ארפכשד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ש\1ים עשר
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
שורה 1: שורה 1:
'''אַרְפַּכְשָׁד''', הוא דמות ב[[תנ"ך]], בנו השלישי של [[שם בן נח|שם]] בן [[נח]], על פי [[בראשית]] י', כ"ב ו[[דברי הימים]], א' א' י"ז. על פי [[ספר היובלים]] <ref>[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/9.htm ספר היובלים פרק ט', פסוק ה']</ref>
'''אַרְפַּכְשָׁד''', הוא דמות ב[[תנ"ך]], בנו השלישי של [[שם בן נח|שם]] בן [[נח]], על פי [[בראשית]] י', כ"ב ו[[דברי הימים]], א' א' י"ז. על פי [[ספר היובלים]] {{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/9.htm ספר היובלים פרק ט', פסוק ה']}}
[[קובץ:Arphaxad.jpg|200px|ממוזער|שמאל]]
[[קובץ:Arphaxad.jpg|200px|ממוזער|שמאל]]
[[נפתלי הרץ טור-סיני]] מזהה אותו כאביהם ה[[אפונים|אפונימי]] של ה[[כשדים]] <ref>הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955</ref>.
[[נפתלי הרץ טור-סיני]] מזהה אותו כאביהם ה[[אפונים|אפונימי]] של ה[[כשדים]] {{הערה|1=הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955}}.


שמות אחיו על פי פרק י': [[עילם (דמות מקראית)|עילם]], [[אשור (דמות מקראית)|אשור]], [[לוד (דמות מקראית)|לוד]] ו[[ארם (דמות מקראית)|ארם]]. על פי [[דברי הימים]] א', היו לו עוד 4 אחים: [[עוץ]], [[חול (דמות מקראית)|חול]], [[גתר]] ו[[משך]]. אולם על פי [[בראשית]], 4 האחרונים היו בני [[ארם (דמות מקראית)|ארם]], אחיו של ארפכשד. בנו של ארפכשד היה [[שלח (דמות מקראית)|שלח]].
שמות אחיו על פי פרק י': [[עילם (דמות מקראית)|עילם]], [[אשור (דמות מקראית)|אשור]], [[לוד (דמות מקראית)|לוד]] ו[[ארם (דמות מקראית)|ארם]]. על פי [[דברי הימים]] א', היו לו עוד 4 אחים: [[עוץ]], [[חול (דמות מקראית)|חול]], [[גתר]] ו[[משך]]. אולם על פי [[בראשית]], 4 האחרונים היו בני [[ארם (דמות מקראית)|ארם]], אחיו של ארפכשד. בנו של ארפכשד היה [[שלח (דמות מקראית)|שלח]].
שורה 7: שורה 7:
על פי [[התנ"ך]], ארפכשד נולד שנתיים לאחר [[המבול]] וחי 438 שנים. את שֶלַח ילד בגיל 35. [[יוסף בן מתיתיהו]] מציין כי ארפכשד נולד שתים עשרה שנה לאחר המבול.{{הערה|[[יוסף בן מתיתיהו]], '''קדמוניות היהודים''', ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 17.}}
על פי [[התנ"ך]], ארפכשד נולד שנתיים לאחר [[המבול]] וחי 438 שנים. את שֶלַח ילד בגיל 35. [[יוסף בן מתיתיהו]] מציין כי ארפכשד נולד שתים עשרה שנה לאחר המבול.{{הערה|[[יוסף בן מתיתיהו]], '''קדמוניות היהודים''', ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 17.}}


השם ארפכשד מוזכר גם ב[[ספר יהודית]] (פרק א') כשמו של מלך [[מדי]] ש[[נבוכדנצר]] ניצח <ref> [http://www.daat.ac.il/DAAT/hasfarim/yehudit-2.htm#1 ספר יהודית פרק א']</ref>. ב[[קוראן]], הוא קרוי בשם "ארפכשו" <ref> [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repositoryTL15/1100274.pdf תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה]</ref>.
השם ארפכשד מוזכר גם ב[[ספר יהודית]] (פרק א') כשמו של מלך [[מדי]] ש[[נבוכדנצר]] ניצח {{הערה|1= [http://www.daat.ac.il/DAAT/hasfarim/yehudit-2.htm#1 ספר יהודית פרק א']}}. ב[[קוראן]], הוא קרוי בשם "ארפכשו" {{הערה|1= [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repositoryTL15/1100274.pdf תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה]}}.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־15:56, 6 ביוני 2014

אַרְפַּכְשָׁד, הוא דמות בתנ"ך, בנו השלישי של שם בן נח, על פי בראשית י', כ"ב ודברי הימים, א' א' י"ז. על פי ספר היובלים [1]

נפתלי הרץ טור-סיני מזהה אותו כאביהם האפונימי של הכשדים [2].

שמות אחיו על פי פרק י': עילם, אשור, לוד וארם. על פי דברי הימים א', היו לו עוד 4 אחים: עוץ, חול, גתר ומשך. אולם על פי בראשית, 4 האחרונים היו בני ארם, אחיו של ארפכשד. בנו של ארפכשד היה שלח.

על פי התנ"ך, ארפכשד נולד שנתיים לאחר המבול וחי 438 שנים. את שֶלַח ילד בגיל 35. יוסף בן מתיתיהו מציין כי ארפכשד נולד שתים עשרה שנה לאחר המבול.[3]

השם ארפכשד מוזכר גם בספר יהודית (פרק א') כשמו של מלך מדי שנבוכדנצר ניצח [4]. בקוראן, הוא קרוי בשם "ארפכשו" [5].

הערות שוליים

  1. ^ ספר היובלים פרק ט', פסוק ה'
  2. ^ הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים - כרך האמונות והדעות, הלשון והספר בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, מדור שלישי עולם ומלואו בהשקפת המקרא, פרק ו' "ארפכשד ומולדת האבות", עמ' 249, מאת נ. ה. טור-סיני, הוצאת מכון ביאליק, 1955
  3. ^ יוסף בן מתיתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, ע"מ 17.
  4. ^ ספר יהודית פרק א'
  5. ^ תרגום עברי של הקוראן מן המאה הי"ז, חוה לצרוס-יפה