יועז הנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יועז הנדל
יועז הנדל, 2016
יועז הנדל, 2016
לידה 22 במאי 1975 (בן 45)
י"ב בסיוון ה'תשל"ה
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה דוקטור (אוניברסיטת תל אביב)
עיסוק היסטוריון, פובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה, פוליטיקאי
מפלגה
סיעה
שר התקשורת ה־34
17 במאי 2020 – מכהן
(22 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(שנה ו־24 שבועות)
כנסות ה־2123
ראש מערך ההסברה הלאומי
אוגוסט 2011פברואר 2012
(כ־26 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
אות אביר איכות השלטון (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא שר התקשורת, יו"ר סיעת דרך ארץ וחבר הכנסת מטעמה, ולפני כן מטעם מפלגת תל"ם ברשימת כחול לבן. הנדל מגדיר את עצמו כימין ממלכתי וליברלי. בעבר היה פובליציסט, מגיש רדיו וראש המכון לאסטרטגיה ציונית. בעל תואר דוקטור להיסטוריה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדל לצד שולי מועלם, 2017

הנדל נולד בפתח תקווה למשפחה דתית לאומית, ליונה ומרים, וגדל באלקנה שבשומרון. בתקופת התיכון הוריד את הכיפה[1].

בשנת 1993 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. הנדל השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי[2] ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות[3] וכמפקד פלוגה[4], בין היתר במבצע ענבי זעם[5]. הנדל השתחרר מצה"ל לאחר שש שנים וחצי, אולם המשיך לשמש בתפקידים נוספים במערכת הביטחון הישראלית עד גיל 29; בין היתר בשירות הביטחון הכללי במהלך האינתיפאדה השנייה[6][7]. הוא סגן-אלוף במילואים, ולחם במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה[8].

באוגוסט 2011 מונה לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנת 2012 מונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כחבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן, השיחות הסתיימו ב-26 בינואר 2012. בפברואר 2012 התפטר מתפקידו, עקב פרשת נתן אשל[9].

למד בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב ושם גם סיים את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה, בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא" אצל הפרופסורים אהרן אופנהיימר ובנימין איזק. במהלך לימודיו שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ופרסם מספר מחקרים בנוגע למודיעין הישראלי, מלחמת לבנון השנייה ולוחמה זעירה. מאז 2009 ועד 2013 לימד באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למדע המדינה קורסים בנושא טרור וגרילה.

הנדל כתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" בנושאי פוליטיקה, צבא, ציונות ויהדות, ובעבר טור פרשנות ביטחונית ב"מקור ראשון". מדי שבוע הגיש את התוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל ואת תוכנית האקטואליה "שישי בבוקר" בערוץ 10 עם אפרת שפירא רוזנברג. כתב בעבר גם בעיתון "מעריב". בין השאר כתב בידיעות אחרונות סדרת כתבות תחת הכותרת "מיהו יהודי", שעסקה בזרמים השונים ביהדות ו"ארץ השמאלנים" שעסקה בשמאל הישראלי.

בספטמבר 2010 יצא לאור ספרם של הנדל ושל פרופסור זכי שלום "תנו לצה"ל לנצח", בנושא האינתיפאדה השנייה והמאבק בארגוני טרור. הספר זכה בפרס ראשון לספרות צבאית ע"ש מולדובן באותה שנה. במרץ 2011 יצא לאור ספרם של הנדל ושל העיתונאי יעקב כץ "ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים". בספר נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן מאז מלחמת לבנון השנייה, שיטות הפעולה החשאיות, האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, מבצע עופרת יצוקה, המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת הברחות הנשק דרך הים. בדצמבר 2015 פרסם את ספרו הרביעי "בארץ לא זרועה - מסע ישראלי" שעסק בחברה הישראלית ושבטיה, באתגרים המדיניים והביטחוניים בגוף ראשון. הספר הוגדר על ידי העיתונאי רענן שקד כגרסה מודרנית-ימנית של "פה ושם בארץ ישראל" מאת עמוס עוז[1].

בשנת 2016 השתתף בפרק בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" בנושא מרד החשמונאים.

ב-15 במאי 2017, עם תחילת שידורי תאגיד השידור הישראלי הגיש, יחד עם מיכל רבינוביץ', את התוכנית "שבע אקטואלי" בערוץ "כאן 11", אך כעבור שלושה חודשים הפסיק להגיש את התוכנית[10]. החל מ-2017 שידר לצד ניצן הורוביץ פעם בשבוע את התוכנית "מצד שני" בגלי צה"ל.

הנדל נשוי ואב לארבעה. מתגורר במושב נס הרים.

פעילות בארגונים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית[11]. במקביל הנדל חזר לכתוב עבור "ידיעות אחרונות". באוקטובר 2012 זכה הנדל בתואר אביר איכות השלטון על טוהר מידות, מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, בשל חשיפת פרשת נתן אשל כראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה. שנה לאחר מכן זכה בפרס מופת חברתי של תנועת אומ"ץ.

במרץ 2013 הודיע המכון לאסטרטגיה ציונית שבראשו עומד הנדל על הקמת ארגון זכויות אדם בשם "זכויות אדם כָּחוֹלָבָן"[12][13]. הנדל טען בטוריו כי הזכות על ארץ ישראל מלווה בחוב מוסרי. בכנס ההקמה טען הנדל שהציונות איננה מונופול של הימין וזכויות האדם אינן מונופול של השמאל. בניגוד לארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים מדיניות הארגון היא שלא להעביר מידע על הפרת זכויות לתקשורת אלא ל"גופי חקירה מוסמכים בצה"ל". דרך זכויות האדם עוסק הארגון של הנדל בהסברה למען מדינת ישראל, ומציג לדבריו את "המאמצים והיתרון המוסרי הגדול" של התנועה הציונית. ב-2013 זכה הנדל באות אומ"ץ לזכויות אדם על הקמת הארגון[14].

בנוסף, משמש הנדל כחבר במועצה הציבורית של ארגון רבני בית הלל, נט"ל, בחבר הנאמנים של עמותת "בשביל המחר" ופעיל חברתי בעוד ארגונים אחרים.

בדצמבר 2017 הוביל מחאה בירושלים במקביל להפגנה בתל אביב נגד השחיתות[15].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ניהל הנדל יחד עם אלעזר שטרן מגעים שלא הבשילו להצטרפות למפלגות עם שלם, התנועה ויש עתיד[16].

בינואר 2019 הצטרף למפלגת תל"ם, בראשותו של משה יעלון. בפברואר חברה מפלגת תל"ם לרשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד), והתמודדה עמה בבחירות לכנסת העשרים ואחת. הנדל ממוקם במקום התשיעי ברשימה והוא נכנס לראשונה לכנסת. ב-3 באוקטובר 2019 הושבע כחבר בכנסת ה-22.

בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו הנדל ועמיתו למפלגת תל"ם צבי האוזר, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה[17].

ב-29 במרץ 2020 אושרה בועדה מסדרת התפצלותו יחד עם צבי האוזר מסיעת תל"ם לסיעה חדשה בשם "דרך ארץ"[18]. הנדל משמש כיו"ר הסיעה בכנסת.

שר התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התקשורת.

בתחילת יוני, השר ומשרדו הודיעו על מהלך לפתרון בעיית המסרונים מזויפים. מדובר על תופעה לפיה ניצלו גורמים שונים את האפשרות להשתמש במספרי טלפון של מנויים אחרים והפיצו מסרונים בשם המנויים, תוך התחזות להם והפצת מסרים מזויפים בשמם[19].

משרדו המשיך בביצוע של שינויים באסדרה של פריסת הסיבים האופטיים בשטחי ישראל[20]. כמו כן, הנדל אימץ את המלצות ועדת רוזן, וועדה שמטרת ייעוץ ובחינת שירותי הדואר. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דניאל רוזן, מונתה בנובמבר 2018 על ידי שר התקשורת דאז איוב קרא והגישה את המלצותיה בפברואר 2019, אך קרא נמנע מלעסוק בהן, וכך גם הבא אחריו, דודי אמסלם[21][22]. מתווה הסיבים האופטיים שהוא קידם אושר בממשלה[23].

בסוף יוני 2020, פנה הנדל למנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית וביקש לקבל את נתוני הפרסום בפייסבוק. ובכך להביא לצמצום הפרסומים הממשלתיים בפייסבוק ובגוגל, ברקע המחאה העולמית נגדן[24].

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדל מגדיר עצמו כבעל תפיסה ימנית, ממלכתית, ליברלית[25]. בכנס הרצליה 2013 הוא הסביר שהוא תומך בהפרדה חלקית מהפלסטינים, צמצום הסכסוך ולא רואה אפשרות ליישום הסכם שלום בדור הזה. הנדל הציע לספח את גושי ההתיישבות ובקעת הירדן, לאזרח את הערבים שגרים שם ובתמורה להגדיל את שטחי הרשות מ-A ל-B, ליצור רצף פלסטיני ושדרוג של מעמדם המדיני ואת שאר השטח להשאיר שנוי במחלוקת. הנדל קרא לזה מיצוי הקונצנזוס הישראלי וצמצום גבולות הסכסוך. בריאיון לשרה העצני-כהן, אמר הנדל כי "אין פתרון מוחלט לסכסוך"[26] והציג הצעה למעין "תוכנית אלון מצומצמת". הצעתו כוללת סיפוח גושי ההתיישבות ובקעת הירדן תוך מתן אזרחות ישראלית לתושבים הערבים וסיפוח של כ-30 אחוזים מהשטח שבו חיים מרבית היהודים. שאר שטח C, כ-30% משטחי יהודה ושומרון, יישארו לעת משא ומתן להסדר הקבע. כמו כן הנדל תומך בפונדקאות להומוסקסואלים בעד ברית הזוגיות, אך מסתייג מנישואים חד מיניים[27].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רענן שקד, היאחזות הנדל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2015
  2. ^ עזרי עמרם, גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", חדשות 2, 3 במאי 2011
  3. ^ אלעזר שטרן, "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 45 - 46
  4. ^ לבנה מושון, תנו לצה"ל לנצח, כתב העת של הסתדרות המורים בישראל - "אתרוג", גיליון 50 תשע"א
  5. ^ יועז הנדל, "לוחמים על הכוונת", ידיעות אחרונות, 6 בינואר 2015, עמ' 37
  6. ^ רס"ן א', "הקומנדו הימי – בין צור לג'נין", התמודדותה של שייטת 13 עם הטרור הפלסטיני משנות השמונים ועד לשנות האלפיים, המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הרצליה, 2015, עמ' 2
  7. ^ ליאורה קפלן, "למה אנחנו רוצים להיות חברים של יועז הנדל", גלריה - המגזין, "הארץ", אוגוסט 2010
  8. ^ מרב מיכאלי"יועז הנדל, האם דיבררת את שרה נתניהו בפרשת המטפלת הנפאלית של אביה?", באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011
  9. ^ מורן אזולאי, לשכת נתניהו מתפרקת: יועז הנדל התפטר, באתר ynet, 21 בפברואר 2012
  10. ^ מקור באתר הארץ
  11. ^ טל שלו‏, הג'וב החדש של הנדל: ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, באתר וואלה! NEWS‏, 25 במרץ 2012
  12. ^ ברק רבידלראשונה: ארגון ימני יתעד פגיעה בזכויות פלסטינים בגדה, באתר הארץ, 14 במרץ 2013
  13. ^ זכויות אדם כחולבן בפייסבוק
  14. ^ יועז הנדל זכה בפרס אומץ בתחום זכויות האדם, באתר nrg,‏ 10 באוקטובר 2013
  15. ^ ynet, אלפים הפגינו נגד השחיתות בת"א ובירושלים: "מסוכנת מאיראן ומחמאס", באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2017
  16. ^ ירון אברהם, ‏הנדל התחרט: לא מצטרף ללבני, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 בדצמבר 2012‏
    זאב קם ועמרי מניב, פערים מדיניים עם לבני: איפה ירוצו הנדל ושטרן?, באתר nrg, ‏3 בדצמבר 2012
  17. ^ גיא עזרא, ‏כחול לבן מתפרקת: יעלון ולפיד עוזבים את גנץ, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
  18. ^ ההתפצלות, סרוגים
  19. ^ גד פרץ, משרד התקשורת חוסם הפצת מסרונים שלא על ידי חברות תקשורת, גלובס, ‏2020-06-03
  20. ^ "הנדל מעניק ל-HOT הקלה דרמטית: לא תחויב לפרוש סיבים אופטיים בכל שטחי ישראל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2020. 
  21. ^ אביאור אבו, תחרות, הסרת רגולציה - ומסירת חבילות בתוך 5 ימים: לקראת מהפכה בדואר?, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-06-17
  22. ^ הרפורמה בשוק הדואר יוצאת לדרך!, GOV.IL
  23. ^ יועז הנדל, ציוץ, Twitter, ‏13 בספטמבר 2020
  24. ^ N12 - פרסום ראשון | ממשלת ישראל תצטרף לחרם העולמי על פייסבוק..., N12, ‏2020-06-29
  25. ^ ימין ליברלי, בעמוד הפייסבוק של יועז הנדל, 13 ביולי 2019
  26. ^ שרה העצני-כהן, יועז הנדל משוכנע: "ירושלים המאוחדת שלנו היא פיקציה", באתר nrg‏, 26 ביוני 2016
  27. ^ יועז הנדל, פוסט בפייסבוק של הנדל על חוק האימוץ, פייסבוק, ‏24 ביולי 2017
  28. ^ "אבא הולך למילואים"