פיליפ השלישי, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיליפ השלישי, מלך צרפת
Philippe Trois le Hardi
הכתרת פיליפ השלישי
הכתרת פיליפ השלישי
לידה 3 באפריל 1245
פואסי, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1285 (בגיל 40)
פרפיניאן, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג איזבלה מאראגון (28 במאי 1262, 28 במאי 126228 בינואר 1271)
מארי מברבנט (21 באוגוסט 1274, 23 באוגוסט 12745 באוקטובר 1285) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית קאפה
אב לואי התשיעי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מרגריט מפרובאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לואי מצרפת
לואי, רוזן אברו
בלאנש מצרפת, דוכסית אוסטריה
שארל, רוזן ולואה
פיליפ הרביעי
מרגרט מצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך צרפת
25 באוגוסט 1270 – 5 באוקטובר 1285
(15 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ השלישי "הנועז"צרפתית: Philippe Trois le Hardi;‏ 3 באפריל 12455 באוקטובר 1285), בן לשושלת הקאפטינגים, מלך על צרפת מ-1270 עד מותו. פיליפ זכה לכינוי "הנועז" משום שניחן בגבורה וגילה אומץ לב בקרב.

פיליפ היה בנם של לואי התשיעי מלך צרפת ושל מרגריט מפרובאנס. ב-28 במאי 1262 הוא נשא לאישה את איזבלה מאראגון (12471271). ב-1270 מת המלך לואי התשיעי, ופיליפ ירש את הכתר בשם פיליפ השלישי. לפיליפ ולאיזבלה מאראגון נולדו ארבעה ילדים. איזבלה מתה והיא בת 24 בלבד. ב-21 באוגוסט 1274 נשא פיליפ השלישי לאישה את מארי מברבנט (אנ') (12541321) ולהם נולדו שלושה ילדים נוספים.

הכתרתו ומלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1270 ליווה פיליפ את אביו, המלך לואי התשיעי, במסע הצלב השמיניתוניסיה), אך המלך לואי חלה בדיזנטריה ומת בתוניסיה ב-25 באוגוסט של אותה שנה, ועם מותו הוכרז פיליפ כמלך צרפת. באמצעות דודו, שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, הגיע פיליפ להסכם על הפוגה בקרבות עם המורים בתוניסיה, מה שאיפשר לו לחזור לצרפת. ב-12 באוגוסט 1271 נמשח והוכתר פיליפ השלישי למלך צרפת.

המלך פיליפ השלישי היה נעים הליכות ונחבא אל הכלים. הוא סמך על עצות מקורביו, ובעיקר על אלה של דודו שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה. פיליפ השלישי ירש מדודו אלפונס מפואטייה הרוזן מטולוז, את מחוז פואטו שבמערב צרפת וחלק ממחוז אוברן שבדרום צרפת, שהפכו לנחלותיו של מלך צרפת.

ב-1282 פרץ מרד בסיציליה נגד השלטון הצרפתי בראשותו של שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה. אנשי סיציליה קראו לעזרתם את פדרו השלישי, מלך אראגון, שכבש את סיציליה מידי שארל. ב-1285 הטיל פיליפ השלישי מצור על העיר גרונה שבקטלוניה, אך ללא הצלחה (26 ביוני - 7 בספטמבר). נסיגתו הייתה הרת אסון בשל מגפה שתקפה את האזור ובגלל מחסור באספקה. ב-5 באוקטובר 1285 נפטר המלך פיליפ השלישי בעיר פרפיניאן שבדרום צרפת, ובנו פיליפ ירש את הכתר בשם פיליפ הרביעי.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו מאשתו איזבלה מאראגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו מאשתו מארי מבראבנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפ השני, מלך צרפת
 
איזבלה מאנו
 
אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה
 
אלינור מאנגליה, מלכת קסטיליה
 
אלפונסו השני, רוזן פרובאנס
 
גארסנדה דה פורקאלקייה
 
טומאסו הראשון, רוזן סבויה
 
מרגריט מז'נבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי השמיני, מלך צרפת
 
 
 
 
 
בלנקה, נסיכת קסטיליה
 
 
 
 
 
רמון ברנגאר הרביעי, רוזן פרובאנס
 
 
 
 
 
באטריצ'ה מסבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי התשיעי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרגריט מפרובאנס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיליפ השלישי, מלך צרפת


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]