שלומי אלדר – הבדלי גרסאות

שלומי אלדר
	שלומי אלדר
לידה	11 בפברואר 1957 (בן 67); הרצליה, ישראל
מדינה	ישראל
עיסוק	איש תקשורת
פרסים והוקרה	פרס סוקולוב
קישורים חיצוניים
פייסבוק	shlomi.eldar
טוויטר	shlomieldar

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:28, 22 באפריל 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שלומי אלדר (נולד ב-11 בפברואר 1957) הוא עיתונאי ובמאי של סרטים תיעודיים ישראלי. שימש ככתב חדשות 10 לענייני רצועת עזה משנת 2003 עד נובמבר 2012.

ביוגרפיה

אלדר החל את הקריירה שלו בתקשורת כשדרן רדיו ברשת ג'. לאחר קורס קריינים בטלוויזיה, החל ב-1990 לעבוד בחטיבת החדשות של הערוץ הראשון ככתב לענייני חינוך. זמן קצר אחר כך הועבר לתפקיד הכתב בדרום, ובין השאר סיקר את הנעשה ברצועת עזה לאחר חתימת הסכמי אוסלו. לאחר מכן שימש ככתב מדיני וכתב לעניינים מיוחדים. במסגרת זו נשלח לסקר את תוצאות רעידת האדמה באיזמיט (1999) ושידר את חילוצה של הילדה הישראלית שירן פרנקו מהריסות בניין על ידי צוות חילוץ של פיקוד העורף.^[1] שימש גם כעורך מבט לחדשות ויומן ליל שבת.

לאחר הקמת חברת החדשות של ערוץ 10 הצטרף לשורותיה ככתב ברצועת עזה. בשנת 2005 פרסם בהוצאת ידיעות ספרים את ספרו "עזה כמוות",^[2] הסוקר את המצב ברצועה מנקודת השקפתו. בשנת 2007 זכה בפרס סוקולוב בתחום התקשורת האלקטרונית על סיקור הנעשה בעזה.

במהלך תקופתו ככתב בעזה התעמת לא מעט עם גורמים בצה"ל, וביקר את פעולות הצבא בשטחים^[3] בין השאר כאשר דיווח על הריסת בתים במבצע קשת בענן,^[4] ביוני 2006 כאשר ניסה להוכיח שפגז צה"ל גרם למותם של שבעה מבני משפחת ראלייה בחוף עזה^[5] ובדצמבר 2008 כשעוכב לחקירה לאחר שהפר צו אלוף, האוסר על כניסת ישראלים לרצועה, זאת לאחר שהצטרף לספינה שהפליגה מקפריסין לעזה.^[6] בסרטו "חיים יקרים" ציין אלדר כי הוא משוכנע שעמיתו, צלם פלסטיני, נפגע מירי חיילי צה"ל שכוון לעבר אלדר.

במהלך מבצע עופרת יצוקה העלה אלדר לשידור חי את עז א-דין אבו אל-עייש, רופא מרצועת עזה שתיאר במהלך השידור את הפגיעה הקשה במשפחתו וזעק לעזרה.

ב-2010 יצא לאקרנים סרטו הדוקומנטרי "חיים יקרים", המתאר מאבק על חייו של תינוק פלסטיני הסובל ממחלה גנטית ממנה מתו שתיים מאחיותיו, על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה בעזה. התינוק פונה לבית חולים שיבא בו טופל על ידי רופאים ישראלים. לאחר שידור כתבה בחדשות 10 התקבלה תרומה כספית מאב שכול יהודי, שאיבד את בנו החייל, המאפשרת השתלת מח עצם. במהלך הסרט מציינת האם כי היא מייחלת שבבגרותו יהיה בנה שאהיד ושהיא תשלח אותו לפיגוע התאבדות בירושלים.^[7] הסרט זכה לציון לשבח בפסטיבל הקולנוע ירושלים והוקרן בהמשך השנה גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ובפסטיבל הקולנוע בטליורייד. בספטמבר 2010 זכה הסרט בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר ואף נכנס לרשימה המקוצרת (short list) של הסרטים הדוקומנטריים המועמדים לפרס אוסקר. "חיים יקרים" נרכש להקרנה ברשת HBO והופץ להקרנות בבתי קולנוע בצרפת,^[8] בקנדה, ביפן ובאוסטרליה.

בחודש מאי 2012 הופיע ספרו ״להכיר את חמאס״ בהוצאת כתר בו חשף את ערוץ התקשורת בין ח'אלד משעל מנהיג חמאס לראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט בתיווכם של איש קשר זר וראש השב"כ יובל דיסקין. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

בנובמבר 2012 הודיע על פרישתו מערוץ 10.^[9] מאז הוא משמש פרשן של אתר חדשות המזרח-התיכון "אל-מוניטור".^[10]

ב-2015 השתתף בתוכנית המציאות "מאסטר שף VIP"^[11] והיה המודח השלישי.

ב-2017 זכה סרטו הדוקומנטרי "ארץ זרה"^[12] בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה.^[13] בנימוקי הפרס כתבו השופטים שהסרט מתאר אבלות על המציאות הישראלית באמצעות סיפורם האישי של הבמאי שלומי אלדר ושחקן התיאטרון הערבי, תושב אום אל פאחם, גסאן עבאס. הסרט נרכש לשידור בתאגיד השידור הציבורי (כאן) ועורר את מחאתה של שרת התרבות מירי רגב שטענה כי אין מקום לשדר סרט המבקר את ישראל בערוץ טלוויזיה ציבורי.^[14] ב-2018 זכה הסרט בפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר מעל 60 דקות. בטקס הענקת הפרס אמר אלדר: "את 'ארץ זרה' התחלתי לצלם לפני שש שנים, הרבה זמן במונחים של סרט, פסיק בחייה של מדינה. לפני שש שנים, אף אחד עוד לא חשב לעלות עם D-9 על בית המשפט, אומנים לא נרדפו ואוימו, הורים שכולים לא ננזפו, הערבים לא נהרו לקלפיות, סיפוח היה רעיון עיוועים של ימין קיצוני שולי, הדתה לא הייתה מילה בלקסיקון שלנו, ולא היה חוק לאום שהגדיר סופית ערבים, דרוזים וצ'רקסים כאזרחים סוג ב'."^[15]

אלדר הוא בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בלימודי המזרח התיכון בעת החדשה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

אלדר מתגורר בוושינגטון ועובד במכון המחקר וילסון סנטר.^[16] נשוי בפעם השנייה לעיתונאית והמחזאית מיכל אהרוני ואב לחמישה.

ספריו

עזה כמוות, ידיעות ספרים, 2005
להכיר את חמאס, הוצאת כתר, 2012. הספר זיכה את אלדר בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

קישורים חיצוניים

פרופיל באתר נענע 10
עופר מתן, עכבר העיר אונליין, שלומי אלדר: "חמאס הם לא חונטה שטנית", באתר הארץ, 16 בינואר 2009
יוני בינרט, מעזה באהבה, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2010
לי-אור אברבך, ‏"אם היו בעזה כתבים ישראלים - התמונה הייתה אחרת", באתר גלובס, 11 באפריל 2011
צבי בראל, "להכיר את חמאס": הרחבת תחום המאבק, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2012
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם שלומי אלדר, באתר iCast‏, 18 בנובמבר 2012
איילת שני, אני בשיחה - שלומי אלדר: "אנחנו לא עושים שום דבר נכון", באתר הארץ, 11 בינואר 2013
שני ליטמן, למה שלומי אלדר הרגיש לא רצוי פה?, באתר הארץ, 14 במרץ 2018
אבנר שביט‏, כשהעשן של הפצצת הכור יתפזר, "ארץ זרה" יישאר, באתר וואלה‏, 22 במרץ 2018

הערות שוליים

^ השידור הציבורי אתכם ברגעים הגדולים שירן פרנקו מוצאת מבין ההריסות בערוץ כאן 11 באתר יוטיוב
^ על הספר "עזה כמוות" באתר ידיעות ספרים
^ שלומי אלדר, נפצע במילוי תפקידו, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2005
^ רן בנימיני, עם שלומי אלדר בעזה, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005
^ נעמה לנסקי, משחקי כבוד, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
^ גילי איזיקוביץ, העיתונאי שלומי אלדר עוכב לחקירה לאחר שיצא מרצועת עזה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2008
^ קובי בן-שמחון, להציל את מוחמד אבו-מוסטפה. שלומי אלדר עשה סרט על חיינו כאן, באתר הארץ, 1 ביולי 2010
אריאל קריל‏, ראווה ישראלית: אל תנכסו את "חיים יקרים" של שלומי אלדר למאמץ ההסברה, באתר וואלה‏, 12 באפריל 2011
^ מרב יודילוביץ', "חיים יקרים" יוקרן ב-30 בתי קולנוע בצרפת, באתר ynet, 23 במרץ 2011
^ דוד אברהם‏, נטישה נוספת בבית הוורד: שלומי אלדר עוזב את ערוץ 10, באתר וואלה‏, 26 בנובמבר 2012
^ מאמריו של אלדר באתר אל-מוניטור
^ הכירו את המתמודד שלומי אלדר, באתר "mako",‏ 25 בינואר 2015
^ ארץ זרה | סרטו התיעודי של העיתונאי שלומי אלדר, בערוץ יוטיוב של כאן 11
^ פסטיבל הסרטים חיפה 2017: "העדות" ו"ארץ זרה" הם המנצחים הגדולים, באתר וואלה‏, 12 באוקטובר 2017
^ [1]
^ שגיא בן נון‏, "האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר, באתר וואלה‏, 6 בספטמבר 2018
^ שלומי אלדר באתר המכון

[1] השידור הציבורי אתכם ברגעים הגדולים שירן פרנקו מוצאת מבין ההריסות בערוץ כאן 11 באתר יוטיוב

[2] על הספר "עזה כמוות" באתר ידיעות ספרים

[3] שלומי אלדר, נפצע במילוי תפקידו, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2005

[4] רן בנימיני, עם שלומי אלדר בעזה, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005

[5] נעמה לנסקי, משחקי כבוד, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007

[6] גילי איזיקוביץ, העיתונאי שלומי אלדר עוכב לחקירה לאחר שיצא מרצועת עזה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2008

[7] קובי בן-שמחון, להציל את מוחמד אבו-מוסטפה. שלומי אלדר עשה סרט על חיינו כאן, באתר הארץ, 1 ביולי 2010
אריאל קריל‏, ראווה ישראלית: אל תנכסו את "חיים יקרים" של שלומי אלדר למאמץ ההסברה, באתר וואלה‏, 12 באפריל 2011

[8] מרב יודילוביץ', "חיים יקרים" יוקרן ב-30 בתי קולנוע בצרפת, באתר ynet, 23 במרץ 2011

[9] דוד אברהם‏, נטישה נוספת בבית הוורד: שלומי אלדר עוזב את ערוץ 10, באתר וואלה‏, 26 בנובמבר 2012

[10] מאמריו של אלדר באתר אל-מוניטור

[11] הכירו את המתמודד שלומי אלדר, באתר "mako",‏ 25 בינואר 2015

[12] ארץ זרה | סרטו התיעודי של העיתונאי שלומי אלדר, בערוץ יוטיוב של כאן 11

[13] פסטיבל הסרטים חיפה 2017: "העדות" ו"ארץ זרה" הם המנצחים הגדולים, באתר וואלה‏, 12 באוקטובר 2017

[14] [1]

[15] שגיא בן נון‏, "האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר, באתר וואלה‏, 6 בספטמבר 2018

[16] שלומי אלדר באתר המכון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 |תאריך לידה=[[11 בפברואר]] [[1957]]
 |מקום לידה=
 |תאריך פטירה=
 |מקום פטירה=
 |מדינה=
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 |מעסיק=
 |תחקירים בולטים=
 |סוג כתב=
 |פייסבוק=
 |טוויטר=
 |אתר אינטרנט=
 |כיתוב=שלומי אלדר}}
-'''שלומי אלדר''' (נולד ב-[[11 בפברואר]] [[1957]]) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]][ו[במאי]] של [[סרט תיעודי|סרטים תיעודיים]]. שימש ככתב [[חדשות 10]] לענייני [[רצועת עזה]] משנת [[2003]] עד נובמבר [[2012]].
+'''שלומי אלדר''' (נולד ב-[[11 בפברואר]] [[1957]]) הוא [[עיתונאי]] ו[[במאי]] של [[סרט תיעודי|סרטים תיעודיים]] [[ישראלי]]. שימש ככתב [[חדשות 10]] לענייני [[רצועת עזה]] משנת [[2003]] עד נובמבר [[2012]].
 == ביוגרפיה ==
 אלדר החל את הקריירה שלו בתקשורת כ[[שדרן רדיו]] ב[[רשת ג']]. לאחר קורס קריינים בטלוויזיה, החל ב-[[1990]] לעבוד בחטיבת החדשות של [[הערוץ הראשון]] ככתב לענייני חינוך. זמן קצר אחר כך הועבר לתפקיד הכתב בדרום, ובין השאר סיקר את הנעשה ברצועת עזה לאחר חתימת [[הסכמי אוסלו]]. לאחר מכן שימש ככתב מדיני וכתב לעניינים מיוחדים. במסגרת זו נשלח לסקר את תוצאות [[רעידת האדמה באיזמיט (1999)]] ושידר את חילוצה של הילדה הישראלית שירן פרנקו מהריסות בניין על ידי צוות חילוץ של [[פיקוד העורף]].{{הערה|[https://youtu.be/7sn7--4DMOk השידור הציבורי אתכם ברגעים הגדולים שירן פרנקו מוצאת מבין ההריסות] בערוץ [[כאן 11]] באתר [[יוטיוב]]}} שימש גם כעורך [[מבט לחדשות]] ויומן ליל שבת.
 לאחר הקמת חברת החדשות של ערוץ 10 הצטרף לשורותיה ככתב ברצועת עזה. בשנת [[2005]] פרסם בהוצאת [[ידיעות ספרים]] את ספרו "עזה כמוות",{{הערה|[http://www.ybook.co.il/htmls/product.aspx?c0=14341&bsp=13577 על הספר "עזה כמוות"] באתר ידיעות ספרים}} הסוקר את המצב ברצועה מנקודת השקפתו. בשנת [[2007]] זכה ב[[פרס סוקולוב]] בתחום התקשורת האלקטרונית על סיקור הנעשה בעזה.
-במהלך תקופתו ככתב בעזה התעמת לא מעט עם גורמים ב[[צה"ל]], וביקר את פעולות הצבא בשטחים{{הערה|{{העין השביעית|שלומי אלדר|נפצע במילוי תפקידו|27253|1 במרץ 2005}}}} בין השאר כאשר דיווח על הריסת בתים ב[[מבצע קשת בענן]]{{הערה|{{העין השביעית|[[רן בנימיני]]|עם שלומי אלדר בעזה|28449|1 ביולי 2005}}}}, ביוני [[2006]] כאשר ניסה להוכיח ש[[פגז]] צה"ל גרם למותם של שבעה מבני משפחת ראלייה בחוף עזה{{הערה|{{הארץ|נעמה לנסקי|משחקי כבוד|1.1390718|27 בפברואר 2007}}}} ובדצמבר [[2008]] כשעוכב לחקירה לאחר שהפר [[צו]] [[אלוף]], האוסר על כניסת ישראלים לרצועה, זאת לאחר שהצטרף לספינה שהפליגה מ[[קפריסין]] לעזה{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|העיתונאי שלומי אלדר עוכב לחקירה לאחר שיצא מרצועת עזה|1.1368461|20 בדצמבר 2008}}}}. בסרטו "[[חיים יקרים]]" ציין אלדר כי הוא משוכנע שעמיתו, צלם פלסטיני, נפגע מירי חיילי צה"ל שכוון לעבר אלדר.
+במהלך תקופתו ככתב בעזה התעמת לא מעט עם גורמים ב[[צה"ל]], וביקר את פעולות הצבא בשטחים{{הערה|{{העין השביעית|שלומי אלדר|נפצע במילוי תפקידו|27253|1 במרץ 2005}}}} בין השאר כאשר דיווח על הריסת בתים ב[[מבצע קשת בענן]],{{הערה|{{העין השביעית|[[רן בנימיני]]|עם שלומי אלדר בעזה|28449|1 ביולי 2005}}}} ביוני [[2006]] כאשר ניסה להוכיח ש[[פגז]] צה"ל גרם למותם של שבעה מבני משפחת ראלייה בחוף עזה{{הערה|{{הארץ|נעמה לנסקי|משחקי כבוד|1.1390718|27 בפברואר 2007}}}} ובדצמבר [[2008]] כשעוכב לחקירה לאחר שהפר [[צו]] [[אלוף]], האוסר על כניסת ישראלים לרצועה, זאת לאחר שהצטרף לספינה שהפליגה מ[[קפריסין]] לעזה.{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|העיתונאי שלומי אלדר עוכב לחקירה לאחר שיצא מרצועת עזה|1.1368461|20 בדצמבר 2008}}}} בסרטו "[[חיים יקרים]]" ציין אלדר כי הוא משוכנע שעמיתו, צלם פלסטיני, נפגע מירי חיילי צה"ל שכוון לעבר אלדר.
 במהלך [[מבצע עופרת יצוקה]] העלה אלדר ל[[שידור חי]] את [[עז א-דין אבו אל-עייש]], רופא מ[[רצועת עזה]] שתיאר במהלך השידור את הפגיעה הקשה במשפחתו וזעק לעזרה.
-ב-[[2010]] יצא לאקרנים [[סרט דוקומנטרי|סרטו הדוקומנטרי]] "[[חיים יקרים]]", המתאר מאבק על חייו של תינוק פלסטיני הסובל מ[[מחלה גנטית]] ממנה מתו שתיים מאחיותיו, על רקע [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] והמלחמה בעזה. התינוק פונה ל[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|בית חולים שיבא]] בו טופל על ידי רופאים ישראלים. לאחר שידור כתבה בחדשות 10 התקבלה תרומה כספית מאב שכול יהודי, שאיבד את בנו החייל, המאפשרת השתלת [[מח עצם]]. במהלך הסרט מציינת האם כי היא מייחלת שבבגרותו יהיה בנה [[שאהיד]] ושהיא תשלח אותו ל[[פיגוע התאבדות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|{{הארץ|קובי בן-שמחון|להציל את מוחמד אבו-מוסטפה. שלומי אלדר עשה סרט על חיינו כאן|1.1209964|1 ביולי 2010}}{{ש}}{{וואלה!|אריאל קריל|ראווה ישראלית: אל תנכסו את "חיים יקרים" של שלומי אלדר למאמץ ההסברה|1814685|12 באפריל 2011}}}}. הסרט זכה לציון לשבח ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים]] והוקרן בהמשך השנה גם ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו]] וב[[פסטיבל הקולנוע בטליורייד]]. בספטמבר [[2010]] זכה הסרט ב[[פרס אופיר]] לסרט התיעודי הטוב ביותר ואף נכנס לרשימה המקוצרת (short list) של הסרטים הדוקומנטריים המועמדים ל[[פרס אוסקר]]. "חיים יקרים" נרכש להקרנה ברשת [[HBO]] והופץ להקרנות בבתי קולנוע בצרפת,{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"חיים יקרים" יוקרן ב-30 בתי קולנוע בצרפת|4046610|23 במרץ 2011}}}} בקנדה, ביפן ובאוסטרליה.
+ב-[[2010]] יצא לאקרנים [[סרט דוקומנטרי|סרטו הדוקומנטרי]] "[[חיים יקרים]]", המתאר מאבק על חייו של תינוק פלסטיני הסובל מ[[מחלה גנטית]] ממנה מתו שתיים מאחיותיו, על רקע [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] והמלחמה בעזה. התינוק פונה ל[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|בית חולים שיבא]] בו טופל על ידי רופאים ישראלים. לאחר שידור כתבה בחדשות 10 התקבלה תרומה כספית מאב שכול יהודי, שאיבד את בנו החייל, המאפשרת השתלת [[מח עצם]]. במהלך הסרט מציינת האם כי היא מייחלת שבבגרותו יהיה בנה [[שאהיד]] ושהיא תשלח אותו ל[[פיגוע התאבדות]] ב[[ירושלים]].{{הערה|{{הארץ|קובי בן-שמחון|להציל את מוחמד אבו-מוסטפה. שלומי אלדר עשה סרט על חיינו כאן|1.1209964|1 ביולי 2010}}{{ש}}{{וואלה!|אריאל קריל|ראווה ישראלית: אל תנכסו את "חיים יקרים" של שלומי אלדר למאמץ ההסברה|1814685|12 באפריל 2011}}}} הסרט זכה לציון לשבח ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים]] והוקרן בהמשך השנה גם ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו]] וב[[פסטיבל הקולנוע בטליורייד]]. בספטמבר [[2010]] זכה הסרט ב[[פרס אופיר]] לסרט התיעודי הטוב ביותר ואף נכנס לרשימה המקוצרת (short list) של הסרטים הדוקומנטריים המועמדים ל[[פרס אוסקר]]. "חיים יקרים" נרכש להקרנה ברשת [[HBO]] והופץ להקרנות בבתי קולנוע בצרפת,{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"חיים יקרים" יוקרן ב-30 בתי קולנוע בצרפת|4046610|23 במרץ 2011}}}} בקנדה, ביפן ובאוסטרליה.
 בחודש מאי 2012 הופיע ספרו ״להכיר את חמאס״ ב[[הוצאת כתר]] בו חשף את ערוץ התקשורת בין [[ח'אלד משעל]] מנהיג [[חמאס]] ל[[ראש ממשלת ישראל]] [[אהוד אולמרט]] בתיווכם של איש קשר זר וראש ה[[שב"כ]] [[יובל דיסקין]]. הספר זכה ב[[פרס יצחק שדה לספרות צבאית]].
-בנובמבר [[2012]] הודיע על פרישתו מערוץ 10.{{הערה|{{וואלה!|דוד אברהם|נטישה נוספת בבית הוורד: שלומי אלדר עוזב את ערוץ 10|2590486|26 בנובמבר 2012}}‬}} מאז הוא משמש פרשן של אתר חדשות המזרח-התיכון "[[אל-מוניטור]]"{{הערה|[http://www.al-monitor.com/pulse/iw/contents/authors/shlomi-eldar.html מאמריו של אלדר באתר אל-מוניטור]}}.
+בנובמבר [[2012]] הודיע על פרישתו מערוץ 10.{{הערה|{{וואלה!|דוד אברהם|נטישה נוספת בבית הוורד: שלומי אלדר עוזב את ערוץ 10|2590486|26 בנובמבר 2012}}}} מאז הוא משמש פרשן של אתר חדשות המזרח-התיכון "[[אל-מוניטור]]".{{הערה|[http://www.al-monitor.com/pulse/iw/contents/authors/shlomi-eldar.html מאמריו של אלדר באתר אל-מוניטור]}}
 ב-[[2015]] השתתף ב[[תוכנית מציאות|תוכנית המציאות]] "[[מאסטר שף VIP]]"{{הערה|[https://www.mako.co.il/food-masterchef/vip-team/Article-9f428e9f4321b41006.htm הכירו את המתמודד שלומי אלדר], באתר "[[mako]]",{{כ}} 25 בינואר 2015}} והיה המודח השלישי.
-ב-2017 זכה סרטו הדוקומנטרי "[[ארץ זרה]]"{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=QYnFTTxtzS8 ארץ זרה {{!}} סרטו התיעודי של העיתונאי שלומי אלדר], בערוץ [[יוטיוב]] של [[כאן 11]]}} בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ב[[פסטיבל חיפה]].{{הערה|{{וואלה!||פסטיבל הסרטים חיפה 2017: "העדות" ו"ארץ זרה" הם המנצחים הגדולים|3103208|12 באוקטובר 2017}}}} בנימוקי הפרס כתבו השופטים שהסרט מתאר אבלות על המציאות הישראלית באמצעות סיפורם האישי של הבמאי שלומי אלדר ושחקן התיאטרון הערבי, תושב אום אל פאחם, [[גסאן עבאס]]. הסרט נרכש לשידור ב[[תאגיד השידור הציבורי]] (כאן) ועורר את מחאתה של שרת התרבות [[מירי רגב]] שטענה כי אין מקום לשדר סרט המבקר את ישראל בערוץ טלוויזיה ציבורי. [http://www.ice.co.il/media/news/article/732614]  ב-2018 זכה הסרט בפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר מעל 60 דקות. בטקס הענקת הפרס אמר אלדר: "את 'ארץ זרה' התחלתי לצלם לפני שש שנים, הרבה זמן במונחים של סרט, פסיק בחייה של מדינה. לפני שש שנים, אף אחד עוד לא חשב לעלות עם D-9 על בית המשפט, אומנים לא נרדפו ואוימו, הורים שכולים לא ננזפו, הערבים לא נהרו לקלפיות, סיפוח היה רעיון עיוועים של ימין קיצוני שולי, הדתה לא הייתה מילה בלקסיקון שלנו, ולא היה חוק לאום שהגדיר סופית ערבים, דרוזים וצ'רקסים כאזרחים סוג ב'."{{הערה|{{וואלה!|שגיא בן נון|"האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר|3186299|6 בספטמבר 2018}}}}
+ב-2017 זכה סרטו הדוקומנטרי "[[ארץ זרה]]"{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=QYnFTTxtzS8 ארץ זרה {{!}} סרטו התיעודי של העיתונאי שלומי אלדר], בערוץ [[יוטיוב]] של [[כאן 11]]}} בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ב[[פסטיבל חיפה]].{{הערה|{{וואלה!||פסטיבל הסרטים חיפה 2017: "העדות" ו"ארץ זרה" הם המנצחים הגדולים|3103208|12 באוקטובר 2017}}}} בנימוקי הפרס כתבו השופטים שהסרט מתאר אבלות על המציאות הישראלית באמצעות סיפורם האישי של הבמאי שלומי אלדר ושחקן התיאטרון הערבי, תושב אום אל פאחם, [[גסאן עבאס]]. הסרט נרכש לשידור ב[[תאגיד השידור הציבורי]] (כאן) ועורר את מחאתה של שרת התרבות [[מירי רגב]] שטענה כי אין מקום לשדר סרט המבקר את ישראל בערוץ טלוויזיה ציבורי.{{הערה|[http://www.ice.co.il/media/news/article/732614]}} ב-2018 זכה הסרט בפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר מעל 60 דקות. בטקס הענקת הפרס אמר אלדר: "את 'ארץ זרה' התחלתי לצלם לפני שש שנים, הרבה זמן במונחים של סרט, פסיק בחייה של מדינה. לפני שש שנים, אף אחד עוד לא חשב לעלות עם D-9 על בית המשפט, אומנים לא נרדפו ואוימו, הורים שכולים לא ננזפו, הערבים לא נהרו לקלפיות, סיפוח היה רעיון עיוועים של ימין קיצוני שולי, הדתה לא הייתה מילה בלקסיקון שלנו, ולא היה חוק לאום שהגדיר סופית ערבים, דרוזים וצ'רקסים כאזרחים סוג ב'."{{הערה|{{וואלה!|שגיא בן נון|"האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול בטקס פרסי אופיר|3186299|6 בספטמבר 2018}}}}
 אלדר הוא בעל [[תואר ראשון]] בלימודי [[המזרח התיכון]] ו[[מדע המדינה]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[תואר שני]] בלימודי המזרח התיכון בעת החדשה מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]].
-אלדר מתגורר ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] ועובד במכון המחקר וילסון סנטר{{הערה|[http://www.wilsoncenter.org/staff/shlomi-eldar שלומי אלדר] באתר המכון}}. נשוי בפעם השנייה לעיתונאית והמחזאית [[מיכל אהרוני]] ואב לחמישה.
+אלדר מתגורר ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] ועובד במכון המחקר וילסון סנטר.{{הערה|[http://www.wilsoncenter.org/staff/shlomi-eldar שלומי אלדר] באתר המכון}} נשוי בפעם השנייה לעיתונאית והמחזאית [[מיכל אהרוני]] ואב לחמישה.
 ==ספריו==