טוויטר – הבדלי גרסאות
←אמינות: עדכון |
הוספתי קישורים פנימיים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית iOS |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
'''טוויטר''' (ב[[אנגלית]]: '''Twitter''') היא [[רשת חברתית מקוונת]] חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 280 תווים (פעולה שזכתה לשם "[[מיקרו-בלוגינג]]"). הרשת נוסדה במרץ [[2006]] על ידי [[ג'ק דורסי]], סטודנט ב[[אוניברסיטת קורנל]] המשמש כיום כיושב ראש וכ[[מנכ"ל]], אוון ויליאמס ששימש כמנכ"ל, וביז סטון ששימש כמנהל העיצוב של החברה. |
'''טוויטר''' (ב[[אנגלית]]: '''Twitter''') היא [[רשת חברתית מקוונת]] חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 280 תווים (פעולה שזכתה לשם "[[מיקרו-בלוגינג]]"). הרשת נוסדה במרץ [[2006]] על ידי [[ג'ק דורסי]], סטודנט ב[[אוניברסיטת קורנל]] המשמש כיום כיושב ראש וכ[[מנכ"ל]], אוון ויליאמס ששימש כמנכ"ל, וביז סטון ששימש כמנהל העיצוב של החברה. |
||
בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת הודעות (SMS) בין [[טלפון סלולרי|טלפונים ניידים]], על כן הוא מכונה בשם "The SMS of the internet". את ההודעות ברשת, המכונות tweets ("ציוצים"), ניתן לקבל באתר החברה, דרך [[מסרון|מסרונים]] לטלפון נייד{{הערה|פועל רק ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[הודו]], [[ניו זילנד]], [[האי מאן]] ו[[אנגליה]]}} ודרך מגוון רחב של אפליקציות העושות שימוש ב-[[API]] עשיר המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות כולל קבלה ושליחה של עדכונים בצורה שוטפת, חיפוש, הוספה, מחיקה וחסימת חברים, וכל זאת ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet), שאותו יכולים לראות כל העוקבים אחר הפרופיל בדף הבית שלהם ולהפך: רישום למעקב (following) אחרי מישהו (חבר או [[ידוען]] למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא מפרסם. הבחירה במי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את החשבון שלו כפרטי. עוד הבדל משמעותי בין טוויטר לרוב הרשתות החברתיות, הוא שאין באתר סינון תכנים והוא פתוח לתכני פורנוגרפיה ואלימות. |
בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת הודעות ([[מסרון|SMS]]) בין [[טלפון סלולרי|טלפונים ניידים]], על כן הוא מכונה בשם "The SMS of the internet". את ההודעות ברשת, המכונות tweets ("ציוצים"), ניתן לקבל באתר החברה, דרך [[מסרון|מסרונים]] לטלפון נייד{{הערה|פועל רק ב[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[הודו]], [[ניו זילנד]], [[האי מאן]] ו[[אנגליה]]}} ודרך מגוון רחב של אפליקציות העושות שימוש ב-[[API]] עשיר המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות כולל קבלה ושליחה של עדכונים בצורה שוטפת, חיפוש, הוספה, מחיקה וחסימת חברים, וכל זאת ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet), שאותו יכולים לראות כל העוקבים אחר הפרופיל בדף הבית שלהם ולהפך: רישום למעקב (following) אחרי מישהו (חבר או [[ידוען]] למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא מפרסם. הבחירה במי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את החשבון שלו כפרטי. עוד הבדל משמעותי בין טוויטר לרוב הרשתות החברתיות, הוא שאין באתר סינון תכנים והוא פתוח לתכני פורנוגרפיה ואלימות. |
||
עד שנת 2012 למעלה ממאה מיליון משתמשים פרסמו 340 מיליון ציוצים ביום, והשירות טיפל בממוצע ב-1.6 מיליארד שאילתות חיפוש ביום. בשנת 2013, טוויטר היה אחד מעשרת האתרים הפופולריים ביותר ותואר כ-"SMS של האינטרנט". נכון לשנת 2018, היו לטוויטר יותר מ-321 מיליון משתמשים פעילים מדי חודש. |
עד שנת 2012 למעלה ממאה מיליון משתמשים פרסמו 340 מיליון ציוצים ביום, והשירות טיפל בממוצע ב-1.6 מיליארד שאילתות חיפוש ביום. בשנת 2013, טוויטר היה אחד מעשרת האתרים הפופולריים ביותר ותואר כ-"SMS של האינטרנט". נכון לשנת 2018, היו לטוויטר יותר מ-321 מיליון משתמשים פעילים מדי חודש. |
||
גרסה מ־20:47, 11 בינואר 2021
 | |
| דף הבית של טוויטר כפי שנראה לגולשים לא רשומים בשנת 2012 | |
| דף הבית של טוויטר כפי שנראה לגולשים לא רשומים בשנת 2012 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית (NYSE: TWTR) |
| מייסדים | ג'ק דורסי, אוון ויליאמס, ביז סטון |
| תקופת הפעילות |
21 במרץ 2006 – הווה (18 שנים)  |
| מיקום המטה | סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה | אינטרנט |
| מוצרים עיקריים | רשת חברתית מקוונת |
| הכנסות | 3.04 מיליארד דולר (2018) |
| רווח | 1.2 מיליארד דולר (2018) |
| מנכ"ל |
לינדה יאקרינו |
| עובדים | 3,900 (2018) |
|
twitter | |
  | |
טוויטר (באנגלית: Twitter) היא רשת חברתית מקוונת חינמית המאפשרת לשלוח ולקרוא מסרים קצרים של עד 280 תווים (פעולה שזכתה לשם "מיקרו-בלוגינג"). הרשת נוסדה במרץ 2006 על ידי ג'ק דורסי, סטודנט באוניברסיטת קורנל המשמש כיום כיושב ראש וכמנכ"ל, אוון ויליאמס ששימש כמנכ"ל, וביז סטון ששימש כמנהל העיצוב של החברה.
בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת הודעות (SMS) בין טלפונים ניידים, על כן הוא מכונה בשם "The SMS of the internet". את ההודעות ברשת, המכונות tweets ("ציוצים"), ניתן לקבל באתר החברה, דרך מסרונים לטלפון נייד[1] ודרך מגוון רחב של אפליקציות העושות שימוש ב-API עשיר המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות כולל קבלה ושליחה של עדכונים בצורה שוטפת, חיפוש, הוספה, מחיקה וחסימת חברים, וכל זאת ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. העיקרון של טוויטר הוא כתיבת מסר (tweet), שאותו יכולים לראות כל העוקבים אחר הפרופיל בדף הבית שלהם ולהפך: רישום למעקב (following) אחרי מישהו (חבר או ידוען למשל) מאפשר לראות את המסרים שהוא מפרסם. הבחירה במי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את החשבון שלו כפרטי. עוד הבדל משמעותי בין טוויטר לרוב הרשתות החברתיות, הוא שאין באתר סינון תכנים והוא פתוח לתכני פורנוגרפיה ואלימות.
עד שנת 2012 למעלה ממאה מיליון משתמשים פרסמו 340 מיליון ציוצים ביום, והשירות טיפל בממוצע ב-1.6 מיליארד שאילתות חיפוש ביום. בשנת 2013, טוויטר היה אחד מעשרת האתרים הפופולריים ביותר ותואר כ-"SMS של האינטרנט". נכון לשנת 2018, היו לטוויטר יותר מ-321 מיליון משתמשים פעילים מדי חודש.
היסטוריה
ב-21 במרץ 2006, בשעה 09:50, ביצע ג'ק דורסי את הציוץ הראשון של טוויטר. דורסי הציג את רעיונו בפני מועצת המנהלים של חברת "Odeo Podcasting" ככלי אשר מאפשר למשתמש בודד לתקשר עם קבוצה קטנה באמצעות SMS. אלו אשר אהבו את רעיונו של דורסי השתמשו בפיתוח ככלי פנימי של חברת "Odeo" אשר מאפשר לה להעביר מסרים בין העובדים בארגון במהלך העבודה.
בכל אותה העת עבר הממשק כמה שדרוגים ופיתוחים נוספים על ידי מייסדיו - ג'ק דורסי, נוח גלאס, אוון ויליאמס וביז סטון וב-15 ביולי 2006 הוצג הממשק בצורה פומבית באופן מלא לציבור.
יריית הפתיחה האמיתית של טוויטר, אשר ביססה את הצלחתה המסחררת, הגיעה רק בשנת 2007 בפסטיבל ה-SXSW, במהלכו מוקמו מסכי 60 אינץ' אשר הציגו את הציוצים של המשתמשים המצויים בפסטיבל. בעקבות כך גדל השימוש בטוויטר מ-20 אלף ציוצים בממוצע ל-60 אלף ליום. טוויטר זכה לאהדה רבה בקרב משתתפי הפסטיבל ובלוגרים רבים שנכחו באירוע, מה שגרם לחיזוק מעמדו.
מאז היווסדה צברה החברה תאוצה רבה ומוערכת נכון לתחילת 2013 כרשת החברתית המקוונת השנייה בגודלה לאחר פייסבוק. נכון ליוני 2015 לטוויטר כ-302 מיליון משתמשים המוגדרים "פעילים" ברמה החודשית, ממוצע הציוצים הנשלחים ביום עומד על כ-500 מיליון.[2] על פי דירוג חברת דירוג האתרים אלקסה, טוויטר הוא האתר ה-11 הנצפה ביותר באינטרנט.[3]
טוויטר החזיקה באפליקציית הסרטונים הקצרים Vine. באוקטובר 2016 הודיעה החברה על סגירת השירות. בספטמבר 2017 הכפילה החברה את מספר התווים המרבי לציוץ ל-280 (במקום 140 תווים עד למועד זה).[4]
מושגים עיקריים
- Reply/Mention
- (מסומן ב-@ לפני שם משתמש) הוא הדרך להתייחס אל משתמש אחר בטוויטר, על ידי כתיבת הסימן ושמו נוצרת התייחסות ישירה אליו כאשר הוא בעצם "מתויג" לציוץ. המשתמש יוכל לראות שאזכרו אותו, אלא אם מדובר בחשבון פרטי אחריו הוא לא עוקב. ניתן להזכיר או לפנות לכל משתמש בטוויטר, אין הגבלות בתחום זה.
- Hashtag
- (מסומן ב-# לפני מילה מסוימת) מסמן ציוץ כחלק מנושא ספציפי. הנושא לאחר הסולמית צריך להיכתב במילה אחת, גם אם כולל הוא מספר מילים. לחיצה על מילת הנושא שנכתבה לאחר הסולמית, תוביל את המשתמש לחיפוש כל הציוצים הכוללים את הנושא הנבחר.
- Retweet
- (בתרגום חופשי: 'ציוץ מחדש' ובקיצור RT) - אם משתמש אוהב ציוץ מסוים של משתמש אחר, הוא יכול להעבירו הלאה. ניתן לעשות זאת בשתי דרכים: ראשית, ניתן להעתיק את כל המלל המקורי, כולל שם המשתמש, להדביק ולהוסיף את האותיות RT, וניתן להוסיף מלל נוסף במגבלת מספר התווים. דרך נוספת, היא לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה.
- Feed
- העמוד הראשי של המשתמש, בו הוא יכול לצפות בכל העדכונים של המשתמשים אחריהם הוא עוקב.
- Favorite - Like
- מתחת לכל ציוץ ניתנה האפשרות לסמן אותו בכוכב כציוץ מועדף. ניתן להשוות זאת לאופציית כפתור לייק בפייסבוק, אך על מנת לראות אילו ציוצים משתמש בחר כמועדפים, יש להיכנס לפרופיל שלו ולבחור בלשונית ה"אהובים".
- בנובמבר 2015 ביטלה טוויטר את האפשרות ובמקומו מוצג כפתור מעוצב בצורת לב שלחיצה עליו צובעת את האייקון בורוד ומתורגמת כ- Like.
שימוש
אופן השימוש בטוויטר הוא סובייקטיבי, וניתן להשתמש בו למטרות שונות. בין המשתמשים ישנם אנשים פרטיים וכן ידוענים אשר כותבים על חייהם ועל נושאי עניין, מומחים אשר כותבים אודות נושאים מקצועיים ומשתמשים עסקיים – חברות ומותגים אשר כותבים ומקשרים לתוכן מקצועי או שיווקי. טוויטר כמעט ולא חושף את המשתמש לתוכן לא רצוי - כל חשבון רלוונטי רק למי שמתעניין בו. המשתמש בוחר מה לראות ואחרי מי לעקוב, על פי נושאי העניין שלו. למעשה, טוויטר יצר מציאות בה כל אדם פרטי יכול להפוך לכתב חדשות בו ברגע. בעקבות כך, הממשק הוא פלטפורמת חדשות אינטרנטית המתעדכנת לעיתים במהירות רבה יותר מכל שאר כלי התקשורת.
להלן מספר שימושים בקנה מידה גדול אשר נעשו בעזרת ממשק הטוויטר:
- במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008, שימש טוויטר ככלי תקשורת של המועמדים לנשיאות, ובעיקר על ידי ברק אובמה. ביום הבחירות גדל השימוש בטוויטר ב-43%.[5]
- ביוני 2009, בזמן המהומות שאירעו לאחר הבחירות באיראן, שימש טוויטר כערוץ התקשורת העיקרי של המפגינים ביניהם ועם העולם החיצון מאחר שהממשל האיראני חסם את מרבית ערוצי התקשורת האחרים אך לא הצליח לחסום את טוויטר.
- באוקטובר 2009 סיכלו משתמשי טוויטר ובלוגרים בבריטניה ניסיון למנוע מאמצעי התקשורת לדווח על דיון בפרלמנט באמצעות צו איסור פרסום.[6]
- בינואר 2011 השתמשו המפגינים בהפגנות במצרים ברשת טוויטר וברשת פייסבוק כדי לארגן את ההפגנות בצורה מתוכננת. על אף שנחסמו מספר פעמים ואף נחסם האינטרנט למשך זמן מוקצב מצאו הגולשים דרכים לעקוף את החסימות ולהיכנס לרשתות החברתיות.
- נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ משתמש בחשבון הטוויטר שלו כאמצעי התקשורת הכמעט בלעדי עם הבוחרים והאזרחים. הוא הצהיר לא פעם כי הוא מעדיף לתקשר עם בוחריו ישירות דרך טוויטר מאשר דרך "התקשורת המוטה" ("Biased media").
- ציוץ של אילון מאסק על כוונתו להפוך את טסלה לחברה פרטית עלה לו בקנס של 20 מיליון דולר וקנס דומה לחברה, בעקבות תביעה על הטעיית משקיעים שהגישה נגדו הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC).[7]
"מהפכת טוויטר"
ערך מורחב – מהפכת טוויטר
המונח "מהפכת טוויטר" מתייחס למהפכות פוליטיות, בהן משמשות טכנולוגיות מידע חברתיות כלי מרכזי בידי מתנגדי השלטון. השימוש ברשת טוויטר ככלי מרכזי לצורך הובלת מחאות ומהפכות פוליטיות, החל באירועים במולדובה באביב 2009[8] והתגבר אחר כך באירועים באיראן ובגל המהפכות השוטף את העולם הערבי החל מסוף שנת 2010. מונח זה מוזכר בקרבה למונחים דומים המשקפים השפעה מרכזית של טכנולוגיית המידע המודרנית על הובלת תהליכים פוליטיים וחברתיים :"מהפכת פייסבוק" ו"מהפכת יוטיוב".
בחינה מעמיקה יותר של האירועים והתופעות שהובילו ליצירת המונח "מהפכת טוויטר", מעלה כי חלקן של טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות בהובלת שינויים פוליטיים אינו כה גדול כפי שמצטייר בעיני צבור המשתמשים.[9][10] אמנם, טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות מאפשרות התארגנות מהירה יותר של פעילים המתגייסים למען מטרה מוגדרת, אך היעדר העומק הארגוני וההיררכיה פוגמים ביכולת להוליך את מהלכי המחאה הראשוניים לכדי שינוי ארוך טווח.[11]
טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות עשויות לשמש גם ככלי בידי השלטון למטרות דיכוי, איסוף מידע והפצת מידע כוזב, כפי שנעשה באיראן בשנת 2009 ובסוריה ב-2011 .[12][13]
מימון ומודל עסקי
טוויטר גייסה עד 2009 מעל 57 מיליון דולר ממספר קרנות הון סיכון בשלושה סיבובי גיוס הון. לעומת פייסבוק וממשקים אחרים, מפעילי השירות הודיעו כי לא יעלו פרסומות לאתר, ובכוונתם להשיג הכנסות ממכירת יישומים שונים ללקוחות המסחריים של החברה.[14]
חברות משתמשות בו לקדם את תוכניהן או לחלופין, משתמשות בתוכן שלו ושל גולשיו כדי לקדם את השירות אותו הן מציעות. לדוגמה: גוגל ומיקרוסופט (Bing) משלמות לטוויטר כדי שהם יוכלו לכלול את העדכונים של משתמשים בחיפושים מידיים (real time search). כאשר מחפשים בגוגל נושא מסוים או אדם מסוים, אם הוא מופיע בטוויטר לעיתים העדכונים שלו יופיעו במנוע החיפוש ואף יתעדכנו בזמן אמת.
חברות אשר משתמשות בטוויטר מפרסמות תכנים שיווקיים או מקצועיים, אך הן יכולות גם לפרסם את עצמן בעזרת ציוצים מקודמים. ציוצים מקודמים הם ציוצים רגילים אשר נרכשים על ידי מפרסמים שרוצים להגיע לקהל משתמשים רחב יותר מאשר קהל העוקבים הקיים שלהם. הציוצים מסומנים כמקודמים כאשר מפרסם משלם עבורם, לצד הציוץ תמיד מצוין כי הוא מקודם (Promoted) ועל ידי איזו חברה.
למשל, חברות כמו סטארבקס, סוני או דיסני יכולות לשלם לטוויטר עבור ציוצים ממומנים שיופיעו בתוצאות החיפוש בטוויטר. בכל היבט אחר, הם חלק אינטגרלי מטוויטר ומתפקדים בדיוק כמו ציוצים רגילים - ניתן להגיב אליהם, לבצע RT ולסמן אותם כמועדפים. הציוצים המקודמים מופיעים בראש תוצאות החיפוש בטוויטר, אם נעשה חיפוש הרלוונטי לנושא הציוץ. הנושא עדיין בפיתוח, אך בהמשך יתחילו להופיע בציר הזמן של המשתמשים ציוצים מקודמים, במידה והם רלוונטיים למשתמש. מאחר שהנושא לא הושק רשמית ציוצים מקודמים לא מופיעים אצל הרבה משתמשים, אך במידה והם מופיעים ניתן להתעלם מהם על ידי לחיצה על כפתור Dismiss. בנוסף, חברות יכולות לשלם עבור טרנדים מקודמים שיופיעו ב-Trending topics בעמוד הראשי, כלומר נושא זה יהיה חשוף לכל המשתמשים בטוויטר. דיסני-פיקסאר השתמשה באפשרות זו כשהסרט "צעצוע של סיפור 3" יצא לאקרנים. באזור ה-trending topics עמד ראשון צעצוע של סיפור כשלצידו היה רשום שמדובר בנושא מקודם. כאשר לחצו על צעצוע של סיפור ברשימה, התקבל חיפוש בטוויטר שכלל גם האשטגים וגם ציוצים ממומנים.
כמו כן, חברות יכולות לשלם לטוויטר על מנת לקדם את החשבון שלהן בפני עוקבים חדשים. טוויטר מציע את החברות לעוקבים והחברות משלמות לפי כל עוקב חדש שהן מרוויחות דרך הקידום. קידום החברות דרך ציוצים או נושאים ממומנים תופס את מקומן של הפרסומות. על אף שניתן לטעון שאלו הפרסומות בטוויטר, הן מותאמות בצורה מושלמת לממשק ולא מפריעות להתנהלות השוטפת בו.
בנובמבר 2013 יצאה החברה בהנפקה ראשונה, שבה גייסה מהציבור 1.82 מיליארד דולר, לפי שווי שוק של 14.2 מיליארד דולר.[15]
Twitter Bootstrap
מבית היוצר של טוויטר יצאה חבילה של כלים לפיתוח אתרי אינטרנט (צד-לקוח) בשם Twitter Bootstrap. חבילה זו כוללת כלים ותבניות המאפשרים לעצב בפשטות יחסית מודלים שונים לבניית אתרים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון HTML5 ו-CSS3. כלל הפרויקט מבוסס קוד פתוח והוא הפרויקט הפופולרי ביותר באתר GitHub.
אנטישמיות
בחודש מאי 2018 פורסם דו"ח של הליגה נגד השמצה לפיו נרשמים מיליוני ציוצים אנטישמיים בכל שנה, וכי טוויטר לא פועלת למנוע זאת.[16] ביולי 2020 התנתקו ידוענים ברחבי העולם מטוויטר לפרק זמן קצוב לאחר שראפר הבריטי "וויילי" התבטא בצורה אנטישמית ללא שום פעולה מצד טוויטר.[17]
ביולי 2020 נערך בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת[18] שימוע לנציגיהן של הרשתות החברתיות טוויטר פייסבוק וגוגל,[19][20] בגין העלייה בגילויי האנטישמיות ברשתות הללו, לצד ההתעלמות והאדישות שמפגינות הנהלותיהן. התקבלה החלטה כי יוקם צוות שיקבע קווים מנחים להסרת תכנים אנטישמיים בצורה אחידה ומהירה.[21]
אמינות
כמו שאר הרשתות החברתיות בעשור השני של המאה ה-21, ספגה טוויטר ביקורת סביב בעיות שונות שהיו נפוצות באפליקציה, ביניהן רשתות-בוטים של חשבונות פיקטיביים שמשפיעים על השיח ברשת החברתית, או הפצה של פייק ניוז על גבי טוויטר.
במקרים שונים דיווחה טוויטר על איתור והסרה של רשתות בוטים מן הרשת.[22]
בשנת 2020 הוסיפה טוויטר תווית אזהרה לציוצים שזוהו כפייק-ניוז, והייתה יוצאת דופן בכך שהצהירה שתחיל תוויות אלו גם על הצהרות של פוליטיקאים.[23] לאחר שסימנה בסיוע מכוני בדיקת עובדות בעיות שונות בציונים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הדבר גרר עימות מתוקשר בין הנשיא לחברה, ויצר גלים שהשפיעו גם על רשתות חברתיות אחרות.[24][25] ב-9 לינואר 2021 הודיעה טוויטר שתחסום לצמיתות את חשבונו של טראמפ על רקע אירועי ההסתערות על הקפיטול.[26]
למרות שטענה שגיבשה אסטרטגיה להתמודד עם נושא האמינות לאחר שנת 2016, עם התקרבות תאריך הבחירות התקשתה טוויטר להציג קו החלטי. דוגמה לכך הייתה באוקטובר 2020 כאשר חסמה טוויטר ציוצים שקישרו לחשיפת הניו יורק פוסט שכללה פרסום אימיילים של האנטר ביידן, בנו של מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן, שכללו מיילים פרוצים שמוכיחים לכאורה למעורבותו בעסקי חברת בוריסמה האוקראינית, שהוכחשו על ידי האנטר ביידן.[27][28] טוויטר נימקה שהציוצים מפרים את מדיניותה ששוללת הצגת מידע שנפרץ וחשיפת מידע פרטי, אולם לאחר שטוויטר ספגה האשמות רבות[29][30] שינה מנכ"ל טוויטר את החלטת החברה ואיפשר את הקישורים וציין בדיעבד, כי לדעתו הטיפול המחמיר מדי והלא-מנומק של טוויטר בנושא היה "בלתי מקובל",[31] אולם מומחים שונים לדיס-אינפורמציה טענו שבאקלים הפוליטי של 2020 אין מנוס משינויי מדיניות תכופים וקבלת החלטות מהירה.[32]
טוויטר בישראל
אחוז השימוש בטוויטר בישראל נמוך משמעותית יחסית לפייסבוק, ב-2015 היחס עמד על 5% לעומת 91%.[33] אך למרות זאת, גם בחברה הישראלית הייתה לטוויטר השפעה. אחד השימושים המשמעותיים של טוויטר בקהילה הישראלית היה בזמן המחאה החברתית, כאשר כל ההתארגנויות והדיווחים מהשטח צויצו בצירוף #J14 – האשטאג שמקור שמו ב-14 ביולי, יום תחילת המחאה. באמצעות טוויטר דיווחו פעילי המחאה מהשטח על המתרחש, בין אם עסקו בתגובת המשטרה או בהקמת מאהל חדש באזור כלשהו.
נכון לינואר 2019 האתר מדורג במקום ה-27 בין האתרים הפופולריים לגולשים מישראל, לעומת 11 בעולם כולו.[34]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טוויטר (בשפות מרובות)- טוויטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טוויטר, ברשת החברתית פייסבוק
טוויטר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טוויטר, ברשת החברתית אינסטגרם
טוויטר, ברשת החברתית טיקטוק
טוויטר, סרטונים בערוץ היוטיוב
טוויטר, הבלוג הרשמי
טוויטר, באתר פינטרסט
.svg){kind=icon}
- אחר
- עמית לב, טוויטר, מילון הציוצים המלא, Geektime, 25 בינואר 2012
- אדר שלו, טוויטר או טוקר, למה זה טוב?, באתר nana10, 2 במאי 2007
- מעיין כהן, נתן ליפסון, טוויטר מושך את המפרסמים והמפורסמים, באתר הארץ, 22 בפברואר 2009
- סיני גז, חיים ומוות ביד הטוויטר, באתר nrg, 3 ביולי 2010
- שי סלינס, כלכליסט, טוויטר זינקה ב-73%; "סיכון למשקיעים", באתר ynet, 7 בנובמבר 2013
אשר שכטר, לציפור הכחולה של טוויטר יש פצע בכנף, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2013- אוסטין קאר והארי מק'קרארן, פאסט קומפני, כך כשלה טוויטר במלחמה נגד פייק ניוז, גזענות וטרולים, באתר גלובס, 4 במאי 2018
- דור סער־מן, יובל פלוטקין, קרן לנדסמן ונעמה רק, זו ציפור? לא, זה טרול, כלכליסט, 20 בדצמבר 2019
- הטוויטר בטורקיה מלא בתכנים של שנאת ישראל רצחנית,[35] ינואר 2018
הערות שוליים
- ^ פועל רק בארצות הברית, קנדה, הודו, ניו זילנד, האי מאן ואנגליה
- ^ אתר החברה
- ^ דירוג אלקסה
- ^ 140 זה לא מספיק: טוויטר מכפילה את מספר התווים ל-280, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2017
- ^ Whitney, Daisy (2008-11-05). "CNN, MSNBC Web Sites Most Popular on Election Day". TV Week. Crain Communications. אורכב מ-המקור ב-2008-11-09. נבדק ב-2008-11-06.
- ^ נמרוד הלפרן, מגנים על חופש הציוץ, באתר TheMarker, 19 באוקטובר 2009
- ^ מאסק ו-SEC בפשרה: יפרוש מתפקיד יו"ר טסלה וישלם קנס, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2018
- ^ 'Twitter Revolution': Fearing Uprising, Russia Backs Moldova's Communists, דר שפיגל, 10 באפריל 2009
- ^ מרדכי קידר, המזרח התיכון הלא וירטואלי, מראה - מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות
- ^ ד"ר יעקב הכט "מהפכת הטוויטר" כמיתוס פוליטי, איגוד האינטרנט הישראלי
- ^ Twitter, Facebook, and social activism : The New Yorker
- ^ ד"ר טל פבל, בשאר יושב על הגדר של הרשת, באתר ynet, 22 ביוני 2011
- ^ מייק דהאן, אינטרפאדה מצרית? אל תהיו בטוחים, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
- ^ שירות גלובס, מייסד טוויטר, ביז סטון: "לא יהיו אצלנו פרסומות", באתר גלובס, 19 במאי 2009
- ^ רועי גולדנברג, טוויטר גייסה 1.82 מיליארד דולר לפי 14.2 מיליארד ד', באתר גלובס, 7 בנובמבר 2013
- ^ מיליוני ציוצים אנטישמיים בשנה - חדשות בעולם, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
- ^ צביקה קליין, בתגובה לראפר הגזעני: שביתת טוויטר ל-48 שעות, באתר www.makorrishon.co.il, 27/7/2020
- ^ ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אנטישמיות ברשתות החברתיות, באתר m.knesset.gov.il, 29/07/2020
- ^ ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות - 29.07.20 - אנטישמיות ברשתות החברתיות, באתר www.knesset.tv, 29/07/2020
- ^ ישראל נגד טוויטר: "מוסר כפול לגבי האנטישמיות", באתר סרוגים, 2020-07-30
- ^ יניב הלפרין, הממשלה והרשתות החברתיות יקימו צוות למאבק באנטישמיות, באתר אנשים ומחשבים, 2020-08-03
- ^ אריק בנדר, נחשפה רשת בוטים התומכים ברה"מ; כחול לבן: "הוא מנסה לגנוב את הבחירות", באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2019
- ^ עומר כביר, פייסבוק מאפשרת לגוף חיצוני להסיר תכנים, אבל מה הוא לא יוכל לעשות?, באתר כלכליסט, 12 במאי 2020
- ^ סערת דונלד טראמפ והרשתות החברתיות: סנאפצ'אט תפסיק לקדם תכנים של טראמפ, באתר וואלה!, 3/6/2020
- ^ עובדי פייסבוק נגד צוקרברג: דורשים לחסום את הפרופיל של טראמפ, באתר גלובס, 1.6.2020
- ^ קרן בצלאל, טוויטר השעתה את חשבונו של טראמפ לצמיתות, באתר מאקו, 9 בינואר 2021
- ^ Twitter Backs Down After Squelching New York Post’s Hunter Biden Story, intelligencer
- ^ Zack Budryk, Twitter CEO calls blocking New York Post article without explanation 'unacceptable', TheHill, 2020-10-14 (באנגלית)
- ^ Glenn Greenwald, Facebook and Twitter Cross a Line Far More Dangerous Than What They Censor, The Intercept, 2020-10-15 (באנגלית)
- ^ Sohrab Ahmari, If ‘unreliable’ is the issue, why did social media never block anti-Trump stories?, New York Post, 2020-10-15 (באנגלית)
- ^ Twitter CEO calls blocking New York Post article without explanation 'unacceptable', The Hill
- ^ In Reversal, Twitter Is No Longer Blocking New York Post Article, ניו יורק טיימס
- ^ תקלה בטוויטר; מליוני גולשים הפסיקו לצייץ, באתר סרוגים, 2015-10-15
- ^ דירוג אלקסה, ישראל
- ^ Uzay Bulut, Turkish Twitter Explodes with Genocidal Jew-Hatred, Gatestone Institute, 2017-12-31 (באנגלית)