יועז הנדל
![]() | |||||||||
| יועז הנדל, 2016 | |||||||||
| לידה |
22 במאי 1975 (בן 50) י"ב בסיוון ה'תשל"ה פתח תקווה, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
| ||||||||
| מקום מגורים |
נס הרים | ||||||||
| השכלה | דוקטור (אוניברסיטת תל אביב) | ||||||||
| עיסוק | בעל טור ופובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה, מרצה ודוקטור להיסטוריה, פוליטיקאי | ||||||||
| מפלגה | תל"ם, דרך ארץ, המילואימניקים | ||||||||
| סיעה | כחול לבן, דרך ארץ, תקווה חדשה | ||||||||
| בת זוג | שירי וינברג-הנדל | ||||||||
| מספר ילדים | 4 | ||||||||
| פרסים והוקרה |
אות אביר איכות השלטון (2012) | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| שירות ביטחוני | |||||||||
| השתייכות |
שירות הביטחון הכללי | ||||||||
| תפקידים נוספים | |||||||||
| |||||||||
יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא יו"ר מפלגת המילואימניקים, כיהן כשר התקשורת וכחבר הכנסת. הנדל משרת במילואים בתפקיד מג"ד "בארי", הגדוד אותו הקים במהלך מלחמת חרבות ברזל. הוא יזם ושותף בקרן השקעות בתחום הדיפנס טק,[1] דוקטור להיסטוריה, ובעבר שימש מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. לפני כניסתו לפוליטיקה היה איש מערכת הביטחון, פובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה וראש המכון לאסטרטגיה ציונית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנדל נולד בפתח תקווה, למרים ויונה שעלה מרומניה בשנת 1961. הוא גדל והתחנך על ערכים דתיים-לאומיים בבית הוריו, באלקנה שבשומרון. במהלך לימודיו התיכוניים יצא בשאלה והפך לחילוני[2].
בשנת 1993, הנדל התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי[3] ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות[4] וכמפקד פלגה[דרושה הבהרה][5], בין היתר במבצע ענבי זעם[6]. הנדל השתחרר מצה"ל לאחר כשש שנים וחצי, אולם המשיך לשמש בתפקידים נוספים במערכת הביטחון הישראלית עד גיל 29; בין היתר בשב"כ במהלך האינתיפאדה השנייה[7][8]. הוא סגן-אלוף במילואים, ולחם במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה[9], במבצע צוק איתן ובמלחמת חרבות ברזל. ב־2015 הקים את יחידת עומר – יחידה מטכ"לית מיוחדת במילואים שהורכבה מצוותים בשייטת, סיירת מטכ"ל ושלדג[10].
באוגוסט 2011 מונה לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנת 2012 מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כחבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן.[דרושה הבהרה] השיחות הסתיימו ב-26 בינואר 2012. בפברואר 2012 התפטר מתפקידו, עקב פרשת נתן אשל[11].
במהלך מלחמת חרבות ברזל גויס הנדל לשירות מילואים והשתתף בלחימה ברצועת עזה[12]. במהלך המלחמה הקים גדוד חדש, "מגן בארי"[13], שבו משרתים חיילי מילואים מיחידות מיוחדות (שייטת, מגלן, אגוז, שלדג, לוט"ר, מטכ"ל וסיירות) שעברו את גיל הפטור משירות בצה"ל[13][14].
פעילות אינטלקטואלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנדל למד בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, ושם גם סיים את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה, בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק – ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא" אצל הפרופסורים אהרן אופנהיימר ובנימין איזק[15]. במהלך לימודיו שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ופרסם מספר מחקרים בנוגע למודיעין הישראלי, מלחמת לבנון השנייה, ולוחמה זעירה.[דרוש מקור]
מאז 2009 ועד 2013 שימש כמרצה באוניברסיטת בר-אילן קורסים בנושא טרור וגרילה במחלקה למדע המדינה.[דרוש מקור]
בספטמבר 2010 יצא לאור ספרם של הנדל ושל פרופסור זכי שלום "תנו לצה"ל לנצח", בנושא האינתיפאדה השנייה והמאבק בארגוני טרור. הספר זכה בפרס ראשון לספרות צבאית ע"ש מולדובן באותה שנה.
במרץ 2011 יצא לאור ספרם של הנדל ושל העיתונאי יעקב כץ "ישראל נגד איראן – מלחמת הצללים"[16]. בספר נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן ממלחמת לבנון השנייה, שיטות הפעולה החשאיות, האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, מבצע עופרת יצוקה, המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת הברחות הנשק דרך הים.
בדצמבר 2015 פרסם את ספרו הרביעי "בארץ לא זרועה – מסע ישראלי" שעסק בחברה הישראלית ושבטיה, באתגרים המדיניים והביטחוניים בגוף ראשון. הספר הוגדר על ידי העיתונאי רענן שקד כגרסה מודרנית-ימנית של "פה ושם בארץ ישראל" מאת עמוס עוז[2].
כתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" וב"מקור ראשון", לתקופות קצרות גם הגיש והשתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה בנושאי אקטואליה. בשנת 2016 השתתף בפרק בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" בנושא מרד החשמונאים.

משמאל לימין: מפקד התחנה ירון דקל, הזמר עידן רייכל, שרת התרבות מירי רגב, מגיש התכנית יועז הנדל, וד"ר עשהאל לובוצקי
פעילות בארגונים ציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית[17]. במקביל הנדל חזר לכתוב טור אקטואלי ב"ידיעות אחרונות". באוקטובר 2012 זכה הנדל בתואר אביר איכות השלטון על טוהר מידות, מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, בשל חשיפת פרשת נתן אשל בעת שהיה ראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה. שנה לאחר מכן זכה בפרס מופת חברתי של תנועת אומ"ץ.
במרץ 2013 הודיע המכון לאסטרטגיה ציונית שבראשו עומד הנדל על הקמת ארגון זכויות אדם בשם "זכויות אדם כָּחוֹלָבָן"[18][19]. הנדל טען בטוריו כי הזכות על ארץ ישראל מלווה בחוב מוסרי. בכנס ההקמה טען הנדל שהציונות איננה מונופול של הימין וזכויות האדם אינן מונופול של השמאל. בניגוד לארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים, מדיניות הארגון היא שלא להעביר מידע על הפרת זכויות לתקשורת אלא ל"גופי חקירה מוסמכים בצה"ל". דרך זכויות האדם עוסק הארגון של הנדל בהסברה למען מדינת ישראל, ומציג לדבריו את "המאמצים והיתרון המוסרי הגדול" של התנועה הציונית. ב-2013 זכה הנדל באות אומ"ץ לזכויות אדם על הקמת הארגון[20].
בנוסף, משמש הנדל כחבר במועצה הציבורית של ארגון רבני בית הלל, נט"ל, בחבר הנאמנים של עמותת "בשביל המחר", הוא בוועד המנהל של מכינת אחים[21] ופעיל חברתי בעוד ארגונים אחרים.[דרוש מקור]
בדצמבר 2017 הוביל מחאה בירושלים במקביל להפגנה בתל אביב נגד השחיתות[22].
פעילות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2019 הצטרף למפלגת תל"ם, בראשות משה יעלון. בפברואר חברה מפלגת תל"ם לרשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד), והתמודדה עמה בבחירות לכנסת העשרים ואחת. הנדל מוקם במקום התשיעי ברשימה והוא נכנס לראשונה לכנסת. ב-3 באוקטובר 2019 הושבע כחבר בכנסת ה-22.
בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו הנדל ועמיתו למפלגת תל"ם צבי האוזר, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה[23].
ב-29 במרץ 2020 אושרה בוועדה מסדרת התפצלותו יחד עם צבי האוזר מסיעת תל"ם לסיעה חדשה בשם "דרך ארץ"[24]. הנדל שימש כיו"ר הסיעה בכנסת.
שר התקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התקשורת.
הנדל הוביל את רפורמת הסיבים האופטיים. העביר את ההחלטה בממשלה ובכנסת[25] ובכך פתח את השוק הישראלי לכלל חברות התשתית[26]. בסיום כהונתו של הנדל הפכה ישראל למקום עם קצב הפריסה הגבוה בעולם והמחיר הנמוך בעולם. ראש הממשלה בנט אף קרא בעקבות ההצלחה בטקס במעלות "תהיו הנדלים" בנאומו במקום[27]. הנדל שם דגש על פריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בפריפריה ובכך לממש את הסיסמה שבחר לכהונתו "מחברים את ישראל"[28].
בתחילת יוני, השר ומשרדו הודיעו על מהלך לפתרון בעיית המסרונים המזויפים – הגבלת האפשרות להשתמש במספרי טלפון של מנויים אחרים כדי להתחזות להם ולהפיץ מסרים מזויפים בשמם[29].
משרדו המשיך בביצוע של שינויים באסדרה של פריסת הסיבים האופטיים בשטחי ישראל[30]. כמו כן, הנדל אימץ את המלצות ועדת רוזן, ועדה שמטרתה ייעוץ ובחינת שירותי הדואר. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דניאל רוזן, מונתה בנובמבר 2018 על ידי שר התקשורת, איוב קרא, והגישה את המלצותיה בפברואר 2019, אך קרא נמנע מלעסוק בהן, וכך גם הבא אחריו, דודי אמסלם[31][32]. מתווה הסיבים האופטיים שהוא קידם אושר בממשלה[33].
בנובמבר 2020 ביקר הנדל ברואנדה, שם נפגש עם הנשיא פול קגאמה. במהלך הפגישה חתמו השניים על הסכם שיתוף פעולה בין המדינות בתחום קידום תקשורת ויזמות טכנולוגית. מלבד הנשיא פגש גם את שרת התקשורת הרואנדית[34].
ב-9 בדצמבר 2020 הודיע הנדל יחד עם שותפו צבי האוזר על הצטרפות סיעת "דרך ארץ" למפלגת "תקווה חדשה" אותה הקים יום קודם לכן השר לשעבר גדעון סער[35]. חמישה ימים לאחר מכן פוטר על ידי ראש הממשלה החלופי, בני גנץ[36]. למחרת, המליץ לאשר לחברת HOT להיכנס למיזם הסיבים IBC ופרסם שימוע להפחתת תעריפי הטלפון הקווי של בזק[37].
ב-6 באפריל 2021 נבחר הנדל לכנסת ה-24 בשותפות עם "תקווה חדשה". ביוני 2021, עם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונה בשנית לשר התקשורת. יום לאחר השבעתו התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[38]. ימים ספורים לאחר המינוי אישר את ביטול הפיצול בין התשתית לספק בשוק האינטרנט. הרפורמה תביא לכך שלכל צרכן בישראל תהיה כתובת אחת לרכישת שירותי אינטרנט ולפתרון תקלות[39]. רפורמה זו קודמה על ידו בקדנציה הקודמת[40].
בדצמבר 2021, החליט שמחיר הטלפון הקווי יוזל ב-40%[41]. במרץ 2022 אושרה רפורמה בדואר[42].
פרישה מהחיים הפוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת בשנת 2022, חתם על הסכם איחוד עם סיעת "ימינה" בראשות איילת שקד, וקיבל את המקום השני ברשימת "הרוח הציונית". ב-11 בספטמבר הודיעו שקד והנדל שהם החליטו על פירוק השותפות הפוליטית ו"הרוח הציונית" בעקבות חילוקי דעות[43]. יומיים לאחר מכן הודיע על לקיחת פסק זמן מהחיים הפוליטיים[44].
חזרה לחיים הפוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2025 רשם את תנועת המילואימניקים ברשם המפלגות.[45]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנדל נשוי לשירי וינברג-הנדל, רופאת נשים, ולהם ארבעה ילדים. מתגוררים במושב נס הרים שבהרי יהודה.
דודו הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם המפד"ל ולאחר מכן מטעם מפלגת תקומה, צבי הנדל[46].
עמדות והשקפות עולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנדל התחנך בבית דתי-ציוני, אם כי במהלך נעוריו הפך לחילוני. הנדל מגדיר עצמו כבעל תפיסה ימנית, ממלכתית, ליברלית[47]. במהלך מלחמת חרבות ברזל אמר הנדל שהפך ימני הרבה יותר. בכנס הרצליה 2013 הוא הסביר שהוא תומך בהפרדה חלקית מהפלסטינים, צמצום הסכסוך ולא-רואה אפשרות ליישום הסכם שלום בדור הזה. הנדל הציע לספח את גושי ההתיישבות ובקעת הירדן, לאזרח את הערבים שגרים שם ובתמורה להגדיל את שטחי הרשות מ-A ל-B, ליצור רצף פלסטיני ושדרוג של מעמדם המדיני ואת שאר השטח להשאיר שנוי במחלוקת. הנדל קרא לזה מיצוי הקונצנזוס הישראלי וצמצום גבולות הסכסוך. בריאיון לשרה העצני-כהן אמר הנדל כי "אין פתרון מוחלט לסכסוך"[48] והציג הצעה למעין "תוכנית אלון מצומצמת". הצעתו כוללת סיפוח גושי ההתיישבות ובקעת הירדן תוך מתן אזרחות ישראלית לתושבים הערבים וסיפוח של כ-30% מהשטח, שבהם חיים מרבית היהודים. שאר שטח C, כ-30% משטחי יהודה ושומרון, יישארו לעת משא ומתן להסדר הקבע. בלבנון הנדל ביקש לחזור ולשלוט ברכסים הגבוהים, ובעזה להשתלט על קו הפרימטר לצורכי חקלאות ולקחת את צפון הרצועה[49].
הנדל אומנם תומך בפונדקאות להומוסקסואלים והוא בעד חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, ותחבורה ציבורית בשבת, אך מנגד – הוא מסתייג מנישואים חד-מיניים[50].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תנו לצה"ל לנצח, יחד עם פרופסור זכי שלום, הוצאת ידיעות ספרים בשנת 2010.
- ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים, יחד עם יעקב כץ, הוצאת כנרת זמורה-ביתן בשנת 2011
- אבא הולך למילואים[51] – ספר ילדים (איורים: אבי פרידמן), הוצאת ידיעות ספרים, 2012
- בארץ לא זרועה – מסע ישראלי, יואב קרן עורך, הוצאת ידיעות ספרים, 2015
- שיחות על תקווה ישראלית, יחד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, הוצאת ידיעות ספרים, 2018
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יועז הנדל, באתר הכנסת
יועז הנדל, ברשת החברתית פייסבוק
יועז הנדל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יועז הנדל, ברשת החברתית אינסטגרם
יועז הנדל, סרטונים בערוץ היוטיוב- יועז הנדל, באתר כנסת פתוחה
- יועז הנדל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דנה ויס, "ר' סיפרה לי על ההטרדה המינית - לא הייתה לי ברירה", באתר מאקו, 21 באפריל 2012
- הנדל על פרשת אשל: לא היתה לי ברירה אלא לדווח, באתר הארץ, 21 באפריל 2012
יועז הנדל, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- שרה העצני-כהן, נגד הסטטוס קוו: יועז הנדל רוצה מדינה פלסטינית מפורזת, באתר nrg, 26 ביוני 2016
- יועז הנדל, "חוק הלאום אינו ביטוי של ריבונות אלא של פחד. מטרתו ליצור עליונות של האזרחים היהודים. בסוף כולנו נפגעים ממנו. גם מדינת ישראל נפגעת", ידיעות אחרונות, 26 באוגוסט 2018
פגישה עם רוני קובן - יועז הנדל, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 29:03)- יפעת ארליך, האוזר: "פירשו אותנו בצורה מניפולטיבית ומכוערת, כאילו יש לנו משהו נגד ערבים" | הנדל: "עזוב, אין מה להצטדק. לא אצא עם עודה למאבק כמו שלא אצא עם בן־גביר", באתר ידיעות אחרונות, 30 במאי 2019
- אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, ח"כ יועז הנדל: "איתמר בן גביר ובל"ד זה אותו דבר", באתר ynet, 1 באוגוסט 2019

דוד בן בסט מראיין את יועז הנדל, "הנבחרים", באתר YouTube, 7 בפברואר 2020- אריאל כהנא, "צריך לטרוף את הקלפים בשוק הטלוויזיה בישראל", באתר ישראל היום, 11 ביוני 2020
- מיכל רבינוביץ, מה-G5 ועד העימות עם נתן אשל: ריאיון עם שר התקשורת יועז הנדל, באתר כאן חדשות, 11 ביולי 2020
- מיכאל טוכפלד, "אני מתכוון להיות הצעיר האחראי בממשלה", בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2020
- דוד רוזנטל, מיועז יצא מתוק? סיכום תקופת הנדל במשרד התקשורת, באתר וואלה, 18 בדצמבר 2020
- NEXTER, יועז הנדל: "המטרה שלי - להפחית את הרגולציה שמתאימה יותר לשנות ה-90", באתר מאקו, 12 ביולי 2020
- אייל לוי, "אני לא ביבי, לי יש אידאולוגיה": יועז הנדל מדבר על הכל, באתר מעריב אונליין, 30 בינואר 2020
- נוה דרומי, השמאל לא היה חוזר בלעדיי? אין לי בעיה עם זה, באתר מאקו, 6 בינואר 2022
- הודיה כריש חזוני, יועז הנדל חוזר מעזה: "כפוליטיקאי לא שאלתי מספיק שאלות", בעיתון מקור ראשון, 19 בינואר 2024
טל שלו, תוכנית הנדל: להכניס מיליון וחצי תושבי עזה לשטח ישראל, באתר וואלה, 7 במרץ 2024
אבי סולומון, "אני אסחט את הממשלה הבאה, בזה אני לא מתפשר. תקליט אותי" | ריאיון, באתר וואלה, 18 בספטמבר 2025
ברק סרי, יהודה שלזינגר, את מי היה רוצה במפלגה שלו - וממי ינסה לגנוב קולות? יועז הנדל בריאיון לוואלה, באתר וואלה, 11 בדצמבר 2025
יועז הנדל (1975-), דף שער בספרייה הלאומית
מכּתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יועז הנדל וזכי שלום, מאפייניה הייחודיים של אינתיפאדה II במערכות ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, "צבא ואסטרטגיה", גיליון 1, כרך 3, מאי 2011
- היחידות המיוחדות בצה”ל: ייעוד ותפישת ההפעלה, "עדכן אסטרטגי", גיליון 2, כרך 10, אוגוסט 2010
- שובו של מערך המילואים, "עדכן אסטרטגי", גיליון 4, כרך 10, פברואר 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אחרי שגייס 20 מיליון דולר: המיזם הביטחוני של יועז הנדל מתרחב, באתר וואלה, 13 באוגוסט 2025
- ^ 1 2 רענן שקד, היאחזות הנדל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2015
- ^ עזרי עמרם, גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", באתר מאקו, 3 במאי 2011
- ^ אלעזר שטרן, "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 45–46
- ^ לבנה מושון, תנו לצה"ל לנצח, כתב העת של הסתדרות המורים בישראל - "אתרוג", גיליון 50 תשע"א
- ^ יועז הנדל, "לוחמים על הכוונת", ידיעות אחרונות, 6 בינואר 2015, עמ' 37
- ^ רס"ן א', "הקומנדו הימי – בין צור לג'נין", התמודדותה של שייטת 13 עם הטרור הפלסטיני משנות השמונים ועד לשנות האלפיים, המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הרצליה, 2015, עמ' 2
- ^ ליאורה קפלן, "למה אנחנו רוצים להיות חברים של יועז הנדל", גלריה - המגזין, "הארץ", אוגוסט 2010
- ^ מרב מיכאלי, "יועז הנדל, האם דיבררת את שרה נתניהו בפרשת המטפלת הנפאלית של אביה?", באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011
- ^ חנן גרינווד, לוחמי עילית וקציני מודיעין: היחידה הסודית של יועז הנדל נחשפת, באתר ישראל היום, 24 ביוני 2020
- ^ מורן אזולאי, לשכת נתניהו מתפרקת: יועז הנדל התפטר, באתר ynet, 21 בפברואר 2012
- ^ הודיה כריש חזוני, יועז הנדל חוזר מעזה: "כפוליטיקאי לא שאלתי מספיק שאלות", בעיתון מקור ראשון, 19 בינואר 2024
- ^ 1 2
ישי פורת, "לוחם צריך להילחם": גדוד "בארי" שמורכב כולו ממתנדבים, באתר חדשות 13, 1 ביוני 2024; במקור, מתוך "מהדורת השבת"
- ^ לילך שובל, עקב מצוקת כוח האדם: צה"ל הקים גדוד ללוחמי יחידות מיוחדות בגילי פטור, באתר ישראל היום, 8 במאי 2024
- ^ תזה ת"א אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא הנדל, יועז, 1975- מחבר; בית הספר למדעי היהדות על שם חיים רוזנברג, 2009
- ^ גל פרל פינקל, העימות בין ישראל לאיראן במגמת הסלמה, באתר זמן ישראל, 4 במרץ 2021
- ^ טל שלו, הג'וב החדש של הנדל: ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, באתר וואלה, 25 במרץ 2012
- ^
ברק רביד, לראשונה: ארגון ימני יתעד פגיעה בזכויות פלסטינים בגדה, באתר הארץ, 14 במרץ 2013
- ^ זכויות אדם כחולבן בפייסבוק
- ^ יועז הנדל זכה בפרס אומץ בתחום זכויות האדם, באתר nrg, 10 באוקטובר 2013
- ^ אחים | מכינה פיקודית קדם צבאית ע"ש רס"ן אריאל בן משה ורס"ן חן בוכריס, באתר מכינת אחים
- ^ ynet, אלפים הפגינו נגד השחיתות בת"א ובירושלים: "מסוכנת מאיראן ומחמאס", באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2017
- ^ גיא עזרא, כחול לבן מתפרקת: יעלון ולפיד עוזבים את גנץ, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
- ^ עטרה גרמן, יש עתיד ותלם התפצלו מכחול לבן, השם נשמר לגנץ, באתר "סרוגים", 29 במרץ 2020
- ^ גלעד צוויק, מהפכת האינטרנט המהיר: נסללה הדרך לפריסת הסיבים האופטיים, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2020
- ^ אור אליעז, "קשה לנחש איך ייראה ההמשך. זו אבדה לא קטנה", באתר מאקו, 18 בדצמבר 2020
- ^ איתן גליקמן, "תהיו הנדלים", באתר ידיעות אחרונות, 20 ביולי 2021
- ^ ינון בן שושן, אחרי שנים של קיפאון, משרד התקשורת סוף כל סוף מתפקד, ולא רע בכלל, באתר וואלה, 9 ביוני 2022
- ^ גד פרץ, משרד התקשורת חוסם הפצת מסרונים שלא על ידי חברות תקשורת, באתר גלובס, 3 ביוני 2020
- ^
נתי טוקר, הנדל מעניק ל-HOT הקלה דרמטית: לא תחויב לפרוש סיבים אופטיים בכל שטחי ישראל, באתר TheMarker, 14 ביוני 2020
- ^ אביאור אבו, תחרות, הסרת רגולציה - ומסירת חבילות בתוך 5 ימים: לקראת מהפכה בדואר?, באתר כלכליסט, 17 ביוני 2020
- ^ הרפורמה בשוק הדואר יוצאת לדרך!, באתר GOV.IL
- ^
ציוץ של יועז הנדל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 13 בספטמבר 2020
- ^ אוריאל בארי, יועז הנדל ברואנדה: "ישראל מעריכה את התמיכה", באתר "סרוגים", 28 בנובמבר 2020
- ^ חזקי ברוך, הנדל והאוזר מצטרפים לגדעון סער: מגיעה לנו מנהיגות ימנית שתאחד אותנו, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2020
- ^ מורן אזלואי, אחרי הצטרפותו לגדעון סער: בני גנץ פיטר את יועז הנדל, באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
- ^ אביאור אבו, הנדל מנסה לגזור קופון נוסף: ממליץ לאשר ל-HOT להיכנס למיזם הסיבים IBC, באתר כלכליסט, 15 בדצמבר 2020
- ^ אנה ברסקי, השרים אלקין, הנדל וכהנא הגישו את התפטרותם מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, באתר מעריב אונליין, 13 ביוני 2021
- ^ אושרה רפורמה בשוק האינטרנט: יבוטל הפיצול בין התשתית לספק, באתר מאקו, 20 ביוני 2021
- ^ גד פרץ, תם עידן: הנדל מפסיק את הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט, באתר גלובס, 20 ביוני 2021
- ^
רפאלה גויכמן, הנדל החליט: מחיר הטלפון הקווי יוזל ב-40% - הכנסות בזק ייחתכו ב-400 מיליון שקל, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2021
- ^ מהפכה בשירותי הדואר בישראל? השוק נפתח לתחרות, באתר וואלה, 9 במרץ 2022
- ^
נעה שפיגל, ארבעה ימים לסגירת הרשימות: שקד והנדל הודיעו על פירוק "הרוח הציונית", באתר הארץ, 11 בספטמבר 2022
- ^ עמית סגל, יועז הנדל הודיע על פרישה: "לא אתמודד בבחירות", באתר מאקו, 13 בספטמבר 2022
- ^ מורן אזולאי, צבע זית בלוגו, רשימת עקרונות לממשלה: הנדל רשם את מפלגת "המילואימניקים", באתר ynet, 18 בספטמבר 2025
- ^ ציוץ של יועז הנדל, באתר טוויטר, 5 בספטמבר 2018
- ^ ימין ליברלי, בעמוד הפייסבוק של יועז הנדל, 13 ביולי 2019
- ^ שרה העצני-כהן, יועז הנדל משוכנע: "ירושלים המאוחדת שלנו היא פיקציה", באתר nrg, 26 ביוני 2016
- ^ אביחי ישראל, יועז הנדל מציע: הקמת עיר אוהלים מחוץ לרצועה, באתר כיפה, 23 בינואר 2024
- ^ יועז הנדל, פוסט בפייסבוק של הנדל על חוק האימוץ, באתר פייסבוק, 24 ביולי 2017
- ^ "אבא הולך למילואים"
| שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הדואר | מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט | |
| שרי התקשורת | שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי | |
- רשימת חברי הכנסת
- שרי התקשורת בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- פובליציסטים ישראלים
- בעלי טור ישראלים
- סגל ידיעות אחרונות
- סגל גלי צה"ל
- סגל מקור ראשון
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- לוחמי שייטת 13
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- זוכי פרס מולדובן
- עובדי משרד ראש הממשלה
- סגל המכון למחקרי ביטחון לאומי
- אנשי השב"כ
- אלקנה: חברי הכנסת
- פוליטיקאים ישראלים שיצאו בשאלה
- סגני-אלופים בצה"ל
- יושבי ראש ונשיאי עמותות
- סגל תאגיד השידור הישראלי - שידורי הטלוויזיה
- חברי הכנסת מטעם תקווה חדשה
- חברי הכנסת מטעם תל"ם
- חברי הכנסת מטעם דרך ארץ
- חברי הכנסת מטעם כחול לבן
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- נס הרים: חברי הכנסת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- פתח תקווה: חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל השלושים וחמש
- שרי ממשלת ישראל השלושים ושש
- חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
- חברי פורום קהלת
- מפקדי גדודים במלחמת חרבות ברזל
- אישים ממוצא יהודי-רומני
- נס הרים: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1975
