מצהף קדוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה. פרט לתנ"ך נכללים במצהף קדוס חלק מהספרים החיצוניים, ספרי מוסר וספרים שנכתבו על ידי המנהיגים הרוחניים של העדה ומצויים רק בקהילה זו. מצהף קדוס כתובים בגעז (אתיופית עתיקה), ששימשה לשון קודש הן עבור ביתא ישראל והן עבור הכנסייה האתיופית האורתודוקסית אף בתקופות מאוחרות שדיברו באמהרית.

ככלל רוב כתבי הקודש של יהודי אתיופיה, הועתקו או נרכשו מכתבי הכנסייה האתיופית, אך חכמי הקהילה נהגו להתאימם לרוח היהדות כך שטשטשו סימני צלב, ושינו טקסטים שאינם מתאימים[1].

מצהף קדוס שונה במבנהו מהמקובל בשאר הקהילות היהודיות, והוא מסודר על פי סדר כרונולוגי. כתבי מצהף קדוס, לצד מסורות שבעל פה שהועברו מדור לדור, היוו מקור לפסיקת ההלכה בעדה. זאת לעומת שאר קהילות ישראל, שבהן המשנה, הגמרא ושאר ספרות חז"ל יצרו את ההלכה. חלק מהציוויים הקיימים בספרות זו, כגון הקרבת הקורבנות, המשיכו להתקיים בקהילת ביתא ישראל כפי שהדבר מופיע בתנ"ך, בניגוד למקובל בשאר עם ישראל.

חלוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים מחולקים לפי קבוצות:

קטע מספר בראשית בשפת הגעז
  • ספרי התורה (געז: "אורית") – הם שמונה ספרים הכוללים בתוכם את ספרי התורה ושלושה ספרים נוספים המהווים המשך כרונולוגי לספרים אלו:
  • אורית זה-לדת=בראשית, ኦሪት ዘልደት 'orit zälədät
  • אורית זה-צאת (היציאה)=שמות, ኦሪት ዘፀአት 'orit zäs'äʾät
  • אורית זה-לוואוויאן (הלווים)=ויקרא, ኦሪት ዘሌዋውያን 'orit zälewawəyan
  • אורית זה-חולקו (הספירות)=במדבר, ኦሪት ዘኍልቍ 'orit zähwələqw
  • אורית זה-דאגם (החזרה/המשנה)=דברים, ኦሪት ዘዳግም 'orit zädagəm
  • אורית זה-איאסוס=יהושע, ኦሪት ዘኢየሱስ 'orit zä 'iyäsus
  • אורית זה-מסאפנת=שופטים ኦሪት ዘመሳፍንት 'orit zämäsafənət
  • אורית זה-רות=מגילת רות ኦሪት ዘሩት 'orit zärut
  • ספרי המלכים ("מצהפה נגסת") כולל את

ספר שמואל ואת ספר מלכים, שבהם מסופר על המלוכה הישראלית. שמות ארבעת הספרים הם כשמותיהם בתרגום השבעים: שמואל א' נקרא נגסת א="מלכים א'", שמואל ב' נקרא נגסת ב="מלכים ב'", ነገሥት nägäśət מלכים א' נקרא נגסת ג="מלכים ג'" ומלכים ב' נקרא נגסת ד="מלכים ד'".

  • ספרי שלמה ("מצהפה סלמון") – הוא שמם של חמישה ספרים שנכתבו על פי המסורת על ידי שלמה המלך והם ספר
  • משלי, המחולק לשני ספרים מסאליאתה סאלומון="משלי א'" (פרקים א–כד) ותגסאצה סאלומון="משלי ב'" (פרקים כה–לא), ምሳሌ məsale
  • קאלה מכבב=מגילת קהלת, መክብብ mäkəbəb
  • טבבה סאלומון=חכמת שלמה מהספרים החיצוניים ጥበበ ፡ ሰሎሞን t'əbäbä sälomon
  • מהאליה מאהלי=שיר השירים. መኃልየ ፡ መኃልይ mähaləyä mähaləy
  • תרי עשר ("דקיקא נביאת" – "הנביאים הקטנים") – שנים-עשר ספרי נביאים קטנים בהיקפם:
  • חוסי=הושע, ዘሆሴዕ ፡ ነቢይ zähose näbiy
  • יואל, ዘኢዩኤል ፡ ነቢይ zä 'iyu'el näbiy
  • עמוץ=עמוס, ዘአሞጽ ፡ ነቢይ zä 'ämos' näbiy
  • עבדיוי=עובדיה, ዘዓብድዩ ፡ ነቢይ zä 'abədəyu näbiy
  • יונס=יונה, ዘዮናስ ፡ ነቢይ zäyonas näbiy
  • מלכיאס=מיכה, ዘምልክያስ ፡ ነቢይ zämələkəyas näbiy
  • נחום, ዘናሖም ፡ ነቢይ zänahom näbiy
  • אנבאקום=חבקוק, ዘእንባቆም ፡ ነቢይ zä 'ənəbaqom näbiy
  • צפוניאס=צפניה, ዘሰፎንያስ ፡ ነቢይ zäsäfonəyas näbiy
  • חגי, ዘሐጌ ፡ ነቢይ zähäge näbiy
  • זכריאס=זכריה ዘዘካርያስ ፡ ነቢይ zäzäkarəyas näbiy
  • מליאס=מלאכי. ዘምልክያስ ፡ ነቢይ zämələkəyas näbiy
  • הצוואות ("גדלאוץ'") – כוללים חמישה ספרים, כולם מהספרים החיצוניים:
  • צוואת אברהם,
  • צוואת יצחק,
  • צוואת יעקב,
  • צוואת אהרון
  • צוואת משה.
  • שאר הספרים:
  • מזמוראת זה-דוית=תהילים, መዝሙራት ፡ ዘዳዊት mäzəmurat zädawit
  • איסאיאס=ישעיהו, ዘኢሳይያስ ፡ ነቢይ
  • ארמיאס=ירמיהו, ዘኢሳይያስ ፡ ነቢይ zä 'erəməyas näbiy
  • חזקל=יחזקאל, መጽሐፈ ፡ ሕዘቅኤል mäs'əhäfä həzäqə'el
  • איכה ሰቆቃወ ፡ ኤርምያስ säqoqawä 'erəməyas
  • דניאל, ዘዳንኤል ፡ ነቢይ zädanə'el näbiy
  • איוב, ዘኢዮብ zä'iyob
  • אסתר, ዘአስቴር zä'äsəter
  • דברי הימים הצוצאן ሕፁፃን həs'us'an :
  • הצוצאן קדמאווי=דברי הימים א',
  • הצוצאן כאלא=דברי הימים ב',
  • עזרא ונחמיה ዘዕዝራ ፡ ነቢይ zä'əzəra näbiy :
  • עזרא א' ("ספר עזרא"),
  • עזרא ב' ("ספר נחמיה"),
  • סיראכ=בן סירא, ጥበበ ፡ ሲራክ t'əbäbä sirak
  • יודית=יהודית, ዘዮዲት zäyodit
  • טובית=טוביהו, ዘጦቢት zät'obit
  • עזרא החיצוני, ዘዕዝራ ፡ ክልኤቱ zä'əzəra kələ'etu (עזרא היווני)
  • מקביאן א'-ב'=מקבים, መቃብያን Mäqabeyan
  • חנוך, መጽሐፈ ፡ ሄኖክ mäs'əhäfä henok
  • כופאלה=יובלים, መጽሐፈ ፡ ኩፋሌ mäs'əhäfä kufale
  • שיחת משה, ኛጋራ ሙሰ nagara muse
  • ברוך, ዘባሮክ ፡ ነቢይ zäbarok näbiy
  • חזון עזרא, ዘዕዝራ ፡ ነቢይ zä 'əzəra näbiy
  • גדלא סוסנה=מעשה שושנה

יתרת הספרים בקובץ נכתבו על ידי חכמי הקהילה והם:

קס קורא באורית בחג הסיגד.

בנוסף לכך היו מספר ספרים שלא השתייכו לקובץ, אך היו בעלי השפעה גדולה:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרון שלום, מסיני לאתיופיה עמוד 58