נחל אשלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל אשלים
מפל אשלים
מפל אשלים
אגן ניקוז 80 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא מישור רותם
גובה מוצא הנהר 484 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות מוצא 31°02′30″N 35°13′12″E / 31.0415509°N 35.2200366°E / 31.0415509; 35.2200366
שפך בעבר ים המלח, כיום נחל אדמון ומלחת סדום
קואורדינטות שפך 30°51′52″N 35°18′07″E / 30.864456°N 35.301839°E / 30.864456; 35.301839
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נַחַל אֲשָׁלִיםערבית: ואדי אוּם טַארֶפֳה[1]) הוא נחל קניוני בנגב.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של הנחל ביובלים רדודים שמתחתרים במישור רותם הממוקם בפינה הצפון מזרחית של הנגב, בקצהו הצפוני של קמר חצרה, בגובה 484 מטר מעל פני הים. יובלים אלו מתאחדים לערוץ ראשי, אשר מתחתר בסלעים מתקופת טורון וקנומן עליון.

בהמשך נופל הערוץ במפל בגובה של 100 מטר ואחריו, מפתח מעוק באורך כשני קילומטר, בסלעי הדולומיט. בתוך המעוק מכתשות וגבים המתמלאים לאחר שיטפון. בסוף המעוק, מפלס הנחל את דרכו בתוך סלעי חוואר הלשון של דרום מישור עמיעז. הנחל נשפך בעבר לים המלח, סמוך לשער של מפעלי ים המלח, אך כיום מופנה לתעלה שמנקזת אותו דרומה לאזור נחל אדמון ומלחת סדום. שטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ-80 קילומטר רבוע. יובליו העיקריים, מקבילים לו מצפון, והם נחל עמיעז, יחד עם יובלו הגדול נחל חמרמר, ונחל עזגד.

זיהום הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2017 זוהם הנחל על ידי זרימת שפכי גבס חומציים ממפעל רותם אמפרט כתוצאה מקריסת קיר בגובה 60 מטרים במאגר שפכים במפעל. בעקבות הדליפה נחסם לסירוגין במשך 24 שעות קטע בכביש 90 שבין מפעלי ים המלח לצומת כיכר סדום[2][3][4]. על פי אומדנים שפורסמו על ידי רותם אמפרט זרמו כ-100 אלף קוב של שפכים לאורך 20 קילומטרים בנחל אשלים. הדליפה גרמה למותם של בעלי חיים, בכללם כשליש מהיעלים בנחל אשלים[5]. המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית[6] כנגד רותם אמפרט ומנהליה[7].

המים המזוהמים זרמו לברכות אגירה בתחומי מפעלי ים המלח ומפעל המגנזיום, בשטח נוצר אגם חדש מדרום למפעל המגנזיום. בשטח קיים חשש כי מי הזיהום יפגעו במי מלחת סדום.

באותה עת נערכו מספר הפגנות נגד חברת כימיקלים לישראל, האחראית העיקרית לזיהום נחל אשלים.

ביוני 2020 נפתח הנחל מחדש למבקרים לאחר סדרת בדיקות שהראתה שלמבקרים בנחל לא נשקפת סכנה ממזהמים ובפרט לא מפלואוריד[8].

ארבע שנים לאחר הזיהום בנחל אשלים, מחקר מראה שסביבתו עדיין נגועה בחומרים רעילים. הזיהום פוגע בין השאר ביכולת נביטת זרעים של צמחים, וגורם נזק לקרומים ביולוגיים על הקרקע החיוניים להתפתחות הצומח והחי בסביבה מדברית. הזיהום בנחל עצמו נותר משמעותי והוא יוסיף להשפיע לרעה על הצומח והחי עוד עשרות שנים לפחות[9].

מתקן אגירה אשלים ובו מילוי מי הזיהום מאסון זיהום הנחל

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל אשלים בוויקישיתוף
מבט לערוץ הנחל מראש מעלה אשלים
Magnify-clip.png
מבט לערוץ הנחל מראש מעלה אשלים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הפרסומים 605 (עמ' 1156), ‏12 ביוני, 1958
  2. ^ עדי חשמונאי ויניר יגנה, חומצה מסוכנת דלפה ממפעל באזור ים המלח; זיהום כבד בנחל אשלים, וואלה, ‏30 ביוני 2017
  3. ^ צפריר רינת ואלמוג בן זכרי, שפכים חומציים דלפו לנחל אשלים בנגב ממפעל רותם אמפרט, הארץ, ‏30 ביוני 2017
  4. ^ אילנה קוריאל, אסון אקולוגי במדבר יהודה: חומצה זרמה לנחל אשלים, ynet, ‏30 ביוני 2017
  5. ^ קוריאל, אילנה (2017-07-15). "קורבנות הזיהום: מתו שליש מהיעלים בנחל אשלים". Ynet. נבדק ב-2017-11-19.
  6. ^ מדינת כיל, אורן אהרוני, תאגיד השידור כאן, 2020
  7. ^ המשרד להגנת הסביבה, שימוע למנהלי רותם אמפרט
  8. ^ נחל אשלים נפתח למטיילים שלוש שנים לאחר שנפגע מזיהום, Haaretz הארץ
  9. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, ארבע שנים לאחר הזיהום בנחל אשלים, מחקר מראה שסביבתו עדיין נגועה בחומרים רעילים, באתר הארץ, 30 בינואר 2022