שוגי אפנדי
 | |
| תמונתו האחרונה של שוגי אפנדי | |
| לידה |
1 במרץ 1897 עכו |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 1957 (בגיל 60) הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ארץ ישראל  |
| מקום קבורה | לונדון |
| כינויים נוספים | שוגי אפנדי רבאני |
| ידוע בשל | הנהיג את הדת הבהאית |
| השכלה | |
| תקופת כהונה | 1921-1957 |
| השקפה דתית | הדת הבהאית |
| בת זוג | מרי מקסוול |
| חתימה |
 |
  | |
שוגי אפנדי רבאני (או שוקי אפנדי) (פרסית וערבית شوقی افندی; 1 במרץ 1897 - 4 בנובמבר 1957) היה מנהיג הדת הבהאית מאז מות סבו עבד אל-בהאא' ב-29 בנובמבר 1921 ועד מותו שלו ב-1957.
התואר הרשמי של תפקידו, כפי שהגדיר זאת סבו, היה שומר הדת (The Guardian). שוגי אפנדי פעל רבות למען הדת הבהאית והיה בעל הישגים רבים בקידום והתפתחות הדת. הוא נמנע מלהיות מנהיג אישי ורוחני כמו סבו, עבד אל-בהאא', ובחר להתמקד במיסוד מערכת בירוקרטית שלמה של דת מתרחבת[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוגי אפנדי נולד ב-1 במרץ 1897 בעכו. הוא היה בנה של בתו הבכורה של עבד אל-בהאא', מנהיג הדת באותו הזמן, ושל מירזא האדי שיראזי, צאצא ישיר של הבאב[2]. שוגי אפנדי היה הנכד הבכור והצאצא הזכר הראשון של עבד אל-בהאא'[3], ובין השניים היו יחסים קרובים מאוד. עבד אל-בהאא' לקח את שוגי להיות תחת חסותו, לימד אותו את האמונה הבהאית, הם היו מתפללים יחדיו בחדרו ושוגי היה משנן בעל פה אמירות שסבו דחף אותו ללמוד. עבד אל-בהאא' הוא גם זה שהורה כי שוגי אפנדי יהיה שמו והתעקש שכולם ישתמשו גם בתואר אפנדי, שהוא תואר של כבוד[4]. שוגי למד רבות מסבו שהפגין כלפי שוגי יחס שונה משאר המשפחה.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
כילד וכאדם בוגר, לשוגי אפנדי הייתה תשוקה רבה ללמידה, ואכן החינוך היה חלק מרכזי מחייו. כבר בגיל צעיר נשלח לחיפה ללמוד בבית הספר הקתולי הצרפתי[5], אך בהמשך הועבר לבית ספר קתולי אחר בביירות. משם המשיך לבית ספר סורי פרוטסטנטי הידוע בשמו האוניברסיטה האמריקאית בביירות, והשלים את לימודיו התיכוניים והאקדמאים[6]. בזמן לימודיו למד שוגי בכוחות עצמו שפות חדשות, בהן אנגלית. זאת בנוסף לשפות קודמות שלמד כמו ערבית, צרפתית ופרסית, בהן דיבר וכתב באופן שוטף[4]. בשנת 1920, שנתיים לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ביירות נשלח שוגי אפנדי על ידי סבו להמשיך את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד באנגליה[4].
פטירתו של עבד אל-בהאא'[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנתו השנייה באוקספורד נודע לו על פטירת סבו האהוב, עבד אל-בהאא'. ב-29 בדצמבר 1921 הגיע שוגי אפנדי חזרה לחיפה, שם, כעבור מספר ימים קרא לראשונה את צוואת סבו שהייתה ממוענת אליו[7], וגילה כי סבו מינה אותו להיות מנהיג הדת הבהאית. ההפתעה הגדולה של פטירת סבו ומינויו החדש היו קשים לעיכול ולהתמודדות עבור שוגי אפנדי, ולכן החליט לעזוב את חיפה ולעבור לשווייץ למספר חודשים על מנת להתמודד עם הדברים כראוי[2]. הוא השאיר את האחריות על הדת באופן זמני בידיהם של ועדה של בהאים ותיקים בהובלתה של דודתו בהאאיה ח'אנום, שהיוותה את עמוד התווך העיקרי שלו בשנותיו הראשונות כמנהיג הדת[8]. לאחר כשנה חזר שוגי אפנדי לחיפה והחל לנהל ולמסד את הדת הבהאית.
הנהגת הקהילה הבהאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר נודע לשאר משפחתו של עבד אל-בהאא' ולבכירים בקהילה כי שוגי אפנדי הוא זה שמונה למנהיג הדת, החלו אחדים מהם להתנגד למינויו[1] ולדרכי פעולותיו, והחלו להיווצר אתגרים ששוגי אפנדי היה צריך להתמודד עימם. למשל מירזא מוחמד עלי, אחד מבניו של בהאא אללה, אשר דרש את התפקיד לעצמו וניסה להתמודד מול שוגי. דוגמה נוספת הם מאמינים בהאים ותיקים בשם רות' ווייט ואחמד סוהראב שטענו כי האדמיניסטרציה החדשה ששוגי אפנדי ממסד, מרחיקה את הדת מהאתוס המקורי שלה. כתגובה לכך וכחלק מאחידות הדת והקהילה ששוגי אפנדי ניסה לשמר ולחזק בכל כוחו, הוא החליט בנחישות להרחיק גורמים אלו מהדת ולהכריז עליהם ככופרים, מאחר שהתנגדו לפעולות שביצע שהיו מבוססות על הוראות שקיבל מסבו בצוואתו[8].
מיסוד האדמיניסטרציה הבהאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1937-1922 התרכז שוגי אפנדי בביצוע ההוראות שקיבל מעבד אל-בהאא' בצוואתו, ולכן החל בפעולת מיסוד האדמיניסטרציה הבהאית, במטרה שזו תתפקד כראוי וללא הפרעות. כחלק מפעולות אלו הוא יזם בחירות למועצה בהאית מקומית ולאומית בכל מקום בעולם בהם התגוררה אוכלוסייה בהאית. בתוך כך הוגדרו אופי הבחירות, תפקיד המועצות הללו, ובאיזה אופן עליהן לפעול. בנוסף למועצות אלו, הרחיב שוגי אפנדי גוף קיים בשם 'ידי הדבר האלוהי', אשר הוקם על ידי בהאא אללה. נבחרי הגוף היו אנשים שקיבלו אות כבוד ממנהיג הדת הבהאית על מפעלם בדת הבהאית, ותפקידם היה לדאוג להפצה ולהגנה על הדת[9].
בנוסף פעל שוגי אפנדי לביסוס העצמאות והאחדות של הדת הבהאית. במסגרת כך, על מנת שמאמין של הדת הבהאית יוכל לבחור את נציגיו למועצות המקומיות והלאומיות עליו להיות רשום בספר בוחרים, ועל מנת להירשם על המאמין היה להוכיח את נאמנותו המלאה לדת הבהאית. למשל - מאמינים שחיו במדינות מערביות נדרשו לבטל את חברותם בכנסיות הנוצריות. המטרה הייתה ליצור זהות בהאית עולמית משותפת[8].
הישגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפצת הדת הבהאית והגדלת שטחה הגאוגרפי היה בין פעולותיו העיקריות של שוגי אפנדי. ברגע שהמועצות המקומיות והלאומיות יוסדו ופעלו בצורה עצמאית, הורה להן שוגי אפנדי להפיץ את הדת למקומות בהם אין כלל מאמינים בהאים. בשנת 1937 החל שוגי אפנדי בתוכנית שבע השנים, במסגרתה ניתנה הוראה לקהילה הבהאית הצפון אמריקאית להקים מועצה בכל מדינה באמריקה הלטינית. במהלך השנים שלאחר מכן הוא המשיך לתת לקהילות בהאיות נוספות תוכניות משלהם להפצת הדת. הצלחת תוכנית זו הובילה לתוכנית נוספת, תוכנית עשר השנים. תוכנית זו הייתה תוכנית בינלאומית שדרשה שיתוף פעולה בין הקהילות הבהאיות השונות. על כל קהילה היה לשלוח חלוצים לאזורים עם קהילות בהאיות חדשות ולהוות עבורם עמוד תווך וגורם תמיכה ולימוד הדת. בזכות תוכניות אלו גדלה קהילת המאמינים הבהאים באופן משמעותי בתקופת הנהגתו של שוגי אפנדי[8].
הישג נוסף שניתן לייחס לשוגי אפנדי הוא תפיסת שטח וטיפוח מקומות קדושים למאמינים הבהאים. שוגי אפנדי פעל רבות עבור הקמה של מרכז בהאי עולמי בחיפה ובעכו. הוא בנה מבנה מרשים מעל קברו של הבאב, השיג בעלות על מקומות שהיו מקושרים בהאא אללה, ובנוסף, רכש קרקעות ופיקח באופן אישי על הבנייה של גנים סביב הקבר של הבאב ובהאא אללה[8].
שוגי אפנדי אחראי באופן אישי גם על הישגים נוספים כמו מיסוד ארכיב של חומרים וכתבים בהאים בחיפה, השגת הכרה בינלאומית לדת במדינות שונות והכרה בטקסים ובימי החג של הדת. בנוסף, הצליח שוגי אפנדי להקים את הקהילה הבהאית הבין לאומית בשנת 1948, שנה בה נרשמה כחלק מהאומות המאוחדות (האו"ם) כארגון בין לאומי לא ממשלתי (NGO)[8].
פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרסומים, הכתבים והתרגומים ששוגי אפנדי עמל עליהם, היו חלק משמעותי מאוד מחייו[10]. שוגי כתב בשלוש שפות: אנגלית, פרסית וערבית[8]. מספר הכתבים שפרסם הגיע למספר עצום של יותר מ-32,000. ביניהם מברקים, מכתבים, מאמרים, הוראות אדמיניסטרטיביות, תרגומים וספרים[11]. עם זאת, אפנדי כתב רק ספר אחד בשם "God passes by" והוא פורסם בשנת 1944. שאר כתביו הם אוספים של מכתבים שהוא כתב אל קהילות בהאיות ברחבי העולם[12].
שוגי אפנדי נחשב כמתרגם הרשמי של הדת הבהאית, ובשונה ממתרגמים שקדמו לו, הייתה לו היכולת הייחודית לא רק לתרגם את הכתבים אלא גם לחשוף בתרגומים אלה את כוונתם המוחלטת של הכותבים[13]. כתביו של שוגי אפנדי לא היו קדושים בפני עצמם, אך הוא היה היחידי שהיו לו הזכות והיכולת לפרש את הכתבים הקדושים של הבאב ובהאא אללה, ולכן פרשנויותיו נתפסו כמחייבות[14].בנוסף לכך, בשל הידע הנרחב שלו בשפה האנגלית, הוא היה הראשון שתרגם את הכתבים הקדושים לשפה זו, ובזאת גרם לכך שהכתבים היו נגישים באופן מלא גם למאמיני המערב[15].
מותו והמשכה של הדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפנדי נפטר באופן מפתיע במהלך ביקור בלונדון בשנת 1957, בגיל 60[16]. בשנת 1937 נישא למרי מקסוול, בתו של מאמין בהאי קנדי ידוע, שכונתה מאז רוחיה ח'אנום. היא שימשה כמזכירתו של אפנדי והייתה מחברי המועצה הבהאית הבינלאומית. לזוג לא נולדו ילדים[8] ולא נשארו גם זכרים ממשפחתו של עבד אל-בהאא' בתוך הקהילה הבהאית. לכן, על אף שעבד אל-בהאא' הורה על כך בצוואתו, שוגי אפנדי לא הוריש את הנהגת הדת לאף אדם. בעקבות זאת, לאחר מותו, המאמינים שהוכרו כ"ידי הדבר האלוהי", לקחו על עצמם את הובלת האדמיניסטרציה הבהאית לשנים שנותרו עד השלמת תוכנית עשר השנים ששוגי אפנדי יזם. הם החליטו שכאשר התוכנית תגיע לקיצה, יקום באופן רשמי בית הצדק העולמי. הבחירות הראשונות היו בשנת 1963, ובהן נבחרו תשעה נציגים מהקהילות הבהאיות השונות. מאחר שלא היה מנהיג רוחני ודתי אחד לדת הבהאית, בית הצדק העולמי היה מקבל את החלטותיו על בסיס הכתבים והתרגומים של שוגי אפנדי[8].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Wendi Momen, ed., A basic Baha'i dictionary, Oxford: George Ronald publishers, 1989
- Danesh Helen, Danesh John, Danesh Amelia, "The life of Shoghi Effendi," in Studing the writings of Shoghi Effendi, ed. M. Bergsmo, Oxford: George Roland, 1991
- Ruhiyyih Khanum, The priceless pearl, London: Bahai publishing trust, 1969
- Moojan Momen, "Shoghi Effendi," in Encyclopedia Iranica,
- Ali Nakhjavani, Shoghi Effendi, the range and power of his pen, Rome: Casa Editirica Bahai, 2006
- Warburg Margarit, Studies in contemporary religions: Baha'i, signature books, United States, 2001
- The Guardian of the Bahá'í Faith, by Ruhiyyih (Mary Maxwell) Khanum, London: Baha'i Publishing Trust, 1988
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתביו של שוגי אפנדי (באנגלית)
- אודות שוגי אפנדי, באתר הדת הבהאית
- הביוגרפיה של שוגי אפנדי, באתר הספרייה הבהאית
- שוגי אפנדי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שוגי אפנדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי שוגי אפנדי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
שוגי אפנדי, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Margit Warburg, Studies in contemporary religion, Baha'i, United States: signature books, 2001, עמ' 18
- ^ 1 2 Wendi Momen, A basic Baha'i dictionary, George Ronald publishers, Oxford, 1989, עמ' 208
- ^ Ruhiyyih Khanum, The priceless pearl, London: Bahai publishing trust, 1969, עמ' 4
- ^ 1 2 3 Danesh Helen, Danesh John, Danesh Amelia, The life of Shoghi Effendi, studing the writings of Shoghi Effendi, Oxford: George Roland, 1991
- ^ Ruhiyyih Khanum. The priceless pearl. p. 16.
- ^ Ruhiyyih Khanum. The priceless pearl. p. 17.
- ^ Ruhiyyih Khanum. The priceless pearl. p. 41.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Moojan Momen, Shoghi effendi, Encyclopedia Iranica, 04.02.2011
- ^ Wendi Momen. A basic Baha'i dictionary. p. 95.
- ^ Nakhjavani Ali, Shoghi Effendi, the range and power of his pen, Rome: Casa Editirica Bahai, 2006, עמ' 1
- ^ Nakhjavani Ali. Shoghi Effendi, the range and power of his pen. p. 9.
- ^ Ruhiyyih Khanum. The priceless pearl. p. 212.
- ^ Nakhjavani Ali. Shoghi Effendi, the range and power of his pen. p. 70.
- ^ Ruhiyyih Khanum. The priceless pearl. p. 201.
- ^ Ruhiyyih Khanum. The priceless pearl. p. 203.
- ^ Warburg. Studies in contemporary religion, Baha'i. p. 19.
