לדלג לתוכן

מוצב הפיקוד העליון

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוצב הפיקוד העליון
הבור החדש "מצודת ציון"
הבור החדש "מצודת ציון"
מידע על המבנה
סוג מוצב פיקוד
מיקום מחנה רבין, הקריה, תל אביב
תקופת הבנייה 2008–2018[1] (כ־10 שנים)
בשימוש פעיל הבור הישן: שנות החמישים–2018
הבור החדש: 2018–הווה
נשלט על ידי

צה"ל

חטיבת המבצעים
שטח הבור החדש: למעלה מ־10,000 מ"ר
הערכת מצב במוצב הפיקוד העליון במבצע עלות השחר

מוצב הפיקוד העליון (בראשי תיבות: מִצְפֵּ"עַ או מִצְפֶּ"ה[2]), הידוע בכינויים "הבור", ו־"מצודת ציון", הוא מרכז הפיקוד התת־קרקעי של צה"ל, הנמצא במחנה רבין שבקריה בתל אביב.

מוצב הפיקוד העליון משמש בשעת חירום את הרמטכ"ל לשליטה בצבא. דו"ח ועדת וינוגרד תיאר את מטרתו של מוצב הפיקוד העליון:

על פי תורת צה"ל - מוצב הפיקוד העליון (להלן - המצפ"ה) אמור היה להיות המוקד שמאפשר תכלול מיטבי של התייעצות, גיבוש פקודות, העברת מידע, עדכון, הערכת מצב ומעקב אחר ביצוע במהלך מלחמה (או אירוע חירום מורכב). נוהל זה מאפשר גם מיצוי הניסיון והידע של חברי המטכ"ל, המשתתפים בישיבות המצפ"ה באופן סדיר[3].

המוצב שימש את המטכ"ל במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון הראשונה ובמבצעים שונים, בין היתר במבצע חומת מגן, במבצע עופרת יצוקה, ובמבצע צוק איתן[4].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות לא היה למטכ"ל מוצב פיקוד, ומשרדי המטכ"ל שכנו עד ל־19 במאי 1948 בבית האדום בתל אביב ואז עברו לגבעת החלמה ברמת גן[5].

בתחילת שנות החמישים הוחלט להקים את מוצב הפיקוד העליון, שישמש מתקן שליטה מאובטח וחשאי בנפרד ממפקדת המטכ"ל ששכנה אז במחנה מקלף[5]. ב־26 ביוני 1950 פרסמה מחלקת התכנון שיש להקים מוצב תת־קרקעי, מרוחק ממקום המטה הכללי, ובו ירוכזו כל בעלי התפקידים הדרושים לניהול המלחמה במצב חירום[6].

באוקטובר 1950 ערך צה"ל תרגיל ארצי – תמרון צמ"ד (ראשי תיבות של הפיקודים צפון, מרכז ודרום) בו הופעל לראשונה גם מוצב הפיקוד העליון, שכונה בשם הצופן "המפעל". המצפ"ה הוקם באופן זמני במרתף היקב של בית הספר החקלאי מקווה ישראל שסיפק מחסה והסוואה והיה קשור היטב לרשת הטלפונים הארצית[6][7].

לקח שעלה מהתמרון הוא שיש יש לשלב נציגים ממפקדות חיל האוויר וחיל הים במוצב, ולהציב את מוצב הפיקוד העליון ליד חדר הבקרה של חיל האוויר. עד שהלקח יושם המשיכו לשפץ את המרתף במקווה ישראל. במשך מספר שנים הוצע להקים את המצפ"ה בכ־30 מקומות שונים בין נס ציונה לבאר יעקב ורק לקראת מלחמת סיני מיקומו נקבע במחנה רחבעם באזור רמלה, סמוך למפקדת חיל האוויר, ניתן לו השם "מחנה דני" ומשם נוהלה המלחמה[7][6][5][8].

הבור הישן בקריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבור בקריה במלחמת יום הכיפורים

הבור בקריה נחפר באמצע שנות החמישים והאלוף יצחק רבין כראש אג"ם היה דמות מפתח בהפעלת המצפ"ה. במלחמת ששת הימים הרמטכ"ל יצחק רבין כמעט ולא ניהל את המלחמה מהבור, אלא מהשטח. במלחמת יום הכיפורים כבר נוהלה המלחמה מבור, והיה לוקח זמן רב עד שהמידע מהחזית היה מגיע אליו. אחרי המלחמה הוא הורחב, חובר לבורות חיל האוויר וחיל הים שבקריה ותשתיות התקשורת שלו שודרגו[7][4].

הבור נחפר עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע והגישה אליו הייתה במדרגות מתוך מבנה חד קומתי במרכז הקריה. נבנו בו מסדרונות רבים דרכם עברו כבלי תקשורת וחשמל ונאסרה הכנסת טלפונים סלולרים אליו. הוא הכיל את החמ"ל המרכזי של צה"ל, את הלשכות לשעת חירום של הרמטכ"ל, בכירי צה"ל, ראש הממשלה ושר הביטחון, וחדר דיונים לקבינט המדיני־ביטחוני[9][7].

לפי דו"ח ועדת וינוגרד, במהלך מלחמת לבנון השנייה פעל מוצב הפיקוד העליון בצורה גרעינית וחלקית, בדרגים נמוכים, וההחלטות התקבלו מחוצה לו[3][9][4].

עם השנים הפך הבור למיושן ולצפוף והיה קשה להטמיע בו טכנולוגיות חדשות[10]. גם המשרתים בו סבלו מתופעות לוואי של נשימת אוויר דחוס וחוסר אוורור[9][11]. בעקבות זאת הוחלט על הקמת בור חדש.

את המוצב איישו בשגרה 300–400 אנשי חטיבת המבצעים במטכ"ל, ואילו בזמני חירום הוא היה יכול להכיל עד 1,000 איש[9].

הבור החדש "מצודת ציון"

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמטכ"ל אביב כוכבי מארח רמטכ"לים לשעבר בבור החדש, מאי 2022

בדצמבר 2018, לקראת מבצע מגן צפוני נכנס לפעילות מבצעית הבור החדש שנבנה בקריה, שנקרא בשם מצודת ציון[12] והופסק השימוש בבור הישן.

תכנון ובניית הבור ארכו עשור בהשקעה של מיליארדי שקלים. הוא נמצא עשרות מטרים מתחת לאדמה, ובו כמה קומות המחוברות במעליות, בשטח של למעלה מ־10,000 מ"ר[12][10]. הכניסה אליו מתוך חניון תת-קרקעי בקריה ומאובטחת בכוח אזרחי[13]. גם אל הבור החדש אסור להכניס טלפונים סלולרים ואמצעים אלקטרונים, ונשמרת בו הקפדה על ביטחון מידע[10]. בשעת חירום עתידים לשהות בו למעלה מאלף חיילים[13].

הבור החדש טכנולוגי ומודרני יותר מקודמו. מערכות התקשורת שבו מאפשרות להתעדכן במצב בשטח על ידי גישה לכל מצלמה, לוויין או דיווחי קשר צה"לי[10][13].

בבור הוקמו החמ"ל המרכזי של צה"ל, חדר דיונים לרמטכ"ל, חמ"ל מודיעיני וחמ"ל משולב לחיל האוויר, חיל הים, היחידות המיוחדות, המוסד ושב"כ. נמצאות בו לשכות וחדרים לבכירי צה"ל, לראש הממשלה, ולשר הביטחון ולנציגי המוסד, השב"כ והמשטרה. לאגף המודיעין הוקצתה קומה שלמה אליה יורדים החיילים בחירום. לחיילים המשרתים בבור מקלחות ואזור לשינה, והבכירים ישנים בלשכותיהם. פועלים בבור גם חדר כושר, חדר אוכל מרכזי ובית קפה "קפה גראז'"[12].

הבור מסוגל לפעול עצמאית בחירום, ויש בו אוכל, גנרטורים וציוד המספיקים לפעילותו לתקופה[12].

גלריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ניר מן, תולדות מחנה המטכ"ל בשנים 1948–1955, צה"ל: המחלקה להיסטוריה במטכ"ל, 2006
  • ניר מן, הקריה בשנות כינונה 1948–1955, ירושלים: כרמל ומרכז גלילי לחקר כוח המגן, 2012
  • ניר מן, בסיס המטכ"ל בקריה, תל אביב: משרד הביטחון, 2016
  • מאיר פינקל, המטכ"ל, הוצאת מודן, 2020, פרק 3 - המטכ"ל (מוצב הפיקוד העליון) במלחמה, עמודים 153–202

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוצב הפיקוד העליון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הבור הישן נבנה בשנות החמישים של המאה העשרים
  2. ^ צה"ל, מילון הקיצורים וראשי התיבות, אמ"ץ־תוה"ד: משרד הביטחון, התשפ"א־2021
  3. ^ 1 2 דו"ח ועדת וינוגרד, עמ' 295
  4. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד עמוס הראל, קולות ממעמקים: שלושה ראשי מחלקות בבור בקריה מדברים על איומי העתיד, באתר הארץ, 16 במאי 2014
  5. ^ 1 2 3
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
    סוג לא תואם [ 3 ]         הכירו את ההיסטוריה של בסיס המטכ"ל, באתר צה"ל
  6. ^ 1 2 3 מרדכי בר-און, כשהצבא החליף מדיו: פרקים בהתפתחות צה"ל בשנים הראשונות לאחר מלחמת העצמאות 1953-1949, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2017, עמודים 95–96
  7. ^ 1 2 3 4 יואב זיתון, בלעדי: צפו בהצצה נדירה לבור בקריה, באתר ynet, 22 באפריל 2015
  8. ^ מחנה רחבעם, רמלה. סקר תיעוד מקדים עמודים 61–63, 3 בנובמבר 2016
  9. ^ 1 2 3 4 יואב לימור, בלעדי: הצצה נדירה לבור של המטכ"ל, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2013
  10. ^ 1 2 3 4 יואב לימור, עמוק באדמה: ביקור ב"בור" החדש של צה"ל, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2019
  11. ^ "הבור" לא מריח טוב, באתר ישראל היום, 10 באפריל 2012
  12. ^ 1 2 3 4 אלכס פישמן, השפיץ של היהל"מ והבור שיוצא לאור, באתר ynet, 6 בדצמבר 2018
  13. ^ 1 2 3 יואב זיתון, קטן והיי-טקי: תיעוד מיוחד מהבור החדש בקריה, באתר ynet, 20 בספטמבר 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מוצב_הפיקוד_העליון&oldid=39798158"