פרופסור – הבדלי גרסאות
←התואר כבסיס למוניטין מקצועי מחוץ לאקדמיה: הדברים הוצגו בתלישות מגמתית פסה"ד התקדימי בביהמ"ש העליון בנושא זה הוא 2792/13 עמותת רופאי השיניים. |
←התואר כבסיס למוניטין מקצועי מחוץ לאקדמיה: עריכה לצורך הצגה מדויקת והגונה |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
תואר "פרופסור" מעניק יוקרה מקצועית. אך בסקר שנערך בישראל נמצא שהציבור אינו מייחס משקל רב לתואר זה בעת בחירת רופא (11){{הערה|{{גלובס|שי ניב|סקר מפתיע: כך הציבור הישראלי בוחר את הרופא שלו|1001130446|8 ביוני 2016}}}}. |
תואר "פרופסור" מעניק יוקרה מקצועית. אך בסקר שנערך בישראל נמצא שהציבור אינו מייחס משקל רב לתואר זה בעת בחירת רופא (11){{הערה|{{גלובס|שי ניב|סקר מפתיע: כך הציבור הישראלי בוחר את הרופא שלו|1001130446|8 ביוני 2016}}}}. |
||
בהתאם לסעיף 9 ל[[פקודת הרופאים]], השימוש בתואר פרופסור בישראל, אם הוענק לרופא במוסד אקדמי כלשהו מחוץ לישראל, מותנה באישור של מנכ"ל [[משרד הבריאות]]. |
בהתאם לסעיף 9 ל[[פקודת הרופאים]], השימוש בתואר פרופסור בישראל, אם הוענק לרופא במוסד אקדמי כלשהו מחוץ לישראל, מותנה באישור של מנכ"ל [[משרד הבריאות]]. פסק הדין התקדימי של |
||
:המבקש, רופא ותיק, עובד ב[[המרכז הרפואי שערי צדק|בית החולים "שערי צדק"]], והוא מומחה ב[[נוירולוגיה]]. בשנת 2005 קיבל המבקש מינוי של "פרופסור עמית" מבית הספר לרפואה ב[[אוניברסיטת ונדרבילט]] שבארצות-הברית. תואר זה לא קיבל הכרה על ידי מוסד מן המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ולא על ידי משרד הבריאות. חרף האמור, במספר הזדמנויות שונות, החל המבקש לעשות שימוש בתואר פרופסור בישראל. בעקבות זאת, יזמה לשכת האתיקה של [[ההסתדרות הרפואית בישראל]] (הר"י) הליך בירור עם המבקש. במסגרת ההליך, נקבע כי השימוש שנעשה על ידי המבקש בתואר פרופסור, באופן שהתואר נרשם כמקדים לשמו, אינו ראוי ואסור בעליל. כן נקבע, בהסכמת המבקש, כי הוא יהיה רשאי להשתמש בתואר פרופסור רק בשורה שנייה, נפרדת משמו, שם יהא עליו לציין כי הוא פרופסור עמית באוניברסיטת ונדרבילט במהלך השנים 2005–2007. יצוין, לשלמות התמונה, כי המינוי באוניברסיטת ונדרבילט, כנמסר, חודש לאורך השנים.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/17/970/037/t01/17037970.t01.htm בר"ש 3797/17 ד"ר יורם פינקלשטיין נגד המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואחרים], ניתן ב-24 במאי 2017}} |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־14:48, 25 בנובמבר 2017
פרופסור (מלטינית: Professor, בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה. פרופסורים חוקרים ומעמיקים בתחום התמחותם, חונכים תלמידים לתארים מחקריים מתקדמים, מנחים סמינרים בתחום התמחותם, ומעבירים הרצאות. הקריטריונים לקידומם של פרופסורים אינם אחידים - הם תלויים במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בכל האוניברסיטאות האירופאיות ובחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית, פרופסורים זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום. באוניברסיטאות בישראל, המרכיב העיקרי בעלייה בדרגה הם ההישגים המחקריים ופרסומם, המוניטין הבינלאומי והמנהיגות בתחום.
בחלק מהמדינות, כמו למשל בארצות הברית, ברזיל, קנדה והונג קונג, נהוג להשתמש בשם התואר "פרופסור" כדרך לפנות אל כל מרצה או חוקר באוניברסיטה או מכללה, ללא קשר לדרגתו האקדמית. ישנן גם מדינות, כמו אוסטריה, צרפת, רומניה, סרביה, פולין ואיטליה, בהן נהוג לפנות בשם תואר זה אף למורים בבית ספר תיכון.
עמדת המועצה להשכלה גבוהה, שאושרה בבג"ץ היא ש"פרופסור" אינו רק דרגה, אלא גם תואר אקדמי.[1]
הדרך לקבלת המינוי
על-פי המסלול המקובל בישראל, המחזיק בתואר "דוקטור" יכול, על פי שיקול רשויות האוניברסיטה, להתמנות למרצה או מרצה בכיר במוסד אקדמי. לאחר מספר שנים, אם הוכיח את עצמו בתחומי המחקר, יכול מרצה להתקדם לדרגת מרצה בכיר, מרצה בכיר להתקדם לדרגת פרופסור חבר, ופרופסור חבר לדרגת פרופסור מן המניין. בכל דרגה על המועמד להוכיח התקדמות במחקריו, פרסום מאמרים בכתבי עת מדעיים הכוללים ביקורת עמיתים, והשתתפות בכנסים בינלאומיים. ההחלטה על הקידום מתקבלת על ידי ועדות מינויים, על-פי חוות דעת חסויות.
במקרים יוצאי דופן, ובפרט בתחומי הספרות, הקולנוע, האמנות, העיצוב והפסיכולוגיה, ניתן תואר פרופסור לחסרי תואר דוקטור בעלי הישגים בולטים בתחומם (מעמדם מכונה פרופסור מומחה או פרופסור נלווה).[2] על מקרה שבו לא ניתן התואר פרופסור, סיפר זובין מהטה[3]: "אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לא קיבלה את יאשה חפץ כפרופסור מן המניין כי לא הייתה לו תעודת בגרות, אז מי הפסיד בסוף, חפץ?". דוגמה בולטת למי שנתמנה לפרופסור אף שהיה חסר השכלה פורמלית הוא חוקר הספרות דב סדן, שבשנת 1963 קיבל מינוי זה באוניברסיטה העברית, חרף העובדה שלא היה לו אפילו תואר ראשון, ואת כל השכלתו רכש בכוחות עצמו.
במטרה לשמר חופש ויושר אקדמי ניתנת לחוקרים קביעות (באנגלית, tenure). לא ניתן לפטר חוקר בעל קביעות אלא בהליך מיוחד, ומשרתו מובטחת לו עד הגיעו לגיל פרישה.[4]
ביקורת נשמעת על סודיות התהליך, על ריכוזיות של כוח בוועדות המינויים, על השהיית תהליכים ללא חשיפת הנימוקים ועוד.[5] סדק בחומת הסודיות של הליכי המינוי נפער כאשר בג"ץ אישר את פסיקת בית הדין לעבודה, לפיה על האוניברסיטאות לחשוף את הפרוטוקולים של ועדות המינויים במסגרת גילוי מסמכים בהליך שיפוטי.[6]
דרגות בפרופסורה
באוניברסיטאות בישראל התואר "פרופסור" מתייחס לאחת משתי דרגות:
- פרופסור מן המניין (מקבילה לדרגה "Professor" או "Full Professor" בארצות הברית) - הדרגה האקדמית העליונה ביותר בישראל.
- פרופסור חבר (מקביל לדרגת "Associate Professor" בארצות הברית או "Reader" בבריטניה).
- הדרגה הקרויה Assistant Professor מקבילה למרצה בכיר.
בשנת 2012 החליט הטכניון לתת את התואר "פרופסור משנה" לנושאי הדרגה "מרצה בכיר" שהייתה נהוגה קודם לכן.[7] בסוף 2014 החליטה המועצה להשכלה גבוהה להורות לכל המוסדות לחדול מהענקת התואר הזה.[8]
בשנת 2001 היו בישראל 1,140 חוקרים בדרגת "פרופסור חבר" וכ-1,600 בדרגת "פרופסור מן המניין".[9]
סוגים נוספים של מינוי לפרופסור:
- פרופסור מחקר - הוא פרופסור הפטור מחובת הוראה, ומקדיש את כל זמנו למחקר. זהו בדרך כלל מינוי בעל ערך רב, הניתן למדענים מצטיינים. בשנת 2008 החזיקו בתואר זה בטכניון שישה פרופסורים בלבד.
- פרופסור אורח - מי שפועל כפרופסור במוסד אקדמי מסוים, אך אינו נמנה עם הסגל האקדמי הקבוע באותו מוסד. פרופסור אורח נמנה בדרך כלל עם הסגל האקדמי הקבוע באוניברסיטה אחרת מזו שבה הוא מתארח, ולעתים זהו תוארו של אדם שפעילותו העיקרית היא מחוץ לאקדמיה, ובזכות הצטיינותו בה הוא מוזמן להיות פרופסור אורח.
- פרופסור מומחה או פרופסור נלווה - פרופסור שמינויו מבוסס על מומחיות מופלגת בתחומו, ולאו דווקא על הצטיינות מחקרית.
- פרופסור אֶמֶרִיטוּס (לנקבה: אמריטה, ברבים: אמריטי) - פרופסור מן המניין (ופרופסור מחקר) שפרש לגמלאות, אך ממשיך לשמור על קשר עם האוניברסיטה, ולעתים גם לחקור וללמד בה. מונחים אלה שאולים מן השפה הלטינית.
פרופסור קליני
במקצועות אחדים, ובראשם רפואה, קיים לצד המסלול האקדמי הרגיל, גם מסלול קליני. קיימת אבחנה ברורה בין המסלול הקליני לבין המסלול המדעי לתארים אקדמיים ודווקא כשמדובר ברופאים. האבחנה נשמרת בכל בתיה״ס לרפואה בארץ ובעולם[10]. במסלול זה, המיועד לרופאים בעלי מעמד מקצועי בכיר, מושם הדגש על הכישורים הקליניים וההוראתיים, ועל ביצוע ופרסום מחקר קליני, שהוא מחקר המבוסס על תצפיות בחולים ובמחלותיהם. פרופסורים במסלול הקליני, בבתי החולים או במרפאות הקהילה, עוסקים - בצד פעילותם הרפואית, גם בהדרכת הסטודנטים בדרכי המקצוע.
התואר כבסיס למוניטין מקצועי מחוץ לאקדמיה
תואר "פרופסור" מעניק יוקרה מקצועית. אך בסקר שנערך בישראל נמצא שהציבור אינו מייחס משקל רב לתואר זה בעת בחירת רופא (11)[11].
בהתאם לסעיף 9 לפקודת הרופאים, השימוש בתואר פרופסור בישראל, אם הוענק לרופא במוסד אקדמי כלשהו מחוץ לישראל, מותנה באישור של מנכ"ל משרד הבריאות. פסק הדין התקדימי של
קישורים חיצוניים
- משה ליכטמן, מאוד מכובד להיות פרופסור - עובדה: הם איבדו את הזכאות לתואר אך ממשיכים להיקרא "פרופסור" ומתביישים לתקן את הטועים. באנו לעזור להם, באתר גלובס, 13 ביוני 2009
- מינויים חדשים בדרגת פרופסור חבר ומעלה, באתר המזכירות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים
- אבינעם רכס, באה לסיומה פרשת "פרופסור משנה" בטכניון, באתר "DoctorsOnly", 21 בינואר 2015
הערות שוליים
- ^ "פרופסור" הוא גם תואר וגם דרגה; בג"ץ 5480/14: ועד ארגון הסגל האקדמי הבכיר באקדמיה למוסיקה נגד המל"ג, סעיפים 36–39 ,88–108
- ^ במקרים רבים קיימת גם אפשרות ביניים, על-פיה חוקר הוא בעל תואר דוקטור, והוא מפרסם ספרים ומאמרים בכתבי עת מקצועיים, ובשל היותו אמן או בעל מקצוע ידוע בתחומו, שיקולי הענקת הפרופסורה קשורים למעמדו המקצועי ולמחקריו
- ^ אביבה לורי, ללא עלה תאנה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2002
- ^ הקביעות ניתנת לחוקר בדרך כלל בחלוף כמה שנים מן המינוי הראשון, או עם הקידום הראשון בדרגה
- ^ למשל: אביבה לורי, ללא עלה תאנה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2002
אסף שטול-טראורינג, טונים צורמים באקדמיה למוסיקה בירושלים, באתר הארץ, 6 במאי 2011 - ^ בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן ואחרים נגד בית הדין הארצי לעבודה ירושלים ואחרים, ניתן ב-31 בינואר 2011
- ^ דרגה חדשה בטכניון: פרופסור משנה, הודעת הנהלת הטכניון מיום 12.8.2012
רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל, באקדמיה זועמים: מרצים בטכניון מקבלים תואר פרופסור משנה, באתר TheMarker, 4 במרץ 2013
- ^ החלטות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה השתים-עשרה מס' (845)9
- ^ תמרה טראובמן, הפקולטה למדעי האפליה, באתר הארץ, 27 במרץ 2002
- ^ המסלול הקליני, באתר המזכירות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים
- ^ שי ניב, סקר מפתיע: כך הציבור הישראלי בוחר את הרופא שלו, באתר גלובס, 8 ביוני 2016
