נחל נקרות
 | |
| מבט על נחל נקרות מהר יהב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | כ־60 ק"מ |
| אגן ניקוז | כ־1,000 קמ"ר |
| יובלים |
נחל אשבורן, נחל רמון, נחל מרפק, נחל אנקה, נחל חררים, נחל צבירה, נחל מעוק, נחל מרזבה  |
| שפך |
נחל הערבה |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   נחל נקרות | |
  | |
נחל נקרות הוא נחל אכזב באזור מכתש רמון הנשפך אל נחל הערבה. הנחל נקרא בערבית ואדי אלג'ריר ("הנחל הגורר"). הוא נקרא כך בשל הגומחות הרבות שנחצבו על ידי השיטפונות בדפנות הקניון.[1][2]
תיאור הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל נקרות הוא מן הגדולים שבנחלי הר הנגב. אורכו כ-60 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ-1,000 קמ"ר. בקירותיו של הנחל שכבות של אבן חול נובית מתקופת הקרטיקון התחתון. הנחל מישורי מאוד ורק חלק קטן ממנו צר. קיים בנחל עיקול המכונה "פרסת נקרות", שבו תחום הנחל בין קירות מצוקיים של סלעי גיר. בסיומה של פרסת נקרות נדחס הנחל למעוק צר שאורכו כ-200 מ', עומקו כ-10 מ' ורוחבו מטרים ספורים. לעיתים, הקרקע של המעוק מוצפת במים עמוקים לאחר שיטפונות החורף.
מצד נקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מצד נקרות
מצד נקרות הוא מבנה נבטי ומצד רומי ששימש כעמדת שמירה ושוכן על גדת נחל נקרות. העמדה הוקמה על ידי הנבטים כדי להגן על דרך הבשמים. לאחר השתלטות האימפריה הרומית על דרכי המסחר הנבטיות, המקום נעזב. בתקופה הרומית הקדומה, המצד שימש כתחנות שיירות נבטית, בתקופה הרומית המאוחרת שימש כמצד רומי ונקודת שמירה. סמוך למושב עין יהב, במרחק כקילומטר אחד ממזרח לכביש הערבה, נבנה לרוחב הנחל סכר עפר. הסכר נועד להשהות באפיקו את מי השיטפונות, כדי שיחלחלו אל אפיק מי התהום. בצד הדרומי של הנחל נמצאת מערה קטנה הנקראת "מערת נקרות" שגובהה מטר וחצי עם חול ים בתוכה. כתוצאה מהתחתרות מי השיטפונות בבסיס המצוק, נוצרה המערה. המערה צרה וארוכה.[1][3][2][4]
מסלול הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחל מתחיל בקרבת שפתו הדרומית- מזרחית של מכתש רמון כ-2.5 ק"מ צפונית- מערבית לפסגת הר עודד. הנחל זורם בקער בין קמר רמון וקמר עריף. ערוץ הנחל רחב ומדרונותיו מתונים וכלי רכב יכולים לעבור בו עד למקום שבו נחל נקרות חוצה את כביש מצפה רמון-אילת. נחל נקרות עובר בקער עד נקודת חיבורו עם נחל רמון. בהמשך הוא חוצה את כביש מצפה רמון-אילת ומתלכד עם נחל רמון. בהמשך נחל נקרות זורם דרומה, מזרחה ולבסוף צפונה. הנחל חוצה את קו השבר של רמון וחוצה את כביש הערבה, נמשך כ-4 ק"מ עד התלכדותו עם נחל הערבה.[1]
דרך עפר מהנחל מובילה לנחל חדב.
ממצאי חפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1981-1982 רודולף כהן ערך חפירות ארכאולוגיות באתר. במסגרת החפירות נגלו על רצפת החדרים של המבנה הנבטי כלים קרמיים הכוללים קערות מצוירות, נרות וסירי בישול האופייניים למאה הראשונה לספירה. באותן חפירות נמצאו מטבעות נבטים של הקיסר אלגבאלוס.[4]
בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדי פעם נצפים בנחל עדרי יעלים וערודים.
צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנחל יש כמה עצי שיזף, ויש צמחייה מדברית אופיינית ודקלים קטנים.[4]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
-
-
-
-
-
-
מערת נקרות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 נחל נקרות מתוך אתר ארץ הצבי
- ^ 1 2 טיול בפרסת נקרות ומכתש רמון מתוך אתר מפה
- ^ פרסת נקרות מתוך iNature
- ^ 1 2 3 מנחם מרקוס (עורך), מדריך ישראל החדש, אנציקלופדיה: מסלולי טיול, הר הנגב והערבה, כרך 15, הוצאת: ידיעות אחרונות, כתר ומשרד הביטחון, 2001, עמ' 165-166