פרנץ מראי
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1909 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בפברואר 1986 (בגיל 76) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| ענף מדעי |
child psychology, פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה חינוכית, תרגום |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי של אובודה |
| מקום לימודים |
סורבון |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
ורה מיראי (1939–1986) |
  | |
פרנץ מראי במקור מלינגר; בהונגרית: Mérei Ferenc; בודפשט, 24 בנובמבר 1909[1] – בודפשט,[2] 23 בפברואר 1986) היה פסיכולוג, מחנך, חוקר רשתות חברתיות יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנץ מראי נולד במשפחה יהודית כבנם של גאשפאר גזה מראי (מלינגר) (1876–?)[3] צלם, ושל ואלריה קליין (1884–?).[4] סבו וסבתו מצד אביו היו רז'ה מראי (מלינגר) (1842–1934)[5] סוחר, וז'ופיה שטרן, סבו וסבתו מצד אמו היו אברהם קליין ואמיליה מאוטנר (1863–1904).[6] את ילדותו בילה בפשט, בסביבה בורגנית, בעיקר בסטודיו לצילום של הוריו בבזאר גאראי. הוא לא אהב את בית הספר. ניתוקו הנפשי ממחנכיו, האכזריות הפיזית שלהם גרמה לו לסבל רב. הוא קרא הרבה ספרים, אפילו 400–500 עמודים בבת אחת. חיי הזוגיות של אמו עם מחזרים מתחלפים הותירו בו עקבות עמוקים.
אחרי שעבר את בחינות הבגרות ועל אף שאמו העדיפה שייסע לברלין, הוא החל משנת 1928 את לימודיו בסורבון בפריז. מראי עסק בכלכלה פוליטית, בסטטיסטיקה, בספרות ובלימוד אחת עשרה שפות. בסופו של דבר פסיכולוגיית ילדים וייעוץ בבחירת קריירה באמת ריתקו אותו. באוניברסיטה הוא התקבל כסטודנט של הרופא הצרפתי הפילוסוף והפסיכולוג אנרי ואלון (Henri Wallon), שהנחה אותו בחקר עולם הילדים. בשנת 1930 הצטרף מראי שם בפריז למפלגה הקומוניסטית הצרפתית.
בשנת 1932 נשא את הרצאתו המדעית הראשונה. ההרצאה שמתחה ביקורת על הפסיכולוג השווייצרי ז'אן פיאז'ה העמידה אותו מול המרצה הפטרון שלו, אך הוא פיתח את רעיון המפתח שלו שעיקרו הנחישות החברתית של האדם. מראי קיבל שני תארים; אחד במכללה הגבוהה לייעוץ בבחירת קריירה ואחד בפקולטה למדעי הרוח בסורבון בפילוסופיה, בסוציולוגיה, פסיכולוגיה ובפדגוגיה. פריז העניקה לו לכל חייו את חבריו, את מוריו, את האידיאלים ואת השקפת העולם שלו.
הוא חזר להונגריה בשנת 1934 כבוגר אוניברסיטה "טרי" אך לא מצא עבודה, לכן עבד עד 1938 כפסיכולוג ללא שכר במכון הממלכתי לפסיכולוגיית ילדים (שהוקם על ידי יאנוש שנל, שגם הסכים לערוב לו במשטר הימני-קיצוני דאז). הוא היה הראשון שחקר את החוויה החברתית המשפיעה על הפרט, את התפקיד החברתי של שלטון וגיבוש נורמות. בשנת 1937 כתב את מחקריו: "הילד המשחק בכפתורים" (A gombozó gyermek), "השקפת העולם של ילד" ׁ(A gyermek világnézete).
בין השנים 1938 עד 1940 עבד במעבדת הפתולוגיה האנליטית ובמעבדה הרפואית של "המכללה להכשרת מורים לחינוך מיוחד" בניהולו של לאופולד סונדי. גם שם לא קיבל שכר, אז הוא התפרנס מהוראת שפות. הוא היה כבר נשוי באותה תקופה, ויחד עם אשתו - מורה לחינוך מיוחד (ורה מראי, בלידתה: ורוניקה מולנאר) למדו כיצד לארגן ולבצע מבדקים.
הוא נפסל ופוטר מהמעבדה בגלל יהדותו והחוקים ה(אנטי) יהודים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי), ולכן משנת 1940 עבד במרפאת החוץ של אגודת החסות הלאומית היהודית[7] בראשות יוליה ג'רג' (במקור לוי). שם כתב את ספרו הראשון בשנת 1942, ששמו "הפסיכולוגיה של בחירת קריירה" (A pályaválasztás lélektana). לאחר מכן הוא נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). בשנת 1944 ברח, חצה את החזית מזרחה והצטרף לצבא הסובייטי, שם שירת שרות צבאי בדרגת סרן.
בשנת 1949 קיבל את דרגת הכסף של פרס קושוט על עבודתו הפדגוגית. בשנת 1950 נסגר המכון הלאומי לחינוך בו עבד יחד עם ליוויה נמש. הוא פוטר מעבודתו ונאלץ שוב לפרנס את משפחתו מתרגומים. הוא זוכה בשנת 1956 במרד ההונגרי והצטרף למכון לפסיכולוגיה של האקדמיה ההונגרית למדעים כמדען בולט ואחר כך בשנת 1958 הצטרף למכון לביוכימיה. הוא נעצר באוקטובר 1958 באשמת התארגנות נגד המדינה ונידון לעשר שנות מאסר. את מאסרו ריצה בכלא בבודפשט ואחר כך בכלא שאטוראליאויהיי ובכלא ואץ. בשנת 1960 החל לכתוב את "היומן הפסיכולוגי" בכלא הלאומי בשאטוראליאויהיי (מכיוון שלא היה לו נייר לכתיבה אז כתב על נייר טואלט). במהלך מאסרו הידרדר מצבו והוא סבל מעוויתות מוחיות. הוא שוחרר במרץ 1963 בחנינה.
בשנות ה-70 כתב עבודות בולטות נוספות: "הרשת הנסתרת של הקהילות" (1971), "שיטות פסיכודיאגנוסטיקה קלינית" (1974), "פסיכולוגיה קלינית" (1974). משנת 1976 ניהל את "החברה הפסיכולוגית ההונגרית" ואת ההכשרה הפסיכודרמטית.
יצירת חייו הוכרה על ידי האקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1982 בתואר "דוקטור למדעי הפסיכולוגיה" ומדליית הזיכרון פאל רנשבורג. סרט ראיונות נערך עימו בשנת 1984, במהלך התאוששותו מניתוח רציני, שחלקים מהסרט בהם מתח ביקורת על החיים הציבוריים בהונגריה, שודרו רק בשנת 2009, במלאת 100 שנה להולדתו.
מראי ורעייתו הובאו למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי של אובודה.
עבודותיו (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A gombozó gyermek (Kalocsa, 1937)
- A pályaválasztás lélektana (Budapest, 1942)
- A gyermek világnézete (Budapest, 1945)
- Az együttes élmény (Budapest, 1947)
- A Rorschach-táblák felszólító jellege (Budapest, 1947)
- Gyermektanulmány (Új Nevelés Könyvtára, 1948)
- Rorschach próba I-V. köt. (OIE, Vademecum-sorozat, 1966)
- A pár és a csoport (Pszichológiai Tanulmányok, Budapest, 1967)
- Gyermeklélektan (társszerző: V. Binét Ágnes, Budapest, 1970)
- Ablak-Zsiráf. Képes gyermeklexikon (Binét Ágnessel, Budapest, 1971)
- Klinikai pszichodiagnosztikai módszerek (társszerző Szakács Ferenc, Budapest, 1974)
- A klinikai pszichológia gyakorlata (társszerző Szakács Ferenc, Budapest, 1974)
- Szociálpszichológiai vizsgálatok az iskolában (Budapest, 1974)
- Adalékok egy társas szempontú gyermeklélektanhoz (Budapest, 1985-86)
- Lélektani napló (1-4. 2. bőv. kiad., Budapest, 1985-86)
- "…Vett a füvektől édes illatot" (Művészetpszichológia, Budapest, 1986)
- Pszichodiagnosztikai vademecum. Bölcsészettudományi karok. Egységes jegyzet; szerk. Mérei Ferenc, Szakács Ferenc; Tankönyvkiadó, Bp., 1988
- Freud fényében és árnyékában; szerk., előszó Gerő Zsuzsa; Interart, Bp., 1989
- A pszichológiai labirintus. Fondorlatok és kerülőutak a lelki életben; szerk., előszó, tan. Bagdy Emőke; Magyar Pszichiátriai Társaság, Bp., 1989
- Társ és csoport. Tanulmányok a genetikus szociálpszichológia köréből; sajtó alá rend. Gerő Zsuzsa, Fischer Eszter; Akadémiai, Bp., 1989
פרסים (חלקי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס קושוט (1949)
- מדליית הזיכרון של פאל ראנשבורג (1982)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון פדגוגי. הוצאת קראבן (1997)
- ספר זיכרון מיראי. בודפשט (1989)
- פ. ארש: באורו ובצלו של פרנץ מיראי. בודפשט (1989)
- עבודת חיים של מיראי, מחקרים (2006)
- צ'אבה פלי: ההיסטוריה של הפסיכולוגיה. מסורת פיאז'ה ופדולוגיה הונגרית: פרנץ מיראי 2010. ISBN 978 963 276 052 0
- ג'רג' הורבאט: אישיות ופעילות עצמית. פסיכולוגיית ילדים עם אגנש בינט. ISBN 963 17 60170
- פורטל החינוך של בודפשט (אורכב 21.08.2020 בארכיון Wayback Machine)
- אישטוואן ברבליץ': ביוגרפיה של פרנץ מראי
- פרנץ מראי: השקפת עולמו של הילד
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Születési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári születési akv. 3021/1909. folyószáma alatt".
- ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2012-06-28.
- ^ "Mellinger Gáspár Géza születési bejegyzése az esztergomi izraelita hitközség születési akv. 271/1876. folyószáma alatt".
- ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 167/1906. folyószáma alatt".
- ^ "Mellinger (Mérei) Rezső születési bejegyzése az esztergomi izraelita hitközség születési akv. 1842. november 10-ei bejegyzése alatt".
- ^ "Klein Ábrahám Mautner Emília halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1056/1904. folyószáma alatt".
- ^ לקסיקון יהודי הונגרי 1929 Országos Izraelita Patronázs Egyesület
| פסיכולוגיה | ||
|---|---|---|
| פסיכולוג • פסיכותרפיה • פילוסופיה של הפסיכולוגיה | ||
| ענפי מחקר | פסיכוביולוגיה • קוגניטיבית • התפתחותית • חברתית • אישיותית • השוואתית • פסיכופתולוגיה • פסיכופיזיקה • פסיכובלשנות • פסיכולוגיה אבולוציונית • נוירופסיכולוגיה • פסיכולוגיה תרבותית • פסיכולוגיה בין תרבותית • ראו גם: פסיכיאטריה | 
|
| תחומי עיסוק | קלינית • חינוכית • ארגונית/תעסוקתית • שיקומית • רפואית • משפטית • צבאית • ספורט | |
| אסכולות | סטרוקטורליזם • פונקציונליזם • פנומנולוגיה • פסיכואנליזה • אינדיבידואלית • הומניסטית • ביהביוריזם • אקזיסטנציאליזם • גשטלט • פסיכולוגיה חיובית • פסיכודינמיקה | |
| מושגים כלליים | תודעה • תפיסה • לא-מודע • זיכרון • למידה • רווחה נפשית • הפרעה נפשית • טראומה נפשית • מבחני אישיות • אינטליגנציה • מיינד • רגש | |
| הקטגוריה "פסיכולוגיה" במיזמים אחרים של קרן ויקימדיה: ויקימילון • ויקיספר • ויקיציטוט | ||