משפחת ריבלין
משפחת ריבלין היא משפחה יהודית ענפה שמוצאה ממזרח אירופה. צאצאים רבים ממנה התבלטו במגוון תחומים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדם הראשון שנשא את השם ריבלין היה שלמה זלמן ריבלין שחי במאה השמונה עשרה בעיר שקלוב. סבתו של שלמה זלמן הייתה נכדתו של רבי משה רבקש. סבו היה אליהו חסיד קרמר. בנו, אליהו פלאטקעס היה מקורב לשנאור זלמן מלאדי האדמו"ר הראשון בשושלת חסידות חב"ד והוא אבי הענף החסידי של משפחת ריבלין. חלק מצאצאיו עלו לארץ ישראל והתיישבו בקהילת חב"ד בחברון. בנו בנימין היה תלמידו של הגאון מווילנה והוא אבי הענף הפרושי של המשפחה.
נכדו של שלמה זלמן ריבלין, בן בנו בנימין, היה רבי הלל ריבלין משקלוב. הלל משקלוב עלה עם כמה מבני משפחתו לארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19[1] והוא אבי הענף הירושלמי הפרושי של משפחת ריבלין.
בנו של הרב הלל ריבלין היה הרב משה ריבלין ("ר' משה מגיד"). הוא עלה לארץ ישראל לאחר מותו ושימש כמנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים. נכדו של הרב משה ריבלין הוא יוסף (יאשע) ריבלין, מקים שכונות ירושלים. הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (1893–1948), שהיה רב הכותל הראשון, אף הוא מצאצאי משפחת ריבלין.
בשנת 1935 ערך ההיסטוריון הסופר והעיתונאי אליעזר ריבלין את "ספר היחס למשפחת ריבלין" בספר מפורטת שושלת היוחסין של המשפחה המתחילה מ"הרב יוסף מאובן[2]" ששרד את הגירוש מוינה בשנת ה'שי"ט (1559)[3] והיה אבי-סבו של משה רבקש.
בשנת 2009, במלאת מאתיים שנה לעליית תלמידי הגר"א ערכה משפחת ריבלין כינוס משפחתי בעיר ירושלים.
מקור השם ריבלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם ריבלין הוא מטרונים הנגזר מהשם "רבקה". מקורו של שם המשפחה הוא, כנראה, ברצון לאמץ את שמו של רבי משה רִבקֶש שהיה מאבות המשפחה, ושחותנתו נקראה "רִבקֶה"[4]. משמעותו של השם רבקש ( או רִבקֶה'ס) הוא "של רבקה" כאשר הסיומת "ס" מבטאת שייכות. רִבלֶה הוא כינוי חיבה לרבקה, כך השם רבקש התגלגל לשם רִבֶלֶס. סיומת השייכות נתחלפה בסיומת השייכות הסלבית "ין" וכך השם נתגלגל להיות ריבלין[5].
עץ המשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות: ספר היחס למשפחת ריבלין[6]
רבי משה רבקש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פתחיה | משה קרמר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רחל | אליהו חסיד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צבי הירש | משה | יששכר דב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שלמה זלמן ריבלין | שלמה זלמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אליהו פלאטקעס ריבלין | בנימין ריבלין | הגאון מווילנה (הגר"א) | אברהם אחי הגר"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צבי הירש ריבלין | הלל ריבלין משקלוב | צבי ריבלין | אברהם בן הגר"א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ענף שניאורסון | משה "מגיד" ריבלין | יעקב משה מסלונים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מצאצאי משפחת ריבלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת ריבלין מונה אלפי צאצאים בישראל ובעולם. בין הריבלינים המוכרים:
- פרופ' יוסף יואל ריבלין (1889–1971), מזרחן ישראלי, נודע כמתרגם הקוראן
- ראובן (רובי) ריבלין (נשיא המדינה העשירי, בנו של יוסף יואל)
- הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל
- משה ריבלין (1925 - 2004), מנכ"ל הסוכנות היהודית ויו"ר דירקטוריון קק"ל
- אליעזר ריבלין (שופט בית המשפט העליון)
- לאורה ריבלין (שחקנית)
- ספי ריבלין (1947-2013) (שחקן)
- אשר אליעזר ריבלין (נולד ב-1921) מורה לספרות ומחנך
- דן מיכאלי (1933-2006) (קצין רפואה ראשי ומנכ"ל משרד הבריאות)
- רבקה מיכאלי (שדרנית, שחקנית וקומיקאית)
- חיים ריבלין (עיתונאי)
- הרב אברהם ריבלין (משגיח בישיבת כרם ביבנה)
- סגן-אלוף אריה בראון שהיה החזן הצבאי הראשי שאמו בת משפחת ריבלין
- יובל ריבלין, קולנוען ומרצה לתקשורת
- מוטי שקלאר, איש תקשורת, מקים בית ספר "מעלה" לקולנוע, יו"ר רשות השידור ומנכ"ל הרשות השנייה לשעבר.
- עידו ריבלין (מלחין מוזיקת פסקול לסרטים ותוכניות טלוויזיה)
- פרופ' עו"ד יוסף (יוסי) ריבלין, לשעבר ראש המחלקה לתלמוד ותושב"ע באוניברסיטת בר-אילן. מרצה למשפט עברי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
- ר' שלמה זלמן ריבלין, חזן בירושלים.
- יוסי ריבלין - סופר ואיש יחסי ציבור
- יוסי כהן - ראש המוסד איש ביטחון ומודיעין[7]
- משה בלוי - יושב ראש אגודת ישראל ואחיו עמרם בלוי - מייסד תנועת נטורי קרתא
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים ה. ריבלין, חזון ציון - שקלוב וירושלים תולדות עליית תלמידי הגר"א
- אלעזר הורביץ, מוסד היסוד תולדות ראשית היישוב בירושלים על ידי תלמידי הגר"א
- יוסף ריבלין, ברית אבות בסערת אליהו - פזמוני ר' יושעה ריבלין, הוצאת אורחות, ירושלים תשס"ד
- אלי הראל, מדריך ריבלין בירושלים - מסע ירושלמי בעקבות פועלם והנצחתם של בני המשפחה ברחובות העיר, עת־מול 207, יד בן צבי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליעזר ריבלין, ספר היחס למשפחת ריבלין, ירושלים, תרצ"ה, באתר היברובוקס
- פנחס גרייבסקי, משפחת הריבלינית-חב"דית, מתוך ספר זיכרון
- איציק וולף, נולד הצאצא ה-50,000 למשפחת ריבלין, באתר חדשות מחלקה ראשונה
- כהן? לוי? ריבלין!, דסק חדשות
- אלי אשד, האגדה לבית ריבלין, בלוג באתר "רשימות", 9 בנובמבר 2009
- רבקה שמעון, הבו גודל למשפחת ריבלין, מתוך עלון "שבת בשבתו", פרשת וילך, תשס"ט
- משפחת ריבלין ועולם החזנות
- הרב רבי הלל ריבלין משקלאב - מאה שנה לפטירתו, הַבֹּקֶר, 16 בספטמבר 1938
- משפחת ריבלין, הארכיון הציוני המרכזי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המידע לגבי שנת עלייתו של הלל משקלוב אינו חד-משמעי: לפי המסורת המשפחתית, הוא עלה בעליית תלמידי הגר"א כבר ב-1809, בעד היסטוריונים מסוימים סבורים שעלה רק ב-1832.
- ^ אובן (בגרמנית ofen) היה שמה של העיר בודה, כיום בודפשט.
- ^ לא ברור באיזה גירוש מדובר.
- ^ הגרסה היידית לשם רבקה
- ^ Patrick Hanks, Richard Coates, Peter McClure, The Oxford Dictionary of Family Names in Britain and Ireland, U.K: Oxford University Press, 2016
- ^ ספר היחס למשפחת ריבלין, ירושלים, תרצ"ה, באתר היברובוקס
- ^ אימו היא מינה ציפורה לבית ווערקער, ספר היחס למשפחת ריבלין, שורה 1357