קונראד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קונראד השלישי
Conradus III
Konrad III Miniatur 13 Jahrhundert.jpg
איור מיניאטורה של קונראד השלישי מכרוניקת מלכי קלן
לידה 1093
דוכסות שוואביה
פטירה 15 בפברואר 1152 (בגיל 59 בערך)
במברג, דוכסות בוואריה
מדינה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה  האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה גרמניהגרמניה קתדרלת במברג, גרמניה
עיסוק מונרך, מצביא
דת נצרות קתולית
בת זוג גרטרוד מסולזבאך
שושלת בית הוהנשטאופן
תואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה
מלך הרומאים
מלך איטליה
אב פרידריך הראשון, דוכס שוואביה
אם אגנס מווייבלינגן
צאצאים היינריך ברנגבר
פרידריך הרביעי, דוכס שוואביה
מספר צאצאים 2
יורש העצר פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
מלך הרומאים (קיסר האימפריה הרומית הקדושה)
7 במרץ 113815 בפברואר 1152
(14 שנים)
מנהיג דת בתקופה אינוקנטיוס השני
סלסטינוס השני
לוקיוס השני
אאוגניוס השלישי
מלך איטליה
11281135
(כ־7 שנים)

קונראד השלישיגרמנית: Konrad, באיטלקית: Corrado, בלטינית: Conradus;‏ 109315 בפברואר 1152) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 11381152. קונראד היה ראשון שליטי האימפריה הרומית הקדושה לבית הוהנשטאופן שמקורו בדוכסות שוואביה. אף על פי שמעולם לא הוכתר רשמית בתור קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קונראד אחז בסמכויות תואר זה בכך שנשא בתארים של מלך הרומאים וקודם לכן גם מלך איטליה. טענתו של קונראד לכתר מקורה בהיותו מקורב להיינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, סבו מצד אמו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך לידתו של קונראד מוערך בין 10931094. הוא היה בנו של פרידריך הראשון, דוכס שוואביה, ונכדו של היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. קונראד מונה לדוכס פרנקוניה (באזור צפון מערב בוואריה של היום) על ידי דודו, היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בשנת 1115. בשנת 1116 יצא הקיר היינריך החמישי למסע לעבר רומא ליישב סכסוך עם האפיפיור פסקל השני. בזמן שהותו באיטליה מינה את קונראד, ביחד עם אחיו הבכור פרידריך השני, דוכס שוואביה, בתפקיד העוצרים של "ממלכת גרמניה" (החצי הצפוני של האימפריה הרומית הקדושה הכוללת בתוכה גם את ממלכת איטליה בנוסף לו).

כאשר הקיסר נפטר בשנת 1125, בחרו שליטי הנסיכויות הבוחרות, שדחו את העיקרון התורשתי, בלותאר, דוכס סקסוניה, לרשת אותו. בסוף השנה יצאו פרידריך וקונראד במרד נגד לותאר; ב-18 בדצמבר 1127, קונרד הוכתר בידי תומכיו לאנטי-מלך בנירנברג וביוני 1128 הוכתר כמלך איטליה במונצה. בשובו לגרמניה בשנת 1132, הוא נלחם בלותאר על הכס עד שנת 1135, כאשר הכיר בתבוסתו ולבסוף קיבל חנינה מידי הקיסר לותאר, אשר במסגרתה השיב לקונראד את כל נחלותיו האישיות אשר כבש לאורך המאבק.

מלך גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של לותאר בדצמבר 1137, נפגשו הנסכים הבוחרים בקובלנץ וב-7 במרץ 1138 בחרו בקונראד לקיסר האימפריה הרומית החדש בנוכחות שליחו של האפיפיור. קונראד הוכתר רשמית באאכן בתואר מלך הרומאים (או מלך הגרמנים) כעבור שישה ימים, ובהמשך קיבל בבמברג הכרה מצדם של חלק מנסיכי דרום גרמניה. היינריך "הגאה", דוכס בוואריה וסקסוניה, חתנו ויורשו המיועד של לותאר, סירב לתת נאמנותו לקונראד, ועל כן פרצה מלחמה בבוואריה ובסקסוניה. קונראד שלל מהיינריך את דוכסות סקסוניה והעביר את השלטון בה לידי אלברכט הראשון, מרקיז ברנדנבורג. היינריך נפטר באוקטובר 1139, וקונראד הביס את אחיו בדצמבר 1140. הסדר רשמי בין הצדדים נועד רק במהלך מאי 1142. למרות שלום זה היריבות של שושלת וולף ובית הוהנשטאופן השפיעה רבות על ההיסטוריה הגרמנית במשך שארית המאה ה-12 והמשיכה גם לתקופת יורשיו של קונראד.

ירושתו של קונראד הייתה בעייתית מכיוון שהתקשה להצדיק את טענתו לכתר, שכן היה הקיסר הראשון מבית הוהנשטאופן. לאורך סדרת ההפרעות הממושכת לשלטונו נחל קונראד הצלחה מרכזית כאשר יצא בראש משלחת צבאית לבוהמיה בשנת 1142, שם החזיר את גיסו ולדיסלב השני למעמד הנסיך לאחר מאבק סמכויות פנימי. משלחת נוספת של קונראד להשיב את ולדיסלב השני, "הגולה", למלכות ממלכת פולין, פגש בכישלון. מרכז ההתנגדות לשלטונו של קונראד התמקדה בבוואריה וסקסוניה, אך מכיוון שהאופוזיציה לא הייתה מאורגן ומאוחדת, לא צלחה האופוזיציה בניסיונה לערער את מעמדו של קונראד.

במהלך שנות ה-40 של המאה ה-12 הכין קונראד רבות את הכתר לקראת יציבות גדולה ככל האפשר במצב של היעדרותו. לבסוף, בשנת 1147 הוא יצא לארץ ישראל במטרה להשתתף במסע הצלב השני. הוא עזב את ארץ ישראל ללא הישגים רבים בספטמבר 1148 ובילה את החורף בקונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית. בהיותו שם הקים ברית עם מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית נגד ממלכת סיציליה ששליטיה סירבו להכיר בעליונותו. לאחר מכן הגיעו חדשות על ברית בין האופוזיציה הגרמנית לקונראד, סיציליה וממלכת צרפת בהנהגת לואי השביעי, מלך צרפת. עם הגעת הידיעה לאוזניו של קונראד, מיהר האחרון לשוב לגרמניה ולא עבר דרך רומא, כך שלא ניתן לו כתר האימפריה הרומית הקדושה בהכתרה רשמית.

מרד נגד שלטונו של קונראד לא עלה לאחר שובו והסדר סמכותו בגרמניה. קודם מותו בשנת 1152, קונראד הגדיר כיורשו את אחיינו פרידריך השלישי, דוכס שוואביה, שלאחר מכן נודע בתור פרידריך הראשון "ברברוסה", קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]