ריינג'ר 5
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| יצרן | JPL |
| תאריך שיגור | 18 באוקטובר 1962, 16:59:00 UTC |
| משגר | אטלס-אג'ינה B |
| אתר שיגור | נמל החלל קייפ קנוורל |
| משימה | |
| סוג משימה | התרסקות על הירח תוך כדי צילומו |
| ביצוע יעף על | הירח |
| תאריך ביצוע היעף |
21 באוקטובר 1962 ממרחק 724 ק"מ |
| לוויין של | השמש |
| משך המשימה הכולל |
18 באוקטובר 1962 – הווה (62 שנים)  |
| משך המשימה | 64 שעות |
| מידע טכני | |
| משקל | 342.5 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 00439 |
| מאגר המידע הלאומי | 1962-055A |
ריינג'ר 5 (באנגלית: Ranger 5) הייתה משימת חלל אמריקאית ששיגרה נאס"א ב-18 באוקטובר 1962 במטרה לחקור את הירח במסגרת תוכנית ריינג'ר.[1] מטרת הגשושית הייתה לשדר תמונות של הירח במהלך 10 הדקות שקדמו להתרסקותה על פניו, לשחרר קפסולת סייסמוגרף אל עבר הקרקע, לאסוף מידע על קרינת גמא במהלך מסעה, לבחון פעילות מכ"ם על פני הקרקע ולהמשיך בבחינת רכיבי גשושיות הריינג'ר על מנת לסייע בתכנון חלליות עתידיות לחקר הירח. בעקבות תקלה לא ידועה, איבדה החללית את כל כוחה החשמלי וחדלה לפעול. הגשושית החטיאה את הירח ב-724 ק"מ.
מבנה הגשושית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ריינג'ר 5 הייתה מ"בלוק 2" של גשושיות הריינג'ר ודמתה מאוד לקודמותיה - ריינג'ר 3 ו-4. שקלה 331 ק"ג והייתה בגובה 3.1 מ'. היא כללה קפסולה בקוטר 650 מ"מ שכוסתה בעץ בלזה לריכוך נחיתתה, מנוע לתיקון מסלול, מנוע ראשי שדחפו 23 kN ובסיס משושה ברוחב 1.5 מ' עשוי זהב וכרום. אנטנת צלחת לטווח רחוק חוברה לבסיס. שני לוחות סולאריים דמויי כנפיים באורך 5.2 מ' מקצה לקצה נפרשו משני צדי הבסיס זמן קצר לאחר השיגור. הלוחות הסולאריים טענו סוללה חשמלית במשקל 11.5 ק"ג שקיבולתה 1 קילו-ואט-שעה (kW·h). הגשושית נשלטה באמצעות מחשב, מערכת עיקוב ומערכת בקרה שנשלטה מכדור הארץ. הניווט בוצע באמצעות חיישני ארץ ושמש, גירוסקופים ורקטות קטנות. מערכת הטלמטריה כללה שני משדרים, האנטנה לטווח רחוק ואנטנה נוספת. בקרה תרמית הושגה על ידי צבע לבן, לוחות זהב וכרום ויריעת פלסטיק כסופה.
בין הכלים המדעיים שנשאה החללית נכללו:
- מצלמת טלוויזיה אשר הניבה פריים אחד שלם בכל 10 שניות.
- ספקטרומטר קרינת גמא שמוקם על מוט באורך 1.8 מ'.
- מד גובה מכ"מי.
- סייסמוגרף בתוך קפסולה שיועדה לבצע "נחיתה קשה" על הירח.
הסייסמוגרף הונח בתוך הקפסולה יחד עם מגבר, משדר, מערכת בקרת מתח, אנטנת "קרוסלה" ו-6 סוללות שיכלו לספק אנרגיה חשמלית למכשירי הקפסולה למשך 30 יום. הקפסולה, ששקלה 42.6 ק"ג, אמורה הייתה להתרסק על הירח במהירות 130–160 קמ"ש. מטרת המכ"ם הייתה לבחון השתקפויות מפני הירח אך גם ליזום את הפרדות הקפסולה מהגשושית ואת הפעלת רקטות ההאטה של הגשושית במהלך התרסקותה.
המשימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשימה תוכננה לשיגור על גבי משגר אטלס-אג'ינה B, לבצע תיקון מסלול ולהתרסק על קרקע הירח תוך צילום פניו. בגובה 21.4 ק"מ מפני הירח הייתה הקפסולה משוחררת, ומתרסקת בנפרד על הירח כאשר רצועות עץ בלזה שציפו אותה מרככות את הנחיתה.
ריינג'ר 5 שוגרה ב-18 באוקטובר 1962, 16:59:00 UTC מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה.[2] עקב תקלה לא ידועה שארעה לאחר כניסת הגשושית למסלול המעבר אל הירח, כשלה זו לייצר כוח וכתוצאה מכך התרוקנו סוללותיה כעבור 8 שעות ו-44 דקות, עד ששדריה לא ניתנו לפענוח. עקב איבוד הקשר לא בוצע תיקון המסלול המתוכנן והיא החטיאה את הירח ב-724 ק"מ ונכנסה למסלול סביב השמש. מידע מספקטרומטר קרינת הגמא נאסף ב-4 השעות שקדמו לאזילת הכוח ואיבוד הקשר.
ריינג'ר 5 הייתה האחרונה מבלוק 2. בעקבות הכשלים שאירעו בכל שלושת הריינג'רים מבלוק 2, כל המערכות האלקטרוניות של בלוק 3 תוכננו מחדש, ואכן, כל הגשושיות מבלוק זה הגיעו אל הירח והתרסקו עליו בהצלחה, מלבד מחללית הראשונה מהבלוק (ריינג'ר 6) שכשלה בצילום תמונות אך התרסקה על הירח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל המשימה באתר נאס"א (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ארה"ב שיגרה ספינת חלל שתגיע לירח ביום ראשון, דבר, 19 באוקטובר 1962
- ^ "רנג'ר 5" שוגר לירח, הארץ, 19 באוקטובר 1962
| תוכנית ריינג'ר | ||
|---|---|---|
|
