מבצע קשת בענן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע קשת בענן
מלחמה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני
תאריך התחלה: 18 במאי 2004
תאריך סיום: 25 במאי 2004
משך הסכסוך: 8 ימים
קרב לפני: קרבות בשכונת זייתון ורפיח
קרב אחרי: מבצע ימי תשובה
מקום: רפיח, דרום רצועת עזה
עילה: אסון הנגמ"שים
תוצאה: ניצחון צבאי ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל (צה"ל)

הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטיניתקבוצות פלסטינים

ראשי מדינה
ישראלישראל אריאל שרון   
מפקדים

Misrad habitahon.svg שאול מופז
המטה הכללי של צה"להמטה הכללי של צה"ל משה יעלון (הרמטכ"ל)
ShabakLogo.png אבי דיכטר
IDF new.png תא"ל שמואל זכאי
IDF new.png אל"מ פינקי זוארץ
IDF new.png אל"מ ארז צוקרמן

מפקדים מקומיים של ארגוני הטרור המעורבים

כוחות

קבוצות חמושים מהחמאס, גדודי חללי אל-אקצא, ועדות ההתנגדות העממיות וחמולות מקומיות

אבידות

אין

כ-40 מחבלים, כ-12 עוברי אורח

מבצע קשת בענן הוא מבצע צבאי שערך צה"ל באזור רפיח וציר פילדלפי ב-18 במאי25 במאי 2004. המבצע נערך מספר ימים לאחר שנגמ"ש הנדסה מדגם M-113 פוצץ בידי ירי נ"ט פלסטיני ו-5 אנשי צוותו נהרגו. מטרת המבצע הייתה לפעול כנגד תשתית הטרור של רפיח, לנטרל כמה שיותר מחבלים וליצור סביבת פעולה בטוחה יותר לחיילים בציר פילדלפי. מטרות נוספות של המבצע היו לחשוף ולהרוס מנהרות הברחה וכן למנוע משלוח של טילי נ"ט מדגם סאגר וטילי כתף נ"מ מדגם סטרלה, שחיכו למבריחים במדבר סיני.

סיבות ורקע למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במאי 2004 אירע רצח טלי חטואל ובנותיה. ב-11 וב-12 במאי 2004 פוצצו שני נגמ"שי M-113 ברצועת עזה, במה שנודע כאסון הנגמ"שים, וצוותיהם, 11 חיילים, נהרגו. צה"ל שלח כוחות גדולים לרצועה על מנת לאתר את חלקי הגופות של החיילים לקבורה. במהלך מבצע החילוץ נהרגו עוד שני חיילים שאבטחו את האזור ברפיח.

ההערכה הייתה שההצלחות של הפלסטינים נבעו מכלי נשק משופרים שהוברחו במנהרות תת-קרקעיות מתחת לציר פילדלפי ובעקבות זאת יצא צה"ל לפעולה בהיקף אוגדתי אל שכונותיה הדרום-מערביות של העיר רפיח, במטרה למנוע מעבר של אמצעי לחימה, לאתר מבוקשים ומנהרות, ולמנוע הישנות של אירועי ירי צלפים על הכוחות הנעים לאורך ציר "פילדלפי".[1]

מפקד האוגדה שמואל זכאי הגדיר: "מטרת המבצע הייתה להגדיל את החופש פעולה המבצעי בפעילות השוטפת לאורך ציר פילדלפי... שיירו פחות פצצות אר.פי.ג'י. שתהיה פחות התנגדות כשאנחנו נכנסים פנימה למצוא מנהרות. הדרך לעשות זאת פשוטה, להרוג כמה שיותר חמושים".[2]

עמוס הראל מציג את מבצע קשת בענן כחלק מהסלמה כוללת של פעילות צה"ל ברצועת עזה בחודשים מרץ עד מאי 2004, ומסביר הסלמה זאת במילים: "ניסיון להחליש את מעמד החמאס, כדי לפנות את הדרך למוחמד דחלאן שישראל קיוותה כי יוכל להשתלט על הרצועה לאחר נסיגת צה"ל ויצירת דימוי של ניצחון ישראלי על הפלסטינים, בטרם הנסיגה".[3]

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים שלפני ה-18 במאי 2004, צה"ל ריכז כוחות ובודד את רפיח משאר הרצועה. דחפורים הקימו מחסומי עפר גדולים סביב העיר וכוחות צה"ל התפרשו סביבם. בנוסף, תוגבר הכוח בגדוד מחטיבת גולני, בנגמ"שי אכזרית, בדחפורי D9R מפלוגת הצמ"ה האוגדתית "אבירי הפלדה" ובטנקי מרכבה שהותאמו לפינוי וחילוץ פצועים ("טנקבולנסים"). במבצע היו שותפים כוחות גבעתי, גולני, כוחות יחידות מיוחדות, שריון, הנדסה קרבית, קורס מ"כים של ביסלמ"ח וגדוד שמשון שפעל באותה העת ברצועת עזה.

ב-18 במאי, בניגוד למצופה, צה"ל נכנס תחילה דווקא לשכונת תל-סולטאן, הנמצאת בצפון-מזרח רפיח ואיננה צמודה לגבול. בצה"ל הסבירו ששכונה זו היא בעצם מעוז עורפי של ארגוני הטרור ואלמנט ההפתעה היה חשוב כדי לטהר את השכונה ממחבלים ללא אבדות. כוחות מחטיבת גולני, בפיקוד ארז צוקרמן[4], חדרו לרפיח בתנועה רגלית ופגעו במהלך הלילה במספר מחבלים[5]. על פי מקורות פלסטיניים צה"ל נכנס לשכונה בחצות הליל והציב צלפים על הגגות.

בלילה שבין ה-19-20 במאי נכנסו כוחות צה"ל לשכונת "ברזיל" הצמודה לציר פילדלפי. בשכונה זו הרס צה"ל בתים בקרבת הגבול וכ-3 מנהרות, אחת מהן הייתה מנהרת תופת. במהלך ה-21-22 במאי צה"ל הוציא כוחות רבים להתרעננות ולאפשר לאזרחים להצטייד ושב לפעול ב-23 במאי בשכונת ברזיל. ב-23 במאי יצאו רוב כוחות צה"ל מרפיח ולמחרת יצאו שאר הכוחות והכיתור בין רפיח לחאן יונס הוסר.[6]

דרכי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדחפורים הממוגנים הובילו את הכוח וגרדו את האספלט על מנת לנקות את הדרך ממטעני גחון ומלכודות-פתאים המופעלות על ידי תייל-מעידה. כתוצאה מכך, וכן מפיצוצים שהתרחשו מדי פעם כאשר אחד הדחפורים פוצץ מטען, נגרם נזק קשה מאוד לכבישים ולמערכת הביוב של רפיח.

במהלך המבצע הפעילו המחבלים מטעני חבלה אל עבר כוחות צה"ל וכן ירו עליהם רקטות נ"ט ואף טילי נ"ט. למרות הירי הכבד, לכוחות צה"ל ולרכבים המשוריינים שהובילו את הכוחות לא נגרם שום נזק ממשי. כוחות צה"ל השיבו אש והרגו עשרות מחבלים.

צה"ל טען שהציע סיוע הומניטארי והרשה לארגוני סיוע להיכנס לרפיח לחלק אוכל ותרופות. נשיא בית המשפט העליון פרופסור אהרן ברק שיבח את צה"ל על פעולותיו בנושא זה.[7]

במהלך המבצע שקלו בקבינט הביטחוני לפתוח במבצע הנדסי להרחבת ציר פילדלפי בשביל לחפור תעלה מלאה במים שתמנע חפירת מנהרות הברחה. מבצע זה דרש את הריסתם של מאות בתים, ומסיבה זו הוחלט בסוף לא לבצעו.

הרג המפגינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך היום השני של המבצע (19 במאי) נהרגו 10 פלסטינים, ביניהם ילדים ונערים, ונפצעו עשרות, בשעה שצעדו בתהלוכה לכיוון תל-סולטאן. הם נפגעו ככל הנראה מפגז טנק שנורה אל עבר בניין ריק אך לא נבלם במטרה והמשיך במסלולו.

לפי דובר צה"ל, המפגינים - שחלקם היו חמושים - התקרבו אל עבר שכונת תל-סולטאן בה התחוללו קרבות קשים והיה חשש שיפגעו או ינסו לבצע לינץ' בכוחות שבשטח. ניסיון לפזר את התהלוכה באמצעות כריזה ברמקולים נכשל ואז ביצעו הכוחות ירי הרתעתי. מסוק ירה טיל אל שטח פתוח אך התהלוכה - שאורגנה על ידי הרש"פ[8] - המשיכה בדרכה. המפקד בשטח אישר לטנק לירות מספר פגזים אל עבר בית ריק במטרה להרתיע את המפגינים. בשלב זה נשמע פיצוץ עז ומספר רב של פלסטינים נפגעו.[9]

הפלסטינים הכחישו שהיו בהפגנה חמושים.[10] התקרית גררה גינויים נרחבים כנגד ישראל מצד מדינות העולם. באותו ערב התקיימו הפגנות שמאל מול משרד הביטחון בתל אביב ולמחרת ליד מעבר כיסופים. ארגונים כמו בצלם האשימו את צה"ל בפשע מלחמה. בצה"ל הביעו צער על התקרית וטענו שמדובר בתאונה שנגרמה באשמת המפגינים שנכנסו במכוון אל שטח אש. הם גם טענו שייתכן שהפגז שנורה - לא אל עבר המפגינים - גרם להפעלת שרשרת מטענים שהטמינו שם קודם מחבלים פלסטינים, וזה היה הגורם לנזק הרב.

ב-19 במאי אחר חצות (שעון ישראל) אימצה מועצת הביטחון של האו"ם הצעת החלטה (מספר 1544) המגנה את ישראל על פעולותיה ברפיח ובמיוחד הרס הבתים. בניגוד להרגלה, לא השתמשה ארצות הברית בזכות הווטו שלה.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבדות ונזקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צה"ל טען שנהרגו כ-40 מחבלים, וכ-14 פלסטינים לא חמושים: 7 מהם מתקרית המפגינים, אח ואחות שנהרגו בשעה שהיו על גג ביתם, ילד בן 13 וילדה בת 3 שנהרגו בנסיבות לא ידועות ושני צעירים, בן 12 ובן 16, שנהרגו בידי שני מחבלים פלסטינים בשעה שיצאו מביתם להסגיר את עצמם לכוחות צה"ל.[6][11] הפלסטינים טענו שנהרגו 55 איש במהלך המבצע, רק 12 מהם היו חמושים.

צה"ל דווח על שלוש מנהרות ועוד פתח ששימש כהכנה למנהרה שנהרסו ועל מעצר פעילי טרור שהיו קשורים להכנת המנהרות.

צה"ל טען שהרס 56 מבנים, מהם רק שניים השייכים למחבלים, אחד מהם ביתו של המחבל שרצח את בנות משפחת חטואל. לפי הודעת צה"ל מחלק מהבתים נורתה אש על כוחות צה"ל ובחלקם הוטמנו מטענים. בנוסף, נהרסו מבנים שצה"ל נאלץ לעבור דרכם, משום שעל הדרך היו מטענים. הפלסטינים טענו שלפחות 70 בתים נהרסו במהלכו. בנוסף, מבנים ניזוקו כתוצאה מהלחימה, דרכים וכבישים רבים ניזוקו ובמספר מקומות התפוצצו צינורות ביוב ורחובות הוצפו.

במהלך המבצע ואף אחרי סיומו - נמסרו דיווחים סותרים על מספר הבתים שנהרסו. בהתחלה מסרו באונר"א שצה"ל הרס כ-180 בתים. מאוחר יותר אונר"א הודו שהגזימו בהערכה והורידו אותה ל-45 מבנים בלבד, שלפי טענת אונר"א - השאירו 575 בני אדם ללא קורת גג.[12]

תהודה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המבצע הופיעו בתקשורת דיווחים על הרס רב שנגרם ברפיח. בין השאר הופיעה ידיעה על הרס גן חיות בשכונת ברזיל.[13][14] שלומי אלדר הביא בערוץ 10 תמונות של הרס בתים ברפיח. תמונה של זקנה שחפשה בהריסות ביתה את התרופות שלה הביאה את השר יוסף לפיד לומר שהתמונות הזכירו לו את השואה, התבטאות זאת גררה גינויים.

ביקורת רבה הוטחה בישראל על היקף הרס הבתים ובעקבותיה נקבע בצה"ל שהרס הבתים אינו יעיל בגלל הבקורת הבינלאומית נגדה.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 3292/07, סעיף 1
  2. ^ שלומי אלדר, הזקנה העוורת והבלוף של צה"ל, באתר ynet, מתוך הספר "עזה כמוות"
  3. ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף, שחר אלתרמן, המלחמה השביעית, עמוד 323
  4. ^ אמיר בוחבוט, ימי התשובה של צה"ל, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2005.
  5. ^ פליקס פריש, ‏צה"ל משתלט על רפיח; 17 פלשתינים חמושים נהרגו; מופז: אין הגבלת זמן, באתר גלובס, 18 במאי 2004.
  6. ^ 6.0 6.1 הסתיים המבצע ברפיח. החיילים עזבו את העיר, באתר וואלה! NEWS‏, 25 במאי 2004
  7. ^ יובל יועז, IDF says it is not preventing medical aid entering Gaza, באתר "הארץ", 21 במאי 2004
  8. ^ PMW:PA called "Women, Children and Elderly" to Wednesday's Battle, IMRA, May 20, 2004
  9. ^ Briefing - Gaza Division Commander, Brig. Gen. Shmuel Zakai, IMRA
  10. ^ At Least 10 Dead as Gaza Crowd Hit by Gunfire, Fox News, May 20, 2004
  11. ^ Clarification of 2 Palestinian Kids Murdered by Palestinians, IMRA
  12. ^ ניר חסון, UNRWA: 45 homes razed in Rafah during Operation Rainbow, באתר "הארץ", 25 במאי 2004
  13. ^ In Gaza, Bodies, Rubble and a Lost Zoo
  14. ^ The Day the Tanks Arrived at Rafah Zoo
  15. ^ יגיל לוי, מצבא העם לצבא הפריפריות, עמוד 216
האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11)
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבידות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל