמנם הושגה, אך עד היום מתווכחים בענף, אם קריסת "הסנה" אכן הייתה בלתי נמנעת, ויש הסבורים כי שביט לא מיצה את האפשרות להמשך הפעלתה כעסק חי.
אקטואר החברה, רן שפר, ומנכ"ל החברה, מיכאל מילר, הורשעו בעקבות הקריסה בעבירות על חוק ניירות ערך ועבירות אחרות, בכך שהציגו בפני משקיעים, נתונים כוזבים על איתנות החברה וכך נדונו למאסר בפועל[47]. מבחינה עסקית כלכלית, מעריכים כי לא היה ככל הנראה הכרח משפטי בפירוק החברה, כיוון שלא נעשו "תספורות" לבעלי חוב שלא נפרעו, או בעלי פוליסות שזכויותיהם לא מולאו, ואילו חברות הביטוח שרכשו את תיקי הפוליסות, נהנו מרווחים ניכרים מניהולם.
מנהלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהל החברה הראשון היה מייסדו אליהו מונצ'ק. בשנת 1937 החליפו כמנכ"ל החברה צבי לופט[48], שכיהן בתפקיד עד פטירתו ב-1949[49]. בתחילת שנות ה-50 ניהל את הסנה מנדל קרוא, עד פטירתו בסוף שנת 1954[50]. החליף אותו מרדכי זיליסט[51], שכיהן עד מותו במרץ 1962[52]. את זיליסט החליף נחום שמיר[53], שכיהן בתפקיד עד תחילת 1964, עת נכנס לתפקיד ציר כלכלי ליד שגרירות ישראל בוושינגטון[54]. את שמיר החליף מיכאל נוסבאום[55]. בשנת 1973 צורף אליו כמנהל משותף איתן אבניאון, שהיה קודם לכן סגן המפקח על הביטוח ומנכ"ל משותף בבנק הפועלים[56]. אבניאון ניהל את הסנה עד שנת 1983, עת פרש וניסה להקים קבוצת ביטוח משלו[57]. בתקופתו הונפקה החברה בבורסה והיא יצאה למסע הקמת ורכישת חברות בנות. בשנת 1981 מונה אלפרד גולץ, שהיה משנה למנכ"ל[58], למנכ"ל משותף[59]. גולץ פרש מהסנה ב-1989[60], ובמקומו מונה מיכאל מילר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הזמנה להקמת הסנה, ההיסטוריה של הביטוח
- על הסנה, ההיסטוריה של הביטוח
- שוקי שטאובר, "ניהול: מגידול לא מבוקר לפירוק: "סיפורה של חברת הביטוח הסנה"
- אליהו מונצ'יק, איך נולדה חברת הסנה, דבר, 1 באוקטובר 1964
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הסנה חברת אחריות ארץ ישראלית בע"מ, דואר היום, 1 באוגוסט 1924
- ^ קופת אחריות לעובדים, דבר, 1 בינואר 1926
- ^ 9000 דולר מאמריקה להסנה, דבר, 13 בפברואר 1928
- ^ במשך שנים רבות צוינה 1927 כשנת יסוד החברה. ראו למשל: הסנה, דבר, 29 בנובמבר 1967
- ^ הסנה, דבר, 22 בינואר 1928
הודעת הועד הפועל על חברת הסנה, דבר, 12 במרץ 1928 - ^ לשרותך הסנה, דבר, 24 ביוני 1928
- ^ חבר!, דבר, 15 באפריל 1930
- ^ התקדמות הסנה ב-1929, דבר, 23 במרץ 1930
- ^ הסנה, דבר, 31 במרץ 1933
- ^ שונות בהסנה, דבר, 19 במאי 1935
- ^ הסנה בן 31, דבר, 6 ביוני 1958
- ^ סוכנות לביטוח כללי בע"מ, דבר, 12 בפברואר 1940
- ^ שבעה שלבים בהתפתחות הסנה, דבר, 21 ביוני 1968
- ^ הסנה במעלה מתמיד, דבר, 5 בספטמבר 1945
- ^ הסנה חברה ארץ ישראלית לאחריות בע"מ, דבר, 13 באוגוסט 1947
- ^ גידול ניכר בעסקים וברווחיות של הסנה, דבר, 26 ביוני 1974
- ^ שנת 1979 היתה השנה הגרועה ביותר לענף הביטוח, דבר, 24 ביוני 1980
- ^ שינויים ארגוניים בהנהלת הסנה, דבר, 16 בנובמבר 1981
- ^ דרור שרביט, קבוצת הסנה יוזמת מיזוג כמה חברות ביטוח, דבר, 7 בדצמבר 1981
- ^ הסנה רכשה את חברת הביטוח צור, דבר, 23 באוגוסט 1974
- ^ רותם חברת ביטוח חדשה, דבר, 9 באפריל 1975
- ^ פורקה שותפות הסנה אליהו, דבר, 30 בינואר 1977
- ^ יעקב הכהן, שמיר חברת ביטוח חדשה בהשתתפות הסנה, מעריב, 11 בדצמבר 1980
- ^ הסנה רכשה את שמיר, מעריב, 11 באפריל 1984
- ^ הסנה רכשה שליש מחברת הביטוח בידרמן, דבר, 4 במרץ 1976
- ^ יאיר אהרוני, מבנה והתנהגות במשק הישראלי, 1976, עמ' 199
- ^ הגרלת 225 פרסים, מעריב, 18 בפברואר 1963
- ^ הסנה מנהלת מו"מ לצירוף שותפים חדשים לשמשון, דבר, 8 בינואר 1968
- ^ הסנה תרכוש שליטה מלאה בשמשון, דבר, 29 באוגוסט 1968
- ^ הוקמה חברה לביטוח ימי, דבר, 7 בינואר 1971
- ^ הסנה רכשה השליטה בוריטס, דבר, 27 ביוני 1976
- ^ דקלה תטפל בביטוח רפואי, מעריב, 11 ביוני 1980
- ^ ירידה ריאלית של 36%, מעריב, 17 במאי 1983
- ^ הסנה הקטינה את הפסדיה, מעריב, 10 באוקטובר 1984
- ^ המס אכל רווחי הסנה, מעריב, 10 ביוני 1986
- ^ חב' העובדים תסייע במימון לחב' הסנה, מעריב, 4 ביולי 1984
- ^ דוד ליפקין, מדיניות הסנה: שיפור רווחיות גם על חשבון צמצום הביטוחים, מעריב, 25 בפברואר 1986
- ^ דוד ליפקין, מדיניות הסנה: אי גידול בעסקים - שיפור ברווחיות, מעריב, 9 בדצמבר 1986
- ^ שינויים ארגוניים בהסנה, מעריב, 24 בספטמבר 1986
- ^ ד.ש. רועי, עסקי הביטוח בישראל, מעריב, 16 בדצמבר 1986
- ^ יוסי אהרוני, יסודות החשבונאות ודווח פיננסי, כרך 3, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 162, 172
- ^ עו"ד מיכל הלפרין, דוקטרינת הפירמה הכושלת, תאגידים ג/5, אוקטובר 2006, עמ' 27
- ^ שוקי שטאובר, חלק א' מניהול בעייתי לפירוק
- ^ סמי פרץ, המפקח של פרשת הסנה, פרשת לה-נסיונל וקרטל הביטוח, באתר הארץ, 8 ביוני 2001
- ^ ההיסטוריה של הביטוח
- ^ 20 שנה אחרי: עשן עולה מהסנה, באתר גלובס, 6 ביוני 2012
- ^ בני ברק, 18 חודשי מאסר למנכ"ל הסנה לשעבר מיכאל מילר, באתר ynet, 6 בנובמבר 2003
רע"פ 3371/03 מיכאל מילר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־5 בנובמבר 2003 - ^ חברת הביטוח הסנה מתקדמת, דבר, 4 ביולי 1939
- ^ ד"ר צבי לופט, על המשמר, 20 במרץ 1949
- ^ מ. קרוא (קרופניק), על המשמר, 23 בדצמבר 1954
- ^ הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, דבר, 8 בספטמבר 1955
דוד תדהר (עורך), "מרדכי זיליסט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2237 - ^ מרדכי זיליסט, דבר, 26 במרץ 1962; המשך
- ^ נ. שמיר נתמנה למנהל הסנה, מעריב, 5 באוגוסט 1962
- ^ נ. שמיר פורש מהנהלת הסנה, דבר, 8 בינואר 1964
- ^ אריאל ויינשטיין, האוצר מצפה לצבירת 500 מליון ל"י, מעריב, 9 בפברואר 1965
- ^ איתן אבניאון - מנכ"ל משותף של הסנה, דבר, 6 בפברואר 1973
אושר מינוי אבניאון, דבר, 28 בפברואר 1973 - ^ דוד ליפקין, ירידה ריאלית של 36%, מעריב, 17 במאי 1983
דוד ליפקין, בעליה החדשים של אריה כבר מבקשים למוכרה, מעריב, 29 בפברואר 1984 - ^ מינויים חדשים בהנהלת הסנה, דבר, 21 בנובמבר 1975
- ^ הרווח הנקי של הסנה גדל ב-195%, דבר, 26 במאי 1981
- ^ אלעזר לוין, שמחוני מונה למנכ"ל הפניקס סוכנויות ביטוח, אתר news1, 7 באוגוסט 2008
| חברות ביטוח בישראל | ||
|---|---|---|
| חברות פעילות | AIG • ביטוח ישיר • איילון • ביטוח חקלאי • הכשרה • הפניקס • הראל • ווישור • כלל ביטוח • מגדל • מנורה מבטחים • ענבל • שירביט • שלמה ביטוח • שומרה • ליברה • קרנית • הפול | |
| סוכניות מובילות | מבטח סימון • מדנס | |
| חברות שנסגרו | אבנר • אליהו • הסנה | |
בקרת זהויות  |
|
|---|