נחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתנ"ך, נָחוֹר היה בנם של שרוג בן רעו ומילכה ואביו של תרח אבי אברהם.

נחור חי 148 שנה- משנת א'תתמ"ט לבריאת העולם (1912 לפנה"ס) ועד לשנת א'תתקצ"ז לבריאת העולם (1764 לפנה"ס), ולפי ספר היובלים התחתן עם יסכה. בנו, תרח, נולד לו בגיל 29, הגיל הצעיר ביותר שמוזכר עד אליו בתנ"ך. לפי עדות המקרא, היו לו בנים ובנות נוספים (ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ד-כ"ה).

בשמו נקרא נכדו, נחור בן תרח.

השם נחור מוכר מן הכתובות שבחרן וקשור בעבודת הירח שהייתה נהוגה שם. בתעודות אשוריות מהמאה ה-13 והשביעים לפנה"ס אוזכרה עיר בשם Til-Nahiri או Nahuru שמיקומה מזרחים לעיר חרן, מערבית לנהר חבור. על בסיס תעודות אלה העריכו חוקרים, כי שם העיר הוא אפונים המשקף דמות היסטורית הקשורה לנחור המוזכר במקרא.‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


עשרה דורות מנח עד אברהם

נח - שם - ארפכשד - שלח - עבר - פלג - רעו - שרוג - נחור - תרח - אברהם

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.