אלכסנדריה – הבדלי גרסאות
DiplomaticBear (שיחה | תרומות) הוספתי את הערים התאומות על סמך ויקיפדיה האנגלית |
DiplomaticBear (שיחה | תרומות) הוספתי את התבליטים |
||
שורה 53: | שורה 53: | ||
== ערים תאומות == |
== ערים תאומות == |
||
⚫ | |||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|בראטיסלבה|סלובקיה}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|סלוניקי|יוון}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|פאפוס|קפריסין|משנת=2018}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|קטאניה|איטליה|משנת=2019}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|סנט פטרסבורג|רוסיה}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|אודסה|אוקראינה}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|לימסול|קפריסין}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|איזמיר|טורקיה}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|קזבלנקה|מרוקו}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|דרבן (דרום אפריקה)|דרום אפריקה}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|שנגחאי|הרפובליקה העממית של סין}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|אלמטי|קזחסטן}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|קונסטנצה|רומניה}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|קליבלנד|ארצות הברית}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|טוניס|טוניסיה}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|קנפור|הודו}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|מרסיי|צרפת}} |
||
{{עיר תאומה| |
* {{עיר תאומה|ייבלאח|אזרבייג'ן}} |
||
⚫ | |||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
גרסה מ־10:38, 8 באוגוסט 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
קו החוף של אלכסנדריה | |||
מדינה | מצרים | ||
---|---|---|---|
מחוז | אלכסנדריה | ||
ראש העיר | מוחמד עבדל זהר | ||
שפה רשמית | ערבית | ||
תאריך ייסוד | 334 לפנה"ס | ||
על שם | אלכסנדר הגדול | ||
שטח | 2,679 קמ"ר | ||
גובה | −1.0 מטר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 4,546,231 (2016) | ||
‑ צפיפות | 1,700 נפש לקמ"ר | ||
קואורדינטות | 31°11′N 29°55′E / 31.183°N 29.917°E | ||
אזור זמן | UTC +2 | ||
www.alex4all.com | |||
אלכסנדריה (בערבית מצרית: اسكندريه, בערבית: اَلْإِسْكَنْدَرِيَّة, תעתיק: אל-אִיסְכַנְדַרִיָּה, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə) היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה. היא שוכנת על חוף הים התיכון, סמוך לשפך הזרוע המערבית של דלתת הנילוס, וכ-208 ק"מ צפון-מערבית מקהיר. מספר תושביה כ-4.5 מיליון (2013).
היסטוריה
אלכסנדריה העתיקה
- ערך מורחב – אלכסנדריה העתיקה
אלכסנדריה נוסדה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפנה"ס והוא קרא לה על שמו. תלמי הראשון, ששלט אחרי אלכסנדר, עשאה בירת מצרים. אלכסנדריה הייתה לפוליס יווני אופיינית, מלאה בגנים ובבנייני ציבור מפוארים. היום לא שרד כמעט דבר מן העיר העתיקה. סמוך לתחילת הספירה הנוצרית הייתה אלכסנדריה מרכז המדע והחכמה בעולם העתיק והעיר השנייה בגודלה באימפריה הרומית אחרי רומא. במרוצת הזמן הייתה לעיר מסחר חשובה ביותר בעולם העתיק. רציפים ארוכים השתרעו על חופה, ואניות באו אליה ממזרח וממערב. אחד ממלכי שושלת התלמיים יסד בה מעין אוניברסיטה, וגדולי המלומדים של העולם העתיק, ובהם אוקלידס, למדו והורו בה.
תלמי הראשון בנה את "המגדלור באלכסנדריה" על האי פארוס הסמוך אליה. מגדלור זה, הנחשב למגדלור הראשון בעולם, הוקם במאה השלישית לפנה"ס (285 לפנה"ס עד 247 לפנה"ס). זה היה המבנה הגבוה ביותר שהוקם אי-פעם בידי מהנדס יווני, והוא נמנה עם שבעת פלאי העולם העתיק. המבנה נהרס במאה ה-14 לספירה, ועל הריסותיו הקים מוחמד עלי בשנת 1842 את המגדלור העומד במקום היום.
תלמי הראשון גם יסד באלכסנדריה את הספרייה הגדולה הראשונה בעולם. סבורים שהכילה לא פחות מ-700,000 מגילות. הספרייה נשרפה ברובה בשנת 47 לפנה"ס, כשיוליוס קיסר כבש את העיר. מרקוס אנטוניוס חזר וחידש אותה.
ימי הביניים עד העת החדשה
בשנת 616 כבשו הפרסים את אלכסנדריה אולם הביזנטים הצליחו להחזיר לעצמם את השליטה בה אחרי זמן קצר ובשנת 640 היא נפלה לידי הערבים לאחר מצור שנמשך 14 חדשים, והספרייה נהרסה. הערבים העבירו את בירת מצרים לקהיר, ועל ידי כך פגעו במעמדה של אלכסנדריה. עם גילוי דרך ים חדשה להודו סביב יבשת אפריקה בשנת 1497 פחתה גם חשיבותה כעיר נמל ומסחר.
אלכסנדריה שבה והייתה לעיר נמל חשובה בימי מוחמד עלי (1769–1849), מקים מצרים החדשה. מוחמד עלי גם הביא לעיר מהנדסים אירופים לבנות בנינים גדולים בסגנון מערבי. חשיבותה המסחרית של העיר גדלה עוד יותר לאחר פתיחתה של תעלת סואץ בשנת 1869. בימי שלטון הבריטים, משנת 1882 הוסיפה העיר להתפתח. נמלה העמוק[1](אנ') היווה תחנה חשובה לאניות סוחר וצי בדרכן בין אירופה להודו.
אלכסנדריה המודרנית
גם במאה ה-21 מהווה אלכסנדריה עיר מסחר ונמל חשובה הנפרשת לאורך כ-32 ק"מ של חוף הים התיכון. היא אחראית על כ-80% מהיצוא והיבוא של מצרים, ומהווה מרכז מסחרי חשוב בהעברת גז טבעי ונפט מסואץ.
בשנת 2002 הוקמה בה הביבליותיקה אלכסנדרינה, ספרייה ציבורית גדולה שמטרתה להיות מעין חידוש של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה מהעת העתיקה. מבנה חשוב נוסף בעיר הוא אוניברסיטת אלכסנדריה, האוניברסיטה השנייה בגודלה במצרים.
יהדות אלכסנדריה
היהודים הראשונים התיישבו בעיר במאה ה-3 לפנה"ס, בימי שלטון בית תלמי. הם זכו לעצמאות רחבה בניהול ענייניהם הפנימיים. בראשם עמד אתנרך (נשיא העם) ולימים ניהלה את הקהילה מועצת הזקנים בת 71 איש. הקהילה הייתה עשירה מאוד והקימה בית כנסת מפואר. התפתחה בה ספרות יהודית-הלניסטית, ובה נעשתה ראשית מלאכת תרגום התנ"ך ליוונית ("תרגום השבעים"). בגמרא מוזכרים יהודי העיר, ונאמר שהשמן היחיד המצוי ברשות אנשי אלכסנדריה הוא שמן צנונות[2].
בין יהודי העיר המפורסמים מאותה התקופה היה הפילוסוף פילון האלכסנדרוני.
בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת 38 לספירה פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי, אאולוס אוויליוס פלאקוס.[3] בשנת 66, בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף, מרד התפוצות, פרץ ב-115. בשנת 414 גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים.
במאה ה-12 ישבו בה רק 300 יהודים. במאה ה-19, עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב ישראל משה חזן, הרב נתן עמרם, הרב משה פארדו, הרב פרופ' דוד פראטו והרב ד"ר משה ונטורה. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון"[4][5]. אחרי מלחמת העולם השנייה ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. בית הכנסת אליהו הנביא קיים עד היום בעיר.
ערים תאומות
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פאפוס, קפריסין
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר תאומה
פרמטרים [ משנת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קטאניה, איטליה
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים בני ציפר, העיר והנוסטלגיה, באתר הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יואב שטרן, היהודים באלכסנדריה: 20 נשים, 3 גברים, באתר הארץ- אלכסנדריה, יומן מסע נמרוד קמר
- יואל רפל, מקדש יהודי באלכסנדריה, באתר מסע אחר
- אברהם אבא רקובסקי, נמל אלכסנדריה. "הצפירה", 23 במרץ 1877, עמ' 149–150. העתק דיגיטלי באתר: שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, אפריל 2017.
- מפת אלכסנדריה, 1930 לערך, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.
- אוסף יהדות אלכסנדריה, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
- Philip Bosman (ed), Alexander in Africa, Classical Association of South Africa Pretoria, 2014, באתר Academia.edu
הערות שוליים
- ^ אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית., מפת נמל אלכסנדריה, 1817
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ו, עמוד א'
- ^ פילון האלכסנדרוני, נגד פלאקוס, פרק שמיני, סעיף 55.
- ^ ד"ר רחל שרעבי, 'היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', עמוד 14
- ^ מפה הערוב באלכסנדריה, 1923, באתר סריקה מונגשת הספרייה הלאומית.