מלכים וקיסרים גרמניים – הבדלי גרסאות
מ הסרת קטגוריה:קיסרי האימפריה הרומית הקדושה באמצעות HotCat |
אין תקציר עריכה תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פיצול}}{{בעבודה}} |
|||
'''רשימת מלכים וקיסרים גרמניים''' זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים ב[[מרכז אירופה]] בתקופה המתחילה בחלוקת [[האימפריה הפרנקית]] כחלק מ[[חוזה ורדן]] של [[843]] ועד לקריסת [[הקיסרות הגרמנית]] בשנת [[1918]]. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת [[האימפריה הרומית הקדושה]] ב-[[1806]], כולל [[הקונפדרציה הצפון-גרמנית]]. |
'''רשימת מלכים וקיסרים גרמניים''' זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים ב[[מרכז אירופה]] בתקופה המתחילה בחלוקת [[האימפריה הפרנקית]] כחלק מ[[חוזה ורדן]] של [[843]] ועד לקריסת [[הקיסרות הגרמנית]] בשנת [[1918]]. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת [[האימפריה הרומית הקדושה]] ב-[[1806]], כולל [[הקונפדרציה הצפון-גרמנית]]. |
||
גרסה מ־22:22, 26 במאי 2017
רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ב-1806, כולל הקונפדרציה הצפון-גרמנית.
חוזה ורדן הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית ורק אחריו ניתן לדבר על ישות גרמנית.
רקע
- ערך מורחב – היסטוריה של גרמניה
- גרמניה והיישויות המדיניות שקדמו לה החלה את דרכה כמקטע המזרחי של הממלכה הפרנקית, אשר נחצתה על ידי חוזה ורדן בשנת 843. שליטי המחצית המזרחית כינו את עצמם rex Francorum - מלך הפרנקים, ואחר כך רק rex - מלך. ההתייחסות ל"גרמנים" כאומה לא הופיעה עד המאה האחת-עשרה, כאשר האפיפיור גרגוריוס השביעי כינה את אויבו היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כ- rex teutonicorum, מלך הטווטונים במטרה לתייג אותו כזר. מלכי גרמניה הגיבו בעקביות בכך שכינו עצמם rex Romanorum - מלך הרומאים, במטרה להדגיש את השלטון האוניברסלי שלהם. תואר זה נשאר עד תום האימפריה בשנת 1806, אם כי לאחר 1508 השליטים הוסיפו לתארם גם את התואר "מלך גרמניה"
- הממלכה הועברה בירושה רק לעתים רחוקות; המוצא היה רק אחד הגורמים שקבעו את רצף המלכים. המלך נבחר רשמית על ידי בכירי האצולה בממלכה, כיאה למסורת הפרנקית. בשנת 1356, בימי הקיסר קרל הרביעי, הוקם גוף קבוע בן שבעה נסיכים בוחרים, והם אשר בחרו את המלך. הסדר זה נקבע בבולת הזהב של 1356(אנ')
- החל ב-982 תוארם של מלכי גרמניה היה אימפרטור אוגוסטוס רומנום (Imperator Augustus Romanorum) עד השלב שבו נסעו אל האפיפיור ברומא, שם הכתיר אותם האפיפיור בתואר rex Italiae - מלך הרומאים וכן הוכתרו בכתר הברזל של לומברדיה(אנ')
- ב-1508, המלך מקסימיליאן הראשון, שטרם הוכתר על ידי האפיפיור, הכריז כי מעתה ואילך ישתמש בתואר "קיסר-נבחר", שאותו אימצו כל הקיסרים הבאים. יורשו, קרל החמישי, היה הקיסר האחרון אשר הוכתר על ידי האפיפיור. מעתה ואילך, כל הקיסרים יהיו "קיסרים-נבחרים", אף על פי שתוארם הרשמי היה "הקיסר". במקביל, יורשיהם הנבחרים של הקיסרים לבית הבסבורג כיהנו גם כ"מלכי הרומאים" במהלך חיי אבותיהם, תואר שזנחו עם הפיכתם לקיסרים.
מחוזה ורדן ועד שושלתו של אוטו - שליטי פרנקיה המזרחית (843–936)
תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
---|---|---|---|---|---|---|
לודוויג הגרמני | 11 באוגוסט 843 | 23 באוגוסט 876 | השושלת הקרולינגית | לודוויג השני | ||
קרל מבוואריה(אנ') | 28 באוגוסט 876 | 22 במרץ 880 | השושלת הקרולינגית | שלט על דוכסות בוואריה ואילו לודוויג השלישי שלט על סקסוניה | ||
לודוויג השלישי(אנ') | 28 באוגוסט 876 | 20 בינואר 882 | השושלת הקרולינגית | לודוויג הצעיר, שלט על דוכסות סקסוניה, ואחרי פטירתו של קרל מבווריה גם על בוואריה | ||
קרל השמן | 882 | 12 בפברואר 881 | 11 בנובמבר 887 | השושלת הקרולינגית | מ-28 באוגוסט 876 שלט על פרנקיה המזרחית, ואחרי מותו של קרל מבוואריה גם על פרנקיה המערבית | |
ארנולף מקרינתיה(אנ') | 30 בנובמבר 887 | 25 באפריל 896 | 8 בדצמבר 899 | השושלת הקרולינגית | ||
לודוויג הילד(אנ') | 21 בינואר 900 | ספטמבר 911 | השושלת הקרולינגית | |||
קונרד הראשון | 10 בנובמבר 911 | 23 בדצמבר 918 | קונרדינים(אנ') | |||
היינריך הראשון | 23 באפריל 919 | 2 ביולי 936 | לאודולפינג(גר') | מ-912 דוכס סכסוניה | ||
ארנולף, דוכס בוואריה(אנ') | 919 | 921 | לאודולפינג | מתחרה להיינריך, שלט על דוכסות בוואריה |
מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה
- ערך מורחב – מלכי וקיסרי האימפריה הרומית הקדושה
המלך נבחר על ידי הבוחרים הגרמנים ולאחר מכן המשיכו רוב המלכים לרומא להיות מוכתרים כקיסר על ידי האפיפיור.
התקופה שבין הקיסרים - האיטררגנום הגדול (1245 - 1273)
אחרי החרם שהטיל האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי על פרידריך השני
תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
---|---|---|---|---|---|---|
היינריך ראספ הרביעי(אנ') | 22 במאי 1246 | 16 בפברואר 1247 | תורינגיה | מלך במקביל לפרידריך השני | ||
וילם השני, רוזן הולנד | 3 באוקטובר 1247 | 28 בינואר 1256 | רוזנות הולנד(אנ') | מלך במקביל לפרידריך השני ולקונראד הרביעי | ||
ריצ'רד, רוזן קורנוול | 13 בינואר 1257 | 2 באפריל 1272 | בית פלנטג'נט | מלך במקביל לאלפונסו | ||
אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה | 1 באפריל 1257 | 1275 | בית בורגונד-איווריאה(אנ') | מלך במקביל לריצ'רד |
בית הבסבורג ובית נאסאו (1273–1308)
- ערכים מורחבים – בית הבסבורג ובית נאסאו
תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
---|---|---|---|---|---|---|
רודולף הראשון, מלך גרמניה | 29 בספטמבר 1273 | 15 ביולי 1291 | בית הבסבורג | |||
אדולף מנסאו(אנ') | 5 במאי 1292 | 23 ביוני 1298 | בית נאסאו | |||
אלברכט הראשון, מלך גרמניה | 24 ביוני 1298 | 1 במאי 1308 | הבסבורג |
בית לוקסמבורג ובית ויטלסבאך (1308–1437) (לפיצול מערך זה)
- ערכים מורחבים – בית לוקסמבורג ובית ויטלסבאך
תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
---|---|---|---|---|---|---|
היינריך השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 27 בנובמבר 1308 | 13 ביוני 1311 | 24 באוגוסט 1313 | בית לוקסמבורג(אנ') | ||
לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה(אנ') | 20 באוקטובר 1314 | 17 בינואר 1328 | 11 באוקטובר 1347 | בית ויטלסבאך | בשנים 1314–1322 ו-1325–1330 מלך במקביל לפרידריך | |
פרידריך היפה(אנ') | תקופת כהונה ראשונה מ-19 באוקטובר 1314, תקופת כהונה שנייה מ-5 בספטמבר 1325 | סיום תקופת כהונה ראשונה 28 בספטמבר 1322, סיום תקופת כהוה שנייה 13 בינואר 1330 | הבסבורג | בשנים 1314–1322 מלך תחת לודוויג הרביעי ובשנים 1325–1330 מלך במקביל ללודוויג הרביעי | ||
קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 11 ביולי 1346 | 5 באפריל 1355 | 29 בנובמבר 1378 | בית לוקסמבורג | בשנים 1346–1347 מלך תחת לודוויג הרביעי | |
גינטר משוורצבורג(אנ') | 30 בינואר 1349 | 24 במאי 1349 | בית שוורצבורג(אנ') | מלך תחת קרל הרביעי | ||
ונצל מלוקסמבורג(אנ') | 10 ביוני 1376 | 20 באוגוסט 1400 | לוקסמבורג | מלך תחת אביו, קרל הרביעי, בשנים 1376–1378 | ||
רופרכט, מלך גרמניה(אנ') | 21 באוגוסט 1400 | 18 במאי 1410 | ויטלסבאך | |||
יובסט ממורביה(אנ') | 1 באוקטובר 1410 | 8 בינואר 1411 | לוקסמבורג | |||
זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 21 ביולי 1411 | 3 במאי 1433 | 9 בדצמבר 1437 | לוקסמבורג |
בית הבסבורג (1438–1740)
תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
---|---|---|---|---|---|---|
אלברכט השני, מלך גרמניה | 18 במרץ 1438 | 27 באוקטובר 1439 | הבסבורג | |||
פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 2 בפברואר 1440 | 16 במרץ 1452 | 19 באוגוסט 1493 | הבסבורג | ||
מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 16 בפברואר 1486 | 4 בפברואר 1508 | 12 בינואר 1519 | הבסבורג | בשנים 1486–1493 מלך תחת אביו, פרידריך. | |
קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 28 ביוני 1519 | 28 ביוני 1519 | 3 באוגוסט 1556 | הבסבורג | ||
פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 5 בינואר 1531 | 14 במרץ 1558 | 25 ביולי 1564 | הבסבורג | בשנים 1531–1556 מלך תחת אחיו קרל, המלך האחרון שהוכתר כקיסר בקתדרלה של אאכן | |
מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 22 בנובמבר 1562 | 25 ביולי 1564 | 12 באוקטובר 1576 | הבסבורג | בשנים 1562–1564 מלך תחת אביו פרדיננד | |
רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 27 באוקטובר 1575 | 2 בנובמבר 1576 | 20 בינואר 1612 | הבסבורג | בשנים 1575–1576 מלך תחת אביו, מקסימיליאן | |
מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 13 ביוני 1612 | 13 ביוני 1612 | 20 במרץ 1619 | הבסבורג | ||
פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 28 באוגוסט 1619 | 28 באוגוסט 1619 | 15 בפברואר 1637 | הבסבורג | ||
פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 22 בדצמבר 1636 | 15 בפברואר 1637 | 2 באפריל 1657 | הבסבורג | בשנים 1636–1637 מלך תחת אביו, פרדיננד השני | |
פרדיננד הרביעי, מלך הרומאים | 31 במאי 1653 | 9 ביולי 1654 | הבסבורג | |||
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 18 ביולי 1658 | 18 ביולי 1658 | 5 במאי 1705 | הבסבורג | ||
יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 23 בינואר 1690 | 5 במאי 1705 | 17 באפריל 1711 | הבסבורג | בשנים 1690–1705 מלך תחת אביו, לאופולד | |
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 27 באוקטובר 1711 | 27 באוקטובר 1711 | 20 באוקטובר 1740 | הבסבורג |
בית ויטלסבאך (1742–1745)
תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
---|---|---|---|---|---|---|
קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 14 בינואר 1742 | 14 בינואר 1742 | 20 בינואר 1745 | בית ויטלסבאך |
בית הבסבורג-לורן (1745–1806)
תמונה | שם מלוכני | תחילת כהונה | תחילת שלטון כקיסר | סיום כהונה | בית מלוכה | תארים נוספים והערות |
---|---|---|---|---|---|---|
פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 13 בספטמבר 1745 | 13 בספטמבר 1745 | 18 באוגוסט 1765 | בית לורן | ||
יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה| | 27 במרץ 1764 | 18 באוגוסט 1765 | 20 בפברואר 1790 | בית הבסבורג-לורן | בשנים 1764–1765 מלך גרמניה תחת אביו, פרנץ | |
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 30 בספטמבר 1790 | 30 בספטמבר 1790 | 1 במרץ 1792 | בית הבסבורג-לורן | ||
פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה | 7 ביולי 1792 | 7 ביולי 1792 | 6 באוגוסט 1806 | בית הבסבורג-לורן | בשנים 1815–1835 כיהן כנשיא הקונפדרציה הגרמנית בתוארו כפרנץ הראשון מאוסטריה |
בשנת 1806 התמוטטה האימפריה הרומית הקדושה תחת הלחץ הצבאי שהפעיל נפוליאון מצרפת. משנה זו ועד ליסוד האימפריה הגרמנית (1871) לא היה שליט יחיד על טריטוריה גרמנית מאוחדת.
רשימת קיסרי האימפריה הגרמנית (בית הוהנצולרן)
- וילהלם הראשון, קיסר 1871–1888
- פרידריך השלישי, קיסר 1888
- וילהלם השני, קיסר 1888–1918
הערות שוליים