זיהום מים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הערך מכיל מידע לא מדויק ומערב מין שאינו במינו (כגון: זיהום מי תהום וזיהום הים).

חוף ים מזוהם בוונצואלה

מי ביוב מזוהמים

זיהום מים הוא מצב שבו ריכוזם של חומרים מסוימים אשר אינם מהווים חלק טבעי מתכולת המים עולה. כתוצאה מכך, תפקוד המערכת האקולוגית ויכולת הניצול של המים על ידי בני אדם נפגעת. למשל: מי נחל, שהיו בית גידול לדגים, סופגים חומרים זרים הגורמים להכחדת הדגה.

הגורמים לזיהום המים

ישנם מקורות זיהום טבעיים של מים, ביניהם הצטברות סחף, הפרשות בעלי חיים, אבק, חול, ופיח. אך הגורם העיקרי לזיהום המים הוא האדם, אשר פעולות שונות שהוא עושה עלולות לזהם את מקורות המים הקיימים.

הזרמת שפכים, ביתיים או תעשייתיים (תוצרי לוואי של ייצור חומרים שונים), לנחלים, נהרות וימים, משנה את הרכב המים ואת השפעתם על צורות החיים הקשורות בהם, וביניהם גם האדם. שפכים מכילים חיידקים, וירוסים, מתכות כבדות וכימיקלים. לרוב מרעילים השפכים את המים עבור מרבית היצורים החיים.

שאיבת יתר של מי תהום עשויה להביא להשוואת לחצים עם מים מלוחים, ובכך להמלחתם על ידי חדירת מי ים אל האקוויפר.

חלחול של נוזלים שונים שמקורם בפסולת שהושלכה, עשוי להגיע למקורות מים תת-קרקעיים ולשנותם. מקורות מים אלו משפיעים על הצומח הניזון מהם, או על כלל החיים לאחר נביעתם.

חלחול או הזרמה של חומרי דשן - אדם מדשן שדותיו, אך הדשן, כשיורד גשם, מחלחל למי התהום ומזהם אותם. דליפה של חומרי דשן לים, גם אם אינה מזהמת, עשויה להביא לפריחת אצות שאם תחמיר תגרום לחוסר חמצן ותמותה של כל היצורים הימיים באותו אזור.

שימוש בספינות מסוגים שונים עשוי לפלוט חומרים שונים למי הים. בולט במיוחד השימוש במכליות נפט, אשר פולטות שאריות נפט כחלק מתפקודן השוטף (במהלך מילוי וריקון המכלית במים בעת שהיא ריקה מנפט ובמהלך ניקויה) וכאשר הן נפגעות. כתם הנפט הנוצר במקרה כזה הורג דגים ועופות מים והורס במחי יד בית גידול שלם. אסון מפורסם הוא מכלית הנפט אקסון ואלדז שדלפה מול חופי אלסקה.

השלכה של פסולת מוצקה למים: אנשים יוצאים לפיקניקים וארוחות בחיק הטבע וליד מקורות מים. בסיום הארוחה הם מתעצלים להרים את הפסולת שהשליכו על הרצפה והיא נופלת או מושלכת למים. בעלי חיים אינם מסוגלים לעכל שקיות פלסטיק, והם מתים לאחר שהם בולעים את השקיות הצבעוניות והמושכות.

זיהום תרמי: חימום המים על ידי תחנות כוח ומפעלים. חימום המים יכול גם הוא לגרום לפריחת אצות.

זיהום הימים (הים)

חוף מזוהם משאריות פלסטיק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במהלך ההיסטוריה בני האדם נהגו להשליך לים את פסולתם. משום שעד תחילת המאה ה-20 כמות הפסולת הייתה מזערית, וכללה בעיקר חומרים טבעיים, הרי שלא נוצר זיהום; כלומר, הפסולת התפרקה מעצמה או התפזרה על אזור נרחב, ולא השפיעה על מרקם החיים בים ולכן לא היוותה סכנה.

עם התפתחות הטכנולוגיה החל זיהום הים, ממספר סיבות:

• האוכלוסייה גדלה וכך גם כמות הפסולת.
• עם ייצור המנוע גבר השימוש בנפט. מכליות העבירו נפט ממקום למקום בעולם ונוצרו כתמי נפט בים.
• גבר השימוש בחומרים סינתטיים, שאינם מתפרקים באופן טבעי, או מתפרקים לאחר מאות או אלפי שנים.
• באזורים רבים בעולם החלה הזרמה של שפכים (תעשייתיים וטבעיים) באופן מרוכז אל הנהרות ואל הים.

השפעת הזיהום בעולם

זיהום מסוג זה מפר את האיזון הטבעי, פוגע באיכות מאגר המים הגדול בעולם, גורם להכחדת בעלי חיים ימיים, אם באופן ישיר ואם בפגיעה במזונם. כן פוגע הזיהום בדגה המשמשת לתזונת אדם. בתוך גופת לוויתן ממין זיפיוס חלול חרטום בפיליפינים נמצאו למעלה מ-40 ק"ג של פסולת.

צמצום הזיהום בעולם

עיקר הזיהום נגרם על ידי תאגידים מסחריים בעלי כוח כלכלי ופוליטי רב. ישנן עמותות שמתמקדות בנושא זה, שבין היתר קובעות תקנים, מבצעות מחקרים וכותבות דו"חות על המצב.

על מנת לשפר את המצב נדרשת מעורבות של ממשלות העולם בחקיקה, ומעבר לכך, באכיפה.

העמותה הפעילה ביותר היא עמותה בברצלונה שקבעה תקנים שהועברו כחוק המגדיר איזו אשפה ניתן להשליך או לשפוך למים. אך החברות ממשיכות לעבור על חוק זה וכך גם מדינות רבות אחרות.

פרט לאמצעים המיועדים למנוע זיהום, ישנם פתרונות טכנולוגיים שונים שמטרתם לטפל בפסולת ימית או למנוע את התפשטותה. לוכד פסולת מימית משמש לאיסוף פסולת הזורמת לתוך נמל. לרוב, הפסולת צפה מה שמאפשר לחסום את התפשטותה באמצעות מחסומים צפים, בין אם הם מבוססים על מצופים או פתרונות אחרים כגון מחסום בועות. במקרים אחרים מדובר בפסולת נוזלית ששוקעת כדוגמת שפכים תעשייתיים.

זיהום מים בישראל

ערך מורחב – זיהום ימי בישראל

בישראל ידועים בזיהומם חלקו המרכזי של נחל הירקון ונחל הקישון אליהם הוזרמו לאורך שנים שפכים מזוהמים. באסון המכביה התמוטט גשר שעבר מעל נחל הירקון, וכתוצאה מההתמוטטות נפגעו חלק מהאנשים שבאו במגע עם המים, כנראה מחומרים מזהמים שהוצפו מקרקעית הנחל עקב התמוטטות הגשר. צוללים צבאיים משייטת 13 שצללו בנחל הקישון חלו בסרטן, ומשרד הביטחון הכיר בתביעתם לפיצויים מן המדינה, על אף שועדת שמגר לא מצאה קשר סיבתי בין זיהום הנחל לבין מחלת הסרטן שהתפתחה אצל צוללים אלו.

חלק מזיהום המים נוצר מזיהום קרקע, וניתן להפחית את הסיכוי לזיהום המים בישראל דרך עבודה לפי עקרונות IRBCA. דוגמה לזיהום קרקעות שגרם לסגירת מספר בארות מים היא הזיהום שנמצא בכמה אתרי ייצור של תע"ש באזור גוש דן והשרון.

ב-2011 זוהם נחל צין ביותר ממיליון וחצי ליטרים (לפי הערכות) של דלק סילוני שדלפו עקב מחדל בעת עבודות תשתית של חברת קצא"א. ב-2014 התרחש אירוע נוסף של פגיעה בתשתית של קצא"א בערבה שלפי הערכות דלפו בו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי. ב-2017 זוהם נחל אשלים בכמאה אלף מטר מעוקב של שפכי גבס חומציים שזרמו לנחל ממפעל רותם אמפרט עקב קריסת קיר של אחד המאגרים.

בעקבות משבר המים ברצועת עזה וקריסת מערכת הביוב העזתית, מספר פעמים זרם ביוב מעזה אל מאגר המים של המועצה האזורית חוף אשקלון.

ראו גם

• זיהום אוויר
• אגן ירוק
• פסולת ימית
• שטח הפסולת של האוקיינוס השקט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זיהום מים בוויקישיתוף

• Why pristine lakes are filled with toxins מאתר ה-BBC
• רן בן מיכאל, זווית‏, לא מוותרים: סיבוב נוסף בקרב נגד אי הפלסטיק, באתר וואלה‏, 02 באוגוסט 2019
• שי שמש, מי אחראי לזיהום בים התיכון?, ערוץ 20, 28 באוקטובר 2019