כוח קודס
 | |
| כוח קודס | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 איראן |
| שיוך |
 משמרות המהפכה האסלאמית |
| בסיס האם |
טהראן  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1988–הווה (כ־36 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת איראן-עיראק, המתקפה בצפון עיראק, המלחמה נגד ארגון המדינה האיסלאמית, 2001 uprising in Herat, insurgency in Balochistan, מלחמת בוסניה, הלחימה בדרום לבנון, Iran–PJAK conflict |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | לפחות 15,000 לוחמים |
| פיקוד | |
| מפקד נוכחי | אסמאעיל קאאני |
  | |
כוח קודס (בפרסית: نیروی قدس, בתעתיק מדויק: נירוּ-יֶ קֹדְס, שפירושו בעברית: "כוח ירושלים") הוא שמם של הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראיים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מוקד הפעילות העיקרי של כוח קודס הוא הענקת סיוע לארגוני טרור אסלאמי (במיוחד שיעיים), ארגוני טרור פלסטיני וארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים. סיוע זה מתבצע באמצעות מתן מענקים כספיים או סיוע כלכלי אחר, הכוונה מקצועית, אספקת כלי נשק, תחמושת ואמצעי לחימה, והעברת אימונים.
לכוח קודס גם אחריות על איסוף מודיעין צבאי הדרוש לתכנון ולביצוע של תקיפות שונות, לגבי מטרות ויעדים ברחבי העולם. לכוח קשרים עם תנועות אסלאמיות ואסלאמיסטיות החותרות נגד המשטרים באזור המפרץ הפרסי. חברי הכוח חוברים למשלחות דיפלומטיות, ובמסגרת זו אוספים מודיעין ועוקבים אחר גורמים קיצוניים אלו. כיום, כוח קודס מעביר אימונים באיראן לגורמים מהמדינות הבאות: אפגניסטן ופקיסטן (פעילי ארגון הטליבאן)[1], סודאן, לבנון (אימון יחידות המודיעין, הלוגיסטיקה והמבצעים של חזבאללה), כורדים עיראקיים, ירדן, פלסטינים, גורמי הג'יהאד הסלפי במצרים, טורקיה, צ'צ'ניה, הקווקז ובוסניה והרצגובינה. מאז ראשית ימי האינתיפאדה השנייה, מסייע הכוח גם לארגוני הטרור הפלסטיניים, ופעולתו המוכרת ביותר היא מסע אוניית הנשק האיראנית "קארין איי" לרצועת עזה בשלטון הרשות הפלסטינית.
הכוח, שהוא הגוף הגדול ביותר לפעולות חוץ באיראן, מונה ככל הנראה לפחות 15,000 לוחמים[2] איראניים, אפגניים, עיראקיים, שיעים לבנוניים וצפון-אפריקניים דוברי ערבית, אשר עוברים אימונים באיראן או עברו אימונים באפגניסטן, במהלך שנות המלחמה שם. פורסם כי בשיאו, בתקופת קאסם סולימאני, שילם הכוח משכורות לכ-150 אלף לוחמים[3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משמרות המהפכה פעלו להקמתם וסייעו לארגוני טרור בלבנון (חזבאללה), עיראק ("כוח בדר" של המועצה העליונה למהפכה האסלאמית בעיראק) ובשטחי יהודה ושומרון. עם תום מלחמת איראן–עיראק, משאבי משמרות המהפכה הופנו יותר כלפי פעילות מחוץ לאיראן, והפעילות החתרנית התרחבה. בשל כך, בשנת 1990 כל פעילות המשמרות מחוץ לגבולות איראן הועברה למחלקה חדשה בשם "כוח קודס", בפיקודו של תת-אלוף אחמד וחידי, לימים שר הפנים של איראן.[4]
בית משפט בארגנטינה קבע כי וחידי שעמד בראש כוח קודס מעורב בביצוע הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה בשנת 1994.
במרץ 1998 הוחלף וחידי בתפקידו על ידי קאסם סולימאני[5]. פעילות הכוח התרחבה בהדרגה לאזור הבלקן, מרכז אסיה ודרום אמריקה, בנוסף לזירות ה"מסורתיות" במזרח התיכון.
בינואר 2020, בעקבות הריגת קאסם סולימאני והפלת המטוס האוקראיני בידי כוח קודס, במהלך תפילות יום השישי, נשא המנהיג העליון באיראן עלי ח'אמנאי דרשה ובמהלכה אמר: ”כוח קודס צריך להיחשב כארגון הומניטרי בעל ערכים אנושיים. אנשיו הם לוחמים ללא גבולות”[6].
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד הכוח ממונה ישירות על ידי המנהיג העליון באיראן.[7]
- מייסד הכוח ומפקדו הראשון היה אחמד וחידי משנת 1990 עד 1998.
- מפקד הכוח השני מייג'ור גנרל קאסם סולימאני, החל את כהונתו בתפקיד במרץ 1998[8] עד לחיסולו בתקיפה אווירית אמריקאית בעיראק בינואר 2020.
- מפקד הכוח השלישי אסמאעיל קאאני מונה לאחר חיסולו של קסאם סולימאני. סגנו היה מוחמד חג'אזי שהוחלף לאחר מותו במוחמד רזא פלאח זאדה.
פריסה ופעילות ברחבי העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במוקד הצלחתו המבצעית של כוח קודס עומד סיועו של הכוח לחיזוק עוצמתו של חִזבאללה. בשנת 1982 הגיעו כ-2,500 חיילי משמרות המהפכה לבקעת הלבנון כדי להקים מאחז בקרב האוכלוסייה השיעית. אף שחלק מהם הוחזרו לאיראן, כמחציתם (כ-1,500) נותרו בלבנון, התבססו בבעלבכ, והקימו תשתיות צבאיות במחנה שיח' עבדאללה שבבעלבכ ובמחנה זבדאני צפונית מערבית לדמשק, שמילאו תפקיד חשוב בהפעלת הארגון למשימות טרור. הכוח, שהתיישב בהמשך אף בביירות, בזחלה ובמשע'רה, תומך בחזבאללה במימון (100 מיליון דולר בשנה), אספקת ציוד לחימה איכותי[9], הדרכה, אימונים, ואף אספקת מודיעין על ישראל.
עיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2006, לפי הערכות מודיעין אמריקניות, כוח קודס פועל להקמת ארגון דמוי חזבאללה גם בעיראק, מלוחמים שיעיים הנאמנים לאיראן[10]. דוח של משרד ההגנה האמריקני ממרץ 2008 קבע כי כוח קודס הוא הספק העיקרי של "מרבית חומרי הנפץ הקטלניים לגורמי טרור שיעיים" בעיראק[11]. את הטענות האלו אישרה ממשלת עיראק במאי 2008 בהצהרה: "ישנן הוכחות ממשיות לנשק... ומעורבות איראנית בענייניה הפנימיים של עיראק"[12]. בנוסף, הדו"ח ממרס 2008 טוען כי משמרות המהפכה האיראניים מספקים אימונים, מימון וחימוש בצורת רקטות, מרגמות ומטעני קלע לארגוני הטרור השיעים בעיראק. למרות הרגיעה שהכריז עליה מוקתדא א-סאדר, מנהיג הארגון השיעי הגדול צבא המהדי ב-2007, יחידות מיוחדות הממומנות על ידי איראן בארגון זה ממשיכות לבצע פעולות טרור[13][14]. לטענת המודיעין האמריקני, כוח קודס פיתח תוכנית מפורטת לאימון כוחות של לוחמים שיעיים בעיראק הכוללת חמישה קורסים בנושאי טקטיקה, מנהיגות, אימונים, פעולות קומנדו ונשק וחומרי נפץ[15]. מספר בסיסים של כוח קודס הנמצאים על גבול איראן-עיראק מספקים את נקודות המוצא לאמצעי נשק ולוחמים לעיראק[16]. מחקירות של מפקדים במיליציות שיעיות בעיראק עולה כי במספר בסיסים של כוח קודס בקרבת טהראן נמצאים מדריכים לבנונים מחזבאללה שמלמדים פעילי טרור עיראקים מגוון רחב של טקטיקות לוחמת גרילה[17][18].
סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוח קודס פועל בשיתוף פעולה עם חזבאללה להקמת תשתיות טרור בסוריה נגד ישראל, וזאת כדי לפתוח חזית לחימה נוספת נגד ישראל במקרה שיפרוץ עימות בין הצדדים. ישראל פועלת לסיכול תוכנית זו ובנוסף לתקיפות תשתיות טרור איראניות ובסיסים של כוח קודס גם ביצעה סיכולים ממוקדים בהם נהרגו מפקדים בכירים של חזבאללה וכוח קודס בסוריה.
ב-9 באוקטובר 2015 נהרג בלחימה מול דאעש בסוריה חוסיין חמדאני, מבכירי כוח קודס ומשמרות המהפכה[19].
במאי 2018 כוחות הארגון שיגרו 20 רקטות ארטילריות אל רמת הגולן ובתגובה צה"ל קיים תקיפה נרחבת על מתקני הארגון בסוריה ובין היתר חיסל לפחות 19 לוחמים.
ב־1 באפריל 2024 ישראל חיסלה את מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון[20].
אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוח קודס פועל באירופה בעיקר בריגול ותכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות וגורמי אופוזיציה איראניים.
בינואר 2017, הוגש בגרמניה כתב אישום נגד גבר פקיסטני בן 31 שפעל בגרמניה בשירות כוח קודס על מנת לפגוע בגרמנים התומכים בישראל[21]. בינואר 2018, נזפה גרמניה בשגריר האיראני בעקבות ריגול שביצעו האיראנים בשטחה נגד גורמים הקשורים לישראל[22]. כעבור כמה ימים, כוחות הביטחון בגרמניה, פשטו על בתיהם של פעילי כוח קודס שריגלו אחר מטרות ישראליות בגרמניה[23].
הכרה כארגון טרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2003 הכריז שר הביטחון שאול מופז על כוח קודס כהתאחדות בלתי מותרת.[24] בדצמבר 2012 הגרדירה ממשלת ישראל את הכוח כארגון טרור.[25]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יועז הנדל ויעקב כץ, "ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים", כנרת זמורה-ביתן, 2011
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כוח קודס ב-Global Security (באנגלית)
- כוח קדס, יחידת עילית של משמרות המהפכה באיראן, משמש כחוד החנית של מתקפת הטרור האיראנית המתבצעת נגד ישראל ברחבי העולם בשיתוף פעולה עם חזבאללה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 באוגוסט 2012
- דודי כהן, המוסד של האיראנים: "כוח קודס" פעל בתאילנד?, באתר ynet, 15 בפברואר 2012
- רונן סולומון, התמנון האיראני, ישראל היום, 16 במרץ 2012
- דני זקן, מיהו "כוח קודס" של משמרות המהפיכה שאחראי לירי מסוריה, באתר גלובס, 10 במאי 2018
- שלמה גואטה, כוח אל קודס בהנהגתו של קאסם סולימאני - מעורבות בתחום הימי, במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיות ימית, מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי, אוניברסיטת חיפה, ינואר 2020
- כוח קודס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עדותו של סטיוארט לוי, תת-שר האוצר האמריקני לענייני טרור ומודיעין פיננסי בפני ועדת הכלכלה של הסנאט האמריקני מ-1 באפריל 2008.(הקישור אינו פעיל, 4.1.2020)
- ^ המספר 2,000 מופיע למשל ב:Iran’s elite and mysterious fighters, הלוס אנג'לס טיימס, 15 בפברואר 2005. לטענת דיווח בניו יורק טיימס המספר המדויק של פעילי הכוח אינו ידוע גם למחוקקי הפרלמנט האיראני ונע בין 15,000 ל-50,000 לוחמים, ראו ב-Iranian Force, Focus of U.S., Still a Mystery, 17 בפברואר 2007.
- ^ יואב לימור, שנתיים אחרי חיסול סולימאני: כוח קודס מחפש כיוון, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2022
- ^ מסמכי המודיעין העיראקי שסיווגם הוסר על ידי ארצות הברית. ראו: Harmony Document ISGZ‐2005‐001122‐19954. מצוטט ב-:Iranian Strategy in Iraq: Politics and "other means". Combating Terrorism Center (CTC) at West Point. 13 באוקטובר 2008, עמוד 16. (הקישור אינו פעיל, 4.1.2020)
- ^ כוח "קדס" של "משמרות המהפכה" האיראניים כמכשיר עיקרי ליישום מבצעי של תפיסת "ייצוא המהפכה" מחוץ לגבולות איראן, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 30 במרץ 2007.
- ^ חמינאי: כוח קודס - ארגון הומניטרי ללא גבולות, באתר ynet, 17 בינואר 2020
- ^ Wilfried Buchta, Who Rules Iran? (Washington: Washington Institute/Konrad Adenauer Stiftung, 2000), p. 69.
- ^ כוח "קדס" של "משמרות המהפכה" האיראניים כמכשיר עיקרי ליישום מבצעי של תפיסת "ייצוא המהפכה" מחוץ לגבולות איראן, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 30 במרץ 2007.
- ^ כך למשל, הארגון השתמש במסווה טיסות הומניטריות מסוריה לאיראן בשלהי 2003 בעקבות רעש האדמה באיראן, כדי להעביר מספר טיסות לסוריה עם אמל"ח לחזבאללה. ראו מסמך המרכז הישראלי למורשת המודיעין (מל"מ), מרס 2003.(הקישור אינו פעיל, 4.1.2020)
- ^ ראו דבריו של גנרל פטראוס, מפקד הזירה העיראקית, בתדרוך בפני הקונגרס בספטמבר 2007.
- ^ Measuring Stability and Security in Iraq, ראו עמ' 6.
- ^ Iraq Says It Has Proof Of Iranian Meddling, הוושינגטון פוסט, 5 במאי 2008.
- ^ ראו עמ' 6, 17, 21 ו-25 בדו"ח המודיעין ממרס 2008.
- ^ תדרוך דובר הכוחות האמריקניים בעיראק בריגדיר ג'נרל (תת-אלוף) קווין ברגנר, 2 ביולי 2007. המידע נמסר לאחר מעצרם ותחקורם של שני פעילי טרור עיראקים שיעיים שקיבלו הכוונה ותמיכה מאנשי כוח קודס.
- ^ תחקיר הניו יורק טיימס, המידע מובא מריאיון עם "גורם ממשלי בכיר". ה-26 באפריל 2008.
- ^ מפה של המודיעין האמריקני ומידע שהודלף לתקשורת על התשתית המסייעת באיראן
- ^ Hezbollah Trains Iraqis In Iran, Officials Say, הניו יורק טיימס, 5 במאי 2008.
- ^ ראו דיווח הניו יורק טיימס מ-19 באוקטובר 2008: Documents Say Iran Aids Militias From Iraq
- ^ "מנע את נפילת דמשק": גנרל איראני בכיר נהרג בקרבות בסוריה, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2015
- ^ ירון שניידר ספיר ליפקין אסף רוזנצוייג, הבכיר שחוסל בדמשק - מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון | כל מה שידוע על החיסול, באתר מאקו, 1 באפריל 2024
- ^ בשירות איראן: "תוכננו התנקשויות בתומכי ישראל", באתר ynet, 7 בינואר 2017
- ^ גרמניה: נזפנו באיראן בגין ריגול נגד ישראל בשטחינו, באתר ynet, 9 בינואר 2018
- ^ גרמניה: "פשיטות על בתי סוכנים איראנים שריגלו אחר ישראלים", באתר ynet, 16 בינואר 2018
- ^ הכרזה על התאחדות בלתי מותרת לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, ילקוט הפרסומים 5234, י"א בחשוון התשס"ד, 6 בנובמבר 2003
- ^ הודעה בדבר הכרזה על חבר בני אדם או ארגונים כארגוני טרור לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח–1948, ילקוט הפרסומים 6534, ו' בשבט התשע"ג, 17 בינואר 2013