מיכל הלפרין

מיכל הלפרין

מיכל הלפרין, 2015
לידה	1966 (בת 58 בערך) ירושלים, ישראל
מדינה
בן או בת זוג	אבנר הלפרין
הממונה על התחרות ה־10 1 במרץ 2016 – 1 באוגוסט 2021 (5 שנים) תחת שרי הכלכלה והתעשייה בנימין נתניהו משה כחלון אלי כהן עמיר פרץ אורנה ברביבאי → דוד גילה מיכל כהן ←

מיכל הלפרין (נולדה בשנת 1966) היא עורכת דין ישראלית ויזמת חברתית, אשר כיהנה כממונה על התחרות בשנים 2016–2021 ומאפריל 2024 משמשת כדירקטורית בבנק הפועלים.

ביוגרפיה

הלפרין גדלה בירושלים. הוריה נולדו בגרמניה ועבדו באוניברסיטה העברית: אביה שימש כפרופסור לכימיה, ואמה כדוקטור לפיזיקה. סיימה ב-1990 תואר ראשון בהצטיינות במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את ההתמחות עשתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך. בשנת 1991 החלה לעבוד במשרד עורכי הדין "ארדינסט, בן נתן ושות'" ובשנים 1996 עד 2000 הייתה שותפה במשרד. היא התמחתה במשפט אזרחי ובפרט בדיני תאגידים, הגבלים עסקיים, תובענות ייצוגיות ובמשפט מנהלי. בשנים 2000–2001 עבדה במשרד עורכי הדין "Mintz, Levin, Cohn, Ferris, Glovsky, and Popeo" בבוסטון שבארצות הברית.

בינואר 2002 מונתה לסגנית ראש הרשות להגבלים עסקיים והיועצת המשפטית לרשות, כיהנה בתפקיד זה עד 2006. בתחילת 2007 הצטרפה כשותפה למשרד עורכי הדין "מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'", הקימה ועמדה בראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד. במסגרת זו הלפרין ייצגה בין השאר את שותפות חיפושי הגז "ישראמקו" מול הרשות להגבלים עסקיים, בנושאים הקשורים למתווה הגז.

ב-2006 הצטרפה למועצה הציבורית של ארגון "אמון הציבור" וכיהנה כראש ועדת המשפטנים של הארגון עד למינויה לממונה על ההגבלים העסקיים ב-2016.

כממונה על ההגבלים העסקיים

במרץ 2016, מונתה לממונה על ההגבלים העסקיים. בהלך כהונתה שונה התואר לממונה על התחרות. במסגרת הסכם ניגוד עניינים התחייבה לא לעסוק במשך שנה וחצי בענייני תעופה, בשירותי מיתוג ATM, הפעלת מערכת תקשורת בין סולקים ומנפיקים והפצת תוכנה אשראית, ובעניינים הנוגעים לחברת תנובה.

הלפרין יזמה רפורמה מקיפה בחוק ההגבלים העסקיים במטרה להקל על הנטל הרגולטורי ולהגביר את יכולות האכיפה של רשות ההגבלים העסקיים, אך ביטלה את מרבית מדיניות האכיפה שקבע קודמה בתפקיד פרופ' דיויד גילה. שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו בעילת מחיר מופרז לגבי קוטג' ובקבוק קוקה קולה 1.5 ליטר נתקבלו והמדיניות לא בוטלה אך מנגד לא הוגשו קנסות במסגרת תיקי אכיפה. במסגרת הרפורמה שונה שמה של רשות ההגבלים העסקיים לרשות התחרות ושמו של חוק ההגבלים העסקיים שונה לחוק התחרות הכלכלית.

הרפורמה הרחיבה את ההגדרה של מונופולים לכל תאגיד שמחזיק בכח שוק. בעקבות תיקון זה פרסמה הרשות גילוי דעת המסביר מהו כח שוק. הרפורמה גם הגדילה את שיעור הקנסות שניתן להטיל על מונופולים שמפרים את החוק מ–24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪' והגדילה את רף הענישה על עבירות קרטל מ-3 שנים ל-5 שנים. הרפורמה עברה בכנסת ביום 1.1.2019. למרות הגבהת התקרה, במשך שנתיים וחצי עד לסיום כהונתה לא הוטל הקנס המרבי על אף חברה.

בשנת 2019, קנסה את החברה המרכזית לייצור משקאות קלים המייצרת את קוקה קולה בקנס בגובה 39 מיליון ש"ח בגין ניצול מעמדם כמונופול בשוק משקאות הקולה, הפרת צו מוסכם והפרת תנאי המיזוג עם נביעות. זהו הקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בישראל בשל פגיעה בתחרות אך הוא היה נמוך משמעותית מהקנס המקורי שנקבע בסך 63 מיליון ש"ח. הלפרין ספגה ביקורת על החלטתה שלא להגיש כתב אישום כנגד החברה המרכזית.

במאי 2021 פרסם מבקר המדינה דו"ח על מחירי המזון בישראל שעסק גם בביקורת על רשות התחרות. המבקר ציין כי יותר מ-20 שנה לא הוכרז אף מונופול בשוק המזון. המבקר סקר את פעילות רשות התחרות בתחום המזון, הן בהיבטי האכיפה של חוק קידום התחרות בענף המזון וחוק התחרות הכלכלית וכן את פעילותה בתחום המחקר של תחום המזון. המבקר המליץ לממונה להשקיע משאבים רבים יותר במחקר השפעותיו של חוק קידום התחרות בענף המזון. כמו כן המליץ המבקר לממונה לבחון מחדש את מדיניות הרשות בנוגע להכרזת מונופולים. דו"ח המבקר ציין את הלפרין באופן אישי ומתח עליה ביקורת חריפה שלא עשתה דיו להוזלת יוקר המחיה במזון על אף שקיבלה סמכויות רבות, לא הכריזה אפילו על מונופול אחד במהלך כהונתה ולא פעלה באופן נמרץ כנגד המונופולים בתחום למעט הטלת קנסות לא משמעותיים.

לאור כך, הודיעה הלפרין כי תפרוש מתפקידה ב-1 באוגוסט, חצי שנה לפני תום כהונתה בתפקיד.

פעלה במספר תחומים, בין היתר:

• מניעת החזרת הפיקוח ומשטר התכנון של מועצת הלול לתחום העופות למאכל שהייתה מייקרת את העופות; בהופעתה בוועדת הכלכלה בנובמבר 2018 טענה כי “כל שרשרת הייצור, הקמעונאים, המשווקים, הסיטונאים. מי שיישא בעלות זה בעיקר הצרכן העני הישראלי, וגם החקלאי הקטן יראה מעט מאוד מהדבר הזה. היחיד שיישא במחיר הזה הוא הצרכן הישראלי. אם תצביעו בעד ההצעה הזו אתם מצביעים בעד העלאת יוקר המחיה”.
• במסגרת ניסיון להגנה על חברות ייצור המלט המקומיות (בעיקר על המונופול נשר מפעלי מלט ישראליים), גורמים במשרד הכלכלה המליצו על הטלת היטל היצף גבוה בשיעור 7%-22% על מלט מיובא בטענה שמחירו נמוך מדי. הלפרין המליצה על מניעת הטלת היטל היצף על מלט מיובא שכן “היטל היצף עלול לגדוע את התחרות ולשלול מהציבור את פירותיה והכול בשעה שבהטלת היטל אין כל תועלת אשר בכוחה לשמש משקל נגד לנזק הגדול שייגרם בוודאות לתחרות בענף הצמנט ולציבור”. לבסוף מאבקה נשא פרי ושר הכלכלה אלי כהן החליט להטיל היטל היצף זניח בשיעור של רבע אחוז.
• פעילות נגד הצעת חוק שביקשה לאסור מכירת מוצרים לצרכן הסופי במחיר הפסד בשיטה השיווקית Loss-leader. בחוות הדעת שלה נכתב כי "הגבלת יכולתם של קמעונאים לעשות שימוש בפרקטיקה עלולה לפגוע בתחרות שבין הקמעונאים, שעלולה בתורה לזלוג להפחתת התחרות שבין הספקים".
• פעלה לקידום הצעת חוק ההגבלים העסקיים.

המדיניות המוצהרת של רשות התחרות בתקופתה של הלפרין הייתה לא להכריז על מונופולים, במהלך שספג ביקורת מהציבור ובהמשך בדו"ח מבקר המדינה. כמו כן, הועדף להטיל קנס על הפרה ולא להתחיל הליך פלילי.

בוועדת הריכוזיות

מתוקף תפקידה עמדה הלפרין בראש ועדת הריכוזיות, שבה חברים גם מנכ"ל משרד האוצר וראש המועצה הלאומית לכלכלה. בעקבות החלטת ועדת הריכוזיות שלא לאפשר לקבוצת עידן עופר לרכוש תחנת כוח נוספת, נאלץ עופר למכור את מלוא החזקותיו בתחום התקשורת, ובכלל זה את החזקותיו ב"רשת מדיה", והתחייב שלא להיכנס לתחום התקשורת כל עוד הוא מחזיק בפעילות בתחום האנרגיה בישראל.

ועדת הריכוזיות אף אילצה את IDE טכנולוגיות למכור את אחד ממתקני ההתפלה שלה על מנת שתוכל לגשת למכרז להקמת מתקן התפלה נוסף.

בוועדת המינויים

באוגוסט 2022, מונתה לכהן בוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה. במסגרת תפקידה, התנגדה למינויו של אבי שמחון לראשות המועצה הלאומית לכלכלה עקב עדויות אודות התנהגות בלתי הולמת כלפי נשים, לרבות עמדות מטעמו הגורסות כי נשים נחותות יותר בהשוואה לגברים מבחינה אינטלקטואלית. המינוי אושר על אף התנגדותה.

לאחר פרישתה מרשות התחרות

עם סיום תפקידה כממונה על התחרות עברה לאוניברסיטת הרווארד שם היא עמיתת מחקר בכירה במרכז Mossavar – Rahmani למנהל ועסקים של בית הספר למדיניות ציבורית. הלפרין חוקרת וכותבת על תחרות במערכת הבריאות, ובאופן ספציפי על תחרות בין קופות חולים וכן על אתגרי התחרות של ענקיות הטכנולוגיה (big-tech).

בנובמבר 2023, נבחרה לכהן כדירקטורית חיצונית בבנק הפועלים.

עשייה חברתית

בשנת 2023, הקימה הלפרין את 'הזנק 800 בע"מ', חברה לתועלת הציבור העוסקת בחינוך לערכים של רב תרבותיות בגיל הצעיר במסגרות החינוך הבלתי פורמלי, כאופציית המשך לחינוך הפורמלי.

ביקורת

במהלך כהונתה כממונה על ההגבלים, נמתחה ביקורת על הלפרין משום שלא פעלה כנגד הגופים החזקים במשק בהם בנקים, מונופול הגז ועוד. מבקר המדינה ביקר את הרשות בדו"ח שפרסם בשנת 2021, על כך שהלפרין לא ניצלה את סמכותיה להסרת חסמים ולקידום תחרות בענף המזון הריכוזי. כמו כן, הלפרין לא עשתה דיו להורדת יוקר המחיה באמצעות ריסון כוח התאגידים הגדולים והחזקים בשוק ובתקופת כהונה לא הכריזה על אף גוף כמונופול. ביקורת המבקר הביאה לסיום כהונתה חצי שנה לפני המועד המיועד.

חיים אישיים

הלפרין נשואה לאבנר הלפרין ואם לארבעה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיכל הלפרין בוויקישיתוף

• חן מענית, ‏נתניהו החליט: מיכל הלפרין - הממונה על ההגבלים העסקיים, באתר גלובס, 27 בינואר 2016
• רוני זינגר ותומר גנון, הממונה שלא מתכוונת להכריז על מונופולים, באתר כלכליסט, 28 בינואר 2016
• אלה לוי-וינריב, ‏אויבת הקרטלים החדשה מיכל הלפרין חושפת שיניים בראיון בלעדי ל"גלובס", באתר גלובס, 11 באפריל 2017
• אלה לוי-וינריב, ‏"אנחנו מאוד מוטרדים מהעלייה המשמעותית במחיר הירקות והפירות", באתר גלובס, 1 באוקטובר 2019
• תומר גנון ונורית קדוש, ניתוח כלכליסט-המונופולים כבר מתגעגעים למיכל הלפרין, באתר כלכליסט, 25 במאי 2021
• תומר אביטל, לא שוכחים: במקום להילחם ביוקר המחיה – מיכל הלפרין עזרה דווקא למונופולים, באתר "שקוף", 8 באפריל 2022
• The Future of Merger Control in Technological Markets as Revealed in Recent Merger Cases באתר ABA.
• The Case for Convergence between American and European Regulation of Big Tech באתר SSRN.