קרסנודאר (חבל מנהלי)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הדרומי | ||
| מחוז כלכלי | מחוז צפון הקווקז | ||
| מושל | וניאמין קונדראטייב | ||
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של חבל קרסנודאר  | ||
| בירת הקראי | קרסנודאר | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 13 בספטמבר 1937 | ||
| שטח | 75,485 קמ"ר (דירוג: 41) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בקראי | 5,833,002 (דירוג: 3, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 77.3 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 45°22′00″N 39°26′00″E / 45.366666666667°N 39.433333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| admkrai.kuban.ru | |||
  | |||
חבל מנהלי קרסנודאר (ברוסית: Краснода́рский край; בתעתיק: קרַסנוֹדַרסקי קְרָאי) הוא סובייקט ברוסיה (קראי) הממוקם בדרום-מערב המחוז הפדרלי הדרומי. נכון לשנת 2024 בחבל מתגוררים 5,833 אלף תושבים. בירתה קרסנודאר.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חבל קרסנודאר כולל בתוכו את הקווקז הקדמי וחלק ממדרונותיו הצפוניים של הרי הקווקז הגדול.
החבל גובל במערב (הגבול הימי) בחצי האי קרים (דה יורה אוקראינה), המופרד ממנו במצר קרץ', בצפון ובצפון-מזרח מחוז רוסטוב, במזרח ובדרום-מזרח במחוז סטברופול ורפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה, ומדרום ברפובליקה הבדלנית של גאורגיה, אבחזיה, וכן גובלת מדרום גם בים השחור. כמו כן החבל מכתר את הרפובליקה אדיגיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לסיפוחה לתחומי האימפריה הרוסית החבל היה מאוכלס על ידי צ'רקסים. שטח החבל סופח לאימפריה רוסית בסוף המאה ה-18 ובאותה תקופה החל אכלוס האזור על ידי קוזאקים. רוב אוכלוסייה הצ'רקסית עזבה את האזור ועברה לתחומי האימפריה העות'ומאנית.
עד למהפכת אוקטובר רוב שטח החבל היה מנוהל כ"חבל קובן". בשנת 1900 התגוררו בו 2 מיליון תושבים. בשנת 1926 בחבל קובן התגוררו מעיקר רוסים ואוקראינים.
בשנת 1937 הוקם חבל קרסנודר. עד לשנת 1990 אדיגיה הייתה חלש של החבל.
בתקופת מלחמת העולם השנייה חלק משמעותי של החבל נכבש על ידי הגרמנים. השטח שוחרר באוקטובר 1943.
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 ראש החבל היה מעורב בפרשת שחיתות שלטונית ועזב את התפקיד.
לאחר התפרקות ברית המועצות היו ניסיונות להקים בשטחי החבל מספר יחידות מנהליות קטנות שבסופו של דבר לא אושרו.
בשנת 2014 בעיר סוצ'י נערכו משחקים של אולימפיאשת החורף.
לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה מפעלי תעשיה, נמלים ובסיסי צבא הממוקים בחבל סובלים מתקיפות של אוקראינים.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת של החבל היא "האספה המחוקקת של חבל קרסנודאר" שכוללת 70 חברים. בראש החבל עומד מושל שנבחר בבחירות ישירות לכהונה בת חמש שנים. בבחירות של שנת 2020 נבחר ולדימיר קונדרטייב.
מבחינה מנהלית החבל מחולק ל-28 נפות (ריונים) ו-15 ערים בעלי מעמד נפרד. בשנת 2020 משטח החבל פוצל יישוב סיריוס כיחידה פדרלית מיוחדת.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2024 בחבל מתגוררים 5,833,002 תושבים (מקום שלישי בין הסובייקטים של הפדרציה הרוסית). בניגוד למגמה הכללית ברוסיה, היקף אוכלוסיית החבל נמצא בעליה מתמדת. בערים מתגוררים כ-57% מכלל אוכלוסיית החבל. מספר זה נמוך מהממוצע הארצית.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין משנת 2020 הרוסים מהווים כ-87.7% מאוכלוסיית המחוז, הארמנים כ-3.6%.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החבל מתאפיין בפיתוח תעשייתי שמרוכז בעיקר בערים הגדולות של החבל – קרסנודאר, נובורוסיסק וארמאביר. יחד עם זאת לאחרונה החלו להתפתח מפעלי תעשייה גם בערים נוספות דוגמת מפעל האלקטרומטלורגי באבינסק.
בשטח החבל כלולים עיר הנמל החשובה ביותר של רוסיה בים השחור, נובורוסיסק, ועיר הקיט החשובה סוצ'י. כן נבנה היישוב סיריוס כטריטוריה פדרלית חדשה.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך החבל עוברים מספר כבישים בעלי מעמד ארצי: M4 ("דון" - מוסקבה-נובורוסייסק), P217 ("קווקז" - התפצלות לכיוון אזרבייג'ן), A290 (נובורוסייסק-קרץ'), A147 (התפצלות לכיוון אבחזיה).
בחבל קיימת רשת מסילות ברזל מסועפת.
בשטח החבל ממוקמים נמלי של ים אזוב והים השחור. דרך נמלי החבל עובדים כ-40% מכלל הסחורות של הפדרציה הרוסית לרבות כשלישי מיצוא נפט.
בחבל פועלים חמישה נמלי תעופה כאשר לשלושה מהם מעמד בין-לאומי. נמל התעופה הבין-לאומי של קרסנודאר הוא התשיעי בהיקף העברת נוסעים ברוסיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קרסנודאר (ברוסית)- קרסנודאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
