קובי מימון (איש עסקים) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כך הוא רשום בערך צחוק מעבודה . למען איחוד
המון קישורים פנימיים ותרומות נוספות.
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים|אחר=סטנדאפיסט|ראו=[[קובי מימון (שחקן)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים|אחר=סטנדאפיסט|ראו=[[קובי מימון (שחקן)]]}}
{{אין תמונה|גבר}}
{{אין תמונה|גבר}}
'''קובי מימון''' (נולד ב-[[28 בינואר]] [[1956]]) הוא [[איש עסקים]] [[ישראל|ישראלי]] בעל אחזקות מרובות בתחום חיפושי ה[[נפט]] וה[[גז טבעי|גז הטבעי]] ובתחום ה[[נדל"ן]] בישראל ובעולם. מימון דורג במקום ה-19 ב[[רשימת 100 העשירים של ישראל]] של העיתון [[מעריב]] לשנת 2010 עם הון בשווי 3.5 מיליארד שקל.<ref>[http://epaper.maariv.co.il/Olive/ODE/Rich100 מאה העשירים של ישראל לשנת 2010, מעריב]</ref>
'''קובי מימון''' (נולד ב-[[28 בינואר]] [[1956]]) הוא [[איש עסקים]] [[ישראל|ישראלי]] בעל אחזקות מרובות בתחום חיפושי ה[[נפט]] וה[[גז טבעי|גז הטבעי]] ובתחום ה[[נדל"ן]] בישראל ובעולם. מימון דורג במקום ה-19 ב[[רשימת 100 העשירים של ישראל]] של העיתון [[מעריב]] לשנת [[2010]] עם הון בשווי 3.5 מיליארד שקל.<ref>[http://epaper.maariv.co.il/Olive/ODE/Rich100 מאה העשירים של ישראל לשנת [[2010]], מעריב]</ref>


מימון הוא בעל השליטה בחברת אקויטל, [[חברה ציבורית]] המחזיקה במגוון רב של עסקים בתחום התשתיות והנדל"ן, שמניותיה נסחרות [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בבורסה לניירות ערך בתל אביב]].
מימון הוא [[בעלות|בעל השליטה]] בחברת [[אקויטל]], [[חברה ציבורית]] המחזיקה במגוון רב של [[עסק]]ים בתחום התשתיות והנדל"ן, ש[[מניה|מניותיה]] [[מסחר|נסחרות]] [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בבורסה לניירות ערך בתל אביב]].
מימון ידוע כמי שמקפיד לעבוד בצורה חשאית ככל שניתן. רוב הנכסים הקשורים אליו אינם רשומים ישירות על שמו אלא דרך חברות אחרות (באמצעות שותפו [[חיים צוף]]), שחלקן הגדול לא רשומות בישראל.
מימון ידוע כמי שמקפיד לעבוד בצורה [[סודיות|חשאית]] ככל שניתן. רוב ה[[רכוש|נכסים]] הקשורים אליו אינם רשומים ישירות על שמו אלא דרך [[חברה (תאגיד)|חברות]] אחרות (באמצעות שותפו [[חיים צוף]]), שחלקן הגדול לא רשומות ב[[ישראל]].
<ref name="h.zof">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=aba20101027_39621 חיים צוף: "אני בעל השליטה ביואל-ישרמאקו, בנפטא ובאקוויטל"], 27.10.2010 עמית בן-ארויה, The Marker</ref>
<ref name="h.zof">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=aba20101027_39621 חיים צוף: "אני בעל השליטה ביואל-ישרמאקו, בנפטא ובאקוויטל"], 27.10.2010 עמית בן-ארויה, The Marker</ref>


==קורות חיים==
==קורות חיים==
===תחילת דרכו===
===תחילת דרכו===
הוריו של קובי מימון עלו מ[[לוב]] מעט אחרי קום המדינה והתגוררו ב[[מחנה ישראל (לוד)|מעברת מחנה ישראל]] (ששכנה בסמוך לשטח שעליו נמצא כיום מתחם [[איירפורט סיטי]] שבבעלותו של מימון); משם עברו ל[[פתח תקוה]] בה גדל. אביו של מימון היה פועל במפעל "קרגל" ל[[קרטון]] ופעיל ב[[תנועת החרות]] (לימים [[הליכוד]]) ואמו הייתה עקרת בית. מימון התגייס ל[[שייטת 13]], אך לא סיים את המסלול ועבר לשרת ב[[חיל המודיעין]].<ref name=Marker1>[http://www.example.org קובי מימון מציג: כך מגיעים מהמעברה לאחוזה בכפר שמריהו ו-28% מקידוח תמר 1 ],שוקי שדה, 13.3.2009, The Marker</ref>
הוריו של קובי מימון [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] מ[[לוב]] מעט אחרי [[הכרזת העצמאות|קום המדינה]] והתגוררו ב[[מחנה ישראל (לוד)|מעברת מחנה ישראל]] (ששכנה בסמוך לשטח שעליו נמצא כיום מתחם [[איירפורט סיטי]] שבבעלותו של מימון); משם עברו ל[[פתח תקוה]] בה גדל. אביו של מימון היה פועל במפעל "קרגל" ל[[קרטון]] ופעיל ב[[תנועת החרות]] (לימים [[הליכוד]]) ואמו הייתה [[עקרת בית]]. מימון [[גיוס לצה"ל|התגייס]] ל[[שייטת 13]], אך לא סיים את המסלול ועבר [[שירות בצה"ל|לשרת]] ב[[חיל המודיעין]].<ref name=Marker1>[http://www.example.org קובי מימון מציג: כך מגיעים מהמעברה לאחוזה בכפר שמריהו ו-28% מקידוח תמר 1 ],שוקי שדה, 13.3.2009, The Marker</ref>
===העסק הראשון - מכירת תמונות שמן===
===העסק הראשון - מכירת תמונות שמן===
מימון נמשך לעסקים כבר מגיל צעיר ובעודו נער הפסיק את לימודיו התיכוניים והחל לפתח עסק למכירת תמונות שמן מבית לבית, בצבא המשיך בשיווק התמונות. לאחר השחרור החליט לנסוע ל[[הונג קונג]] כדי לייבא את התמונות בעצמו והחל בהקמת עסק (יחד עם חברו [[חיים צוף]]) שיצר את התמונות, ושיווק אותם באמצעות אלפי סוכנים (רובם ישראלים צעירים יוצאי צבא) ברחבי העולם, בעיקר באירופה, ארצות הברית ויפן. המטה של העסק הוקם ב[[הולנד]], שם התגורר במשך השנים ושם גם קיבל אזרחות הולנדית.<ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000520732 קובי מימון: מסוחר תמונות לאיל גז ונדל"ן רועי ברגמן, 08/12/2009,גלובס] </ref>
מימון נמשך לעסקים כבר מגיל צעיר ובעודו נער הפסיק את [[בית ספר תיכון|לימודיו התיכוניים]] והחל לפתח עסק למכירת תמונות שמן מבית לבית, ב[[צבא הגנה לישראל|צבא]] המשיך ב[[שיווק]] התמונות. לאחר השחרור החליט לנסוע ל[[הונג קונג]] כדי [[סחר בינלאומי|לייבא]] את התמונות בעצמו והחל בהקמת עסק (יחד עם חברו חיים צוף) שיצר את התמונות, ושיווק אותם באמצעות אלפי סוכנים (רובם ישראלים צעירים יוצאי צבא) ברחבי העולם, בעיקר ב[[אירופה]], [[ארצות הברית]] ו[[יפן]]. המטה של העסק הוקם ב[[הולנד]], שם התגורר במשך השנים ושם גם קיבל [[אזרחות]] הולנדית.<ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000520732 קובי מימון: מסוחר תמונות לאיל גז ונדל"ן רועי ברגמן, 08/12/2009,גלובס] </ref>


===פעילות בשוק האפור===
===פעילות בשוק האפור===
בשנות ה-80 יצרו עסקי התמונות כסף מזומן רב, דבר שאיפשר את כניסתו של מימון לענף ההלוואות [[השוק האפור|בשוק האפור]]. כך גם התאפשר לו להשתלט על נכסים של חייבים. באותה עת גם הסתבך עם רשויות המס שעצרו אותו ואת [[חיים צוף]] בקשר להעלמות מס.<ref name=Marker1 />
ב[[שנות ה-80]] יצרו עסקי התמונות [[מזומנים|כסף מזומן]] רב, דבר שאיפשר את כניסתו של מימון לענף ה[[הלוואה|הלוואות]] [[השוק האפור|בשוק האפור]]. כך גם התאפשר לו להשתלט על נכסים של [[דיני חיובים#יסודות החיוב|חייבים]]. באותה עת גם הסתבך עם [[רשות המסים בישראל|רשויות המס]] ש[[מעצר|עצרו]] אותו ואת חיים צוף בקשר ל[[השתמטות ממס|העלמות מס]].<ref name=Marker1 />


===פרשת חברת קווי אשראי===
===פרשת חברת קווי אשראי===
בתחילת שנות ה-90 פעלה [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בבורסה לניירות ערך בתל אביב]] בהצלחה רבה חברת [[קווי אשראי]], שגיסה מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. החברה השקיעה את הכספים שגיסה בכמאה חברות ודיוחה על רווחים גדולים כל שנה. בשנת 1995 התברר שהחברה נקלעה לקשיים והפסידה 66 מיליון שקל מפעילותה בעסקי מימון בשנת 1997 נמלט מישראל [[יובל רן]] בעל השליטה בחברה.
בתחילת [[שנות ה-90]] פעלה [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בבורסה לניירות ערך בתל אביב]] בהצלחה רבה חברת [[קווי אשראי]], שגייסה מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. החברה השקיעה את ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כספים]] שגייסה בכמאה חברות ו[[דוח רווח והפסד|דיווחה]] על [[רווח]]ים גדולים כל שנה. בשנת [[1995]] התברר שהחברה נקלעה לקשיים ו[[הפסד|הפסידה]] 66 מיליון שקל מפעילותה בעסקי [[מימון]]. בשנת [[1997]] נמלט מישראל [[יובל רן]] בעל השליטה בחברה.
<ref name="test">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=351705 אושרה הגשת תביעה נגד בעלי השליטה בקווי אשראי],20/10/03, אמיר הלמר,הארץ</ref>
<ref name="test">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=351705 אושרה הגשת תביעה נגד בעלי השליטה בקווי אשראי],20/10/03, אמיר הלמר,הארץ</ref>


בדיעבד התברר (על פי טענת מפרק החברה) כי [[יובל רן]] פעל בשותפות עם קובי מימון וחיים צוף באחת העסקאות, כאשר הוא קנה את אשכול חברות הנפט [[ישראמקו]], [[נפטא (חברה)|נפטא]] ו[[יואל (חברה)|יואל]], ובהמשך מכר אותם לקובי מימון, תמורת 3 מיליון דולר בלבד. כיום שווי החברות הוא כמיליארד דולר.
[[בדיעבד]] התברר (על פי טענת [[פירוק חברות#מפרק חברות|מפרק החברה]]) כי [[יובל רן]] פעל ב[[שותפות]] עם קובי מימון וחיים צוף באחת העסקאות, כאשר הוא קנה את אשכול חברות הנפט [[ישראמקו]], [[נפטא (חברה)|נפטא]] ו[[יואל (חברה)|יואל]], ובהמשך מכר אותם לקובי מימון, תמורת 3 מיליון [[דולר]] בלבד. כיום שווי החברות הוא כמיליארד דולר.
<ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000530883&fid=2 המפרק: "יובל רן וקובי מימון בזזו עד תום את קופת קווי אשראי", 14/01/2010, הדס מגן, גלובס] </ref>
<ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000530883&fid=2 המפרק: "יובל רן וקובי מימון בזזו עד תום את קופת קווי אשראי", 14/01/2010, הדס מגן, גלובס] </ref>


===רכישת השליטה בחברת נצבא===
===רכישת השליטה בחברת נצבא===
בחודש פברואר 2002 רכש מימון באמצעות חברת [[נפטא (חברה)|נפטא]] מ[[יואל (חברה)|קבוצת יואל]] את מניות השליטה בחברת [[נצבא]] מידי [[אגד]]. העסקה נחתמה על פי שווי של כ-170 מיליון דולר לנצבא החזקות, כ-150% מעל מחיר השוק באותה עת.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2109293,00.html קובי מימון רוכש מאגד את נצבא בכ-170 מיליון ד'] 10.9.2002 , שלומי גולובינסקי , ynet</ref>{{הערה|{{גלובס||קובי מימון מספח נכסי צאן ברזל ליואל|617434|10/09/2002}}}}
בחודש פברואר [[2002]] רכש מימון באמצעות חברת [[נפטא (חברה)|נפטא]] מ[[יואל (חברה)|קבוצת יואל]] את מניות השליטה בחברת [[נצבא]] מידי [[אגד]]. העסקה נחתמה על פי שווי של כ-170 מיליון דולר לנצבא החזקות, כ-150% מעל [[שווי שוק|מחיר השוק]] באותה עת.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2109293,00.html קובי מימון רוכש מאגד את נצבא בכ-170 מיליון ד'] 10.9.2002 , שלומי גולובינסקי , ynet</ref>{{הערה|{{גלובס||קובי מימון מספח נכסי צאן ברזל ליואל|617434|10/09/2002}}}}


בספטמבר 2006 השלים מימון את רכישת מלוא השליטה בחברה. כאשר כל המניות הנותרות ב[[נצבא]] התנחלות שהיו בבעלות חברי [[אגד]] נמכרו ל[[איירפורט סיטי (חברה)|איירפורט סיטי]], חברת בת של [[נפטא (חברה)|נפטא]] מ[[יואל (חברה)|קבוצת יואל]], בתמורה ששיקפה שווי של כ- 1.1 מיליארד [[ש"ח]] לחברה.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3273867,00.html נצב"א: אושרה מכירת החברה לקובי מימון] עידו אפרתי , 10.6.2006 ynet</ref>
בספטמבר [[2006]] השלים מימון את רכישת מלוא השליטה בחברה. כאשר כל המניות הנותרות בנצבא התנחלות שהיו בבעלות חברי [[אגד]] נמכרו ל[[איירפורט סיטי (חברה)|איירפורט סיטי]], חברת בת של [[נפטא (חברה)|נפטא]] מ[[יואל (חברה)|קבוצת יואל]], בתמורה ששיקפה שווי של כ- 1.1 מיליארד [[ש"ח]] לחברה.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3273867,00.html נצב"א: אושרה מכירת החברה לקובי מימון] עידו אפרתי , 10.6.2006 ynet</ref>


==קשרים פוליטיים==
==קשרים פוליטיים==
מימון מקורב לשר התקשורת והרווחה [[משה כחלון]] ולחבר הכנסת [[חיים כץ]], שניהם מ[[הליכוד]], וכן ליו"ר [[מפלגת ש"ס]] השר [[אלי ישי]] מאז רכש את עיתון [[יום ליום]], ביטאונה הרשמי של [[מפלגת ש"ס]].<ref name=Marker1 />
מימון מקורב לשר התקשורת והרווחה [[משה כחלון]] ולחבר הכנסת [[חיים כץ]], שניהם מ[[הליכוד]], וכן ליו"ר [[מפלגת ש"ס]] השר [[אלי ישי]] מאז רכש את [[עיתון]] [[יום ליום]], [[ביטאון|ביטאונה]] הרשמי של [[מפלגת ש"ס]].<ref name=Marker1 />


ב-19 בנובמבר 2010 נפגש מימון עם שר האוצר [[יובל שטייניץ]] כדי לדון בהשלכות מסקנות [[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]] על המשך פיתוח מאגרי הגז הטבעי שממוקמים מול חופי ישראל.<ref>[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=abe20101119_01242&from=haaretz תשובה, מימון ותדמור נפגשו עם שטייניץ ושני בנושא מימון פיתוח מאגר תמר, 19.11.2010, אבי בר-אלי, TheMarker ] </ref>
ב-[[19 בנובמבר]] [[2010]] נפגש מימון עם שר האוצר [[יובל שטייניץ]] כדי לדון בהשלכות מסקנות [[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]] על המשך פיתוח מאגרי הגז הטבעי שממוקמים מול [[חופי ישראל]].<ref>[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=abe20101119_01242&from=haaretz תשובה, מימון ותדמור נפגשו עם שטייניץ ושני בנושא מימון פיתוח מאגר תמר, 19.11.2010, אבי בר-אלי, TheMarker ] </ref>


==מבנה אחזקות==
==מבנה אחזקות==
שורה 54: שורה 54:
** בעלת קרקעות במתחם ירקונים
** בעלת קרקעות במתחם ירקונים
** בעלת [[נדל"ן]] באזור התעשייה חוף שמן בחיפה
** בעלת [[נדל"ן]] באזור התעשייה חוף שמן בחיפה
** [[פאוור סנטר]] חדרה (בהקמה){{הערה|{{גלובס||קובי מימון יבנה קניון פאואר סנטר בחדרה על 16-18 אלף מ"ר ב-60 מיליון שקל|1000365298|24/07/2008}}}}
** [[פאוור סנטר]] [[חדרה]] (בהקמה){{הערה|{{גלובס||קובי מימון יבנה קניון פאואר סנטר בחדרה על 16-18 אלף מ"ר ב-60 מיליון שקל|1000365298|24/07/2008}}}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־23:42, 14 ביוני 2013

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

קובי מימון (נולד ב-28 בינואר 1956) הוא איש עסקים ישראלי בעל אחזקות מרובות בתחום חיפושי הנפט והגז הטבעי ובתחום הנדל"ן בישראל ובעולם. מימון דורג במקום ה-19 ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון מעריב לשנת 2010 עם הון בשווי 3.5 מיליארד שקל.[1]

מימון הוא בעל השליטה בחברת אקויטל, חברה ציבורית המחזיקה במגוון רב של עסקים בתחום התשתיות והנדל"ן, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מימון ידוע כמי שמקפיד לעבוד בצורה חשאית ככל שניתן. רוב הנכסים הקשורים אליו אינם רשומים ישירות על שמו אלא דרך חברות אחרות (באמצעות שותפו חיים צוף), שחלקן הגדול לא רשומות בישראל. [2]

קורות חיים

תחילת דרכו

הוריו של קובי מימון עלו מלוב מעט אחרי קום המדינה והתגוררו במעברת מחנה ישראל (ששכנה בסמוך לשטח שעליו נמצא כיום מתחם איירפורט סיטי שבבעלותו של מימון); משם עברו לפתח תקוה בה גדל. אביו של מימון היה פועל במפעל "קרגל" לקרטון ופעיל בתנועת החרות (לימים הליכוד) ואמו הייתה עקרת בית. מימון התגייס לשייטת 13, אך לא סיים את המסלול ועבר לשרת בחיל המודיעין.[3]

העסק הראשון - מכירת תמונות שמן

מימון נמשך לעסקים כבר מגיל צעיר ובעודו נער הפסיק את לימודיו התיכוניים והחל לפתח עסק למכירת תמונות שמן מבית לבית, בצבא המשיך בשיווק התמונות. לאחר השחרור החליט לנסוע להונג קונג כדי לייבא את התמונות בעצמו והחל בהקמת עסק (יחד עם חברו חיים צוף) שיצר את התמונות, ושיווק אותם באמצעות אלפי סוכנים (רובם ישראלים צעירים יוצאי צבא) ברחבי העולם, בעיקר באירופה, ארצות הברית ויפן. המטה של העסק הוקם בהולנד, שם התגורר במשך השנים ושם גם קיבל אזרחות הולנדית.[4]

פעילות בשוק האפור

בשנות ה-80 יצרו עסקי התמונות כסף מזומן רב, דבר שאיפשר את כניסתו של מימון לענף ההלוואות בשוק האפור. כך גם התאפשר לו להשתלט על נכסים של חייבים. באותה עת גם הסתבך עם רשויות המס שעצרו אותו ואת חיים צוף בקשר להעלמות מס.[3]

פרשת חברת קווי אשראי

בתחילת שנות ה-90 פעלה בבורסה לניירות ערך בתל אביב בהצלחה רבה חברת קווי אשראי, שגייסה מאות מיליוני שקלים ממשקיעים. החברה השקיעה את הכספים שגייסה בכמאה חברות ודיווחה על רווחים גדולים כל שנה. בשנת 1995 התברר שהחברה נקלעה לקשיים והפסידה 66 מיליון שקל מפעילותה בעסקי מימון. בשנת 1997 נמלט מישראל יובל רן בעל השליטה בחברה. [5]

בדיעבד התברר (על פי טענת מפרק החברה) כי יובל רן פעל בשותפות עם קובי מימון וחיים צוף באחת העסקאות, כאשר הוא קנה את אשכול חברות הנפט ישראמקו, נפטא ויואל, ובהמשך מכר אותם לקובי מימון, תמורת 3 מיליון דולר בלבד. כיום שווי החברות הוא כמיליארד דולר. [6]

רכישת השליטה בחברת נצבא

בחודש פברואר 2002 רכש מימון באמצעות חברת נפטא מקבוצת יואל את מניות השליטה בחברת נצבא מידי אגד. העסקה נחתמה על פי שווי של כ-170 מיליון דולר לנצבא החזקות, כ-150% מעל מחיר השוק באותה עת.[7][8]

בספטמבר 2006 השלים מימון את רכישת מלוא השליטה בחברה. כאשר כל המניות הנותרות בנצבא התנחלות שהיו בבעלות חברי אגד נמכרו לאיירפורט סיטי, חברת בת של נפטא מקבוצת יואל, בתמורה ששיקפה שווי של כ- 1.1 מיליארד ש"ח לחברה.[9]

קשרים פוליטיים

מימון מקורב לשר התקשורת והרווחה משה כחלון ולחבר הכנסת חיים כץ, שניהם מהליכוד, וכן ליו"ר מפלגת ש"ס השר אלי ישי מאז רכש את עיתון יום ליום, ביטאונה הרשמי של מפלגת ש"ס.[3]

ב-19 בנובמבר 2010 נפגש מימון עם שר האוצר יובל שטייניץ כדי לדון בהשלכות מסקנות ועדת ששינסקי על המשך פיתוח מאגרי הגז הטבעי שממוקמים מול חופי ישראל.[10]

מבנה אחזקות

הערות שוליים