מלחמת האזרחים הסינית – הבדלי גרסאות
מ בוט: הקובץ Communists_enter_Beijing_(1949).jpg הוסר מכיוון שנמחק מוויקישיתוף על ידי Shizhao עם הסיבה: In category [[commons::category:Unknown as of 15 May 2009|Unknown as of 15 Ma |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|תמונה = |
|תמונה = |
||
|כותרת תמונה = כניסת הקומוניסטים ל[[בייג'ינג]], יוני [[1949]] |
|כותרת תמונה = כניסת הקומוניסטים ל[[בייג'ינג]], יוני [[1949]] |
||
|תאריך = אפריל [[1927]] - מאי [[1950]] |
|תאריך = [[אפריל]] [[1927]] - [[מאי]] [[1950]] |
||
|מקום = [[סין]] |
|מקום = [[סין]] |
||
|תוצאה = הקמת "[[הרפובליקה העממית של סין]]" |
|תוצאה = הקמת "[[הרפובליקה העממית של סין]]" |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==רקע== |
==רקע== |
||
ב[[1911]] הופלה [[שושלת צ'ינג]] מהשלטון וכך בא על קצו השלטון הקיסרי. המדינה עתה נשלטה על ידי אילי מלחמה סינים ששלטו בעיקר בצפון המדינה. |
ב-[[1911]] הופלה [[שושלת צ'ינג]] מהשלטון וכך בא על קצו השלטון הקיסרי. המדינה עתה נשלטה על ידי אילי מלחמה סינים ששלטו בעיקר בצפון המדינה. |
||
הקוומינטנג, בראשות [[סון יאט סן]], ניסה להילחם באילי מלחמה אלו ולאחד את סין. הוא פנה למדינות המערביות לסיוע במאבקו אך פניו הושבו ריקם. ב[[1921]] [[ברית המועצות]] פנה סן ל[[ברית המועצות]] לסיוע במאבקו. הסובייטים הסכימו וניסו על ידי עזרתם גם לחזק את [[המפלגה הקומוניסטית הסינית]]. ב[[1923]] הצהירו ב[[שנחאי]] סן ונציגים סובייטים על התחייבות לאיחוד סין והצהרה זו כללה גם שיתוף פעולה בין הקוומינטנג, ה[[קומינטרן]] והמפלגה הקומוניסטית הסינית. |
הקוומינטנג, בראשות [[סון יאט סן]], ניסה להילחם באילי מלחמה אלו ולאחד את סין. הוא פנה למדינות המערביות לסיוע במאבקו אך פניו הושבו ריקם. ב-[[1921]] [[ברית המועצות]] פנה סן ל[[ברית המועצות]] לסיוע במאבקו. הסובייטים הסכימו וניסו על ידי עזרתם גם לחזק את [[המפלגה הקומוניסטית הסינית]]. ב[[1923]] הצהירו ב[[שנחאי]] סן ונציגים סובייטים על התחייבות לאיחוד סין והצהרה זו כללה גם שיתוף פעולה בין הקוומינטנג, ה[[קומינטרן]] והמפלגה הקומוניסטית הסינית. |
||
הסיוע הסובייטי התבטא בציוד, נשק, הכשרה וארגון. |
הסיוע הסובייטי התבטא בציוד, נשק, הכשרה וארגון. |
||
ב[[1925]] מת סן ובמקומו התמנה [[צ'יאנג קאי שק]] למנהיג הקוומינטנג. ב[[1926]] הקוומינטנג התפלג לפלגים ימניים ושמאלניים ואחרי סיכול נסיון חטיפה של קאי שק ב[[מרץ]] הוא הטיל מגבלות על חברות הקומוניסטים הסינים במפלגתו. המפלגה הקומוניסטית הסינית הקטנה החלה לגדול. |
ב-[[1925]] מת סן ובמקומו התמנה [[צ'יאנג קאי שק]] למנהיג הקוומינטנג. ב-[[1926]] הקוומינטנג התפלג לפלגים ימניים ושמאלניים ואחרי סיכול נסיון חטיפה של קאי שק ב[[מרץ]] הוא הטיל מגבלות על חברות הקומוניסטים הסינים במפלגתו. המפלגה הקומוניסטית הסינית הקטנה החלה לגדול. |
||
==מלחמת האזרחים== |
==מלחמת האזרחים== |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ב-[[26 ביוני]] [[1946]] הסתיימו הטובים היחסים בין הלאומנים והוקמוניסטים והמלחמה ביניהם התפרצה במלוא עוזה. [[ארצות הברית]] סייעה ללאומנים להלחם כנגד הקומוניסטים; הם הטיסו חיילים לאומנים לצפון מזרח סין, שנשלט ברובו על ידי הקומוניסטים ושלחו 50,000 חיילים אמריקנים לשמור על עמדות מפתח במדינה. לעומת האמריקנים, לא ידוע ש[[ברית המועצות]] סייעה לקומוניסטים בדרך כלשהי. לכן נאלצו הקומוניסטים להסתפק בציוד שהותיר אחריו הצבא היפני הכובש ובציוד שנשבה מידי הלאומנים. |
ב-[[26 ביוני]] [[1946]] הסתיימו הטובים היחסים בין הלאומנים והוקמוניסטים והמלחמה ביניהם התפרצה במלוא עוזה. [[ארצות הברית]] סייעה ללאומנים להלחם כנגד הקומוניסטים; הם הטיסו חיילים לאומנים לצפון מזרח סין, שנשלט ברובו על ידי הקומוניסטים ושלחו 50,000 חיילים אמריקנים לשמור על עמדות מפתח במדינה. לעומת האמריקנים, לא ידוע ש[[ברית המועצות]] סייעה לקומוניסטים בדרך כלשהי. לכן נאלצו הקומוניסטים להסתפק בציוד שהותיר אחריו הצבא היפני הכובש ובציוד שנשבה מידי הלאומנים. |
||
הלאומנים החזיקו ב[[מרץ]] [[1947]] בבירה הקומוניסטית [[ינאן]] אך לרוע מזלם המשבר הכלכלי שפקד את סין בשנים 1946-1949 פגע קשות בכוחותיו של קאי שק. מלבד זאת האיכרים ורוב העם הפנו ללאומנים עורף בשל תמיכתם באנשי צבא שלחמו עבור היפנים. כך למרות היתרון המספרי, הטכנולוגי והכלכלי של הלאומנים הם סבלו משחיתות ומחסור בתמיכה מצד רוב העם. קאי שק הורה לכוחותיו להפקיר את אזורי הכפר לידי הקומוניסטים ולהתרכז בערים הגדולות שם נמצא הכוח הכלכלי והאנושי של סין. כוח הקומוניסטים גדל ובסופו של דבר הצליחו לאחר קיפאון לכבוש את צפון מזרח סין ולשבות כמות גדולה של ציוד כגון [[טנק|טנקים]]. ב-[[21 באפריל]] [[1949]] חצו כוחות הקומוניסטים את ה[[יאנגצה]] תוך כדי כיבוש ננג'ינג בירת הלאומנים. עד סוף 1949 דחקו הקומוניסטים את הלאומנים לדרום המדינה. |
הלאומנים החזיקו ב[[מרץ]] [[1947]] בבירה הקומוניסטית [[ינאן]] אך לרוע מזלם המשבר הכלכלי שפקד את סין בשנים [[1946]]- [[1949]] פגע קשות בכוחותיו של קאי שק. מלבד זאת האיכרים ורוב העם הפנו ללאומנים עורף בשל תמיכתם באנשי צבא שלחמו עבור היפנים. כך למרות היתרון המספרי, הטכנולוגי והכלכלי של הלאומנים הם סבלו משחיתות ומחסור בתמיכה מצד רוב העם. קאי שק הורה לכוחותיו להפקיר את אזורי הכפר לידי הקומוניסטים ולהתרכז בערים הגדולות שם נמצא הכוח הכלכלי והאנושי של סין. כוח הקומוניסטים גדל ובסופו של דבר הצליחו לאחר קיפאון לכבוש את צפון מזרח סין ולשבות כמות גדולה של ציוד כגון [[טנק|טנקים]]. ב-[[21 באפריל]] [[1949]] חצו כוחות הקומוניסטים את ה[[יאנגצה]] תוך כדי כיבוש ננג'ינג בירת הלאומנים. עד סוף 1949 דחקו הקומוניסטים את הלאומנים לדרום המדינה. |
||
ב-[[1 באוקטובר]] [[1949]] הכריז בבייג'ינג [[מאו דזה דונג]] על הקמת [[הרפובליקה העממית של סין]]. קאי שק יחד עם 2 מיליון נאמניו נסו מסין היבשתית אל האי [[טיוואן]] שם יסדו את [[הרפובליקה הסינית]]. ב-[[10 בדצמבר]] [[1949]] נפלה [[צ'נגדו]], העיר האחרונה של הלאומנים בסין היבשתית, לידי הקומוניסטים. באותו החודש הכריז קאי שק על [[טייפה]] כבירת סין באופן זמני. |
ב-[[1 באוקטובר]] [[1949]] הכריז בבייג'ינג [[מאו דזה דונג]] על הקמת [[הרפובליקה העממית של סין]]. קאי שק יחד עם 2 מיליון נאמניו נסו מסין היבשתית אל האי [[טיוואן]] שם יסדו את [[הרפובליקה הסינית]]. ב-[[10 בדצמבר]] [[1949]] נפלה [[צ'נגדו]], העיר האחרונה של הלאומנים בסין היבשתית, לידי הקומוניסטים. באותו החודש הכריז קאי שק על [[טייפה]] כבירת סין באופן זמני. |
||
גרסה מ־13:56, 26 ביוני 2009
תבנית:קרב מלחמת האזרחים הסינית היא מלחמת אזרחים שהתרחשה בסין בין המפלגה הלאומית הסינית (קוומינטנג) למפלגה הקומוניסטית הסינית (CPC), בשנים 1927 עד 1950. המלחמה הסתיימה בנצחון הקומוניסטים שהשתלטו על שטחי סין, והקימו את הרפובליקה העממית של סין. הלאומנים נאלצו לברוח והקימו את הרפובליקה הסינית בטאיוואן.
רקע
ב-1911 הופלה שושלת צ'ינג מהשלטון וכך בא על קצו השלטון הקיסרי. המדינה עתה נשלטה על ידי אילי מלחמה סינים ששלטו בעיקר בצפון המדינה.
הקוומינטנג, בראשות סון יאט סן, ניסה להילחם באילי מלחמה אלו ולאחד את סין. הוא פנה למדינות המערביות לסיוע במאבקו אך פניו הושבו ריקם. ב-1921 ברית המועצות פנה סן לברית המועצות לסיוע במאבקו. הסובייטים הסכימו וניסו על ידי עזרתם גם לחזק את המפלגה הקומוניסטית הסינית. ב1923 הצהירו בשנחאי סן ונציגים סובייטים על התחייבות לאיחוד סין והצהרה זו כללה גם שיתוף פעולה בין הקוומינטנג, הקומינטרן והמפלגה הקומוניסטית הסינית. הסיוע הסובייטי התבטא בציוד, נשק, הכשרה וארגון.
ב-1925 מת סן ובמקומו התמנה צ'יאנג קאי שק למנהיג הקוומינטנג. ב-1926 הקוומינטנג התפלג לפלגים ימניים ושמאלניים ואחרי סיכול נסיון חטיפה של קאי שק במרץ הוא הטיל מגבלות על חברות הקומוניסטים הסינים במפלגתו. המפלגה הקומוניסטית הסינית הקטנה החלה לגדול.
מלחמת האזרחים
בשנות ה-20 וה-30
בשנות ה-20 הקומוניסטים ירדו למחתרת או לאזורי הכפר שם החלו במרידות חמושות כנגד הקוומינטנג. מרידות אלו החלו בהתקוממות נאנצ'אנג ב-1 באוגוסט 1927. הקומוניסטים השתמשו באיכרים המקומיים ללחימה והשתלטו על מספר אזורים בדרום המדינה.
קאי שק לא ויתר והמשיך לרדוף אותם בחמישה מסעות כיתור. המסע הראשון והשני נחלו כישלון והשלישי בוטל בשל הפלישה היפנית למנצ'וריה. הרביעי נחל הצלחות ראשוניות אך צבאותיו של קאי שק ספגו אבדות כאשר ניסו לחדור ללב "הרפובליקה הסובייטית הסינית" של מאו דזה דונג. בכל מסעות המלחמה האלו טורי הלאומנים חדרו במהירות ובעוצמה על שטחי הקומוניסטים אבל נבלעו בשטחי הכפר העצומים ולא הצליחו לשמור על דריסת רגלם באזור. במסע החמישי באוקטובר 1934 קאי שק ואנשיו שכללו 700,000 איש נלחמו נגד 150,000 איש בלבד. הפעם הלאומנים לא חדרו במהירות לעבר שטחי האויב אלא הקימו מצודות בסבלנות כדי לנתק את מקורות האספקה של הקומוניסטים. הקומוניסטים נסוגו צפונה והחלו במסע ארוך, בו נלחמו באימתני הטבע ובלאומנים ובבעלי בריתם, לעבר מקום מבטחים בצפון בשאאנשי. ביוני 1935 הסתיים המסע כשלקומוניסטים נותרו רק כ8,000 אנשים. המסע העלה את הפופולריות של הקומוניסטים וגם את של המנהיג העולה מאו דזה דונג, לימים מנהיג סין.
רדיפת הקומוניסטים המשיכה עד לשנת 1937, אז אירעה הפלישה היפנית לסין.
הפלישה היפנית
במהלך מלחמת סין-יפן השנייה קאי שק ראה בקומוניסטים איום גדול יותר מן היפנים הפולשים וסירב לשתף עמם פעולה. הגנרלים הבכירים של הקוומינטנג חטפו את קאי שק ב-12 בדצמבר 1936 וכפו עליו לשתף פעולה עם הקומוניסטים כדי להלחם ביפנים. קאי שק נאלץ להסכים ושתי המפלגות הפסיקו את המלחמה ביניהם כדי להלחם באויב המשותף. עם זאת התאום בין שתי הצבאות היה מינימלי כאשר הלאומנים נושאים בעיקר הנטל בקרבות והקומוניסטים משתמשים רק בלוחמת גרילה מעטה כנגד היפנים. באופן כללי ניתן להגיד שהמלחמה והתפתחויותיה סייעו יותר לקומוניסטים כיוון שהלאומנים ספגו אבידות רבות מול היפנים והם נחלשו. משא ומתן בין הלאומנים והקומוניסטים לשלום המשיך גם לאחר מלחמת העולם השנייה ב1945 כאשר שני הצדדים מבינים את חשיבות שיקום המדינה.
1946-1949
ב-26 ביוני 1946 הסתיימו הטובים היחסים בין הלאומנים והוקמוניסטים והמלחמה ביניהם התפרצה במלוא עוזה. ארצות הברית סייעה ללאומנים להלחם כנגד הקומוניסטים; הם הטיסו חיילים לאומנים לצפון מזרח סין, שנשלט ברובו על ידי הקומוניסטים ושלחו 50,000 חיילים אמריקנים לשמור על עמדות מפתח במדינה. לעומת האמריקנים, לא ידוע שברית המועצות סייעה לקומוניסטים בדרך כלשהי. לכן נאלצו הקומוניסטים להסתפק בציוד שהותיר אחריו הצבא היפני הכובש ובציוד שנשבה מידי הלאומנים.
הלאומנים החזיקו במרץ 1947 בבירה הקומוניסטית ינאן אך לרוע מזלם המשבר הכלכלי שפקד את סין בשנים 1946- 1949 פגע קשות בכוחותיו של קאי שק. מלבד זאת האיכרים ורוב העם הפנו ללאומנים עורף בשל תמיכתם באנשי צבא שלחמו עבור היפנים. כך למרות היתרון המספרי, הטכנולוגי והכלכלי של הלאומנים הם סבלו משחיתות ומחסור בתמיכה מצד רוב העם. קאי שק הורה לכוחותיו להפקיר את אזורי הכפר לידי הקומוניסטים ולהתרכז בערים הגדולות שם נמצא הכוח הכלכלי והאנושי של סין. כוח הקומוניסטים גדל ובסופו של דבר הצליחו לאחר קיפאון לכבוש את צפון מזרח סין ולשבות כמות גדולה של ציוד כגון טנקים. ב-21 באפריל 1949 חצו כוחות הקומוניסטים את היאנגצה תוך כדי כיבוש ננג'ינג בירת הלאומנים. עד סוף 1949 דחקו הקומוניסטים את הלאומנים לדרום המדינה.
ב-1 באוקטובר 1949 הכריז בבייג'ינג מאו דזה דונג על הקמת הרפובליקה העממית של סין. קאי שק יחד עם 2 מיליון נאמניו נסו מסין היבשתית אל האי טיוואן שם יסדו את הרפובליקה הסינית. ב-10 בדצמבר 1949 נפלה צ'נגדו, העיר האחרונה של הלאומנים בסין היבשתית, לידי הקומוניסטים. באותו החודש הכריז קאי שק על טייפה כבירת סין באופן זמני.
.jpg){kind=link}