פרשת וילך
| |||||
| פסוקים | ל"א, א'-ל' | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 30 | ||||
| מספר תיבות | 553 | ||||
| תוכן | העברת ההנהגה ממשה ליהושע, כתיבת ספר תורה, משה ויהושע באוהל מועד | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| אשכנזים | הושע, י"ד, ב'-י' ומוסיפים יואל, ב', ט"ו-כ"ז | ||||
| ספרדים | הושע, י"ד, ב'-י' ומוסיפים מיכה, ז', י"ח-כ' | ||||
| תימנים | הושע, י"ד, ב'-י' | ||||
| איטלקים | ישעיהו, נ"ה, ו' - נ"ו, ח' | ||||
פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"א, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק ל'. פרשת וילך היא הקצרה שבפרשות השבוע במספר הפסוקים, ויש בה שלושים פסוקים בלבד.
בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים לסוכות[1], קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת נצבים בשבת שלפני ראש השנה. בשאר השנים קוראים אותה בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, היא שבת שובה. מסיבה זו, בשנים מסוג הכז, השא, זחא והחא, לא קוראים כלל את פרשת וילך, וכנגדן בשנים מסוג גכה, בשה, בחג ובחה קוראים אותה פעמיים[2].
נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העברת ההנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מרצף הפרשיות ניצבים-וילך-האזינו-וזאת הברכה, החותמות את ספר דברים ואת התורה כולה, מתמקדת פרשת וילך בהעברת הנהגת העם ממשה רבנו ליהושע בן נון. בתחילה מודיע משה לעם שיהושע יחליף אותו ומעודד את העם לקראת האתגרים העומדים לפניהם בכיבוש ארץ ישראל. אחר כך קורא משה ליהושע ומעודד גם אותו בברכת "חזק ואמץ".
כתיבת התורה ושמירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכאן פונה משה לעסוק בכתיבת התורה ובשמירתה. הוא כותב את התורה (הפרשנים חלוקים בשאלה אילו חלקים ממנה) ומוסר אותה למשמרת לכוהנים. הוא מצווה את העם לערוך פעם בשבע שנים מעמד הקהל, שבו יתכנסו האנשים, הנשים והטף ויקראו את התורה.
אלוהים קורא למשה וליהושע לאוהל מועד. שם הוא מודיע למשה את העתיד לקרות לאחר מותו: העם יחטא ובעקבות כך יבואו עליו צרות. כדי להכין את העם לכך נמסרת להם שירת האזינו. משה מכנס שוב את כל העם וקורא באוזניהם את השירה, שתוכנה יפורט בפרשה הבאה, פרשת האזינו.
מבנה הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרשת וילך יש 30 פסוקים, אשר מאוגדים ב-2 פרשיות פתוחות ועוד 1 סתומה. הפרשה מכילה 2 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה באמצע סדר ומסתיימת בסוף סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה בתחילת פרק ומסתיימת בסוף פרק לפי החלוקה לפרקים.
תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השבת בה קוראים את פרשת וילך יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים.
יחד עם פרשת ניצבים:
בנפרד:
הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפרשת וילך אין למעשה הפטרה משל עצמה. אם קוראים אותה ביחד עם פרשת ניצבים מפטירים בהפטרה של פרשת ניצבים, ואם קוראים אותה בפני עצמה היא חלה בשבת שובה ואז קוראים את הפטרת "שובה ישראל".
לפי מנהג אחד המוזכר בקונטרס פוזנא, מפטירים "דרשו" בשבת שובה.
בנוסח איטליה, נוהגים להפטיר ספר ישעיהו, פרק נ"ה, פסוק ו' עד פרק נ"ו, פסוק ח' ("דרשו ה' בהמצאו") בשבת נצבים-וילך (שכשהן מחוברות, תמיד נקראות בשבת קודם ראש השנה), ואילו בוילך לבד (שתמיד נקראת בשבת שבין ראש השנה ויום כיפור) מפטירים "שובה ישראל".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקסט בוויקיטקסט: הטקסט:
פרשת וילך, באתר ויקיטקסט- פרשת וילך - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת וילך, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת וילך, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת וילך
- פרשת וילך, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת וילך, באתר "כיפה"
- פרשת וילך עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת וילך, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת וילך, באתר "בינינו"
- פרשת וילך, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת וילך", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת וילך באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת וילך, באתר "התנועה הרפורמית"
- תכנים על פרשת וילך, באתר של סיון רהב-מאיר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי |  |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |