מלחמת תיגראי – הבדלי גרסאות
Politheory1983 (שיחה | תרומות) |
Politheory1983 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 53: | שורה 53: | ||
היחס בין הקבוצות האתניות ללאום ולמדינה היה גורם מחלוקת חריף עוד יותר. שלטון האיחדג התבסס על מודל של "פדרליזם אתני". הקואליציה על חלוקת השלטון בין שלוש סיעות אתניות [[אורומו (עם)|בני האורומו]], [[אמהרים]] ו[[תיגראים]] שיחד מהווים כ-70% מהאוכלוסיה) וסיעה נוספת ([[התנועה הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית]]) שבסיס כוחה הוא אזורי, והיא מהווה בעצמה קואליציה של קבוצות אתניות רבות. מבנה זה הסתמך על [[נרטיב]] היסטורי, לפיו המדינה האתיופית נוצרה כתוצאה מתהליך דכאני של [[בניית אומה]] {{אנ|Nation-building}} במאות ה-19 וה-20, שקורבותיו היו הקבוצות האתניות, שעליהן נכפתה [[הטמעה תרבותית]].{{הערה|שם=גויטום}} [[חוקת אתיופיה#חוקת הפדרציה (1995 ואליך)|חוקת אתיופיה מ-1995]] התמודדה כביכול עם בעיה זו על ידי יצירה של מערכת המבוססת על חלוקה של המדינה לאזורים אתניים. בפועל קואליציית האיחדג העניקה לסיעת ה-TPLF כוח פוליטי לא פרופורציונלי. בתוך האיחדג, לכל סיעה היה מספר קולות שווה, על אף שהתיגארים מהווים רק כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בנוסף, מספר מפלגות, כגון המפלגה שמייצגת את אזור ה[[עפר]], מעולם לא הורשו להצטרף לאיחדג, בטענה שאין באזורים אלה בסיס מעמדי-[[אגרריות|אגררי]] מספק.{{הערה|שם=גויטום}} |
היחס בין הקבוצות האתניות ללאום ולמדינה היה גורם מחלוקת חריף עוד יותר. שלטון האיחדג התבסס על מודל של "פדרליזם אתני". הקואליציה על חלוקת השלטון בין שלוש סיעות אתניות [[אורומו (עם)|בני האורומו]], [[אמהרים]] ו[[תיגראים]] שיחד מהווים כ-70% מהאוכלוסיה) וסיעה נוספת ([[התנועה הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית]]) שבסיס כוחה הוא אזורי, והיא מהווה בעצמה קואליציה של קבוצות אתניות רבות. מבנה זה הסתמך על [[נרטיב]] היסטורי, לפיו המדינה האתיופית נוצרה כתוצאה מתהליך דכאני של [[בניית אומה]] {{אנ|Nation-building}} במאות ה-19 וה-20, שקורבותיו היו הקבוצות האתניות, שעליהן נכפתה [[הטמעה תרבותית]].{{הערה|שם=גויטום}} [[חוקת אתיופיה#חוקת הפדרציה (1995 ואליך)|חוקת אתיופיה מ-1995]] התמודדה כביכול עם בעיה זו על ידי יצירה של מערכת המבוססת על חלוקה של המדינה לאזורים אתניים. בפועל קואליציית האיחדג העניקה לסיעת ה-TPLF כוח פוליטי לא פרופורציונלי. בתוך האיחדג, לכל סיעה היה מספר קולות שווה, על אף שהתיגארים מהווים רק כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בנוסף, מספר מפלגות, כגון המפלגה שמייצגת את אזור ה[[עפר]], מעולם לא הורשו להצטרף לאיחדג, בטענה שאין באזורים אלה בסיס מעמדי-[[אגרריות|אגררי]] מספק.{{הערה|שם=גויטום}} |
||
עם בחירתו של אבי לשלטון, הוא החל לנסח נרטיב פוליטי חדש שהתמקד פחות בחלוקת כוח בין קבוצות אתניות ויותר בזכויות פרט, בהרמוניה בין הקבוצות האתניות ובלאומיות אתיופית.{{הערה|Tefra Negash GebreGziabher, "[https://academic.oup.com/afraf/article/118/472/463/5505401 Ideology and power in TPLF's Ethiopia: A historic reversal in the making?]", ''African Affairs'' 118 (472), p. 465|כיוון=שמאל}} בנאום ההשבעה שלו הדגיש אבי גם את אחדות הלאום האתיופי ואת פרויקט בניין האומה האתיופית וגם את הצורך בכיבוד השונות של האומות השונות.{{הערה|בנאום אמר אבי: "אין בעיה שאחדות לא יכולה לפתור, כי היא בונה את האומה... מעבר לכל מחשבה פוליטית, אחדות לאומית היא עליונה. עם זאת, אנחנו צריכים להדגיש שאחדות לאומית אין פירושה אחידות. האחדות שלנו צריכה להיות כזו שמקבלת לחיכה את השונות ומדגישה את הזהות המולטי-לאומית שלנו". ראו:{{ltr|1=Hassen Hussein, "[https://www.opride.com/2018/04/03/english-partial-transcript-of-ethiopian-prime-minister-abiy-ahmeds-inaugural-address/ Full English Transcript of Ethiopian Prime Minister Abiy Ahmed’s Inaugural Address]", OPride.com, April 3 2018}}}} |
עם בחירתו של אבי לשלטון, הוא החל לנסח נרטיב פוליטי חדש שהתמקד פחות בחלוקת כוח בין קבוצות אתניות ויותר בזכויות פרט, בהרמוניה בין הקבוצות האתניות ובלאומיות אתיופית.{{הערה|Tefra Negash GebreGziabher, "[https://academic.oup.com/afraf/article/118/472/463/5505401 Ideology and power in TPLF's Ethiopia: A historic reversal in the making?]", ''African Affairs'' 118 (472), p. 465|כיוון=שמאל}} בנאום ההשבעה שלו הדגיש אבי גם את אחדות הלאום האתיופי ואת פרויקט בניין האומה האתיופית וגם את הצורך בכיבוד השונות של האומות השונות.{{הערה|בנאום אמר אבי: "אין בעיה שאחדות לא יכולה לפתור, כי היא בונה את האומה... מעבר לכל מחשבה פוליטית, אחדות לאומית היא עליונה. עם זאת, אנחנו צריכים להדגיש שאחדות לאומית אין פירושה אחידות. האחדות שלנו צריכה להיות כזו שמקבלת לחיכה את השונות ומדגישה את הזהות המולטי-לאומית שלנו". ראו:{{ltr|1=Hassen Hussein, "[https://www.opride.com/2018/04/03/english-partial-transcript-of-ethiopian-prime-minister-abiy-ahmeds-inaugural-address/ Full English Transcript of Ethiopian Prime Minister Abiy Ahmed’s Inaugural Address]", OPride.com, April 3 2018}}}} הקמת מפלגת השגשוג התפרשה כניסיון ליצור מפלגה מאוחדת שאינה מחויבת לפוליטיקה אתנית, וסרובה של ה-TPLF להצטרף למפלגה זו היה בחלקו תוצאה של התנגדותם לשינוי הסטטוס קוו בעניין זה.{{הערה|Ken Ochieng’ Opalo and Lahra Smith, "[https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13510347.2021.1929178?journalCode=fdem20 Ideology and succession politics in Ethiopia: autocratic leadership turnover and political instability]", ''Democratization'' 28(8) (2021), pp. 1475-1476 {{למנויים}}}} |
||
ה-TPLF טענו ששלטון אבי אחמד נטש את שיטת הממשל הפדרלי האתני לטובת שלטון אחדותי ("אחדאווי מנגסת"), זאת על אף שבתקופת אבי אחמד נוצר המחוז העצמאי העשירי, מחוז סידאמו, ו-4 השפות הראשיות באתיופיה נוספו כשפות רשמיות לצד ה[[אמהרית]]. |
ה-TPLF טענו ששלטון אבי אחמד נטש את שיטת הממשל הפדרלי האתני לטובת שלטון אחדותי ("אחדאווי מנגסת"), זאת על אף שבתקופת אבי אחמד נוצר המחוז העצמאי העשירי, מחוז סידאמו, ו-4 השפות הראשיות באתיופיה נוספו כשפות רשמיות לצד ה[[אמהרית]]. |
גרסה מ־22:34, 30 בנובמבר 2021
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
תאריכים | 4 בנובמבר 2020 – מתמשך (3 שנים ו־25 שבועות) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | תיגראי, אמהרה, עפר, מרכז אריתריאה. אל קדאריף, סודאן. | |||||||||||||
תוצאה |
| |||||||||||||
| ||||||||||||||
מלחמת תיגראי היא מלחמת אזרחים, שהחלה בנובמבר 2020 במדינת תיגראי שבצפון הפדרציה האתיופית, בין החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) לבין צבא אתיופיה. בהמשך התייצבו לצד הממשל הפדרלי האתיופי גם כוחות אריתראים ומיליציות של כל מחוזות אתיופיה, במיוחד מיליציות של האמהרה והעפר, שלהן גבול משותף עם תיגראי.
הסיבה למלחמה היא מעיקרה איבוד הדומיננטיות של ה-TPLF (המתיימר לייצג את המיעוט התיגרי שמהווה 6% מהאוכלוסייה במדינה) בשלטון האתיופי לאחר כ-27 שנות שלטון, וזאת לאחר הפגנות נרחבות בעיקר באורומיה ובאמהרה, שביחד מהווים קרוב ל-70% מאוכלוסיית אתיופיה. בהמשך ה-TPLF כרת ברית עם חזית השחרור של אורומו (OLA), ארגון הלוחם לאוטונומיה, או לעצמאות מלאה, של חבל אורמיה, בדרום אתיופיה.[1] בהמשך הוצהר שאליהם הצטרפו ארגונים אחרים.[2]
נכון לנובמבר 2021 אלפי אזרחים נהרגו בקרבות, ויותר מ-2.5 מיליון איש נעקרו מבתיהם.[3] אלפי נשים מגילאי 8 ועד 72 נאנסו.[4][5]
רקע
מפלגת החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) היא מפלגה אתנית, שהוקמה בשנת 1975 ולחמה במהלך מלחמת האזרחים האתיופית נגד החונטה הצבאית האתיופית. בשנת 1989 נוסדה החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית (האיחדג), קואליציה של ארבע סיעות אתניות, ביניהן ה-TPLF. כוחות האיחדג הפילו את הרפובליקה העממית הדמוקרטית של אתיופיה - ממשיכת דרכה של החונטה הצבאית - בשנת 1991, ובכך הסתיימה מלחמת האזרחים. בשנים 1991–2019 קואליציית האיחדג הייתה המפלגה השלטת באתיופיה. היא דגלה ב"פדרליזם אתני", והכוח המרכזי בתוכה היה ה-TPLF. המשטר של האיחדג התאפיין בדיכוי האופוזיציה באמצעות מערכת של סיעה דומיננטית.[6] מלס זנאווי, שהיה יושב ראש ה-TPLF מאז 1989, הפך לראש ממשלת אתיופיה בשנת 1995 וכיהן בתפקיד עד מותו בשנת 2012. ארגון אמנסטי הבינלאומי הגדיר את שלטונו כשלטון דכאני וסמכותני שפוגע בדרך קבע בזכויות אדם.[7]
לאחר מותו של זנאווי התקשה ממשיך דרכו, היילמריאם דסלן, בשמירה על יציבות של קואליציית האיחדג ושל המדינה. בשנים 2014–2016 פרצו הפגנות נרחבות באורומיה ובאמהרה, שביחד מהווים קרוב ל-70% מאוכלוסיית אתיופיה. תחת דסלן, הגיב הממשל הפדרלי האתיופי באלימות קשה כלפי המפגינים. באוקטובר 2016, לאחר שנהרגו כ-500 מפגינים מבני האורומו ונעצרו עשרות אלפי מפגינים, הכריזה הממשלה על מצב חירום שנמשך עד יוני 2018.[8][9] בין 20,000 ל-70,000 אזרחים נעצרו בחודשים לאחר ההכרזה על מצב החירום.[10] ההפגנות ואי-הסדר הובילו להתקרבות ולשיתוף פעולה בין שתי הסיעות שייצגו את בני האורמו והאמהרים בתוך האיחדג.[11]
בפברואר 2018 התפטר דסלן מראשות הממשלה ומתפקידו כיושב ראש קואליציית האיחדג.[12] הבחירות הפנימיות לראשות האיחדג היו הראשונות בהיסטוריה של הקואליציה שבהן זהות המנהיג הנבחר לא הייתה ידועה מראש. לאחר שפרש דברה מקונן, מועמד מהתנועה הלאומית-דמוקרטית האמהרית, מהמרוץ, היה אבי אחמד מארגון האורומו העממי-דמוקרטי למועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר. במרץ 2018 הוא נבחר להיות יושב ראש האיחדג, וב-2 באפריל הוא נבחר לראשות הממשלה, על ידי בית הנבחרים, והושבע לתפקיד.
בחירתו של אבי נחשבה למפלה עבור מפלגת ה-TPLF התיגראית, אף שהיא נבעה גם מחילוקי דעות פנימיים בתוך הסיעה ומשחיקה של התמיכה בה בתוך תיגראי.[13] לאחר הבחירות, אבי והוא פעל במהירות כדי להחליש את כוחם, בין השאר על ידי פיטורים ומעצרים של אנשי ביטחון וממשל הנאמנים ל-TPLF.[6] כחלק מרפורמות נרחבות שבהם החל אבי כדי להרחיק את עצמו ואת המדינה משלטון האיחדג, הוא פיטר ביוני 2018 את מפקד הצבא סאמורה יוניס ואת מפקד כוחות המודיעין גטאשיו אספה, שניהם אנשי TPLF רבי השפעה.[14][15]
המחלוקת על הסכם השלום עם אריתריאה
עם עליית אבי אחמד לשלטון הוא קיבל עליו להוציא לפועל את הסכם אלג׳יריה, שנחתם בשנת 2000 אחרי מלחמת אתיופיה-אריתריאה (אנ') (1998–2000). בעקבות הסכמת אבי אחמד להוציא לפועל את ההסכם, נחתם הסכם שלום עם אריתריאה שגם זיכה אותו בפרס נובל לשלום.
הניסיון ליישם את ההסכם נתקל בהתנגדות מפלגת ה-TPLF, זאת על אף שהיא הייתה שותפה להסכם בשנת 2000. ההסכם קבע שאתיופיה צריכה להחזיר לאריתריאה את העיירה באדמה, שנמצאת במחוז תיגראי, מרכז הכוח של ה-TPLF. חילוקי הדעות לגבי יישום ההסכם הובילו לעוינות בין ה-TPLF לבין ממשל הפדרלי האתיופי והממשל האריתראי.
הקמת מפלגת השגשוג והסתייגות החזית העממית לשחרור תיגראי
פסקה זו נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר ההודעה הזו. אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך את הפסקה, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחת המשתמש.
ב-2019 הקים אבי אחמד את מפלגת השגשוג (אנ'), מפלגה כלל-אתיופית חדשה שאיחדה סיעות אתניות ואזוריות שונות ומספר מפלגות אופוזיציה נוספות. הקמת המפלגה הביאה לסיום דרכה של קואליציית האיחדג. היא איחדה את כל סיעות האיחדג לשעבר, למעט סיעת ה-TPLF, שמיאנה להצטרף.[6] אנשי ה-TPLF העדיפו להתמקד במוקד הכוח של סיעתם בתיגראי, ולהקים שם את המפלגה "קואליציית הפדרליזם".
המחלוקת בין ה-TPLF למפלגת השגשוג נגעה הן לבסיס האידיאולוגי של המפלגה והן לחלוקת הכוח וליחס בין הלאום האתיופי לבין הקבוצות האתניות במדינה. מבחינת האידיאולוגיה הכלכלית, קואליציית האיחדג לפני עלייתו של אבי לשלטון לא נטשה לחלוטין את השורשים המרסיסטים-לניניסטים שלה, אלא שאפה, לפחות באופן רשמי, לאחד עקרונות מהפכניים-מעמדיים עם עקרונות קפיטליסטיים. בפועל, אידיאולוגיה זו תורגמה למודל כלכלי שבו המדינה היא שחקן מרכזי בכל הקשור לפיתוח כלכלי.[16] בנוסף, הצבת המדינה והמפלגה בבסיס של המודל הכלכלי איפשרה לקואליציית האיחדג לבסס את כוחה הפוליטי.[17] אבי אחמד ביקר את המודל הכלכלי הזה, הצביע על האופן בו מעורבות המדינה הובילה לאי-סדרים פיננסיים ולשחיתות, ושאף לרפורמות שיפנו את המודל הכלכלי לכיוון קפיטליסטי יותר. אנשי ה-TPLF התנגדו למדיניות זו ונשארו נאמנים למודל הכלכלי הקודם.[16]
היחס בין הקבוצות האתניות ללאום ולמדינה היה גורם מחלוקת חריף עוד יותר. שלטון האיחדג התבסס על מודל של "פדרליזם אתני". הקואליציה על חלוקת השלטון בין שלוש סיעות אתניות בני האורומו, אמהרים ותיגראים שיחד מהווים כ-70% מהאוכלוסיה) וסיעה נוספת (התנועה הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית) שבסיס כוחה הוא אזורי, והיא מהווה בעצמה קואליציה של קבוצות אתניות רבות. מבנה זה הסתמך על נרטיב היסטורי, לפיו המדינה האתיופית נוצרה כתוצאה מתהליך דכאני של בניית אומה (אנ') במאות ה-19 וה-20, שקורבותיו היו הקבוצות האתניות, שעליהן נכפתה הטמעה תרבותית.[16] חוקת אתיופיה מ-1995 התמודדה כביכול עם בעיה זו על ידי יצירה של מערכת המבוססת על חלוקה של המדינה לאזורים אתניים. בפועל קואליציית האיחדג העניקה לסיעת ה-TPLF כוח פוליטי לא פרופורציונלי. בתוך האיחדג, לכל סיעה היה מספר קולות שווה, על אף שהתיגארים מהווים רק כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בנוסף, מספר מפלגות, כגון המפלגה שמייצגת את אזור העפר, מעולם לא הורשו להצטרף לאיחדג, בטענה שאין באזורים אלה בסיס מעמדי-אגררי מספק.[16]
עם בחירתו של אבי לשלטון, הוא החל לנסח נרטיב פוליטי חדש שהתמקד פחות בחלוקת כוח בין קבוצות אתניות ויותר בזכויות פרט, בהרמוניה בין הקבוצות האתניות ובלאומיות אתיופית.[18] בנאום ההשבעה שלו הדגיש אבי גם את אחדות הלאום האתיופי ואת פרויקט בניין האומה האתיופית וגם את הצורך בכיבוד השונות של האומות השונות.[19] הקמת מפלגת השגשוג התפרשה כניסיון ליצור מפלגה מאוחדת שאינה מחויבת לפוליטיקה אתנית, וסרובה של ה-TPLF להצטרף למפלגה זו היה בחלקו תוצאה של התנגדותם לשינוי הסטטוס קוו בעניין זה.[20]
ה-TPLF טענו ששלטון אבי אחמד נטש את שיטת הממשל הפדרלי האתני לטובת שלטון אחדותי ("אחדאווי מנגסת"), זאת על אף שבתקופת אבי אחמד נוצר המחוז העצמאי העשירי, מחוז סידאמו, ו-4 השפות הראשיות באתיופיה נוספו כשפות רשמיות לצד האמהרית.
המחלוקת על הסגרת פושעים
לאחר עליית אבי אחמד, החל הממשל הפדרלי לחתור ללכידתם של אישים שלטענתו היו מושחתים, ביניהם רבים מחברי ה-TPLF. חלקם הצליחו לחמוק לתיגראי. הממשל המחוזי של ה-TPLF סירב להסגירם לידי הממשלה בטענה לרדיפת המיעוט התיגרי.
על פי דיווחים בעיתונות, הממשל האזורי של תיגראי סירב לאפשר למשטרה הפדרלית האתיופית לעצור את גתאצ׳ו אספה, ראש שירות המודיעין והביטחון הלאומי של אתיופיה לשעבר (NISS) וחבר בוועד הפועל של ה-TPLF.[21]
מחלוקת על דחיית הבחירות
במרץ 2020, הודיעה ועדת הבחירות הארצית (NEB) על דחיית הבחירות בשנה, בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. חלק ניכר מהאופוזיציה הפוליטית במדינה, התנגד למהלך וראה בו איום פוליטי. האופוזיציה האשימה את מפלגת השלטון בשימוש במגפה כתירוץ להארכת כהונתה בשלטון שלא כדין, טענה שהממשלה הכחישה.
ה-TPLF סירב לדחיית הבחירות, וטען באמצעות דוברו גיתאצ׳וו רדה, שאין חוק שמונע מה-TPLF לערוך את הבחירות במועד המקורי. הממשל האתיופי שלח לתיגראי משלחת של 43 מכובדים זקנים ('שמאגליה'), אנשי דת מוסלמים ונוצרים, ביניהם האצן האגדי היילה גבריסלאסי, שניסו לתווך בין הממשל ל-TPLF. ניסיונות תיווך אלו לא צלחו, והנהגת ה-TPLF הכריזה שלא תכיר בשלטון אחרי 5 באוקטובר, מועד הבחירות המקורי.
בצעד מתריס כלפי הממשלה, ערך ה-TPLF בחירות במחוז תיגראי.[22] הבחירות נערכו בניגוד להחלטת הפרלמנט האתיופי וללא פיקוח של ועדת הבחירות הפדרלית. כמו כן, המפלגות המקומיות, "ערנה תיגראי" (Arena Tigrai), ו-TDP (Tigrai Democratic Party), החרימו את הבחירות. בבחירות זכה ה-TPLF ב-98.2% תמיכה, ובכל 152 המושבים. לאחר הבחירות הכריזו שני הצדדים זה על זה כחסרי לגיטימיות. המלחמה בין הצדדים נפתחה לאחר חודשיים.
פרוץ המלחמה
ב-4 בנובמבר 2020 הורה ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד לצבא הפדרלי להגיב על מתקפה של ה-tplf כנגד בסיס צבאי אתיופי, שהיה מוצב בתיגראי משנת 2000 (לאחר מלחמת אריתריאה). ההוראה הגיעה לאחר מספר שבועות של מתיחות בין מפלגת החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) עם הממשלה הפדרלית.[23] אבי טען שכל מאמצי ההידברות כשלו וראה את קיום הבחירות במחוז תיגראי, בניגוד להחלטת הממשלה הפדרלית, כפשע וכאיום על הריבונות של אתיופיה.[24]
ב-7 בנובמבר הוציא הפרלמנט האתיופי את ממשלת מדינת תיגראי מחוץ לחוק והחליפה בממשלת מעבר המורכבת מתיגרים בני המחוז. ה-TPLF יחד עם שותפו כיום ה-OLF-Shane, הוכרזו כארגונים טרוריסטים. על פי הארגון International Crisis Group הצבא האזורי של התיגראי והמיליציות הקשורות אליו מונים כרבע מיליון חיילים. על פי דו"ח של האו"ם, שלט הצבא התיגראי בתחילת הלחימה במטה הפיקוד הצפוני של צבא אתיופיה הממוקם במקלה, ובו רוב הנשק הכבד של צבא אתיופיה לרבות יחידות השריון, הארטילריה והנ"מ.[25]
מלחמת גבול והפצצות הדדיות
בשבוע השני ללחימה, לטענת ה-TPLF, הצטרף גם צבא אריתראה עם 16 דיוויזיות לצד הצבא הפדרלי של אתיופיה בלחימה במורדים. מנגד, צבא תיגראי החל לתקוף באמצעות ארטילריה את בירת אריתריאה אסמרה ובירת אמהרה בהר דאר.[26]
על פי דיווחים עיתונאיים עיקר הלחימה הוא לאורך גבולות תיגראי. בדרום הלחימה מתקיימת לאורך הגבול עם מדינת אמהרה, שכנתה לפדרציה האתיופית. בצפון הלחימה מתקיימת באזור הגבול עם אריתראה ובמערב לאורך הגבול עם סודאן.[25][27] על פי חלק מהדיווחים, בתחילת הלחימה הופגזו הבירה מקלה והעיירות עדיגראת ואלמטה מהאוויר, והממשלה הפדרלית השתלטה על הערים שירה ושיררו. עם זאת, קיים ספק לגבי אמינות הדיווחים.[28]
בתקופת הלחימה הזו נמלטו למעלה מ-10,000 פליטים אתיופים מתיגראי לסודאן וסוכנויות הסיוע של האו"ם התריעו בפני אסון הומניטרי. עוד קודם ללחימה כ-600 אלף איש בתיגראי נזקקו לאספקת מזון, ובשל הלחימה נאסר על סוכנויות הסיוע לפעול בו.[28] כלפי ממשלת אתיופיה נטען כי בבירה אדיס אבבה נעצרו ונחטפו תושבים תיגראים על ידי כוחות הביטחון, עוד טרם תחילת הלחימה וביתר שאת לאחריה, ומוחזקים במקום שאינו ידוע. בסוכנות הידיעות רויטרס אף פורסם כי משטרת אתיופיה פנתה למשרדי תוכנית המזון של האו"ם במדינת המחוז אמהרה, בדרישה לקבלת רשימות שמיות של בני המיעוט התיגרי העובדים שם.[29]
כיבוש קרקעי בתיגראי והצהרות סיום המלחמה
בסוף נובמבר, המועצה האתיופית לזכויות אדם, שממונה על ידי הממשלה האתיופית, פרסמה דו"ח שהביא עדויות לטבח של צבא המורדים במאות אזרחים ממוצא ולקאיתי ואמהרי בעיירה מיי כאדרה. בעקבות הלחימה בתיגראי נותק החיבור לאינטרנט ולערוצי תקשורת נוספים, מה שהקשה על כלי תקשורת מערביים לאמת את הטענות בדו"ח.
אבי אחמד קבע אולטימטום ואמר כי אם השלטונות במדינה הבדלנית לא ייכנעו עד 25 בנובמבר בערב, כוחות הצבא יפתחו בהפגזה ארטילרית של הבירה המקומית, מקלה, וייכנסו אליה עם טנקים. הוא דחה יוזמות למעורבות בין לאומית.[30] האולטימטום פקע והעיר הותקפה.[31]
ב-28 בנובמבר כבש צבא אתיופיה את בירת תיגראי וממשלת אתיופיה הכריזה על סיום המבצע הצבאי.[32] למרות זאת, בצבא תיגראי טענו שהלחימה נמשכת במספר חזיתות. כוחות מטעם האו"ם, שניסו לבדוק את מצבם של לוחמי תיגראי, נבלמו בידי צבא אתיופיה באש חיה.[33][34]
במשך שבועות לאחר הכרזת הניצחון של ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד, שטען ששום אזרח לא נהרג בלחימה, לא הצליחו גורמים במערב לקבל דיווחים מהשטח, אולם באמצע פברואר 2021 הגיעו דיווחים ראשוניים שטענו למאות הרוגים.[35] על פי דיווחים נוספים שהגיעו לאו"ם בשלבים אלו, צבא אתיופיה עדיין לא הצליח להחזיר את השליטה בכ-40% משטח תיגראי,[36] במרץ דווח שהלחימה המתמשכת גורמת לרעב שהיקפו אינו ברור,[37] וארגוני זכויות אדם פרסמו עדויות להפרות זכויות אדם ומעשי אלימות שבוצעו בתיגראי מצד כוחות צבא אריתריאה.[38]
ראש הממשלה אבי הבטיח שצבא אריתריאה יצא משטחה של תיגראי, אך חיילי הצבא תועדו במקום חוסמים סיוע הומניטרי.[39] חודש לאחר מכן, תועדו חיילים אריתראים בתיגראי.[40]
פלישת המורדים לעפר ואמהרה ותגובת הממשלה
ב-28 ביוני 2021 הכריזה ממשלת אתיופיה על הפסקת אש במחוז תיגראי.[41] אחרי יציאת הצבא האתיופי, נכנסו המורדים למקלה בירת המחוז.[42]
אחרי שהשתלטו רוב מחוז תיגראי בסוף יוני ובתחילת יולי החלו המורדים התיגראים לפלוש למחוזות עפר ואמהרה הסמוכים[43]. ב-5 באוגוסט 2021 כבשו הכוחות התיגראים את העיירה לליבלה שבשטח מחוז אמהרה[44]. לפי דיווחים שהגיעו מעפר, יותר מ-200 אזרחים, ככל הנראה פליטי מלחמה, נהרגו שם בהתקפות האחרונות וכ-300 אלף מתושבי עפר ואמהרה נעקרו מבתיהם. הממשלה האשימה את המורדים בהתקפות הקטלניות בעפר, אך אלה מכחישים.
המורדים טענו כי החלטתם לחרוג מגבולות תיגראי ולהיכנס לשטח עפר התקבלה במטרה להשתלט על מסילת אדיס אבבה–ג'יבוטי, נתיב מסחר קריטי ומוצאה היחידי של אתיופיה לים, שדרכו מתנהל 95% מהיבוא והיצוא של אתיופיה.[45] הם אמרו כי בכך הם מבקשים למנוע מתושבי תיגראי הנצורה לגווע ברעב.[43]
מתוך 466 משאיות סיוע הומניטרי של האו"ם שנכנסו לתיגראי, הוחזרו על ידי ה-TPLF רק 38. לטענת המורדים, לא היה מספיק דלק לדרך חזרה ואין די נהגים שמוכנים לבצע את הדרך המסוכנת פעם נוספת.[46] שר החוץ האתיופי דמקה מכונן חסן טוען ש-420 משאיות של האו"ם, שנכנסו לתיגראי כדי לספק סיוע הומניטרי, הוסבו בידי ה-TPLF למטרות צבאיות.[47]
ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד ובכירים אחרים בממשלו הכחישו שהיה רעב בחבל תיגראי ושהוטל עליו מצור. הם טענו כי הכוחות התיגרים וחוסר היציבות הביטחונית הם שמנעו את הגעת הסיוע.[48]
ב-30 בספטמבר הודיעה ממשלת אתיופיה על גירוש נציגים מהאומות המאוחדות.[49] ארצות הברית הצהירה כי אם לא תשתנה ההתנהלות במחוז תיגראי, היא תטיל סנקציות על אתיופיה.[50] היו דיווחים על מחסור במחוז.[51]
באוקטובר 2021 הלחימה באזור תיגראי נמשכה. הממשלה האתיופית פתחה במתקפה קרקעית ואווירית כנגד כוחות המורדים, אשר שולטים בחלק גדול ממחוז תיגראי וחלקים קטנים יותר מהמחוזות הסמוכים. האו"ם וסוכנויות סיוע בין-לאומי הזהירו מפני המשבר ההומניטרי שגרמה המלחמה.[52][53]
החזית העממית לשחרור תיגראי, ה-TPLF, הכריזה כי כבשה שתי ערים - דסי וקומבולצ'ה - במחוז אמהרה השכן לתיגראי, והתקרבה למרחק של כ-380 ק"מ מצפון לאדיס אבבה. בנובמבר 2021, הודיעו הכוחות על חבירה אל הארגון לשחרור אורומיה שאנה (olf shane שהתפצל מ-olf שזנח את המאבק הצבאי נגד אתיופיה), הנלחם גם הוא בממשלה הפדרלית של אביי אחמד, ואמרו כי הם שוקלים להתקדם לעבר הבירה אדיס אבבה. דובר הכוחות התיגרניים אמר כי הם השתלטו גם על העיר בורקה שבמחוז אמהרה.[54]
ממשלת אתיופיה הכריזה על מצב חירום[55] וקראה לתושבי אדיס אבבה להיערך למלחמה. ארצות הברית הטילה סנקציות כלכליות ראשונות על אתיופיה, כשבמקביל השליח האמריקני ניסה לתווך הפסקת אש.[56] גם האיחוד האפריקני פעל לקידום הפסקת אש.[57]
ב-6 בנובמבר, קראה מועצת הביטחון של האו"ם לראשונה לכונן הפסקת אש באתיופיה. עוד קראה המועצה לכל הצדדים במלחמה להימנע מדברי שנאה והסתה. באותו היום הודיעו המורדים התיגראים כי כרתו ברית עם שמונה ארגונים נוספים והכריזו על הקמת "החזית המאוחדת של הכוחות הפדרליסטיים והקונפדרליסטיים האתיופיים", במטרה להפיל את ראש הממשלה אביי.[2][58]
ב-21 בנובמבר, טענה ממשלת אתיופיה שאבי אחמד הצטרף לחזית להוביל את הלחימה במורדים, כשהוא משאיר את סגנו, דמקה מקונן, לטיפול בעניינים היומיומיים של הממשלה.[59]
קישורים חיצוניים
- Why Ethiopia is invading itself, סרטון בערוץ "Vox", באתר יוטיוב (אורך: 8:24), 28 במאי 2021
- המלחמה באתיופיה: אלפי חיילים בשבי, 400,000 סובלים מרעב, באתר ynet, 3 ביולי 2021
- מלחמת טיגריי באתיופיה: מחיר הדמים גדל וההפסדים האנושיים נערמים, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2021
- אדם רוטברד, זה המשבר ההומניטרי החמור בעולם, וכמעט אי אפשר לסקר אותו, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2021
- אלעד שמחיוף, "אחד ביום": המלחמה באתיופיה, באתר N12, 7 בנובמבר 2021
- המורדים באתיופיה מתקדמים לכיוון הבירה והמדינה גולשת למצב של מלחמה כוללת, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2021
הערות שוליים
- ^ קרני, יואב (2021-11-04). "שנה אחת של מלחמה: האם אתיופיה קורסת?". Globes. נבדק ב-2021-11-04.
- ^ 1 2 בדרך לאדיס אבבה, ברית חדשה למורדים באתיופיה: "נפיל את ראש הממשלה", באתר www.ynet.co.il, 2021-11-06
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים מיכאל האוזר טוב, משרד החוץ החליט לפנות משפחות של דיפלומטים מאתיופיה בעקבות הלחימה, באתר הארץ - ^ Rape is being used as weapon of war in Ethiopia, say witnesses, the Guardian, 2021-05-14 (באנגלית)
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Tigray fighters raped, beat women in Ethiopia, Amnesty says, DW.Com, November 10 2021 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Jason Burke, "Rise and fall of Ethiopia’s TPLF – from rebels to rulers and back", The Guardian, November 25 2020
- ^ Amnesty International, "Letter to President Barak Obama", May 18 2012
- ^ William Davison, "State of emergency likely to ramp up repression in fractured Ethiopia", The Guardian, October 20 2016
- ^ Meron Moges-Gerbi, "Ethiopia lifts state of emergency two months early", CNN, June 5 2018
- ^ Merga Yonas Bula, "Political unrest simmering in Ethiopia", DW, October 2 2017
- ^ Jonathan Fisher and Meressa Tsehaye Gebrewahd, "Game Over? Abiy Ahmed, the Tigrayan People’s Liberation Front and Ethiopia’s political crisis", African Affaris 118 (470), (January 2019), p. 202
- ^ The Economist, "Ethiopia’s prime minister resigns", February 15 2018
- ^ Jonathan Fisher and Meressa Tsehaye Gebrewahd, "Game Over? Abiy Ahmed, the Tigrayan People’s Liberation Front and Ethiopia’s political crisis", African Affaris 118 (470), (January 2019), pp. 204-205
- ^ Aaron Maasho, "Ethiopia's prime minister replaces security chiefs as part of reforms", Reuters, June 8 2018
- ^ Jonathan Fisher and Meressa Tsehaye Gebrewahd, "Game Over? Abiy Ahmed, the Tigrayan People’s Liberation Front and Ethiopia’s political crisis", African Affaris 118 (470), (January 2019), p. 195
- ^ 1 2 3 4 Gebreluel, Goitom. "Analysis: Ethiopia's prime minister wants to change the ruling coalition. Who's getting left out?", The Washington Post, December 23 2019
- ^ Tefra Negash GebreGziabher, "Ideology and power in TPLF's Ethiopia: A historic reversal in the making?", African Affairs 118 (472)
- ^ Tefra Negash GebreGziabher, "Ideology and power in TPLF's Ethiopia: A historic reversal in the making?", African Affairs 118 (472), p. 465
- ^ בנאום אמר אבי: "אין בעיה שאחדות לא יכולה לפתור, כי היא בונה את האומה... מעבר לכל מחשבה פוליטית, אחדות לאומית היא עליונה. עם זאת, אנחנו צריכים להדגיש שאחדות לאומית אין פירושה אחידות. האחדות שלנו צריכה להיות כזו שמקבלת לחיכה את השונות ומדגישה את הזהות המולטי-לאומית שלנו". ראו:Hassen Hussein, "Full English Transcript of Ethiopian Prime Minister Abiy Ahmed’s Inaugural Address", OPride.com, April 3 2018
- ^ Ken Ochieng’ Opalo and Lahra Smith, "Ideology and succession politics in Ethiopia: autocratic leadership turnover and political instability", Democratization 28(8) (2021), pp. 1475-1476
- ^ AfricaNews, Ethiopia arrest warrant for ex-spy chief, Getachew Assefa, Africanews, 2019-01-03CET17:51:28+01:00 (באנגלית)
- ^ Eye on Africa - Ethiopia's Tigray region holds vote in defiance of federal government, France 24, 2020-09-09 (באנגלית)
- ^ אוריאל לוי, ממתיחות לחילופי אש: ראש ממשלת אתיופיה הורה לצבא לתקוף מורדים בצפון המדינה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בנובמבר 2020
- ^ מלחמה ושלום, ומלחמה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2020-11-21
- ^ 1 2 אוריאל לוי, הסלמה בלחימה בין ממשלת אתיופיה לכוחות תיגראי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 בנובמבר 2020
- ^ נטע בר, מלחמת האזרחים באתיופיה זולגת לאריתריאה, באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2020
- ^ אוריאל לוי, הלחימה במחוז תיגראי הבדלני שבאתיופיה מתרכזת בגבולות, בינתיים בערים שקט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 משה טרדימן ואוריאל לוי, המשך הלחימה בין אתיופיה לתיגראי מחמיר את מצוקת הפליטים והרעב בחבל הארץ שבמחלוקת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2020
- ^ אוריאל לוי, "מישהו מהבניין שלי נחטף, רצו לקחת גם את האחים שלי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 בנובמבר 2020
- ^ הארץ, גרדיאן ורויטרס, דו"ח פנימי: הבדלנים בתיגראי טבחו במאות אזרחים אמהרים, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, "השלב האחרון": אתיופיה תוקפת את בירת המורדים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2020
- ^ סוכנויות הידיעות, ממשלת אתיופיה: כבשנו את בירת תיגראי, המבצע הושלם, באתר ynet, 28 בנובמבר 2020
- ^ "Ethiopia's Tigray crisis: Mekelle hospital struggling after attack - Red Cross". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-11-29. נבדק ב-2020-12-08.
- ^ סוכנות הידיעות, אריתריאה מסייעת לאתיופיה במלחמה, צוות של האו"ם הותקף בתיגראי, באתר וואלה!, 8 בדצמבר 2020
- ^ אי-פי, מאות נטבחו בעיר הקודש של אתיופיה: "צבועים אוכלים גופות ברחובות", באתר וואלה!, 19 בפברואר 2021
- ^ UN: Situation in Ethiopia's Tigray now 'extremely alarming', AP NEWS, 2021-02-05
- ^ סוכנויות הידיעות, חשד לפשעי מלחמה באתיופיה: עדויות קשות מחבל תיגראי, באתר ynet, 4 במרץ 2021
- ^ אמנסטי: אריתריאה אשמה במותם של מאות אזרחים אתיופים, באתר מאקו, 27 בפברואר 2021
- ^ CNN report shows Eritrean troops blocking critical aid in Tigray - CNN Video, נבדק ב-2021-05-27
- ^ "הרג, אונס והרעבה: אתיופיה ביקשה משכנתה עזרה במלחמה - ואיבדה שליטה עליה". הארץ. נבדק ב-2021-10-01.
- ^ אתיופיה: הממשלה הכריזה על הפסקת אש במחוז תיגראי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 28 ביוני 2021
- ^ אתיופיה הכריזה על הפסקת אש בתיגראי; המורדים: כבשנו את בירת המחוז, באתר www.ynet.co.il, 28 ביוני 2021
- ^ 1 2 האש באתיופיה מתפשטת, רה"מ לאזרחים: "התגייסו למלחמה", באתר www.ynet.co.il, 2021-08-10
- ^ אתיופיה: המורדים מתיגראי כבשו את העיירה לליבלה, אתר מורשת עולמית , באתר וואלה!, 5 באוגוסט 2021
- ^ Ethiopia-Djibouti railway resumes operation: official - Xinhua | English.news.cn, www.xinhuanet.com
- ^ "Ethiopia's Tigray crisis: Why are hundreds of aid trucks stranded?". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-09-27. נבדק ב-2021-10-03.
- ^ Solomon Aynishet, Recent EU Resolution on Ethiopia Biased, Unacceptable – DPM Demeke Mekonnen, 2021-10-15 (באנגלית)
- ^ ו-AFP, AP (2021-09-28). "דיווחים קשים על רעב באתיופיה: "אוכלים רק עלים"". Ynet. נבדק ב-2021-09-28.
- ^ "Ethiopia expels U.N. officials amid signs of famine in the Tigray region". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-10-01.
- ^ ארה"ב: נטיל סנקציות על אתיופיה בשל התנהלותה בתיגראי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-09-30
- ^ "אנחנו רואים תינוקות מתים, אנשים אוכלים עלים כמו עזים" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-10-18
- ^ Nicholas Bariyo, Ethiopia Launches Offensive Against Tigray Forces, Wall Street Journal, October 12 2021
- ^ Bethlehem Feleke, Vasco Cotovio and Jeevan Ravindran, Fresh Ethiopian air force strikes hit Tigray region, CNN, October 24 2021
- ^ המורדים באתיופיה מתקרבים לבירה אדיס אבבה, התושבים נקראים להתחמש - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-11-02
- ^ Reuters (2021-11-02). "Ethiopia declares state of emergency as Tigrayan forces gain ground". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-11-06.
- ^ אתיופיה: המורדים מאיימים על אדיס אבבה; רה"מ שזכה בנובל: "נקבור אתכם בדם", באתר www.ynet.co.il, 2021-11-04
- ^ ראש ממשלת אתיופיה בדרך לחזית הלחימה: "תקופה של הקרבה" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2021-11-23
- ^ Ethiopia: 9 rebel groups join forces against the government
- ^ Associated Press, "Ethiopia Says PM, a Nobel Peace Laureate, Is at Battlefront", US News, November 2021