יועז הנדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונת ויקיפדיה יועז.jpg

יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975) הוא היסטוריון ופובליציסט ישראלי, ומגיש טלוויזיה ורדיו, העומד בראש המכון לאסטרטגיה ציונית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות וקריירה ביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדל נולד בפתח תקוה וגדל באלקנה. בשנת 1993 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. הנדל השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי[1] ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות[2] וכמפקד פלוגה[3], בין היתר במבצע ענבי זעם[4]. הנדל השתחרר מצה"ל לאחר שש וחצי שנים, אולם המשיך לשמש בתפקידים נוספים במערכת הביטחון הישראלית עד גיל 29, בין היתר במשרד ראש הממשלה[5]. הוא רב-סרן במילואים, ולחם בין היתר במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה[6].

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב ושם גם סיים את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה, בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא" אצל הפרופסורים אהרן אופנהיימר ובנימין איזק. במהלך לימודיו שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ופרסם מספר מחקרים בנוגע למודיעין הישראלי, מלחמת לבנון השנייה ולוחמה זעירה. מאז 2009 ועד 2013 לימד באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למדע המדינה קורסים בנושא טרור וגרילה.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדל כתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" בנושאי פוליטיקה, צבא, ציונות ויהדות, ובעבר טור פרשנות ביטחונית ב"מקור ראשון". מדי שבוע הגיש את התוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל. כיום הנדל מגיש את התוכנית "מצד שני", עם ספי עובדיה בגל"צ. ותוכנית אקטואליה שישי בבוקר בערוץ 10 עם אפרת שפירא רוזנברג. כתב בעבר גם בעיתון "מעריב". בין השאר כתב בידיעות אחרונות את סדרת כתבות תחת הכותרת "מיהו יהודי" שעסק בזרמים השונים ביהדות ו"ארץ השמאלנים" שעסקה בשמאל הישראלי.

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2010 יצא לאור ספרם של הנדל ושל פרופסור זכי שלום "תנו לצה"ל לנצח" בנושא האינתיפאדה השנייה והמאבק בארגוני טרור. הספר זכה בפרס ראשון לספרות צבאית ע"ש מולדובן באותה שנה. במרץ 2011 יצא לאור ספרם של הנדל ושל העיתונאי יעקב כץ "ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים", בספר נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן מאז מלחמת לבנון השנייה. שיטות הפעולה החשאיות, האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, מבצע עופרת יצוקה, המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת הברחות הנשק דרך הים. בדצמבר 2015 פרסם את ספרו הרביעי "בארץ לא זרועה - מסע ישראלי" שעסק בחברה הישראלית ושבטיה, באתגרים המדיניים והביטחוניים בגוף ראשון. הספר הוגדר[דרוש מקור] כגרסה מודרנית - ימנית של "פה ושם בארץ ישראל" מאת עמוס עוז.

במשרד ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2011 מונה לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנת 2012 מונה על ידי ראש הממשלה כחבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן, השיחות הסתיימו ב-26 בינואר 2012. בפברואר 2012 התפטר מתפקידו, עקב פרשת נתן אשל[7].

קריירה משנת 2012 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית[8]. במקביל הנדל חזר לכתוב עבור "ידיעות אחרונות", וכאמור, בימים אלו (2016) משדר פעם בשבוע לצד ספי עובדיה את התוכנית ״מצד שני״ בגל״צ. באוקטובר 2012 זכה הנדל בתואר אביר איכות השלטון על טוהר מידות, מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, בשל חשיפת פרשת נתן אשל כראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה.שנה לאחר מכן זכה בפרס מופת חברתי של תנועת אומץ. לקראת הבחירות לכנסת בשנים 2013 ו-2015, קיבל הנדל הצעות להצטרף לפוליטיקה, הוא סירב ונימק זאת ברצונו להשפיע מבחוץ.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדל מגדיר עצמו כלאומי ליברלי, בעל תפיסה ימנית פרגמטית. בכנס הרצליה 2013 הוא הסביר שהוא תומך בהפרדה מקסימלית מהפלסטינים, אך לא רואה אפשרות ליישום הסכם שלום בדור הזה. הנדל הציע לספח את גושי ההתיישבות ובקעת הירדן, לאזרח את הערבים שגרים שם ובתמורה להגדיל את שטחי הרשות מA לB. ליצור רצף פלסטיני ושדרוג של מעמדם המדיני ואת שאר השטח להשאיר שנוי במחלוקת. הנדל קרא לזה מיצוי הקונצנזוס הישראלי וצמצום גבולות הסכסוך.

פעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדל משמש כחבר בוועד המנהל של ארגון השומר החדש שעוסק בהגנה על קרקעות חקלאיות, חבר במועצה הציבורית של ארגון רבני בית הלל, נט"ל ובחבר הנאמנים של עמותת 'בשביל המחר' ופעיל חברתי בעוד ארגונים אחרים.

הנדל נשוי ואב לארבעה, מתגורר במושב נס הרים.

זכויות אדם כָּחוֹלָבָן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זכויות אדם כחולבן

במרץ 2013 הודיע המכון לאסטרטגיה ציונית שבראשו עומד הנדל על הקמת ארגון זכויות אדם בשם "זכויות אדם כחולבן"[9]. הנדל טען בטוריו כי הזכות על ארץ ישראל מלווה בחוב מוסרי. בכנס ההקמה טען הנדל שהציונות איננה מונופול של הימין וזכויות האדם אינן מונופול של השמאל. בניגוד לארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים מדיניות הארגון היא שלא להעביר מידע על הפרת זכויות לתקשורת אלא ל"גופי חקירה מוסמכים בצה"ל". דרך זכויות האדם עוסק הארגון של הנדל בהסברה למען מדינת ישראל, ומציג לדבריו את 'המאמצים והיתרון המוסרי הגדול' של התנועה הציונית. ב-2013 זכה יועז הנדל באות אומ"ץ לזכויות אדם על הקמת הארגון.[10]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תנו לצה"ל לנצח יחד עם פרופסור זכי שלום, יצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2010.
  • ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים יחד עם יעקב כץ, הופיע בהוצאת כנרת זמורה-ביתן בשנת 2011.
  • אבא הולך למילואים[11] - ספר ילדים (איורים: אבי פרידמן), הוצאת ידיעות ספרים, 2012
  • בארץ לא זרועה - מסע ישראלי, הוצאת ידיעות ספרים, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יועז הנדל בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזרי עמרם, גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", חדשות 2, ‏ 03.05.2011
  2. ^ אלעזר שטרן, "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 45-46.
  3. ^ לבנה מושון, תנו לצה"ל לנצח, כתב העת של הסתדרות המורים בישראל- "אתרוג", גיליון 50 תשע"א.
  4. ^ יועז הנדל, "לוחמים על הכוונת", ידיעות אחרונות, ‏ 06.01.2015, עמוד 37.
  5. ^ ליאורה קפלן, "למה אנחנו רוצים להיות חברים של יועז הנדל", גלריה - המגזין, "הארץ", אוגוסט 2010
  6. ^ מרב מיכאלי"יועז הנדל, האם דיבררת את שרה נתניהו בפרשת המטפלת הנפאלית של אביה?", באתר הארץ, 02.09.2011
  7. ^ מורן אזולאי, לשכת נתניהו מתפרקת: יועז הנדל התפטר, באתר ynet, 21 בפברואר 2012
  8. ^ טל שלו, הג'וב החדש של הנדל: ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, וואלה, ‏ 25.03.2012.
  9. ^ זכויות אדם כחולבן בפייסבוק.
  10. ^ יועז הנדל זכה בפרס אומץ בתחום זכויות האדם, nrg מעריב, 10 באוקטובר 2013.
  11. ^ "אבא הולך למילואים"