טמיל נאדו – הבדלי גרסאות
מ ←מחוזות: עדכון |
מחיקה דמוגפיה סרי-לנקה: לא שייך לערך |
||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
==דמוגרפיה== |
==דמוגרפיה== |
||
ב[[סרי לנקה]], הנמצאת מול [[חוף|חופה]] ה[[דרום]]-[[מזרח]]י של טאמיל נאדו, חי מיעוט טמילי משמעותי. |
|||
נכון למפקד האוכלוסין משנת [[2011]], גרים במדינה כ-72,138,958 תושבים, מה שהופך אותה למדינה השביעית המאוכלסת ביותר בהודו. 48.4% מאוכלוסיית המדינה גרים באזורים עירוניים, האחוז השני הגבוה ביותר בין המדינות הגדולות בהודו. [[שיעור הפריון]] במדינה הוא הנמוך ביותר בהודו. בשנים 2005–2006 היו 1.7 ילדים לאישה, נמוך מהנדרש לקיימות האוכלוסייה. מבחינה מגדרית, 50.08% מהאוכלוסייה הם גברים, לעומת 49.92% נשים. שיעור ה[[אוריינות]] עומד על כ-80.33%. תוחלת החיים עומדת על כ-65.2 שנים בקרב גברים, ו-67.6 שנים בקרב נשים. |
נכון למפקד האוכלוסין משנת [[2011]], גרים במדינה כ-72,138,958 תושבים, מה שהופך אותה למדינה השביעית המאוכלסת ביותר בהודו. 48.4% מאוכלוסיית המדינה גרים באזורים עירוניים, האחוז השני הגבוה ביותר בין המדינות הגדולות בהודו. [[שיעור הפריון]] במדינה הוא הנמוך ביותר בהודו. בשנים 2005–2006 היו 1.7 ילדים לאישה, נמוך מהנדרש לקיימות האוכלוסייה. מבחינה מגדרית, 50.08% מהאוכלוסייה הם גברים, לעומת 49.92% נשים. שיעור ה[[אוריינות]] עומד על כ-80.33%. תוחלת החיים עומדת על כ-65.2 שנים בקרב גברים, ו-67.6 שנים בקרב נשים. |
||
גרסה מ־15:58, 26 ביוני 2021
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
'אזור זמן: +5.5' אינו ערך חוקי
 סמל טמיל נאדו | |
 | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מושל | מ. ק. סטלין |
| רשות מחוקקת |
האסיפה המחוקקת של טמיל נאדו  |
| בירת המדינה | צ'נאי |
| שפה רשמית | טמילית[1] |
| תאריך ייסוד |
26 בינואר 1950 |
| על שם |
טמילים |
| שטח | 130,158 קמ"ר (דירוג: 11) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במדינה | 72,147,030 (דירוג: 7, 2011) |
| ‑ צפיפות | 554 נפש לקמ"ר (דירוג: 6, 2011) |
| קואורדינטות | 11°N 79°E / 11°N 79°E |
| אזור זמן | UTC +5.5 |
| tn.gov.in | |
  | |
טַאמִיל נַאדוּ (בטמילית: தமிழ் நாடு; "ארץ הטמילים") היא מדינה בדרום הודו. עד 1968 נקראה "מאדראס" וכללה חלקים משטחי שכנותיה, שפוצלו למדינות נפרדות. טאמיל נאדו גובלת בקרלה, בקרנאטקה ובאנדרה פרדש, ומקיפה את פודוצ'רי.
היסטוריה
עדויות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות עתיקה מאוד באזור טאמיל נאדו. בדרום המחוז נמצאו עדויות מהתקופה הנאוליתית. לאורך ההיסטוריה השלטון המקומי קיים קשרי סחר נרחבים עם רומא העתיקה, יוון, מצרים העתיקה, סרי לנקה, הפיניקים, חצי האי ערב, מסופוטמיה ואיראן. מבין הסחורות הנפוצות, ניתן למנות תבלינים, שנהב, פנינים, חרוזים ואבני חן. בתקופת המאה ה-4 ועד למאה ה-10 התפתחה באזור תנועת הבהקטי.
העימותים מול האימפריה המוסלמית הובילו להקמתה ולצמיחתה של אימפריית ויג'איאנגר, אשר כבשה את אזור טאמיל נאדו בשנת 1370 ושלטה בו עד שנת 1565. האירופאים החלו לקיים פעילות מסחרית בטאמיל נאדו במהלך המאה ה-17 בחופים המזרחיים. בשנת 1609 הוקם יישוב הולנדי. בשנת 1639 הוקמה בצ'נאי חברת הודו המזרחית הבריטית. בשנת 1693 הקימה צרפת מספר תחנות סחר בפודוצ'רי. בתקופה זו התנהלו באזור מספר קרבות במסגרת מלחמת שבע השנים.
הבריטים ביססו את שלטונם על כל טאמיל נאדו במהלך המאה ה-19. ביולי 1806 חל מרד של המקומיים בשלטון הבריטי. אמנם המרד היה קצר, אך כתוצאה ממנו נפגעו כ-200 חיילים בריטיים. ממחצית המאה והלאה השלטון הבריטי החיל אוטונומיה באזור.
עם הקמתה של הודו בשנת 1947 הפכה טאמיל נאדו לחלק ממדינות הודו, עם שינויים קלים.
טופוגרפיה ואקלים
גשמי המונסון הצפון-מזרחי שוטפים את טאמיל נאדו בין החודשים אוקטובר-דצמבר. לאחר מכן ישנו מעבר לעונת יובש.
האקלים במדינה נע בין תת-טרופי לחצי יבש.
למדינה ישנן שלוש תקופות של ירידת גשמים:
- מונסון דרום מערבי בחודשים יוני-ספטמבר עם רוחות דרומיות-מערביות חזקות
- מונסון צפון מזרחי בחודשים אוקטובר-דצמבר עם רוחות צפון-מזרחיות.
- עונה צחיחה בין ינואר למאי
כלכלה
שיעורי העיור והתיעוש בטאמיל נאדו הם מהגבוהים בהודו. במדינה פועלים כשישה בנקים במרכזיים: שניים ציבוריים וארבעה פרטיים.
טאמיל נאדו נחשבת לאחת המדינות המובילות בהודו בכל הקשור לייצור חקלאי. בשנת 2008 הייתה המדינה לחמישית בהודו בייצוא האורז. היא מייצרת כ-10% מהפרות ו-6% מהירקות בהודו. המדינה היא הראשונה בהודו בייצור של בננות, כורכום ופרחים, השנייה בייצור מנגו, שמן דקלים, גומי טבעי, וקוקוס. בנוסף על כך, טאמיל נאדו היא השלישית בייצור קקאו, תה וסוכר. תפוקת קנה הסוכר של טאמיל נאדו לדונם היא הגבוהה ביותר בהודו.
מבחינה תעשייתית נחשבת טאמיל נאדו למובילה בתחום הטקסטיל. תעשיית הרכב המקומית זכתה להשקעות זרות רבות לאורך השנים. חברות רכב גלובליות השקיעו בתעשייה, ומביניהן: BMW, פורד, בוש, רנו, ניסאן מוטורס, יונדאי, מיצובישי, מישלן וקטרפילר.
בנוסף על כך, ישנן חברות אלקטרוניקה רבות (נוקיה, מוטורולה, סוני מובייל, פוקסקון, סמסונג, סיסקו מערכות, לנובו, דל וטקסס אינסטרומנטס) אשר גם הן הקימו מפעלים בטאמיל נאדו.
תחבורה
בטאמיל נאדו ישנה מערכת תחבורה המקשרת את כל המדינה. ישנם כ-29 כבישים ארציים, באורך של כ-5,006.14 ק"מ. אורך הכבישים הכולל הוא כ-167,000 ק"מ. במדינה ישנו אחוז גבוה יחסית של תאונות דרכים. במדינה פועלות כ-532 תחנות רכבת, ארבעה נמלי תעופה בינלאומיים ושלושה נמלים מרכזיים.
דמוגרפיה
נכון למפקד האוכלוסין משנת 2011, גרים במדינה כ-72,138,958 תושבים, מה שהופך אותה למדינה השביעית המאוכלסת ביותר בהודו. 48.4% מאוכלוסיית המדינה גרים באזורים עירוניים, האחוז השני הגבוה ביותר בין המדינות הגדולות בהודו. שיעור הפריון במדינה הוא הנמוך ביותר בהודו. בשנים 2005–2006 היו 1.7 ילדים לאישה, נמוך מהנדרש לקיימות האוכלוסייה. מבחינה מגדרית, 50.08% מהאוכלוסייה הם גברים, לעומת 49.92% נשים. שיעור האוריינות עומד על כ-80.33%. תוחלת החיים עומדת על כ-65.2 שנים בקרב גברים, ו-67.6 שנים בקרב נשים.
שתי השפות הרשמיות והנפוצות בטאמיל נאדו הן טמילית (שמדוברת על ידי כ-88% מהאוכלוסייה) ואנגלית.
דת
ההינדואיזם היא הדת הדומיננטית במדינה, וישנם זרמים הינדואים רבים שפועלים במדינה. האוכלוסייה הנוצרית נמצאת בעיקר בדרומה של טאמיל נאדו. 97.5% מהמוסלמים הם סונים והשאר שיעים.
ערים עיקריות
צ'נאי, אשר הייתה ידועה עד 1996 בשם מדרס, היא בירת המדינה והעיר הרביעית בגודלה בהודו. עיר זו היא בירת תעשיית הרכב של הודו וידועה גם בחוף מרינה, מהארוכים בעולם. ערים גדולות אחרות בטמיל נאדו הן: מאדוראי, קוימבטור, טירוצ'יראפאלי, סאלם וטירונלבלי.
עיר ידועה היא העיר הבינלאומית אורוויל, שישה קילומטרים צפונית לפודוצ'רי. אורוויל נהגתה על ידי ההודי שרי אורובינדו, הנחשב בעיני תלמידיו למורה רוחני והוקמה על ידי "האם" מירה אלפסה, יהודייה צרפתיה שהייתה בת זוגו הרוחנית של אורובינדו וממשיכת דרכו. לילה אחד חלמה חלום שאמר לה לבנות עיר שחזונה הוא אחדות. במרכז העיר שהוקמה ב-1968 נמצא ה"מטרימנדיר" (המקדש של האם), מבנה המיועד להתבוננות ומדיטציה. המבנה מעוצב ככדור זהב ענק המוקף בגנים. בתוך כדור הזהב ישנו אולם בגובה של כ-30 מטר שקירותיו לבנים. באמצע האולם ממוקם כדור הקריסטל המלאכותי הגדול ביותר בעולם, דרכו עוברת קרן שמש אחת שמאירה את כל החלל.
תרבות
פוליטיקה וממשל
נגיד המדינה הוא ראש המדינה באופן רשמי, בעוד שראש הממשלה הוא ראש המדינה בפועל. עד שנת 1986 היה הפרלמנט דו-ביתי, עד אשר הוחלף לבית מחוקקים חד-ביתי, כמו רוב המדינות בהודו. אורך כהונת הממשלה הוא חמש שנים. בפרלמנט חברים כ-234 נציגים.
עד לעצמאות הודו, הייתה המפלגה הדומיננטית הקונגרס הלאומי ההודי. מאז התחזקו מאוד המפלגות המקומיות.
מחוזות
נכון ל-2021 יש במדינה 38 מחוזות.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של טמיל נאדו- טמיל נאדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
| המדינות והטריטוריות של הודו | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן | 
|
| טריטוריות איחוד | איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר | |
| מדינות לשעבר | איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג | |
| טריטוריות איחוד לשעבר | ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד | |