נבוכדנצר השני

נבוכדנצר השני
לידה	634 לפנה"ס; בבל, האימפריה האשורית החדשה
פטירה	7 באוקטובר 562 לפנה"ס (בגיל 72 בערך)
מדינה	האימפריה הנאו-בבלית
בן או בת זוג	Amytis of Media
	605 לפנה״ס – 562 לפנה״ס; (כ־43 שנים)
	→ נבופלאסר אמל-מרדוך ←

המונח "נבוכדנצר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו נבוכדנצר (פירושונים).

נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur ) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו-בבלית. (634–562 לפנה"ס), עלה למלוכה בשנת 605 לפנה"ס בנו של המלך נבופלאסר ומחריבו של בית המקדש הראשון.

לנבוכדנצר מיוחסת בניית הגנים התלויים בבבל, שעל פי האגדה נבנו עבור אשתו, שהתגעגעה לנוף ההרים בו גדלה.

מקור שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעות שמו האכדי נבו-כודורי-אוצור 𒀭𒈾𒁉𒌝 𒆪𒁺𒌫𒊑 𒌑𒍑𒌋𒌫^[1] היא "נבו, נצור את בכורי": "נבו" הוא אל החכמה הבבלי, "כודורי" שמשמעו 'בן בכור', "אוצור" מהשורש השמי נ-צ-ר (בנפילת נ') שמשמעותו כבעברית נְצוֹר, שְׁמוֹר.^[2]

קיימת מילה שנייה באכדית "כודורי" שמשמעה 'גדר, אבן גבול'^[3] (קשורה לעברית גדר), ועקב כך בעבר פורש שמו כ"נבו שומר הגבול". על פי פירוש אחר, פירוש שמו הוא "נבו, נסיך אשור".^[^{דרוש מקור]} הן המרכיב התאופורי "נבו" הן הסיומת "-אצר" מקובלות בשמות בבליים (לדוגמה נבופלאסר, נבונצר ואחרים).

השם מופיע בתנ"ך במספר צורות איות שונות: נְבוּכַדְנֶצַּר (בספרים דניאל, אסתר, עזרא ונחמיה), נְבוּכַדְנֶאצַּר (בספרים מלכים, ירמיהו, דברי הימים ודניאל) ונְבוּכַדְרֶאצַּר (בספרים ירמיהו ויחזקאל).

מלחמותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבוכדנצר השני עוד בהיותו יורש עצר כבש את סוריה. בקרב כרכמיש הביס את הצבא המשותף של מצרים ואשור בהנהגתם של פרעה נכו השני ואשור-אובליט השני מלך אשור. קרב זה הביא להתמוטטותה הסופית של האימפריה האשורית, ומצרים הפסיקה להיות גורם משמעותי באזור. בעקבות הקרב עלתה האימפריה הבבלית. נבוכדנצר הביס את ממלכת יהודה, והחריב את ערי הפלשתים ב־604 לפנה"ס. בשנת 601 לפנה"ס יצא למסע צבאי למצרים בתקופת מלכותו של פרעה נכו השני. במסע זה שני הצבאות סבלו מאבדות רבות, והקרב ביניהם הסתיים ללא הכרעה.^[4] בשנת 597 לפנה"ס הגלה את יהויכין מלך יהודה לבבל והמליך תחתיו את צדקיהו דודו. בשנת 586 לפנה"ס, בעקבות מרד אזורי בו השתתף צדקיהו, ערך נבוכדנצר מצור נוסף^[5] על ירושלים, ובסופו^[6] נהרסה העיר, חרב בית המקדש, והחלה גלות בבל.

למרות שכיבושי נבוכדנצר השני הגדילו את כוחה של בבל ואת השפעתה, הממלכה קרסה פחות מעשרים וחמש שנים לאחר פטירתו.

נבוכדנצר באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבוכדנצר מופיע כדמות הראשית באופרה של ורדי, "נבוקו". באופרה זו, לאחר שנבוכדנצר כובש את ירושלים ומגלה את היהודים, הוא מתחרט, מבקש את סליחת האלוהים, ומאפשר ליהודים את שיבת ציון. בכך חורג הסיפור מהמציאות ההיסטורית, ומייחס לנבוכדנצר מעשים שנעשו למעשה על ידי כורש, זמן רב לאחר מותו של נבוכדנצר.

במסורת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר באלפא ביתא דבן סירא, נבוכדנצר השני נולד מצאצאי שלמה המלך ומלכת שבא.^[7]

תקופת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם – השנים החסרות

על פי המחקר ההיסטורי מלך נבוכדנצר השני בין השנים 605–562 לפנה"ס. אולם, פרשני המקרא היהודים מאחרים את פעולותיו בחורבן בית ראשון לשנת ג'של"ט במניין השנים בלוח העברי = 422 לפנה"ס (שלשיטת האברבנאל והמלבי"ם היא שנת 3358 לבריאת העולם).

החרבת צור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחזקאל בן בוזי ניבא שהעיר צור תיחרב על ידי נבוכדנצר: ”ב בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה. ג לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו. ד וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע... כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.. וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי ה'” (ספר יחזקאל, פרק כ"ו). למעשה, המצור של נבוכדנצר על העיר נכשל,^[8] ואף שהעיר נחלשה כלכלית היא לא חרבה,^[8] והמשיכה להתקיים ברציפות עד ימינו. לפי פרשנות האברבנאל, לא נחרבה העיר כליל למעשה על ידי נבוכדנצר השני אלא על ידי אלכסנדר מוקדון, ואילו המלבי"ם מפרש שאכן נחרבה צור כליל על ידי נבוכדנצר ואחרי שהוחרבה נבנתה שוב שלא במקומה הראשון אלא במקום סמוך לה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא נבוכדנצר השני בוויקישיתוף

נבוכדנצר השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נבוכדנצר ה-2, (630-562 לפנה"ס), מלך בבל, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ נבו-כודורי-אוצור באתר CDLI] לפענוח כתובות בכתב יתדות, של אוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס.
^ Search Entry, www.assyrianlanguages.org
^ Search Entry, www.assyrianlanguages.org
^ הערך נבוכדנאצר, האנציקלופדיה המקראית, כרך ה, עמ' 734
^ ציור מצור נבוכדנצר על ירושלים, באתר מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
^ ציור כיבוש ירושלים ע"י נבוכדנצר, באתר מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
^ אלפא ביתא דבן סירא, בתוך: יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אוצר מדרשים, ניו יורק 1915, עמ' 46.
^ ¹ ² Bement, R B. Tyre; the history of Phoenicia, Palestine and Syria, and the final captivity of Israel and Judah by the Assyrians. Ulan Press. p. 48. ASIN B009WP2MR8.

הקודם: נבופלאסר 625–605 לפנה"ס	מלך ממלכי בבל בתקופה הנאו-בבלית 562-605 לפנה"ס	הבא: אמל-מרדוך 562–560 לפנה"ס

[1] נבו-כודורי-אוצור באתר CDLI] לפענוח כתובות בכתב יתדות, של אוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס.

[2] Search Entry, www.assyrianlanguages.org

[3] Search Entry, www.assyrianlanguages.org

[4] הערך נבוכדנאצר, האנציקלופדיה המקראית, כרך ה, עמ' 734

[5] ציור מצור נבוכדנצר על ירושלים, באתר מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

[6] ציור כיבוש ירושלים ע"י נבוכדנצר, באתר מתוך מילון תנ"כי של קלמה, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

[7] אלפא ביתא דבן סירא, בתוך: יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אוצר מדרשים, ניו יורק 1915, עמ' 46.

[:21-8] ¹ ² Bement, R B. Tyre; the history of Phoenicia, Palestine and Syria, and the final captivity of Israel and Judah by the Assyrians. Ulan Press. p. 48. ASIN B009WP2MR8.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה